המועצה להשכלה גבוהה בישראל, מרכזת ואחראית על כלל הנושאים הנוגעים לתחומי ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל.

תחומי האחריות של המועצה להשכלה גבוהה

המועצה להשכלה גבוהה (או בראשי תיבות המל"ג) היא גוף ממלכתי ייעודי, האחראי על כל הנושאים הקשורים להשכלה גבוהה במדינת ישראל.

המועצה הוקמה לראשונה בשנת 1958 ומאז היא מטפלת במגוון נושאים:

• לימודים אקדמיים

• אישור על מתן תארים

• הקמה של אוניברסיטאות ואף מכללות חדשות

• הרחבה של מוסדות להשכלה גבוהה קיימים

• פיקוח על תהליך הענקת תארים

• המלצה להכיר במוסדות אקדמיים שונים כולל שלוחות של מוסדות השכלה גבוהה מחוץ לגבולות הארץ

• פיקוח על העברה של הכספים מהממשלה למוסדות השונים ובהצעות לקידום מחקרים

• לימודי תעודה

• לימודי תואר ראשון

• לימודי תואר שני

• לימודי דוקטורט

• קורסים

• לימודי הנדסאים וטכנאים

• לימודי העשרה והכשרות שונות

את פעולתה של המועצה להשכלה גבוהה מסדיר חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח – 1958.

לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, חייבת המועצה להקפיד על שמירת עצמאותם של מוסדות החינוך השונים.

למועצה אסור להגביל את חופש הדעה והמצפון, להתערב בתהליכי מינוי הסגל האקדמי, או בקביעת והסדרת תוכניות הלימוד השונות ודרכי הלימוד וההוראה הנהוגים בכל מוסד.

בראש הוועדה להשכלה גבוהה עומד שר החינוך, כאשר לפחות שני שליש מחבריה הם אנשי אקדמיה במעמד בכיר.

מספר חברי המועצה נע בין 19 ל-25 והוא משתנה מתקופה לתקופה על ידי הממשלה ולפי המלצתו של שר החינוך והתרבות.

קצת היסטוריה

החל משנות החמישים החלה נוצרת תלות גדולה מאוד של המוסדות האקדמיים בארץ בתקציב הממשלתי.

בעקבותיה נוצר החשש כי הממשלה תשפיע בעקיפין על התנהלות המוסדות האקדמיים ותפגע בחופש האקדמי, בניטרליות הפוליטית של שלהם ובעקרונות הדמוקרטיים לפיהם הם פועלים.

מסיבה זו ומסיבות נוספות, הוחלט להקים בשנת 1956 ועדה מיוחדת במטרה לבדוק את נושא מימון האוניברסיטאות על ידי הממשלה.

הוועדה בראשות נגיד בנק ישראל דאז, דוד הורביץ, המליצה להקים מועצה מיוחדת שתפקח על כל המוסדות האקדמיים בארץ ועל יחסיהם עם השלטון.

המלצות הוועדה עוגנו בחוק המועצה להשכלה גבוהה ומיד לאחר חקיקתו הוקמה המועצה להשכלה גבוהה.

בשנת 1974 הוקם גוף משנה חדש במועצה הקרוי "הוועדה לתכנון ולתקצוב" (או בראשי תיבות הות"ת).

גוף מרכזי זה, אחראי על החלטות חשובות הנוגעות לחלוקתו של תקציב ההשכלה הגבוהה בין מוסדות ההשכלה הגבוהה, המכללות והאוניברסיטאות הפועלות בישראל.

בשנת 1995 הוכרו לראשונה המכללות האקדמיות השונות בישראל על ידי המועצה להשכלה גבוהה וכך הוכרה גם זכותן להעניק תארים לבוגריהן.

בשנת 2002 ניתנה למכללות הזכאות להעניק לבוגריהן גם תואר שני. בשנת 2005 נכלל לראשונה בין נציגי הוועדה גם סטודנט.

נציג הסטודנטים בוועדה מייצג את הסטודנטים הרבים באוניברסיטאות ובמכללות.

היום, תחת סמכותה של המועצה ישנן וועדות שונות ורבות האחראיות לנושאים הקשורים להשכלה הגבוהה בישראל, כדוגמת: הוועדה לתכנון ולתקצוב, וועדת המשנה של המועצה, הגוף האמון על מימון ההשכלה הגבוהה בישראל וועדות נוספות.

התקציב העומד לרשותה של המועצה להשכלה גבוהה ולרשות הגופים השייכים אליה נעמד כבשישה מיליארד שקלים חדשים מדי שנה.