המועצה להשכלה גבוהה בישראל, מרכזת ואחראית על כלל הנושאים הנוגעים לתחומי ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל.

תחומי האחריות של המועצה להשכלה גבוהה

המועצה להשכלה גבוהה (או בראשי תיבות המל"ג) היא גוף ממלכתי ייעודי, האחראי על כל הנושאים הקשורים להשכלה גבוהה במדינת ישראל.

המועצה הוקמה לראשונה בשנת 1958 ומאז היא מטפלת במגוון נושאים:

• לימודים אקדמיים

• אישור על מתן תארים

• הקמה של אוניברסיטאות ואף מכללות חדשות

• הרחבה של מוסדות להשכלה גבוהה קיימים

• פיקוח על תהליך הענקת תארים

• המלצה להכיר במוסדות אקדמיים שונים כולל שלוחות של מוסדות השכלה גבוהה מחוץ לגבולות הארץ

• פיקוח על העברה של הכספים מהממשלה למוסדות השונים ובהצעות לקידום מחקרים

• לימודי תעודה

• לימודי תואר ראשון

• לימודי תואר שני

• לימודי דוקטורט

• קורסים

• לימודי הנדסאים וטכנאים

• לימודי העשרה והכשרות שונות

את פעולתה של המועצה להשכלה גבוהה מסדיר חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח – 1958.

לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, חייבת המועצה להקפיד על שמירת עצמאותם של מוסדות החינוך השונים.

למועצה אסור להגביל את חופש הדעה והמצפון, להתערב בתהליכי מינוי הסגל האקדמי, או בקביעת והסדרת תוכניות הלימוד השונות ודרכי הלימוד וההוראה הנהוגים בכל מוסד.

בראש הוועדה להשכלה גבוהה עומד שר החינוך, כאשר לפחות שני שליש מחבריה הם אנשי אקדמיה במעמד בכיר.

מספר חברי המועצה נע בין 19 ל-25 והוא משתנה מתקופה לתקופה על ידי הממשלה ולפי המלצתו של שר החינוך והתרבות.

קצת היסטוריה

החל משנות החמישים החלה נוצרת תלות גדולה מאוד של המוסדות האקדמיים בארץ בתקציב הממשלתי.

בעקבותיה נוצר החשש כי הממשלה תשפיע בעקיפין על התנהלות המוסדות האקדמיים ותפגע בחופש האקדמי, בניטרליות הפוליטית של שלהם ובעקרונות הדמוקרטיים לפיהם הם פועלים.

מסיבה זו ומסיבות נוספות, הוחלט להקים בשנת 1956 ועדה מיוחדת במטרה לבדוק את נושא מימון האוניברסיטאות על ידי הממשלה.

הוועדה בראשות נגיד בנק ישראל דאז, דוד הורביץ, המליצה להקים מועצה מיוחדת שתפקח על כל המוסדות האקדמיים בארץ ועל יחסיהם עם השלטון.

המלצות הוועדה עוגנו בחוק המועצה להשכלה גבוהה ומיד לאחר חקיקתו הוקמה המועצה להשכלה גבוהה.

בשנת 1974 הוקם גוף משנה חדש במועצה הקרוי "הוועדה לתכנון ולתקצוב" (או בראשי תיבות הות"ת).

גוף מרכזי זה, אחראי על החלטות חשובות הנוגעות לחלוקתו של תקציב ההשכלה הגבוהה בין מוסדות ההשכלה הגבוהה, המכללות והאוניברסיטאות הפועלות בישראל.

בשנת 1995 הוכרו לראשונה המכללות האקדמיות השונות בישראל על ידי המועצה להשכלה גבוהה וכך הוכרה גם זכותן להעניק תארים לבוגריהן.

בשנת 2002 ניתנה למכללות הזכאות להעניק לבוגריהן גם תואר שני. בשנת 2005 נכלל לראשונה בין נציגי הוועדה גם סטודנט.

נציג הסטודנטים בוועדה מייצג את הסטודנטים הרבים באוניברסיטאות ובמכללות.

היום, תחת סמכותה של המועצה ישנן וועדות שונות ורבות האחראיות לנושאים הקשורים להשכלה הגבוהה בישראל, כדוגמת: הוועדה לתכנון ולתקצוב, וועדת המשנה של המועצה, הגוף האמון על מימון ההשכלה הגבוהה בישראל וועדות נוספות.

התקציב העומד לרשותה של המועצה להשכלה גבוהה ולרשות הגופים השייכים אליה נעמד כבשישה מיליארד שקלים חדשים מדי שנה.

למה משמש תיק העבודות?

אחד מהתנאים ההכרחיים לקבלה למסלול לימודים אקדמיים בתחומי האומנות השונים, הוא הצגת תיק עבודות יצירתי ומלא מעוף.

באמצעות תיק עבודות אישי, יכולים מוסדות ההשכלה הגבוהה השונים בתחומי העיצוב, האמנות והאדריכלות בישראל להתרשם מהמקצועיות של המועמד, מהתאמתו למסלול הלימודים ובייחוד מהיצירתיות שלו. קיראו על לימודי עיצוב.

לתיק העבודות ישנה חשיבות רבה ביותר והשפעה ישירה על סיכויי הקבלה של המועמד ללימודים לקראת תואר ראשון בעיקר בתחומי העיצוב, האדריכלות והאומנות.

זאת כיוון שלמרבה הצער, מספר המקומות בכל אחד מהמוסדות הוא מוגבל, ורק חלק קטן מהמועמדים יגשימו את חלומם ויתקבלו לבסוף ללימודים.

במרבית המוסדות בתחומי האומנות השונים, מוענקת לסטודנטים בתום הלימודים תעודת תואר ראשון.

רוב מוסדות הלימוד הם בעלי מוניטין ומעניקים לסטודנטים הלומדים בהם יתרונות רבים, כדוגמת ידע עיוני רחב באומנות ובהיסטוריה, הכשרה מעשית, מיומנויות שונות וכלים המסייעים להם להתפתח בתחום בו בחרו.

מטרתם המוצהרת של מוסדות אלו היא למצות את הפוטנציאל האישי ואת הכישרון הטמון בכל סטודנט.

בנוסף לכך, מעודדים במוסדות השונים את הסטודנטים להפגין חדשנות ומקוריות ולהתאים עצמם לקצב המהיר של המציאות המשתנה.

מסיבות אלה ומסיבות נוספות, מדי שנה מתדפקים על דלתותיהם של המוסדות האקדמיים השונים בתחומי העיצוב והאומנות בישראל, וגם במדינות זרות אחרות, עשרות אלפי מעומדים חדשים.

בכדי לקבל את המועמדים הטובים ביותר, כוללים תנאי הקבלה למרבית המוסדות המובילים, גם תיק עבודות ברמה גבוהה, בנוסף לריאיון אישי ולבחינות קבלה שונות.

מסיבה זו, יש להתכונן כראוי. כדי להכין תיק עבודות מקצועי ומרשים כאחד נדרש המועמד, נוסף לכשרון רב, להפגין גם מיומנות ושליטה בשיטות עבודה שונות.

בשל כך, זקוקים מרבית המועמדים להדרכה ולסיוע בהכנת תיק העבודות במטרה לשפר את הסיכויים להתקבל ללימודים.

כיצד מכינים תיק עבודות?

היום כדי להכין תיק עבודות מקצועי, התואם את ציפיותיהם של המוסד ושל הפקולטה הרלוונטיים, יש צורך להירשם למכינה מתאימה.

משום כך, ישנם בתי ספר, מכינות וחוגים, שמטרתם העיקרית היא לשפר את הישגיהם של מועמדים ללימודים אקדמיים, בעיקר בתחומי האמנות, העיצוב והאדריכלות.

גופים אלו, מסייעים למועמדים בהכנת תיק עבודות מתאים, כאשר את תיק העבודות מכין המועמד תוך ליווי והדרכה אישית של מורים מנוסים.

בנוסף לליווי צמוד של המועמד, כוללים הלימודים במכינות השונות גם הקנייה של ידע עיוני ומעשי בנושאי אומנות שונים ובייחוד בתחום הלימודים אליו מבקש המועמד להתקבל.

המכינות גם מעבירות את המועמד הכנה למבחני הכניסה ולראיון הקבלה ומעניקות לו סיוע בנושאים אחרים.

קורסים להכנת תיקי עבודות מתקיימים בתחומים רבים ושונים, החל מצילום, דרך אדריכלות ועיצוב תעשייתי וכלה בתקשורת חזותית ובאמנות.

קורסים אלה כוללים, בין השאר, הקניית מיומנויות שונות, כדוגמת: רישום, קומפוזיציה, אנימציה, פיסול ועיצוב בחומרים, צילום, ציור בחומרים שונים ונושאים רבים נוספים.

מוסדות הדורשים תיק עבודות

כאמור, מרבית מוסדות החינוך להשכלה גבוהה בתחומי העיצוב, האומנות והאדריכלות דורשים היום תיק עבודות כחלק בלתי נפרד מתנאי הקבלה.

בצלאל האקדמיה לאומנות ועיצוב בירושלים, שנקר – בית הספר הגבוה להנדסה ועיצוב, המכללה האקדמית בית ברל – בית הספר לאומניות, מכון אבני לאומנות ועיצוב, וקמרה אובסקורה – בית הספר לאומנות, הם רק אחדים מהם.

בבסיס הרפואה האלטרנטיבית עומדת התפיסה, לפיה גוף ונפש האדם כרוכים זה בזה, כאשר מצב נפשי, מצוקות וחרדות ימצאו ביטויים במחלות ומיחושים במישור הגופני.

לפיכך, פונה תחום זה למציאת מזור בדרכים משלימות, שלא באמצעות משככי כאבים כימיים ופרוצדורות הנהוגות בבתי החולים ובקופות החולים.

בין מגוון שיטות ותחומי הטיפול, אשר חוסים תחת מטרית הרפואה המשלימה, מצויים הומאופטיה, שיאצו, דיקור סיני, רפלקסולוגיה, נטורופתיה, רייקי, הילינג ועוד.

חלק מהשיטות שואבות מתורות המזרח העתיקות, דוגמת דיקור סיני ושיאצו ואחרות, אשר התפתחו במרוצת השנים, מבוססות על  עקרונות הרפואה המערבית, כמו ביו – פידבק וכירופרקטיקה.

הרפואה המשלימה, המיועדת לילדים ומבוגרים כאחד, נהנית כיום מביקוש רב ומהווה כתובת עבור מטופלים, אשר לא הצליחו למצוא פתרון לבעיותיהם במסגרת הרפואה הרגילה ומבקשים להתנסות באפיקים אלטרנטיביים, והיא מתאימה למי שאינו חושב באופן דיכוטומי ופתוח לרעיונות ושיטות חדשים, תוך אמונה ביכולת הצלחתו של טיפול מסוג זה.

נוכח העניין שמגלה הציבור בענפי הרפואה המשלימה פונים כיום רבים ללימודים בתחום, במסגרת רכישת עיסוק לצעירים בראשית דרכם או כהסבת מקצוע בגילאים מבוגרים יותר, ומתלבטים בין שפע מוסדות הלימוד הקיימים וקשת המסלולים שהם מציעים.

מסלול הלימודים בתחומי רפואה משלימה

הלימודים בתחום שמים דגש על טיפול בחולה עצמו ולא במחלה, מתוך כוונה להתחקות אחר שורש הבעיה אצל המטופל במקום להילחם בסימפטומים הגופניים.

במהלך מסלול הלימוד, הנמשך כארבע שנים בממוצע, מוקנים לסטודנטים כלים לשימוש בטכניקות הריפוי הטבעיות של הגוף והכרת האמצעים שמספק הגוף האנושי להתמודדות עם חולי וכאב, תוך הישענות על תורות קדומות ומסורות ריפוי, אשר היו נפוצות בעולם העתיק.

הלימודים בתחום משלבים פן מעשי ותיאורטי ומעשירים את הסטודנט בתחומי החומר והרוח.

מחד, מדובר בלימודי מקצוע, המבוקשים כיום בשוק העבודה, במהלכם עובר הסטודנט הכשרה מעשית ובסיומם מוקנית לו תעודת מטפל מוסמך ורשיון לעסוק בענף בו התמחה.

מאידך, משלבים הלימודים עניין רב בחשיפה לפילוסופיות עתיקות ורכישת ידע עולם נרחב, מעבר לטכניקת הריפוי עצמה.

ענפים מרכזיים ברפואה המשלימה ומוסדות לימוד מובילים בתחום

הלימודים מתאפשרים במגוון רחב של מוסדות, המציעים מסלולי לימוד להכשרת מטפלים וקלינאים מוסמכים, תוך מתן הכשרה מעשית במוסדות רפואיים ושיקומיים שונים לצד קורסים והשתלמויות תקופתיות למגלים עניין בתחום.

בין תחומי הלימוד הנפוצים:

• רפואה סינית – דיקור סיני וצמחי מרפא, בהשראת תורות המזרח המסורתיות

• שיאצו – תחום המבוסס על עקרונות הבודהיזם ומשלב טיפול באמצעות מדיטציה ולחיצות על נקודות מסוימות בגוף

• טווינא -  טיפול בדרך של הזרמת אנרגיות בשילוב מגע פיזי באמצעות דיקור רקמות הגוף, לצורך גירוי ערוצים אנרגטיים (מרידיאנים)

• הומאופתיה – לימודים המקנים יכולות ביצוע דיאגנוזה רפואית והתאמת תכשירי ריפוי המבוססים על אורגניזמים מן החי והצומח

• נטורופתיה – לימודי ריפוי באמצעות התאמת סוגי מזון ואופני תזונה נכונים עבור כל מטופל

• רפלקסולוגיה – ריפוי באמצעות עיסוי ולחיצות על נקודות שונות בכף הרגל, אשר מסמלות איברים שונים בגוף המטופל

• עיסוי הוליסטי – לימודי עיסוי כטכניקה כוללת של שחרור והרפיה

• פרחי באך – ריפוי נפשי והקלה על מצבי סטרס (לחץ) וחרדות באמצעות תמציות טבעיות, המופקות מפרחים וצמחים

• כירופרקטיקה -  אבחון וטיפול בבעיות שמקורן בעמוד השדרה, השלד והגב, על ידי טכניקות ריפוי אלטרנטיביות.

• הידרותרפיה – ריפוי באמצעות טיפול במים, המיועד לקשת רחבה של בעיות רפואיות וליקויים נפשיים, מגיל ינקות ועד זיקנה

בין המוסדות ללימודי רפואה משלימה הפופולריים כיום בארץ, נמנים:

• מכללת רידמן – מכללת רידמן היא מוסד לימודים בינלאומי, ותיק בתחומו, המציע מגוון מסלולי לימוד בענפי הרפואה המשלימה בשילוב תוכניות מעשיות להכשרת מטפלים. המכללה פועלת בפריסה רחבה ובעלת שלוחות בכל הארץ

• מכללת מדיסין – מבית המכללה למנהל, פועלת בפריסה ארצית ומציעה מגוון מסלולי לימודי בתחומי רפואה משלימה

• מדיקולג' – שלוחה של מכללת מדיסין בחיפה, המתמחה בתחומי הרפואה הטבעית ומהווה מרכז לימוד בינלאומי בתחום זה. בית הספר מציע מגוון הכשרות מקצועיות, קורסים ולימודי הסמכה במסלולים שונים

• מכללת סמינר הקיבוצים – המוסד התל אביבי הותיק להכשרת מורים, מציע כיום, בשיתוף עם שירותי רפואה משלימה של קופת חולים כללית, התמחות במסלולי רפואה משלימה ורפואה סינית. השתתפות בחלק מהקורסים מקנה אפשרות לצבירת נקודות זכות אקדמאיות

• מכללת אלבאום – פועלת בפריסה ארצית וכוללת בית ספר ללימודי הומיאופתיה ויחידה ללימודי חוץ, המציעה מגוון קורסי העשרה לציבור המתעניינים בתחום. המכללה מתמחה בטיפול בלקויות למידה ותפקוד אצל ילדים ומבוגרים

• מזרח ומערב – בית ספר המתמחה בלימודי רפואה סינית ומכשיר מטפלים בתחום

• מכללת לוסקי – להכשרת מטפלים הוליסטיים בתחומים שונים

• המכללה לטבעונות – מתמחה בתחומי התזונה והרפואה הטבעית.

• מכללת גבעת וושינגטון – היצע לימודים מגוון בתחומי רפואה משלימה, עבור סטודנטים מהמגזר הדתי.

• מכללת אילמה – שילוב ראשון מסוגו בין לימודי רפואה משלימה ללימודים בתחומי יהדות וקבלה. פועלת ביישוב אור הגנוז, בקרבת הר מירון.

• המכללה לרפואה הוליסטית – מגוון מסלולי לימוד אלטרנטיביים מאז שנת 1993 למידע נוסף ליחצו: לימודי רפואה משלימה

• מכללת מהות – בשיתוף עם אוניברסיטת בר אילן, מציעה מסלול לימודי נטורופתיה

המטרה המרכזית של הלימודים לתואר שני (M.A – Master of Arts – מוסמך) היא הקניית ידע והבנה מעמיקים יותר בתחום הנלמד לתואר ראשון.

יחד עם זאת, אנשים רבים בוחרים ללמוד תואר שני בתחום שונה מזה שלמדו במסגרת תואר ראשון.

כמו כן, בעלי תואר ראשון רב תחומי או דו-חוגי, יכולים לקבל הסמכה באחד מהחוגים שלמדו בתנאי שיעמדו בדרישות הקבלה לתואר שני בתחום המבוקש.

למשל, סטודנטים שסיימו לימודים לתואר ראשון בניהול ותקשורת יוכלו להמשיך ללימודי מנהל עסקים או תקשורת.

היום ניתן לרכוש תואר שני כמעט בכל תחום לימודים כגון מנהל עסקים, פסיכולוגיה, משפטים, מדעי המחשב, ביולוגיה, קרימינולוגיה, חינוך, רפואה, ביוטכנולוגיה ועוד.

תנאי קבלה ראשון ללימודי תואר שני הינו תואר ראשון המוכר על ידי המועצה להשכלה הגבוהה.

ישנם מכללות ומוסדות לימוד אקדמיים שאינם אוניברסיטאות אשר קיבלו אישור מטעם המועצה להשכלה הגבוהה לקיים תוכנית לימודים לקראת תואר במקצוע מסוים אך עדיין לא קיבלו הסמכה להעניק את התואר.

חשוב לשים לב לפרט זה טרם התחלתם ללמוד במוסד כזה או אחר ולברר באתר של מל"ג האם הינו בעל הסמכה להעניק תואר במקצוע המבוקש.

תנאי נוסף הוא ממוצע ציונים המהווה סף כניסה ללימודי תואר שני שמשתנה מתחום לתחום, אך לרוב חייב להיות למעלה מ80.

לעתים הסטודנטים המעוניינים להמשיך לתחום מסוים מתבקשים לעבור מבחן GMAT, אשר מהווה אחת מתנאי הקבלה לתואר שני במנהל עסקים, למשל.

מבחן זה נערך באנגלית ולכן יש צורך בשליטה טובה בשפה זו.

לימודי תואר שני נמשכים לרוב כשנתיים-שלוש במתכונת של פעמיים- שלוש בשבוע.

ישנם שני מסלולי לימוד עיקריים: מסלול שבו יש צורך בהגשת עבודת תזה (עבודת מחקר) ומסלול ללא תזה.

למעוניינים להמשיך לתואר שלישי מומלץ לבחור במסלול מחקרי באחת האוניברסיטאות מכיוון הצגת עבודת תזה מהווה אחת מתנאי הקבלה ללימודי דוקטורט (תואר שלישי).

בימינו ניתן ללמוד לתואר שני בכל האוניברסיטאות בארץ וברוב המכללות.

המקצועות המבוקשים ביותר ללימודי המשך הם מנהל עסקים, משפטים ומדעי המחשב שתוכלו למצוא כמעט בכל מוסד לימודים אקדמי.

תנאי הקבלה תלויים במוסד הלימודים ובתואר שבחרתם.

להלן מספר מוסדות אקדמיים אשר קיבלו הסמכה על ידי המועצה להשכלה גבוהה להעניק תואר שני במקצועות שונים:

• המכללה האקדמית יהודה ושומרון

• המכללה האקדמית נתניה

• המכללה האקדמית של תל-אביב יפו

• המסלול האקדמי של המכללה למינהל

• מכון לנדר מרכז אקדמי ירושלים

• מכון שכטר למדעי היהדות

• המרכז הבינתחומי בהרצליה

• האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים

• בצלאל – אקדמיה לעיצוב ואומנות ירושלים

• מכללת סמינר הקיבוצים

כמצוין לעיל, שם כללי לתואר שני הינו M.A אך ישנם תארים ששמותיהם משתנים בהתאם לתחום הלימודים, כגון:

מוסמך באמנויות (M.F.A)

מוסמך בהוראה (M.Ed.)

מוסמך במדעים (M.Sc.)

מוסמך בעיצוב (M.Des.)

מוסמך במוסיקה (M.Mus.)

תארים אלו של לימודי תואר שני מוענקים לרוב על ידי מוסדות לימוד אקדמיים אשר מתמחים בתחומים ספציפיים כמו בצלאל או מכללת סמינר הקיבוצים למשל.