קצת היסטוריה

הטכניון נוסד כבר בשנת 1913 ובשנת 1924 נחנך בהדר הכרמל בניין הטכניון הראשון.

במהלך השנים התפתח מאוד מוסד הטכניון וגדל, הן מבחינה לימודית והן מבחינת השטח והועבר לקמפוס החדש בקריית הטכניון שבנווה שאנן, ובניין הטכניון בהדר הכרמל הפך למוזיאון המדע והטכנולוגיה של חיפה הידוע בשם "מדעטק".

בראשית ימיו הייתה רק פקולטה אחת להנדסה אזרחית בטכניון, ומצבו בתקופת השלטון הבריטי היה קשה. ד"ר חיים ויצמן השקיע מאמצים רבים בניסיון לגייס כספים לשיפוץ הבניינים, לבנייה חדשה ולרכישת ציוד מתאים.

בשנת 1924 הסכים אלברט איינשטיין לשמש כנשיא וועד הטכניון, וטקס הפתיחה הרשמי של המוסד התקיים בתאריך ה-6 לפברואר 1925.

בשנת 1924 הוחלט לקרוא למקום בשם "תכניון" בהתאם להצעתו של המשורר חיים נחמן ביאליק שטען, כי המילה היוונית "טכני" הגיעה מהמילה העברית "תוכן".

רק בשנת 1945 הוחלט על השם הקיים עד היום – "טכניון". למעשה, היה הטכניון המוסד הראשון להשכלה גבוהה שפעל בארץ.

מאז הקמתו ועד היום הסמיך הטכניון מעל ל-80,000 בוגרים, ומספר הנרשמים אליו גדל משנה לשנה ועומד על למעלה מ-13,000 סטודנטים לתארים שונים.

היום לומדים בטכניון מעל 8,000 סטודנטים במסלול של תואר ראשון, מעל 2,000 סטודנטים במסגרת תואר שני ומעל 800 סטודנטים בדרך אל תואר שלישי.

למרות שבעבר נהוג היה לראות בטכניון מוסד להשכלה גבוהה המיועד בעיקר לגברים, היום לומדות בו מעל ל-40% נשים לקראת תואר ראשון.

הטכניון היום – בקדמת המדע והטכנולוגיה

מאז הקמתו ועד היום הוכשרו בפקולטות השונות בטכניון עשרות אלפי ארכיטקטים, מהנדסים, רופאים, מדענים וחוקרים.

בוגרי הטכניון לוקחים חלק פעיל בתעשיות השונות במשק הישראלי וגם ברחבי העולם: מחקר ביטחוני, תעשייה עתירת ידע, רפואה ומחקר רפואי, תכנון ערים ויישובים, בניית כבישים, הנדסת בניין, פיתוח מקורות מים, פיתוח מקורות אנרגיה, מחקר פעיל ותחומים רבים נוספים.

בנוסף לכך, בוגרי הטכניון נוטלים חלק גם בבניית התשתית המדעית, הטכנולוגית והפיסית של יום המחר.

היום ניצב הטכניון במקום מכובד בשורה הראשונה של מוסדות מחקר טכנולוגיים ומדעיים בעולם כולו.

דוגמה אחת לכך היא, זכייתם של פרופ' אברהם הרשקו ופרופ' אהרון צ'חנובר מהטכניון בפרס נובל לכימיה בשנת 2004.

בטכניון הוקמו בשנים האחרונות שני מרכזי מחקר בין תחומיים מודרניים ומתקדמים:

1. תחום הננוטכנולוגיה

2. תחום הביו – רפואה ומדעי החיים

הטכניון נמצא בתנופת פיתוח גדולה לקראת העתיד, הן מבחינה מחקרית והן מבחינת האפשרות להתרחב ולקלוט סטודנטים נוספים בתחומים שונים.

עם זאת, רמת הלימודים בטכניון היא גבוהה ביותר ודורשת מהסטודנטים להשקיע לא מעט על מנת להצליח.

בטכניון ישנן 18 יחידות אקדמיות הכוללת יותר מ-50 מסלולי לימודים שונים, וניתן ללמוד בו, בין השאר, במחלקות הבאות:

• הנדסת אווירונאוטיקה וחלל

• הנדסה אזרחית וסביבתית

• ארכיטקטורה ובינוי ערים

• הנדסת ביוטכנולוגיה ומזון

• ביולוגיה

• הנדסה ביו רפואית

• הנדסת חומרים

• הנדסת חשמל

• כימיה

• הנדסה כימית

• מדעי המחשב

• הנדסת מכונות

• מתמטיקה

• פיזיקה

• רפואה

• הנדסת תעשייה וניהול

אנתרופולוגיה מהי?

מדעי האנתרופולוגיה הם חלק בלתי נפרד מלימודי מדעי החברה והם מבוססים, בין השאר, על מתודה השוואתית של דפוסי התנהגות שונים בתרבויות נחקרות.

האנתרופולוגיה חוקרת את התרבות האנושית ביחס לקשת רחבה מאוד של נושאים הקשורים לאורח החיים: תרבות, אמונה דתית, פוליטיקה, משפט, מגדר, אסתטיקה ונושאים רבים נוספים.

בעשור האחרון הפכה האנתרופולוגיה המסורתית למדע אינטר – דיסציפלינארי המרכז ענפי מחקר שונים:

• אנתרופולוגיה ביולוגית – פיזית העוסקת באבולוציה האנושית ובגנטיקה

• אנתרופולוגיה רפואית – פסיכיאטרית העוסקת בחקר המשתנים התרבותיים הבאים לידי ביטוי במחלות פיסיות ונפשיות כאחד

• אנתרופולוגיה ארכיאולוגית – העוסקת בחקר השרידים של חברות אנושיות כחלק ממרקם תרבותי ואנתרופולוגיה בלשנית העוסקת בחקר השפה כביטוי לתרבות האנושית

לימודי אנתרופולוגיה

לקראת תואר ראשון באנתרופולוגיה ניתן ללמוד במסלול מורחב וחד חוגי, אך לרוב נלמדת האנתרופולוגיה במקביל לתחום אקדמי נוסף במסלול דו חוגי.

להלן מקצת מהמסלולים בהם ניתן להתמחות במסגרת התואר הראשון:

• אנתרופולוגיה ופסיכולוגיה

• אנתרופולוגיה ומדעי החברה

• אנתרופולוגיה ומדעי ההתנהגות

• אנתרופולוגיה ופילוסופיה

• אנתרופולוגיה ומדעי המדינה

• אנתרופולוגיה וקרימינולוגיה

• אנתרופולוגיה וחינוך

תחומי הלימוד

מטרתם של לימודי האנתרופולוגיה היא להעניק לסטודנטים הכשרה מקיפה בנושאי האנתרופולוגיה ולפתח את יכולת הניתוח, ההבנה והחקירה של תופעות חברתיות שונות.

במקביל ללימוד התיאורטי הנרחב רוכשים הסטודנטים שיטות ניתוח וכלי מחקר המסייעים בידם להעריך ולבקר מחקרים קיימים, ובזמן לימודים מתקדמים יותר – אף לבצע מחקרים בסיסיים, הערכתים או יישומיים.

תוכנית הלימודים לקראת תואר ראשון באנתרופולוגיה כוללת הקנייה של ידע תיאורטי נרחב במבנים ובתהליכים חברתיים המתרחשים בקהילות אנושיות מתוך התייחסויות לסוגיות אנתרופולוגיות שונות.

חלק מסוגיות אלו הן:

• מבוא לסוציולוגיה

• מבוא לאנתרופולוגיה

• משפחה גרעינית ומורחבת

• החברה המודרנית

• החברה השבטית

• אורח חי היומיום

• שיטות מחקר

• ריבוד חברתי

• פשיעה

• ארגונים חברתיים

• שייכות אתנית

• גיאוגרפית ומעמדית

• סטייה חברתית

• סטטיסטיקה

• מדינה וחברה

• עבודה

• יחסי אנוש

• תולדות המלחמות

• דת, עדתיות ואמונות

• תרבות הצריכה

• קהילה כפרית

• מוסדות חינוך שונים

• תרבות ארגונית, שינויים תרבותיים

• אידיאולוגיה, פוליטיקה ואתיקה

• מגדר

• חוק ומשפט

• תהליכי חברות

• תרבות ואסתטיקה

היכן לומדים אנתרופולוגיה?

לקראת תואר ראשון באנתרופולוגיה או לקראת תארים מתקדמים יותר, ניתן ללמוד באוניברסיטאות המובילות.

האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן, אוניברסיטת חיפה והאוניברסיטה הפתוחה – כולן מציעות מסלול של לימודי אנתרופולוגיה.

נוסף לכך, ניתן ללמוד אנתרופולוגיה במסגרת מכללות שונות ברחבי הארץ:

1. המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון

2. המכללה האקדמית אחווה, המכללה האקדמית עמק יזרעאל

3. המכללה האקדמית גליל מערבי

4. המכללה האקדמית בית ברל

5. המכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן

תנאי קבלה

תנאי הקבלה לתואר ראשון באנתרופולוגיה כוללים לרוב את חישוב ציון הסכם של ממוצע בגרויות עם ציון שהתקבל בעקבות מבחן פסיכומטרי.

עם זאת, תנאי הקבלה הנהוגים באוניברסיטאות השונות נוקשים יותר מאלה הנהוגים במכללות או בבתי הספר הפרטיים.

סוציולוגיה – חקר החברה

מדעי הסוציולוגיה עוסקים בחקר החברה האנושית, בדפוסי התנהגות, בתרבות, בהשפעות השונות על הפרט ובנושאים רבים נוספים.

חקר החברה, מנגנוניה ומאפייניה החל כבר בתקופת יוון העתיקה, נמשך בעידן הנאורות, דרך המהפכות הגדולות שהובילו לכינון הדמוקרטיה ולשיווין זכויות ועד ימינו אנו בעידן הגלובליזציה וטשטוש הגבולות בין תרבויות.

במסגרת הסוציולוגיה נחקרים ונבדקים נושאים רבים הקשורים לתהליכים חברתיים, כמו גם השפעותיהם על האינדיבידואל.

המשפחה, מוסדות תעסוקה, דת, פוליטיקה, מצבים סוציו אקונומים משתנים, מגדר וכלכלה הם רק חלק קטן מהנושאים הנבדקים במסגרת מדעי הסוציולוגיה.

לימודי סוציולוגיה

מטרת הלימודים לקראת תואר ראשון בסוציולוגיה היא להקנות לסטודנטים היכרות מעמיקה עם יסודות הסוציולוגיה.

במקביל, הם אמורים לספק להם רקע עיוני ותיאורטי מגוון וכלים מתודולוגיים שונים להבנה ולניתוח של המבנה החברתי ושל דפוסי יחסי הגומלין בין קבוצות חברתיות ובין בני אדם.

במסגרת לימודי הסוציולוגיה נחשפים הסטודנטים לענפים השונים של חקר החברה האנושית ואף נדרשים לבצע עבודת מחקר אישית בתחום סוציולוגי בו בחרו.

תחומי הלימוד

במרבית מוסדות ההשכלה הגבוהה משולבים לימודי הסוציולוגיה עם תחום לימודים נוסף, כדוגמת: מדעי החברה, כלכלה, אנתרופולוגיה, חינוך ותחומים נוספים.

בין השאר, כוללת תוכנית הלימודים בסוציולוגיה את הקורסים הבאים:

• מבוא לסוציולוגיה

• קבוצות חברתיות

• היררכיה ומבנים חברתיים

• קהילות ומסגרות חברתיות שונות

• ארגונים

• קונפליקטים חברתיים

• תהליכי שינוי בחברה האנושית

• תהליכי גלובליזציה

• חברה פוסט מודרנית

• פמיניזם

• אורבניזציה

• חברה ומשפט בישראל

• ההיסטוריה של הסוציולוגיה

• מגדר ופריון

• מבוא לסטטיסטיקה

• תיאוריות בסוציולוגיה

• רפואה וחברה

• פיקוח חברתי

• סוציולוגיה סביבתית

• מבוא לשיטות מחקר

• ריבוד והיעדר שיוויון

• מחקר כמותי

• מחקר איכותי

• חינוך וחברה

• משפחה וחברה

• פוליטיקה וחברה

• דעת הקהל ומודעות סביבתית

היכן לומדים סוציולוגיה?

לקראת תואר ראשון בסוציולוגיה ולתארים מתקדמים יותר ניתן ללמוד באוניברסיטאות המובילות: האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת חיפה, האוניברסיטה הפתוחה ואוניברסיטת בר אילן.

לקראת תואר ראשון בסוציולוגיה ניתן ללמוד גם במכללות שונות ברחבי הארץ:

• מכללת רמת גן

• המכללה האקדמית עמק יזרעאל

• המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון

• המכללה האקדמית לחינוך – אורנים

• המכללה האקדמית גליל מערבי

• המכללה האקדמית צפת

• המכללה למדעים בראשון לציון

• המכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן

• מכללת רמת גן

• המכללה האקדמית אחווה

• המכללה האקדמית אשקלון

תנאי קבלה

תנאי הקבלה ללימודי סוציולוגיה כוללים לרוב את שקלול ממוצע ציוני הבגרות עם התוצאות שהתקבלו במבחן פסיכומטרי, אך משתנים מעט בין מוסד אחד למשנהו.

תנאי הקבלה הנהוגים במכללות השונות הם לרוב נמוכים מאלה הנדרשים באוניברסיטאות.

אפשרויות תעסוקה

בוגרי החוג לסוציולוגיה יוכלו להשתלב בעבודות שונות בשוק העבודה המיועדות לאקדמאיים, כדוגמת תפקידי ניהול בעמותות הפועלות בתחומים חברתיים, בחברות השמה או בתחומים אחרים.

כדי לעסוק בתחומים הדורשים מיומנות מחקרית, כדוגמת תכנון מדיניות חברתית, חקר דעת קהל ותחומים נוספים, נדרשים לימודי המשך של תואר שני בסוציולוגיה במסלול כתיבת תזה לפחות.

מה מהות המבחן?

התחום של לימודי מנהל העסקים הפך לפופולרי ביותר במהלך השנים האחרונות, ומדי שנה מנסים להתקבל ללימודים לתארים מתקדמים במנהל עסקים מועמדים רבים.

כדי למיין את המועמדים השונים בצורה הוגנת ויעילה, החליטו במרבית מוסדות ההשכלה הגבוהה בארץ לאמץ את מבחן ה-Gmat ככלי מיון מרכזי, ממש בדומה למוסדות חינוך אחרים במדינות שונות בעולם.

במרבית המוסדות בישראל משמש היום מבחן ה-Gmat תנאי קבלה הכרחי ללימודי תואר שני במנהל עסקים בנוסף לשקלול ציוני התואר הראשון.

באמצעות מבחן ה-Gmat ניתן לנבא את סיכויי הצלחה של מועמד מסוים במהלך לימודיו בתחום מנהל העסקים.

המבחן הוא פרי פיתוח אמריקאי והוא מהווה היום כלי מיון מרכזי של מועמדים שונים לאוניברסיטאות בכל רחבי העולם.

מדי שנה משמשות תוצאות המבחן למיון מועמדים ליותר מ-3,700 תכניות לימודים בתחומי מנהל עסקים וליותר מ-1,700 בתי ספר שונים לתארים מתקדמים במנהל עסקים.

מבחן ה-Gmat מתקיים כמה פעמים בשנה במרכזי בחינה בארץ והוא מתבצע באמצעות מחשב.

מטרתו של מבחן ה-Gmat

מבחן ה-Gmat מתקיים בשפה האנגלית בלבד ואיננו מבוסס על כל ידע קודם בתחומי מנהל עסקים או בתחומים אחרים.

המבחן מודד את יכולותיהם המתמטיות, המילוליות והאנליטיות של הנבחנים ואיננו מודד, כאמור, רקע לימודי או הישגים אחרים הקשורים ישירות לתחומי ידע מוגדרים.

למעשה, מטרתו של המבחן היא לבדוק עד כמה עתיד הנבחן להצליח בשנת לימודיו הראשונה באקדמיה בתחום מנהל העסקים.

מבנה המבחן

מבחן ה-Gmat כולל שלושה חלקים מרכזיים:

• חלק ראשון – בחלקו הראשון של המבחן מתבקש הנבחן לכתוב שני חיבורים, כאשר לכל אחד מהחיבורים מוקצבת חצי שעה. בחיבורים השונים יש לתאר ולנתח בצורה שיטתית ומקיפה נושאים שונים בהתאם להנחיות הכתובות. בתום החלק הראשון יוצאים הנבחנים להפסקה של כ-10 דקות.

• חלק השני – בחלקו השני של המבחן נבחן הכושר הכמותי והאנליטי של הנבחנים. חלק זה כולל 37 שאלות ועורך 75 דקות בדיוק. בתום חלק זה של המבחן יוצאים הנבחנים להפסקה נוספת של 10 דקות.

• חלק שלישי – החלק האחרון של הבחינה הוא מילולי. חלק זה כולל 41 שאלות בהן מתבקשים הנבחנים לקרוא ולתקן תוכן מגוון. בחלק המילולי נבחנות מיומנויות ההבנה, הקריאה והתפיסה של הנבחנים.

הבחינה נמשכת בין שלוש וחצי לארבע שעות, כאשר מרביתה כתובה במתכונת "מבחן אמריקאי". לכל אחת מהשאלות ישנן חמש תשובות שונות שרק אחת מתוכן היא נכונה.

בחינת ה-Gmat מתבצעת, כאמור, באמצעות מחשב, ובכל פעם מופיעה על המסך שאלה אחת בלבד. הנבחנים חייבים לענות על השאלה כדי להמשיך הלאה; הם אינם יכולים לדלג על שאלות, לחזור אחורה או לתקן אותן מאוחר יותר.

ציון מבחן ה-Gmat

ציון מבחן ה-Gmat כולל שלושה ציוני משנה, המתייחסים לשלושת פרקי הבחינה בנפרד, וציון כללי אחד, המחושב בדומה לחישוב ציון פסיכומטרי, באופן יחסי.