מסלולי הלימוד לקראת תואר דוקטורט

בארץ ישנם כמה מסלולי לימודים לקראת תואר דוקטורט המתקיימים באוניברסיטאות השונות:

• דוקטור לפילוסופיה, Ph.D – Doctor of Philosophy – תואר דוקטור לפילוסופיה ניתן בכל התחומים בהם מתקיימים לימודי דוקטורט לבד מלימודי משפטים

• דוקטור למשפטים, LL.D – Legum Doctor – או J.S.D – Doctor of Juridical Science – ניתן לדוקטורנטים במשפטים שהגישו עבודת מחקר ולאחר שאושרה

• דוקטור לרפואה, M.D – Medical Doctor – תואר דוקטור לרפואה ניתן למי שסיימו שבע שנות לימודי רפואה

• תואר דוקטור לרפואת שיניים, D.M.D – Doctor Medicinae Dentariae – ניתן למי שסיימו לימודים בתחום רפואת שיניים

• תואר דוקטור לרפואה וטרינרית, D.V.M (או Doctor of Veterinary Medicine) – ניתן לסטודנטים שסיימו לימודים בתחום רפואת בעלי חיים ווטרינריה

תנאי קבלה ללימודי דוקטורט

לימודי הדוקטורט או בשמם האחר "לימודי תואר שלישי" מיועדים לסטודנטים בעלי הישגים גבוהים, שסיימו את לימודי התואר השני במסלול הכולל כתיבת עבודת תזה.

סטודנט הכותב את עבודתו ונמצא עדיין במהלך לימודיו נקרא דוקטורנט.

תנאי הקבלה ללימודי דוקטורט בתחומים שונים משתנים ביחס למוסד הלימוד, כמו גם ביחס לתחום ההתמחות.

עם זאת, ישנן כמה דרישות הכרחיות לקראת הלימודים: לרוב נדרש ממוצע ציונים של 90 לפחות בתואר השני וציון של 90 בעבודת התזה, המועמד נדרש למצוא חבר סגל המורשה להדריך אותו במהלך הכנת עבודת הדוקטורט ולקבל את הסכמתו, ולבסוף עליו להגיש הצעה מוקדמת לעבודת המחקר.

בהצעה עליו לתאר בקווים כלליים את מהלך המחקר: השאלות בהן יעסוק, רקע תיאורטי ומחקרי, השערות והנחות כלליות, תיאור שיטת המחקר ופרטים חיוניים נוספים.

מהלך הלימודים וכתיבת עבודת המחקר

השלב הראשון בלימודים לקראת תואר דוקטור, כולל השתתפות פעילה במספר מצומצם של קורסים וכתיבת הצעת מחקר.

לרוב נידרש תלמיד תואר שלישי ללמוד בין שלושה לארבעה קורסים בהתאם להחלטת מנחה העבודה ולאחר אישור ועדת הדוקטורט.

שלב כתיבת הצעת המחקר נמשך לרוב כשנה אך ניתן להאריכו כאשר ישנה סיבה מוצדקת ואם ישנו צורך.

לאחר אישור הצעת המחקר על ידי מומחים בתחום מן האוניברסיטה וממוסדות אקדמיים אחרים, מתחיל שלב הלימודים השני הנמשך כשלוש שנים.

במהלך שלב זה כותב הדוקטורנט את עבודת המחקר.

גם את שלב הכתיבה ניתן להאריך במידת הצורך.

עבודת הדוקטורט נבדקת, לאחר הגשתה, על ידי מספר מומחים בתחום שאינם משתייכים לאוניברסיטה בה התמחה הסטודנט.

לאחר שעבודת המחקר אושרה, זכאי הסטודנט לקבל את תואר הדוקטורט.

מלגות לדוקטורט

סטודנט הלומד לקראת תואר דוקטורט, זכאי לקבל מלגות קיום ותמיכה כספית משני סוגים עיקריים:

• מלגה שבמסגרתה מקבל הסטודנט פטור מתשלום שכר הלימוד למשך שלוש שנים

• מלגת קיום הניתנת למספר מוגבל של סטודנטים לפי אמות מידה אקדמיות שונות. מלגה זו כוללת תשלום קבוע של 3,000 ש"ח עד 4,000 ש"ח לחודש במשך שלוש שנים

האם תחומיי החברה והרוח הם אכן מדע?

במשך שנים ארוכות מאוד מתנהל ויכוח סוער בקרב אנשי אקדמיה וחוקרים שונים בשאלה האם לימודי מדעי החברה והרוח הם אכן מדע.

לכאורה, החוקיות הקיימת והקשרים הסיבתיים בהתנהגות האנושית אינם ברורים או מדויקים, וניתנים לאינסוף פרשנויות.

מסיבה זו, לא ניתן למדוד בצורה מדויקת תופעות הקשורות לרוח האנושית או לחברה, ותחומים אלה הם מטבעם כר פורה למגוון אינסופי של רעיונות המשתנים חדשות לבקרים.

עם זאת, הטבע האנושי כמו גם התפתחות ענפי התרבות והתפתחות הרוח, הם נושאים מרתקים ביותר הכוללים אינסוף תחומיי התייחסות, החל מהפילוסופיה המוגדרת כ"אהבת החכמה" ומנסה לפענח את רזיי הקיום האנושי, דרך האנתרופולוגיה העוסקת בחקר התפתחות תרבויות וכלה בפסיכולוגיה המנסה להבין את אופן פעולתם המורכב של מנגנוני הנפש האנושית.

לימודים במסגרת מדעי החברה והרוח פותחים לסטודנט צוהר אל עולם של מושגים ושל רעיונות מופשטים מורכבים ביותר ומקנים לא כלים להבין ולנתח תופעות שונות.

העיסוק בקיום האנושי ברבדים שונים מעמת לא אחת את הסטודנט עם תפיסות עולם הסתורות זו את זו ולעיתים מאלץ אותו לעצב את תפיסת עולמו מחדש בצורה מודעת יותר.

תחומי הלימוד

כאמור, תחומיי הלימוד הם רחבים מאוד וכוללים, בין השאר, תחומים הקשורים למדעי החברה, כדוגמת מדעי המדינה העוסקים בניתוח יחסים בינלאומיים ובחקר הפוליטיקה וקרימינולוגיה שהיא ענף של הפסיכולוגיה העוסק בחקר הפשיעה ובמנגנוניה.

הלימודים במדעי הרוח מתרכזים מטבעם בחקר תופעות הקשורות לרוח האנושית ולתרבות, כדוגמת היסטוריה העוסקת בחקר תהליכים היסטוריים שאירעו בעבר ובמאורעות חשובים ששינו את פניה של החברה האנושית או בלשנות העוסקת בפענוח השפה האנושית ובהגדרת החוקיות שלה.

היכן לומדים

באוניברסיטה ניתן ללמוד מדעי החברה והרוח לתואר ראשון ולתארים מתקדמים יותר. תואר זה נלמד באוניברסיטאות המובילות: באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת בן גוריון, באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטות נוספות.

נוסף לכך, במכללות שונות ניתן היום ללמוד מקצועות רבים הקשורים הן למדעי החברה והן למדעי הרוח בעיקר לקראת תואר ראשון.

תנאי הקבלה

תנאי הקבלה הבסיסיים לאוניברסיטאות כוללים בחינה פסיכומטרית ובגרות מלאה, אך משתנים מעט ממוסד למוסד ומתחום לתחום. ככלל, ככל שמקצוע הלימוד מבוקש יותר כך גם עולות דרישות הקבלה אליו.

גם במכללות השונות לרוב יתבקשו המועמדים לעשות בחינה פסיכומטרית ולהציג תעודת בגרות אך הדרישות יהיו נמוכות יותר מאלה הקיימות באוניברסיטאות.

תחומי העיסוק

שלא כמו בתחומים אחרים ומוגדרים יותר, לאחר סיום התואר לא תמיד משתלבים הבוגרים במקצוע הלימוד בו התמחו ובעיקר אם סיימו תואר ראשון במדעי הרוח.

רבים מהאקדמאיים בתחום מדעי החברה והרוח עוסקים בהוראה או במקצועות חופשיים אחרים בהם ניתן ביטוי לכישורים שרכשו במהלך לימודיהם ולעיתים הם אף ממשיכים ללימודים מתקדמים יותר.

כדי לעסוק בפסיכולוגיה או בתחומים טיפוליים אחרים לרוב יידרשו המועמדים להיות בעלי תארים מתקדמים יותר.

המועצה להשכלה גבוהה היא המוסד האקדמי העליון האחראי על מתן אישור לכל אחד ממוסדות ההשכלה הגבוהה להעניק תואר ראשון לבוגריו, כמו גם תארים מתקדמים יותר.

התואר הראשון, או כפי שנהוג לכנותו "תואר בוגר אוניברסיטה" או "תואר B.A", מוענק לסטודנטים לאחר שעמדו בהצלחה בכל דרישות הלימודים שנקבעו על ידי מוסד הלימוד בו למדו ולאחר שהשתתפו באופן פעיל בשיעורים, הגישו עבודות אקדמיות ברמות ובהיקפים שונים ועמדו בהצלחה בבחינות.

מטרת הלימודים

ללימודים לקראת תואר ראשון ישנן שתי מטרות עיקריות – תעסוקתית ואקדמית.

לרוב לאחר סיום הלימודים לקראת התואר הראשון, יוצא הסטודנט אל שוק העבודה לאחר שרכש מקצוע מסוים או התמחות וכשבידו תואר המאפשר לו למצוא עבודה ולהשתלב בתחום העיסוק אותו למד.

מבחינה אקדמית, לימודי התואר הראשון הם, למעשה, השלב הראשון וההכרחי לקראת לימודים מתקדמים יותר.

התואר הראשון מקנה לסטודנט את הכלים החיוניים להמשך הלימודים לקראת תואר שני ולקראת דוקטורט; כדי להתקבל לתואר שני יצטרך המועמד להציג תואר ראשון בתחום אליו נרשם או לעמוד בהצלחה בלימודי השלמה, המהווים את התשתית ההכרחית ללימודים בעלי אופי מחקרי מעמיק יותר.

תנאי קבלה לתואר ראשון

תנאי הקבלה ללימודי תואר ראשון משתנים בין תחום אחד למשנהו ותלויים אף במוסד הלימוד; לרוב ככל שרמת הביקוש למקצוע מסוים גדולה יותר, כך גם עולות דרישות הקבלה.

לכן, מטבע הדברים, תנאי הקבלה ללימודי תואר ראשון בפילוסופיה הם קלים בצורה משמעותית ביחס לתנאי הקבלה ללימודי תואר ראשון במנהל עסקים.

מה לומדים?

תחומיי הלימוד השונים לקראת תואר ראשון הם רבים ומגוונים ביותר.

ניתן ללמוד לתואר ראשון במדעי החברה במקצועות כדוגמת עבודה סוציאלית או פסיכולוגיה, ניתן ללמוד לתואר ראשון במדעי הרוח במקצועות כדוגמת היסטוריה או לימודי המזרח הרחוק, וניתן גם ללמוד לתואר ראשון באחד המקצועות הפופולאריים ביותר, משפטים, או בכל מקצוע אחר.

היכן לומדים?

לקראת תואר ראשון ניתן ללמוד היום במגוון רחב ביותר של מוסדות להשכלה גבוהה, בפקולטות שונות ובקשת רחבה של תחומים.

האוניברסיטה העברית, הטכניון, אוניברסיטת תל-אביב ובצלאל הם רק חלק קטן מהם.

ישנן היום מכללות להשכלה גבוהה; מכללות אלה מעניקות תואר שונה מעט מזה המוענק באוניברסיטה, הן מבחינת הדרישות והן מבחינת סוג התואר.

משך הלימודים

לימודי התואר הראשון נמשכים לרוב כשלוש שנים אך ישנם מספר תחומים בהם משך הלימודים הוא ארוך יותר.

הלימודים לקראת תואר ראשון באדריכלות למשל, נמשכים חמש שנים והלימודים לקראת תואר ראשון בהנדסה ובמשפטים נמשכים כארבע שנים.

תואר ראשון וקבלה למקומות עבודה

אם בעבר, במרבית ממקומות העבודה הקיימים בשוק הסתפקו בתעודת בגרות מלאה כתנאי בסיסי לקבלה לעבודה, היום כמעט בכל מקום עבודה המכבד את עצמו נדרשים המועמדים להיות בעלי השכלה אקדמאית.

ככל שאחוז האקדמאיים גדל, כך גם עולה מספר מקומות העבודה המציבים את התואר האקדמי כתנאי קבלה ראשוני לעבודה.

לדוגמה, היום כדי להתקבל לעבוד בתחום משאבי אנוש וקליטת עובדים, לרוב יידרשו המועמדים להציג תואר ראשון בפסיכולוגיה.

בתחומים מוגדרים יותר כדוגמת הנדסה, משפטים וכלכלה התואר הראשון הוא תנאי הכרחי לצורך קליטה בעבודה.

החוג ליחסים בינלאומיים טומן בחובו מספר תחומי עניין מחקריים במגוון נושאים: חברתיים, צבאיים, כלכליים, פסיכולוגיים ותרבותיים.

הלימודים מקנים ידע נרחב בסוגיות שמהוות את מרכז העניין בחיי היומיום של כולנו: תפוצת נשק גרעיני, טרור, יחסים בין מדינות, צמיחה כלכלית, בניין כוחות הצבא וזכויות האדם.

בתחום היחסים הבינלאומיים מוכרות מספר תיאוריות, הקרויות פרדיגמות. שלוש התיאוריות העיקריות הן הריאליזם הפוליטי, הליברליזם והמרקסיזם.

התיאוריות מנסות להסביר התרחשויות שונות בזירה הבינלאומית לאורך ההיסטוריה ולהסיק מסקנות לגבי אירועים חוזרים בעתיד. במהלך הלימודים מנתחים את התיאוריות השונות ואת יישומן בפועל באירועים השונים.

תחום מדעי המדינה עוסק במדע ומחקר תהליכים פוליטיים תוך-מדיניים.

בלשון פשוטה יותר, במסגרת הלימודים, מתמודד התלמיד עם שורה של מחקרים והתנסויות בשדה הפוליטי במספר היבטים. ניתוח סוגיות פוליטיות, מהלכי בחירות, קמפיינים פוליטיים, מפלגות וניתוח השוואתי של צורות ממשל בעולם.

היבטים במחשבה מדינית- פילוסופיה פוליטית, אתיקה, מוסר, ליברליזם וקומוניזם וכן היבטים של מנהל ציבורי – ניהול רשויות מקומיות, קביעת מדיניות ציבורית, רפורמות מנהליות וצורות ניהול בסקטור הציבורי.

בפוליטיקה קיימים אינטרסים רבים שלעתים מנוגדים זה לזה, ותהליך קבלת ההחלטות מושפע מתהליכים אלו. חוקרים רבים רואים את מדעי המדינה כדוגמה מעשית של תורת המשחקים.

במדעי המדינה בודקים את הצלחת הממשל והמדיניות אותו הוא מכתיב בשורה של תחומים ספציפיים כדוגמת משפט, רווחה, כלכלה וביטחון.

לתואר ראשון תכנית הלימודים היא תלת שנתית כאשר ניתן ללמוד במסלול חד חוגי או דו חוגי (בשילוב עם חוג לימודים אחר כמו משפטים או תקשורת).

הלימודים מקנים ידע נרחב בהיסטוריה ובמרכיביה של המערכת הבינלאומית ההיסטורית והמודרנית, ידע וכלים לניתוח תופעות פוליטיות, התנהגות וכלכלה פוליטית, אסטרטגיה, משטרים ואידיאולוגיה, ניהול קמפיין. בין התחומים הנלמדים: יסודות המשטר בישראל, פוליטיקה וממשל, יחסים בינלאומיים.

המסלולים המוצעים במסגרת התואר השני הם: יחסים בינלאומיים של המזרח התיכון, דיפלומטיה ופיתרון משברים, תיאוריה של היחסים הבינלאומיים, ביטחון לאומי ואסטרטגיה, פוליטיקה השוואתית, פוליטיקה ישראלית, מנהל ציבורי, מחשבה מדינית.

בוגרי התואר משתלבים לרוב במשרות שונות בעולם הפוליטיקה, כיועצים פוליטיים ועוזרים פרלמנטריים, בעולם התקשורת האלקטרונית והכתובה כעיתונאים, כתבים ותחקירנים. כמו כן יש אפשרות להשתלב במנהל הפרטי והציבורי ובמשרד החוץ הישראלי.

עם זאת, חשוב לציין כי היכולת להשתלב בעולם הפוליטי והמנהלי מוגבלת וטמונה בחלקה ביכולות אישיות ובהתערות במסגרות המתאימות.

את התואר ניתן לרכוש באוניברסיטאות ובמכללות אקדמיות לתואר ראשון ולתואר שני. יחסים בינלאומיים ומדעי המדינה הופכים לחלק אינטגרלי וחשוב בעידן ה'כפר הגלובלי', בו שולטת התקשורת והגלובליזציה.