מכון אבני – לומדים אמנות

מכון אבני בתל אביב, נוסד בשנת 1936 כבית ספר לציור ופיסול על ידי קבוצה של אומנים שעליה נמנו משה שטרנשוס, יחזקאל שטרייכמן, אהרון אבני ואחרים.

כיום נהנה מכון אבני ממעמד של מוסד מוביל בעולם האומנות בישראל. במכון מקנים לסטודנטים כלים אומנותיים עדכניים ומעודדים התפתחות אישית, העזה וחדשנות לצד מסורת וטכניקות מבוססות.

במכון אבני לומדים כ- 650 סטודנטים במסלולים שונים. בצוות המרצים ניתן למצוא אומנים ישראלים בעלי שם ומוניטין אשר להם גם יכולות הוראה.

מכון אבני מעניק תעודת בוגר למסיימים את מסלול הלימודים שלו. מאז שאושרה תוכנית הלימודים האקדמית, אשר הוגשה אל מועצה להשכלה גבוהה, מעניק מכון אבני גם תואר ראשון מטעם האוניברסיטה הפתוחה.

מכון אבני יושב בגבול תל אביב יפו באזור בו ממוקמים סדנאות ובתי מלאכה רבים אשר תורמים בנוכחותם להפריית תהליכי היצירה.

מסלולי לימוד

במכון אבני ניתן ללמוד במסגרת שש מחלקות שונות: המחלקה לעיצוב תקשורת חזותית, המחלקה לאמנות, מחלקה לאדריכלות עיצוב פנים, עיצוב תקשורת אינטראקטיבית, מחלקה לעיצוב תעשייתי והמחלקה לעיצוב אופנה.

מסלול לימודים שלם אורך ארבע שנים, או שנתיים במסגרת לימודי ערב. בתום הלימודים במסלולים השונים מעניק מכון אבני לבוגריו תואר אמן בוגר אבני או מעצב בוגר אבני.

ניתן לשלב לימודים של תואר ראשון במדעי הרוח והחברה (מטעם האוניברסיטה הפתוחה).

מי מבין הלומדים במחלקות לעיצוב תקשורת חזותית, עיצוב תעשייתי ועיצוב תקשורת אינטראקטיבית, אשר בוחר לגשת (ועומד בהצלחה) במבחנים מטעם מה"ט (המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה) זכאי לקבל תעודת הנדסאי.

תוכנית לימודים מרוכזים וממוקדים במסלול ערב, מוצעת במחלקות לאמנות, עיצוב תקשורת חזותית, אדריכלות עיצוב פנים עיצוב תעשייתי ועיצוב אופנה. בתוכנית זו מוקנים כלים להשתלבות מעשית בשוק העיצוב או האומנות.

לא ניתן לעבור ממסלול דו שנתי לארבע שנתי, אלא באמצעות אישור חריג.

שלבי הלימוד

הלימודים במכון אבני, במסלולים הארבע שנתיים בכל המחלקות, מחולקים לשלושה שלבים:

שנת הלימודים הראשונה זהה עבור כל המסלולים ובמהלכה נחשפים הסטודנטים לאמנות ועיצוב באופן כללי. קיראו על כל תחומי העיצוב.

לסטודנטים מוקנים כלים המהווים בסיס טכני לכל מי שעוסק באומנות או עיצוב. במהלך שנה זו נחשפים הסטודנטים לנושאים בסיסיים בכל שש המחלקות השונות המוזכרות לעיל.

בשנות הלימוד השנייה והשלישית מתמקדים הלימודים בנושאים המקצועיים המרכיבים את תחום ההתמחות.

רבים מן הקורסים המתקדמים דורשים ניסיון וידע המוקנים בקורסים השונים של שנת הבסיס.

שנת הלימודים הרביעית הינה שנת התמחות. בשנה זו מיישמים הסטודנטים את כל שלמדו והם נדרשים לבצע פרויקט גמר מקיף, המבטא את מכלול הכישורים המצופים מאיש מקצוע בתחום הנלמד.

על מנת להיחשב בוגר המכון, על הסטודנט לקבל ציון עובר בכל הקורסים בהם השתתף, להגיש את כל העבודות הנדרשות במועד, להסדיר את תשלומי שכר הלימוד ולקבל הערכה חיובית לפרויקט הגמר.

תנאי קבלה

התנאים לקבלה ללימודים במכון אבני כוללים מבחני כניסה, בהתאם לדרישות המחלקות השונות.

למשל, מבחני כניסה למחלקה לאומנות יכללו מבחן ברישום, מבחן עיוני לידע כללי וניתוח יצירות, מבחן בפיסול ועבודת בית.

בנוסף יוזמנו המועמדים לראיון אישי בפני וועדת קבלה. אל הראיון יש להביא תיק עבודות או מבחן בית וכן תעודות המעידות על השכלה קודמת (כגון תעודת בגרות על אף שזו אינה מחויבת לשם קבלה ללימודים).

תיק עבודות יכול לכלול כל פריט שהמועמד סבור כי יציג את כישוריו ותחומי התעניינותו באופן הטוב ביותר בפני ועדת הקבלה.

ייתכן מצב בו מועמד נמצא מתאים על ידי ועדת הקבלה, אך עדיין לא יוכל להתחיל את לימודיו מפאת חוסר מקום.

מועמדים כאלה יתווספו לרשימת המתנה, אך לא תינתן כל התחיבות באשר למועד בו תתאפשר תחילת לימודיהם. על החלטות ועדת קבלה לא ניתן לערער.

בואו לקבל פרטים נוספים על לימודי עיצוב ואמנות במכון אבני!

המועצה להשכלה גבוהה בישראל, מרכזת ואחראית על כלל הנושאים הנוגעים לתחומי ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל.

תחומי האחריות של המועצה להשכלה גבוהה

המועצה להשכלה גבוהה (או בראשי תיבות המל"ג) היא גוף ממלכתי ייעודי, האחראי על כל הנושאים הקשורים להשכלה גבוהה במדינת ישראל.

המועצה הוקמה לראשונה בשנת 1958 ומאז היא מטפלת במגוון נושאים:

• לימודים אקדמיים

• אישור על מתן תארים

• הקמה של אוניברסיטאות ואף מכללות חדשות

• הרחבה של מוסדות להשכלה גבוהה קיימים

• פיקוח על תהליך הענקת תארים

• המלצה להכיר במוסדות אקדמיים שונים כולל שלוחות של מוסדות השכלה גבוהה מחוץ לגבולות הארץ

• פיקוח על העברה של הכספים מהממשלה למוסדות השונים ובהצעות לקידום מחקרים

• לימודי תעודה

• לימודי תואר ראשון

• לימודי תואר שני

• לימודי דוקטורט

• קורסים

• לימודי הנדסאים וטכנאים

• לימודי העשרה והכשרות שונות

את פעולתה של המועצה להשכלה גבוהה מסדיר חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח – 1958.

לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, חייבת המועצה להקפיד על שמירת עצמאותם של מוסדות החינוך השונים.

למועצה אסור להגביל את חופש הדעה והמצפון, להתערב בתהליכי מינוי הסגל האקדמי, או בקביעת והסדרת תוכניות הלימוד השונות ודרכי הלימוד וההוראה הנהוגים בכל מוסד.

בראש הוועדה להשכלה גבוהה עומד שר החינוך, כאשר לפחות שני שליש מחבריה הם אנשי אקדמיה במעמד בכיר.

מספר חברי המועצה נע בין 19 ל-25 והוא משתנה מתקופה לתקופה על ידי הממשלה ולפי המלצתו של שר החינוך והתרבות.

קצת היסטוריה

החל משנות החמישים החלה נוצרת תלות גדולה מאוד של המוסדות האקדמיים בארץ בתקציב הממשלתי.

בעקבותיה נוצר החשש כי הממשלה תשפיע בעקיפין על התנהלות המוסדות האקדמיים ותפגע בחופש האקדמי, בניטרליות הפוליטית של שלהם ובעקרונות הדמוקרטיים לפיהם הם פועלים.

מסיבה זו ומסיבות נוספות, הוחלט להקים בשנת 1956 ועדה מיוחדת במטרה לבדוק את נושא מימון האוניברסיטאות על ידי הממשלה.

הוועדה בראשות נגיד בנק ישראל דאז, דוד הורביץ, המליצה להקים מועצה מיוחדת שתפקח על כל המוסדות האקדמיים בארץ ועל יחסיהם עם השלטון.

המלצות הוועדה עוגנו בחוק המועצה להשכלה גבוהה ומיד לאחר חקיקתו הוקמה המועצה להשכלה גבוהה.

בשנת 1974 הוקם גוף משנה חדש במועצה הקרוי "הוועדה לתכנון ולתקצוב" (או בראשי תיבות הות"ת).

גוף מרכזי זה, אחראי על החלטות חשובות הנוגעות לחלוקתו של תקציב ההשכלה הגבוהה בין מוסדות ההשכלה הגבוהה, המכללות והאוניברסיטאות הפועלות בישראל.

בשנת 1995 הוכרו לראשונה המכללות האקדמיות השונות בישראל על ידי המועצה להשכלה גבוהה וכך הוכרה גם זכותן להעניק תארים לבוגריהן.

בשנת 2002 ניתנה למכללות הזכאות להעניק לבוגריהן גם תואר שני. בשנת 2005 נכלל לראשונה בין נציגי הוועדה גם סטודנט.

נציג הסטודנטים בוועדה מייצג את הסטודנטים הרבים באוניברסיטאות ובמכללות.

היום, תחת סמכותה של המועצה ישנן וועדות שונות ורבות האחראיות לנושאים הקשורים להשכלה הגבוהה בישראל, כדוגמת: הוועדה לתכנון ולתקצוב, וועדת המשנה של המועצה, הגוף האמון על מימון ההשכלה הגבוהה בישראל וועדות נוספות.

התקציב העומד לרשותה של המועצה להשכלה גבוהה ולרשות הגופים השייכים אליה נעמד כבשישה מיליארד שקלים חדשים מדי שנה.