רקע

האוניברסיטה העברית בירושלים הייתה האוניברסיטה הראשונה שהוקמה בארץ ישראל.

הרעיון להקים אוניברסיטה עברית עלה כבר בקונגרס הציוני הראשון שנערך בבאזל והקמתה בשנת 1925 הייתה הגשמה של חזון.

אבן הפינה לאוניברסיטה הונחה בהר הצופים כבר ב-1918, אולם רק כעבור 7 שנים נפתחו שעריה בטקס חגיגי.

דרכה של האוניברסיטה העברית החלה בשנים הראשונות בתחום המחקר ורק כעבור 3 שנים החלה בה ההוראה הפורמאלית.

עד לשנת 1947 התקיימו באוניברסיטה הפקולטה למדעי הרוח והפקולטה למדעי המתמטיקה והטבע.

עקב הניתוק של הר הצופים מחלקה המערבי של העיר במלחמת העצמאות, עלה הצורך למצוא מבנים חלופיים לאוניברסיטה.

בשנת 1954 החלה בנייתו של קמפוס גבעת רם, ומספר שנים לאחר מכן נחנך המרכז הרפואי בעין כרם המשמש עד היום את הפקולטה לרפואה.

בעקבות מלחמת ששת הימים ואיחוד ירושלים, שוקם הקמפוס בהר הצופים וחזר להיות הקמפוס הראשי של האוניברסיטה.

כיום מונה האוניברסיטה העברית ארבעה קמפוסים :

• קמפוס הר הצופים – המשמש את משרדי המנהל ואת מרבית הפקולטות של האוניברסיטה: הפקולטה למדעי החברה והרוח, הפקולטה לקרימינולוגיה ולמשפטים, הפקולטה לחינוך, לעבודה סוציאלית, ולריפוי בעיסוק, בית הספר למנהל עסקים, והלימודים הקדם אקדמאיים

• קריית אדמונד י' ספרא (גבעת רם) – בו שוכנת הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע, ומספר מוסדות השייכים לאוניברסיטה כמו המרכז הארצי לבחינות וההערכה, והאקדמיה ללשון העברית

• קמפוס עין כרם – המשמש את הפקולטה לרפואה ורפואת שיניים

• קמפוס הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה – ובית הספר לווטרינריה השוכן בעיר רחובות.

הלימודים באוניברסיטה העברית הם לתואר ראשון (בוגר) לתואר שני (מוסמך) ולתואר שלישי (לימודי מחקר) כאשר הלימודים לקראת תואר ראשון מתאפשרים בשני מסלולים:

1. המסלול החד חוגי של לימודים בפקולטה אחת.

2. המסלול הדו חוגי במסגרתו ניתן ללמוד בשני חוגים כל אחד מהם מפקולטה שונה.

תנאי הקבלה

תנאי הקבלה לחוגים השונים ולמסלולי הלימוד משתנים בהתאם לדרישותיו של כל חוג, אולם קיימים תנאי קבלה בסיסיים.

תנאי הקבלה הכלליים למועמדים לתואר הראשון (תואר בוגר) כוללים תעודת בגרות וציון סף במבחן פסיכומטרי.

רוב החוגים דורשים ציון סף משוכלל גבוה מהמינימאלי לכניסה. על תנאי הקבלה הכלליים, נוספו תנאי קבלה ייחודיים לפקולטות השונות, כמו החוג למוסיקה או הפקולטה לרפואה.

פקולטות אלו כוללות גם בחינות כניסה וראיונות אישיים.

תנאי הקבלה הכלליים למועמדים לקראת תואר שני (תואר מוסמך) הם תואר בוגר ממוסד אקדמאי מוכר בממוצע ציונים העובר את הסף הנדרש בהתאם לחוג המבוקש וכן פטור באנגלית.

תנאי הקבלה עבור תואר שלישי (לימודי המחקר) הם תואר שני ממוסד אקדמאי מוכר בממוצע ציונים מינימאלי של 85.

במרבית החוגים, עמידה בתנאי הקבלה הראשוניים אינה מבטיחה את סיום התואר והסטודנטים מוערכים במהלך הלימודים ועליהם לעמוד בדרישות סף בטרם המעבר משנה לשנה.

האוניברסיטה העברית הייתה מודל חיקוי לאוניברסיטות שקמו בעקבותיה בישראל. כיום היא נמנית עם המוסדות האקדמאים המובילים להשכלה גבוהה, בארץ ובעולם כולו.

מבין כתליה יצאו אנשי שם, מדענים וחתני פרס נובל בתחומי מחקר רבים ומגוונים.

למה משמש תיק העבודות?

אחד מהתנאים ההכרחיים לקבלה למסלול לימודים אקדמיים בתחומי האומנות השונים, הוא הצגת תיק עבודות יצירתי ומלא מעוף.

באמצעות תיק עבודות אישי, יכולים מוסדות ההשכלה הגבוהה השונים בתחומי העיצוב, האמנות והאדריכלות בישראל להתרשם מהמקצועיות של המועמד, מהתאמתו למסלול הלימודים ובייחוד מהיצירתיות שלו. קיראו על לימודי עיצוב.

לתיק העבודות ישנה חשיבות רבה ביותר והשפעה ישירה על סיכויי הקבלה של המועמד ללימודים לקראת תואר ראשון בעיקר בתחומי העיצוב, האדריכלות והאומנות.

זאת כיוון שלמרבה הצער, מספר המקומות בכל אחד מהמוסדות הוא מוגבל, ורק חלק קטן מהמועמדים יגשימו את חלומם ויתקבלו לבסוף ללימודים.

במרבית המוסדות בתחומי האומנות השונים, מוענקת לסטודנטים בתום הלימודים תעודת תואר ראשון.

רוב מוסדות הלימוד הם בעלי מוניטין ומעניקים לסטודנטים הלומדים בהם יתרונות רבים, כדוגמת ידע עיוני רחב באומנות ובהיסטוריה, הכשרה מעשית, מיומנויות שונות וכלים המסייעים להם להתפתח בתחום בו בחרו.

מטרתם המוצהרת של מוסדות אלו היא למצות את הפוטנציאל האישי ואת הכישרון הטמון בכל סטודנט.

בנוסף לכך, מעודדים במוסדות השונים את הסטודנטים להפגין חדשנות ומקוריות ולהתאים עצמם לקצב המהיר של המציאות המשתנה.

מסיבות אלה ומסיבות נוספות, מדי שנה מתדפקים על דלתותיהם של המוסדות האקדמיים השונים בתחומי העיצוב והאומנות בישראל, וגם במדינות זרות אחרות, עשרות אלפי מעומדים חדשים.

בכדי לקבל את המועמדים הטובים ביותר, כוללים תנאי הקבלה למרבית המוסדות המובילים, גם תיק עבודות ברמה גבוהה, בנוסף לריאיון אישי ולבחינות קבלה שונות.

מסיבה זו, יש להתכונן כראוי. כדי להכין תיק עבודות מקצועי ומרשים כאחד נדרש המועמד, נוסף לכשרון רב, להפגין גם מיומנות ושליטה בשיטות עבודה שונות.

בשל כך, זקוקים מרבית המועמדים להדרכה ולסיוע בהכנת תיק העבודות במטרה לשפר את הסיכויים להתקבל ללימודים.

כיצד מכינים תיק עבודות?

היום כדי להכין תיק עבודות מקצועי, התואם את ציפיותיהם של המוסד ושל הפקולטה הרלוונטיים, יש צורך להירשם למכינה מתאימה.

משום כך, ישנם בתי ספר, מכינות וחוגים, שמטרתם העיקרית היא לשפר את הישגיהם של מועמדים ללימודים אקדמיים, בעיקר בתחומי האמנות, העיצוב והאדריכלות.

גופים אלו, מסייעים למועמדים בהכנת תיק עבודות מתאים, כאשר את תיק העבודות מכין המועמד תוך ליווי והדרכה אישית של מורים מנוסים.

בנוסף לליווי צמוד של המועמד, כוללים הלימודים במכינות השונות גם הקנייה של ידע עיוני ומעשי בנושאי אומנות שונים ובייחוד בתחום הלימודים אליו מבקש המועמד להתקבל.

המכינות גם מעבירות את המועמד הכנה למבחני הכניסה ולראיון הקבלה ומעניקות לו סיוע בנושאים אחרים.

קורסים להכנת תיקי עבודות מתקיימים בתחומים רבים ושונים, החל מצילום, דרך אדריכלות ועיצוב תעשייתי וכלה בתקשורת חזותית ובאמנות.

קורסים אלה כוללים, בין השאר, הקניית מיומנויות שונות, כדוגמת: רישום, קומפוזיציה, אנימציה, פיסול ועיצוב בחומרים, צילום, ציור בחומרים שונים ונושאים רבים נוספים.

מוסדות הדורשים תיק עבודות

כאמור, מרבית מוסדות החינוך להשכלה גבוהה בתחומי העיצוב, האומנות והאדריכלות דורשים היום תיק עבודות כחלק בלתי נפרד מתנאי הקבלה.

בצלאל האקדמיה לאומנות ועיצוב בירושלים, שנקר – בית הספר הגבוה להנדסה ועיצוב, המכללה האקדמית בית ברל – בית הספר לאומניות, מכון אבני לאומנות ועיצוב, וקמרה אובסקורה – בית הספר לאומנות, הם רק אחדים מהם.

אוניברסיטת בן גוריון

קצת היסטוריה

הרעיון להקים אוניברסיטה בנגב, הועלה לראשונה בשנת 1962 על ידי ראש העיר באר שבע דאז, דוד טוביהו. עם זאת, תהליך הקמה ערך מספר שנים.

בשנת 1962 כבר נערכו הרצאות שונות בעיר בחסות מוסדות להשכלה גבוהה מוכרים, כדוגמת: האוניברסיטה העברית, הטכניון, ומכון ויצמן למדע ובשנת 1963 החל לפעול בה מכון עצמאי שנקרא "המכון להשכלה גבוהה בנגב".

בשנת 1965 רכשה עיריית באר שבע את "בית היאס", ששימש עד אז כמלון, כדי לשכן בו את המכון החדש להשכלה גבוהה.

בשנה זו גם התקיימו לראשונה גם לימודים במכון. בשנת 1969 נוסדה האוניברסיטה באופן רשמי על ידי ממשלת ישראל, ובשנת הלימודים תש"ל החלה האוניברסיטה לפעול.

לאחר מותו של דוד בן גורין בשנת 1974 הוחלט לשנות את שמה של האוניברסיטה מהמכון להשכלה גבוהה בנגב, ל"אוניברסיטת בן גוריון בנגב".

מסלולי הלימודים, מחירי המחייה הזולים יחסית בעיר באר שבע, האווירה המיוחדת וחיי החברה התוססים – הפכו את אוניברסיטת באר שבע במהלך השנים לאחת האוניברסיטאות המובילות בארץ.

מאז הקמתה היא התפתחה בקצב מהיר ומספר הסטודנטים הלומדים בה עלה משנה לשנה.

בנוסף לכך, נפתחו באוניברסיטה מסלולי מחקר ולימוד חדשים, כדוגמת: הנדסת ביוטכנולוגיה, ביואנפורמטיקה והנדסת מערכות תקשורת.

האוניברסיטה הוקמה בשנת 1969 ומאז גדלה והתפתחה מאוד, והיום פועלות בה חמש פקולטות:

1. הפקולטה למדעי הטבע

2. הפקולטה להנדסה

3. הפקולטה למדעי הרוח והחברה

4. הפקולטה למדעי הבריאות

5. בית הספר לניהול

בשנת 2009 למדו באוניברסיטת בן גורין מעל 18,000 סטודנטים לקראת תואר ראשון, תואר שני ותואר דוקטורט, ומדי שנה עולה מספרם.

אוניברסיטת בן גוריון בנגב היום

מאז הקמתה צברה אוניברסיטת בן גוריון מוניטין כלל עולמי בתחומי המחקר והפיתוח של חקלאות מדברית.

בנוסף לכך, פיתחה האוניברסיטה גישה חדשנית בתחום הרפואה הקהילתית והרב תרבותית, והיא תורמת תרומה חשובה בנושא זה בעיקר לארצות מתפתחות שונות בעולם.

האוניברסיטה רואה עצמה כמחויבת למצוינות אקדמית, לקידום ההשכלה הגבוהה בארץ וגם למעורבות חברתית, ומדי שנה לקוחים אלפי סטודנטים חלק פעיל בתוכניות שונות למעורבות בקהילה.

באוניברסיטה ישנן, כאמור, חמש פקולטות ושלושה מכוני מחקר.

פקולטות:

• הפקולטה למדעי החברה והרוח – הכוללת, בין השאר, את המחלקות לפסיכולוגיה, לבלשנות, לפילוסופיה, לאנתרופולוגיה ומחלקות רבות נוספות.

• הפקולטה למדעי הטבע – הכוללת, בין השאר, את המחלקות לגיאולוגיה, לפיסיקה, לכימיה ומחלקות רבות נוספות.

• הפקולטה למדעי הבריאות – הכוללת, בין השאר, את בית הספר לרפואה בינלאומית, בית הספר למקצועות הבריאות הקהילתיים, המחלקה לפיזיותרפיה ומחלקות נוספות.

• הפקולטה למדעי ההנדסה – הכוללת, בין השאר, את המחלקות למחשבים, להנדסה כימית, להנדסה גרעינית ומחלקות רבות נוספות.

• הפקולטה לרפואת חירום – לרוקחות ולמעבדנות רפואית.

• בית הספר לניהול – הכולל, בין השאר, את המחלקות ללימודי ניהול, לתיירות, למדיניות ציבורית ומחלקות רבות נוספות.

מכונים:

1. מכון בן גוריון לחקר הציונות וישראל.

2. המכון למחקר שימושי.

3. המכון לחקר המדבר העוסק בחקר מקורות המים, אקולוגיה ותכנון התיישבות בתנאי מדבר.