תואר ראשון בלימודי אוקיינוגרפיה או מדעי הים בעברית פשוטה, הוא מסלול לימודים מגוון, המכשיר את הבוחרים בו במגוון רב של תחומים.

התואר משלב בתוכו דיסצפלינות שונות מתחומי המדעים המדויקים – ביולוגיה, גיאולוגיה, זואולוגיה, כימיה, גיאוגרפיה, מדעי הטבע וכדור הארץ ועוד.

מבחינה כללית, מטרתם של הלימודים היא להעניק לסטודנט את הידע והכלים להשתלב במשק הימי – תחום נרחב שלו אספקטים רבים.

בשל כך, תחום זה מספק אפשרויות תעסוקה נרחבות, ויכול להתאים לסטודנטים בעלי תחומי עניין שונים. מחקר בעלי חיים ימיים, שיקום חוף, או עבודה עם ימאים.

לימודי אוקיינוגרפיה מספקים נקודת התחלה אקדמית לאלו שמרגישים משיכה אל עולם הים, וגם לאלו שעדיין לא בטוחים באיזה תחום הם רוצים להתמקד.

רוצה להיות אוקיאנוגרף? איפה לומדים?

תחום האוקיינוגרפיה נלמד במוסדות לימוד גבוהים רבים בארץ, אולם ברובם הוא מופיע כתחום מצומצם במסגרת תכניות לימודים של מקצועות שונים – כגון קורס העוסק בבעלי חיים ימיים במסגרת לימודי זואולוגיה.

מעטים מוסדות הלימודים בארץ שמתייחסים לתחום האוקיינוגרפיה כנושא בפני עצמו.

המוסד היחיד בארץ בו ניתן לקבל תואר ראשון בלימודי אוקיינוגרפיה הוא בית הספר הימי מכמורת. תכנית הלימודים האקדמית, שגובשה על ידי מיטב החוקרים הימיים בארץ, מתמקדת בחשיפת הסטודנט לתחומים כגון פיזיקה, כימיה, ביולוגיה מולקולארית, ומדעים דומים.

התכנית מאופיינת בשעות מעבדה מרובות כמו גם יציאה אל השטח. בשל כך, חשוב לציין כי על אף הדימוי הרומנטי שיש לאנשים מסוימים לגבי לימודים על הים, מדובר במסלול תובעני, השואף להכשיר את הבוחרים בו לעשייה מחקרית או השתלבות בתחומים שונים בתעשייה.

שנת הלימודים הראשונה כוללת התמקדות בלימודי מתמטיקה ותחומים שונים ממדעי הטבע, וגם השנתיים הבאות מתמקדות בלימודים בעלי אופי ריאלי.

זהו תואר ראשון במדעים מדויקים, המוכר על ידי כל מוסדות הלימוד בארץ כמו גם בעולם, והמאפשר לבוגריו להמשיך לתארים מתקדמים בתחום בו ייבחרו.

בשל האופי הריאלי של הלימודים והרמה האקדמית הגבוהה, תנאי הקבלה דורשים ציון עובר לפחות בארבע יחידות מתמטיקה (וכך גם לגבי אנגלית) ממוצע בגרות של מאה לפחות, וציון פסיכומטרי של 650 ומעלה.

גם לרמתם האישית של המועמדים יש משקל בשיקולי הקבלה ללימודים, ולמועמדים שעסקו בפעילות חברתית יוצאת דופן או בעלי ניסיון בעשייה ימית כלשהי, תינתן עדיפות בתהליך הקבלה.

אפשרויות תעסוקה לבוגרי תואר ראשון באוקיינוגרפיה

לימודים זה טוב וחשוב אבל מה אחרי? כבכל תחום מחקרי (כמעט) גם בתחום זה ישנה עבודה מועטה יחסית בארץ. תחום חשוב שניתן לדבר עליו בהקשר זה הוא תחום התפלת מים, נושא בעל חשיבות לאומית בישראל, שהולך ותופס תאוצה בשנים האחרונות, ועל כן גם צפוי להתרחב.

משרות מחקריות ומשרות ייעוץ קיימות לבוגרי המסלול גם בחברות גדולות דוגמת חברת החשמל ומקורות, או ארגונים דוגמת רשות הטבע והגנים.

גם משק החקלאות הימי מספק אפשרויות תעסוקה לא מעטות ובין השאר: חוות לגידול דגי מאכל או דגי נוי, חוות לגידול אצות ועוד.

בוגרים רבים של המסלול בוחרים להישאר בתחומי האקדמיה, ולהתמקד בעבודה מחקרית. בתחום זה, למותר לציין כי תואר זה מאפשר נקודת התחלה לכיוונים רבים כגון חקר הימים, ביולוגיה ימית ואפילו רפואה.

מהי כימיה?

כימיה היא תחום מדעי העוסק בחומר, בהרכבו, בתכונותיו, במבנהו ובתגובות הכימיות הנוצרות בעקבות תהליכים שונים המתרחשים בו.

מטבע הדברים, קשורה הכימיה לאטומים, למולקולות, לגבישים ולצברי חומר אחרים, והיא משלבת בין מושגים הקשורים לאנרגיה, לאנטרופיה ולספונטניות של תהליכים כימיים שונים.

הדיסציפלינות השונות בכימיה מחולקות לרוב לפי סוגו של החומר:

1. כימיה אורגנית העוסקת בחקר חומרים אורגניים

2. ביוכימיה העוסקת באורגניזמים

3. כימיה פיזיקאלית העוסקת בחקר האנרגיה

4. כימיה אנליטית העוסקת בניתוח דגימות חומרים לצורך גילוי הרכבם והמבנה הכימי שלהם

במציאות המודרנית, מהווה הכימיה חלק בלתי נפרד מתעשייה משגשגת ועתירת ידע הנמצאת בהתפתחות מתמידה.

בישראל וברחבי העולם מיוצרים כמעט מדי יום מוצרים חדשים בתחומים שונים, הקשורים גם לכימיה: החל מרפואה וטיפוח, דרך אלקטרוניקה וכימיה וכלה באקולוגיה ושמירה על הסביבה.

כימאים רבים עוסקים בתהליכי פיתוח, בהפקה ובייצור של מוצרים שונים התורמים לאיכות החיים וגם מהווים נכס כלכלי חשוב.

לימודי כימיה

לימודי כימיה לקראת תואר ראשון נמשכים כשלוש שנים וכוללים לימוד תיאורטי והכשרה מעשית ויישומית.

הכימיה היא תחום לימודים רחב היקף המשיק לתחומים רבים אחרים וכולל בנוסף לתיאוריה גם התנסות במחקר, בעבודה במעבדות ואף השתתפות בסיורים מקצועיים.

בתום הלימודים מוענקת לבוגרים תעודת תואר ראשון (B.A) בכימיה. כימיה ניתן ללמוד גם במסגרת לימודי תעודה בהנדסאות: הנדסאי כימיה, הנדסאי מזון וכימיה, הנדסאי כימיה ותעשייה, הנדסאי תרופות וכימיה ותחומים נוספים.

תחומי הלימוד

תוכנית הלימודים לקראת תואר ראשון בכימיה כוללת קורסים מגוונים מאוד בתחומים רבים הקשורים לענפי המחקר השונים בכימיה:

• מבוא לכימיה

• פיזיקה

• יסודות הכימיה

• מתמטיקה

• כימיה אורגנית

• קינטיקה

• כימיה פיזיקאלית

• כימיה אי-אורגנית

• תרמודינאמיקה

• מנגנוני ריאקציות כימיות

• תורת החומרים

• ביוכימיה

• כימיה אנליטית

• אלקטרוכימיה

• כימיה ותרופות

• פולימרים

• כימיה פיזיקאלית

• כימיה קוונטית

היכן לומדים?

לקראת תואר ראשון בכימיה ניתן ללמוד בכל אחת מהאוניברסיטאות הקיימות בארץ:

• הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל

• אוניברסיטה העברית בירושלים

• מכון וייצמן למדע

• אוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע

• אוניברסיטת תל אביב

• אוניברסיטת בבר אילן

• האוניברסיטה הפתוחה

• אוניברסיטת חיפה

לקראת תואר ראשון בענפי הכימיה השונים ניתן גם ללמוד במכללות רבות: במרכז האוניברסיטאי באריאל בשומרון, במכללה האקדמית תל חי, במכללה האקדמית ספיר, במכללת לוינסקי לחינוך, המכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון ובמכללות נוספות.

אפשרויות תעסוקה

בוגרי תואר ראשון בכימיה יוכלו להשתלב לאחר לימודיהם בתעשיות השונות הזקוקות לכוח אדם בכל התחומים השונים הקשורים בכימיה.

העיסוק בכימיה במציאות המודרנית הוא חלק בלתי נפרד מפיתוח וממחקר בתעשיות עתירות הידע, מסיבה זו, תנאי העבודה המוצעים לכימאים הם לרוב אטרקטיביים ביותר.

בין השאר, יכול בוגר תואר ראשון בכימיה להשתלב בעבודת פיקוח במתקני ייצור שונים, פיתוח של מקורות אנרגיה חדשים, התפלת מים, תעשייה, ביו טכנולוגיה, מיקרוביולוגיה, ביוכימיה, מיקרו אלקטרוניקה, מחשבים, תעשיות הביטחון, תעשיית התרופות, תעשיית המזון, תעשיית הפטרוכימיה, תעשיית המחצבים, מעבדות מחקר ופיתוח ובמקומות רבים נוספים.

קצת היסטוריה

הטכניון נוסד כבר בשנת 1913 ובשנת 1924 נחנך בהדר הכרמל בניין הטכניון הראשון.

במהלך השנים התפתח מאוד מוסד הטכניון וגדל, הן מבחינה לימודית והן מבחינת השטח והועבר לקמפוס החדש בקריית הטכניון שבנווה שאנן, ובניין הטכניון בהדר הכרמל הפך למוזיאון המדע והטכנולוגיה של חיפה הידוע בשם "מדעטק".

בראשית ימיו הייתה רק פקולטה אחת להנדסה אזרחית בטכניון, ומצבו בתקופת השלטון הבריטי היה קשה. ד"ר חיים ויצמן השקיע מאמצים רבים בניסיון לגייס כספים לשיפוץ הבניינים, לבנייה חדשה ולרכישת ציוד מתאים.

בשנת 1924 הסכים אלברט איינשטיין לשמש כנשיא וועד הטכניון, וטקס הפתיחה הרשמי של המוסד התקיים בתאריך ה-6 לפברואר 1925.

בשנת 1924 הוחלט לקרוא למקום בשם "תכניון" בהתאם להצעתו של המשורר חיים נחמן ביאליק שטען, כי המילה היוונית "טכני" הגיעה מהמילה העברית "תוכן".

רק בשנת 1945 הוחלט על השם הקיים עד היום – "טכניון". למעשה, היה הטכניון המוסד הראשון להשכלה גבוהה שפעל בארץ.

מאז הקמתו ועד היום הסמיך הטכניון מעל ל-80,000 בוגרים, ומספר הנרשמים אליו גדל משנה לשנה ועומד על למעלה מ-13,000 סטודנטים לתארים שונים.

היום לומדים בטכניון מעל 8,000 סטודנטים במסלול של תואר ראשון, מעל 2,000 סטודנטים במסגרת תואר שני ומעל 800 סטודנטים בדרך אל תואר שלישי.

למרות שבעבר נהוג היה לראות בטכניון מוסד להשכלה גבוהה המיועד בעיקר לגברים, היום לומדות בו מעל ל-40% נשים לקראת תואר ראשון.

הטכניון היום – בקדמת המדע והטכנולוגיה

מאז הקמתו ועד היום הוכשרו בפקולטות השונות בטכניון עשרות אלפי ארכיטקטים, מהנדסים, רופאים, מדענים וחוקרים.

בוגרי הטכניון לוקחים חלק פעיל בתעשיות השונות במשק הישראלי וגם ברחבי העולם: מחקר ביטחוני, תעשייה עתירת ידע, רפואה ומחקר רפואי, תכנון ערים ויישובים, בניית כבישים, הנדסת בניין, פיתוח מקורות מים, פיתוח מקורות אנרגיה, מחקר פעיל ותחומים רבים נוספים.

בנוסף לכך, בוגרי הטכניון נוטלים חלק גם בבניית התשתית המדעית, הטכנולוגית והפיסית של יום המחר.

היום ניצב הטכניון במקום מכובד בשורה הראשונה של מוסדות מחקר טכנולוגיים ומדעיים בעולם כולו.

דוגמה אחת לכך היא, זכייתם של פרופ' אברהם הרשקו ופרופ' אהרון צ'חנובר מהטכניון בפרס נובל לכימיה בשנת 2004.

בטכניון הוקמו בשנים האחרונות שני מרכזי מחקר בין תחומיים מודרניים ומתקדמים:

1. תחום הננוטכנולוגיה

2. תחום הביו – רפואה ומדעי החיים

הטכניון נמצא בתנופת פיתוח גדולה לקראת העתיד, הן מבחינה מחקרית והן מבחינת האפשרות להתרחב ולקלוט סטודנטים נוספים בתחומים שונים.

עם זאת, רמת הלימודים בטכניון היא גבוהה ביותר ודורשת מהסטודנטים להשקיע לא מעט על מנת להצליח.

בטכניון ישנן 18 יחידות אקדמיות הכוללת יותר מ-50 מסלולי לימודים שונים, וניתן ללמוד בו, בין השאר, במחלקות הבאות:

• הנדסת אווירונאוטיקה וחלל

• הנדסה אזרחית וסביבתית

• ארכיטקטורה ובינוי ערים

• הנדסת ביוטכנולוגיה ומזון

• ביולוגיה

• הנדסה ביו רפואית

• הנדסת חומרים

• הנדסת חשמל

• כימיה

• הנדסה כימית

• מדעי המחשב

• הנדסת מכונות

• מתמטיקה

• פיזיקה

• רפואה

• הנדסת תעשייה וניהול

רפואת שיניים

רפואת שיניים היא ענף רפואי יחסית חדש, שהחל מתפתח כתחום התמחות עצמאי רק במאה העשרים.

תחום רפואת השיניים הוא רחב היקף וכולל את כל הקשור לטיפוח השניים, הפה, בסיס הגולגולת, אזור הפנים הסמוך לפה, הלסתות ואזורים נוספים.

רופא שיניים שעבר הכשרה רפואית בתחומיי רפואת השיניים הוא בעל תואר דוקטור לרפואת שיניים (D.M.D) או תואר דוקטור לכירורגיה דנטאלית (D.D.S).

לימודי רפואת שיניים

לימודי רפואת שיניים נפרדים ממסלול של לימודי רפואה כללית והם נמשכים כשש שנים.

לימודים אלו כוללים תחומי התמחות ונושאים מגוונים המשיקים לרפואת שיניים ואסתטיקת הפה:

אנטומיה, רפואת שיניים קלינית, כימיה כללית ואורגנית, אנגלית רפואית, פיסיקה, היסטולוגיה רפואית, בריאות הפה והשיניים, פיזיולוגיה של הפה, פתולוגיה אוראלית, מיקרוביולוגיה, אקולוגיה של הפה, מורפולוגיה דנטאלית, אורתודונטיה, התפתחות הפנים והלסתות, שימוש בחומרים דנטאליים, המטולוגיה, אפידמיולוגיה ומניעת מחלות הפה, כירורגית פה, רדיולוגיה, שימושי מחשב, שיקום פנים ולסתות ונושאים רבים נוספים.

תחומי הלימוד

במסגרת לימודי רפואת שניים רוכשים הסטודנטים הכשרה מעשית מקיפה, כמו גם רקע תיאורטי ומחקרי רב, המסייעים להם מאוחר יותר להשתלב בצורה מקצועית ובטוחה בשוק העבודה בתחומם.

לימודי רפואת שיניים כוללים, בין השאר, את תחומי הביולוגיה, הרפואה, רפואת השניים ושירותים דנטאליים.

תוכנית הלימודים כוללת קורסים רבים:

• רפואת הפה ורדיולוגיה

• אבחון

• כירורגיה של הפה והלסתות

• פריודונטיה וטיפולי חניכיים

• רפואת שיניים קהילתית

• אנדודונטיה וטיפולי שורש

• רפואת שיניים מונעת

• אורתודונטיה ויישור שיניים

• שיקום הפה כולל כתרים

• תותבות, גשרים ושתלים

• טיפול שיניים לילדים

• שיקום לסתות ופנים

לימודי רפואת שיניים כוללים לרוב שלושה שלבים עיקריים:

1. לימודים טרום רפואיים – הכוללים בעיקר קורסים עיוניים ומתקיימים בפקולטות שונות: הפקולטות לרפואה, הפקולטה למדעי הטבע והפקולטה לרפואת שיניים.

2. לימודים פרה קליניים – הנמשכים כשלוש שנים ומתקיימים במסגרת הפקולטות לרפואה כללית והפקולטה לרפואת שיניים. לסטודנטים שסיימו שלב זה בהצלחה מוענק תואר "בוגר במדעי הרפואה" B.Med.Sc

3. לימודים קליניים – הכוללים בעיקר עבודה מעשית במחלקות השונות מתוך שימת דגש על טיפול בבעיות שיניים מגוונות במקביל להרצאות ולסמינרים מקצועיים. בתום הלימודים וההתמחות נדרשים הסטודנטים להגיש עבודת גמר שהיא חלק בלתי נפרד מתכנית הלימודים, ולאחר הגשתה מוענק להם תואר "דוקטור לרפואת שיניים".

היכן לומדים רפואת שיניים?

לקראת תואר דוקטור ברפואת שיניים ניתן ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים וגם במסגרת אוניברסיטת תל אביב.

נוסף לכך, ניתן ללמוד רפואת שיניים מחוץ לגבולות ישראל במדינות שונות ברחבי העולם, כדוגמת הונגריה, סלובקיה, פולין ובמדינות נוספות.

תנאי קבלה

תנאי הקבלה ללימודי רפואת שיניים כוללים את שקלול ממוצע ציוני הבגרות עם הציון בבחינה הפסיכומטרית.

לרוב נדרשים המועמדים להציג ממוצע תעודת בגרות מעל 10 וציון פסיכומטרי מעל 680 נקודות.

נוסף לכך, רמת האנגלית הנדרשת היא של 120 נקודות לפחות בבחינה הפסיכומטרית, או 220 נקודות לפחות בתוצאה של מבחן אמיר.

תנאי הקבלה ללימודי רפואת שיניים במדינות זרות הם קלים יותר מאלה הנהוגים באוניברסיטאות בארץ.

בוגרי הפקולטה לרפואת שיניים יוכלו להשתלב בשוק העבודה או לפתוח קליניקה פרטית לרפואת שיניים, לאחר שיעמדו בהצלחה במבחני הרישוי של משרד הבריאות ויוענק להם רישיון לעסוק ברפואת שיניים בישראל.

מטרתם של לימודי ביולוגיה היא להעניק הכשרה מקיפה בתחומי הביולוגיה לסטודנטים, על מנת לאפשר להם להשתלב ולעבוד בתחומי הביולוגיה ומדעי החיים

מהי ביולוגיה?

ביולוגיה היא חלק בלתי נפרד מתחום מדעי החיים. מדעי הביולוגיה עוסקים בחקר היצורים החיים, התנהלותם, המבנה הפיסי שלהם ויחסי הגומלין בינם לבין עצמם ובינם לבין סביבתם.

בעולם המודרני, הביולוגיה איננה נחשבת עוד כדיסציפלינה סגורה ועצמאית, אלא כמסגרת מדעית רחבה, הכוללת מספר גדול מאוד של תת דיסציפלינות העוסקות בתופעות שונות הקשורות בחיים בכלל וביצורים החיים בפרט.

הביולוגיה נחלקת לענפי משנה רבים, כדוגמת: הנדסה גנטית, ביולוגיה מולקולארית, אימונולוגיה, ביוכימיה, היסטולוגיה, אימונו ביולוגיה, גנטיקה, קינזיולוגיה, גנומיקה, פרוטאומיקה, אנטומיה, אבולוציה, גליקומיקה, ביולוגיה תאית, טקסונומיה, פרמקולוגיה, פיסיולוגיה, בקטריולוגיה, אקולוגיה, ביוטכנולוגיה, טוקסיקולוגיה, פיטונומיה, ביו פיסיקה וענפים נוספים.

לימודי ביולוגיה

לימודי ביולוגיה עוסקים בחשיפה, בחקירה ובהבנה של המנגנונים השונים היוצרים ומאפשרים חיים ברמת האורגניזמים, ברמה המולקולארית וברמת התא הבודד.

מטרתם של לימודי הביולוגיה, היא לתת הכשרה מקיפה ומעמיקה בתחומי הביולוגיה לסטודנטים.

הכשרה זו נועדה על מנת להקל עליהם להשתלב מאוחר יותר כמומחים במחקר בתחומי הביולוגיה והחיים, לפתח שיטות הקשורות בביולוגיה ובהנדסה, לעבוד בעיבוד נתונים ולהכנס אל מערכות החינוך השונות בארץ או אל תחומים נוספים.

לתואר ראשון בביולוגיה ניתן ללמוד במסלולים רבים ושונים:

• תואר ראשון במדעי החיים

• תואר ראשון בביולוגיה

• תואר ראשון ביוטכנולוגיה ימית ובמדעי החיים

• תואר ראשון במדעי המחשב ובביולוגיה חישובית

• תואר ראשון בפסיכו ביולוגיה

• תואר ראשון משולב בכימיה ובביולוגיה

• תואר ראשון במשפטים ובמדעי החיים

• תואר ראשון בביולוגיה מולקולארית

• תואר ראשון בביולוגיה, במדעי החיים ובמדעי הרפואה

• תואר ראשון בביולוגיה וביוטכנולוגיה ימית

• תואר ראשון בכימיה ביולוגית

• תואר ראשון בביולוגיה ובניהול

• תואר ראשון רב תחומי עם התמקדות בביולוגיה

במרבית ממסלולי הלימוד לקראת תואר ראשון ניתן גם לשלב לימודי תעודת הוראה.

נוסף לכך, במכללות רבות ובמוסדות לימוד אחרים ישנו גם מסלול לימודים מיוחד להכשרת מורים לביולוגיה.

כמו כן, גם אוניברסיטאות שונות, בחלק מן הפקולטות, מציעות לסטודנטים את האפשרות ללמוד במסלול ישיר לתואר שני בתחום הביולוגיה או מדעי החיים, בהתאם לנתוניהם האישיים ולהישגיהם הלימודיים.

תחומי הלימודים

לימודי תואר ראשון בביולוגיה, כוללים קשת רחבה של נושאים הקשורים במדעי החיים, רקע תיאורטי מעמיק והתנסות מעשית במעבדות ובמחקר פעיל.

בין השאר, נלמדים קורסים בנושאים: ביולוגיה, כימיה, פיסיקה, אקולוגיה, מתמטיקה, פיזיולוגיה, מדעי הצמח, אנטומיה, בוטניקה, זואולוגיה, גנטיקה, חקר המוח וההתנהגות, ביו כימיה, אימונולוגיה, הנדסה גנטית, מורפולוגיה, מיקרו ביולוגיה, סטטיסטיקה והסתברות, חקר סביבת האדם והשמירה עליה, ביולוגיה סביבתית, אוקינוגראפיה, שימושי מחשב בביולוגיה, נוירו ביולוגיה ונושאים נוספים.

תנאי קבלה

תנאי הקבלה ללימודי ביולוגיה לתואר ראשון, נקבעים על פי שקלול של ממוצע ציוני הבגרות יחד עם ציון המבחן הפסיכומטרי.

יחד עם זאת, סף הקבלה באוניברסיטאות הוא ברוב המקרים גבוה מזה הנהוג במכללות השונות.

היכן לומדים ביולוגיה?

לתואר ראשון בביולוגיה ולתארים מתקדמים יותר ניתן ללמוד באוניברסיטאות המובילות ובמוסדות להשכלה גבוהה אחרים:

• אוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע

• טכניון: המכון הטכנולוגי לישראל

• אוניברסיטת חיפה

• אוניברסיטה העברית בירושלים

• מכון וייצמן למדע

• אוניברסיטת בר אילן

• אוניברסיטת תל אביב

• האוניברסיטה הפתוחה

לימודי ביולוגיה ניתן אף ללמוד במסגרת לימודי הוראה (כולל תואר ראשון) במכללות רבות:

• מכללת לוינסקי לחינוך

• מכללת הדסה בירושלים

• המרכז האוניברסיטאי אריאל ביהודה ושומרון

• מכללת אחווה

• מכללת צפת

• מכללת ספיר

• מכללת רמת גן

מדעי הרוקחות הם חלק בלתי נפרד ממדעי הרפואה והם כוללים שלושה תחומים מרכזיים:

• פרמצבטיקה (באנגלית Pharmaceutics) העוסקת במחקר ובפיתוח של צורות שונות של מתן תרופות, בין השאר, באמצעות כדורים, סירופים, קפסולות, תרחיפים, פתיליות, זריקות ומדבקות לעור. נוסף לשיטות המסורתיות, היום נמצאים בחזית מחקר הרוקחות תחומים חדשים כדוגמת מולקולות ביולוגיות שונות, תרופות בשחרור איטי, תרופות באמצעות שתלים רפואיים, חומרים גנטיים ושיטות נוספות

• כימיה תרופתית העוסקת וחוקרת סינתזה של תרופות ונושאים קשורים, כדוגמת מולקולות אנטי ויראליות, סטרואידים פעילים, מולקולות אנטי סרטניות, חומצות גרעין לטיפול תרופתי, תרכובות אורגנו מתכתיות, תרכובות זרחן לטיפול במחלות סרטן ונושאים נוספים

• פרמקולוגיה העוסקת במחקר של השפעתם של חומרים ביולוגיים פעילים על יצורים חיים שונים

במקביל לענפי הרוקחות, ישנם גם שלושה תחומי התמחות ברוקחות:

1. רוקח קהילתי – אותו אנו מכירים בעיקר מבתי המרקחת. הרוקח הקהילתי עוסק באספקה של תרופות, בקביעת מינון נכון, בהשפעות ובאינטראקציות של תרופות, בייעוץ, במתן מידע ובהכוונה בכל הקשור לתרופות ולשימוש בהן;

2. רוקח העוסק בפיתוח ובייצור של תרופות – ובאישורן לטיפול בבני אדם. תחום התמחות זה מבוסס על מחקר ועל הבנת תהליכים פתולוגיים שונים הגורמים להתפרצותן של מחלות, חקר מולקולות והשפעתן החיובית או השלילית, סינתזה של חומרים ונושאים נוספים;

3. רוקח קליני – בעל תואר שני לפחות העובד בבתי חולים כחלק בלתי נפרד מהצוות ומייעץ על מתן טיפול תרופתי בהתאם לאבחנות רפואיות שונות.

לימודי רוקחות

מטרתם של לימודי הרוקחות היא להכשיר רוקחים חדשים שיעסקו במחקר, בתחומי שירותי הבריאות ובתעשייה הפרמצבטית והביו טכנולוגית.

לימודי תואר ראשון ברוקחות (B.Sc.Pharm) נמשכים כשלוש וחצי שנים שלאחריהם צריכים הבוגרים להתמחות במשך כחצי שנה.

תחומי הלימוד

במהלך לימודי הרוקחות רוכשים הסטודנטים ידע תיאורטי מעמיק כמו גם הכשרה מעשית בתחומים שונים הקשורים באופן ישיר ועקיף למדעי הרוקחות.

לימודים של מקצוע הרוקחות, כוללים קורסים רבים בנושאים מגוונים, כגון:

• כימיה

• ביולוגיה

• אנטומיה

• אנליזה תרופתית

• רוקחות תרופתית ופיסיקלית

• פיסיקה

• מכניקה לרוקחים

• היסטולוגיה של הרוקחות

• חשבון דיפרנציאלי ואינטגראלי

• ביו סטטיסטיקה

• מיקרוביולוגיה

• ביוכימיה

• אימונולוגיה קלינית

• יישומי מחשב ברוקחות

• תזונה

• פיזיולוגיה של האדם

• ביולוגיה מולקולארית

• פתולוגיה כללית ומערכתית

• פרמקולוגיה

• ביו – רוקחות

• טוקסיקולוגיה קלינית

• פרמקותרפיה קלינית ובייעוץ תרופתי

• דיני הרוקחות

• מערכות מתקדמות שונות למתן תרופות

תנאי קבלה ללימודי רוקחות

תנאי הקבלה ללימודי תואר ראשון בתחומי הרוקחות, כוללים את שקלול ממוצע ציוני הבגרות עם הציון הפסיכומטרי ומשתנים בין אוניברסיטה אחת לאחרת.

היכן לומדים רוקחות?

לקראת תואר ראשון ברוקחות, וגם לקראת תארים מתקדמים יותר, ניתן ללמוד באוניברסיטת בן גוריון שבעיר באר שבע או באוניברסיטה העברית בירושלים.

נוסף לכך, ניתן ללמוד לקראת תואר ראשון ברוקחות גם במכללה האקדמית להנדסה בירושלים.

אפשרויות תעסוקה לבוגרי לימודי רוקחות

בוגרי תואר ראשון ברוקחות יכולים לעסוק במגוון תחומים, לעבוד כרוקחים קהילתיים, כרוקחים בשוק הפרטי ובתעשייה, כמנהלים ברוקחות.

כמו כן, הם יכולים להשתלב במוסדות שונים: במכוני מחקר, במוסדות ממשלתיים העוסקים בפיקוח ובבקרה על מערכות הבריאות, בקופות ובבתי חולים, בחברות מסחריות ובתעשיית הביוטק, בתעשייה הפרמצבטית ובביו טכנולוגיה.

בעלי תואר שני ברוקחות יוכלו להתמחות ברוקחות קלינית, לעבוד כחוקרים או כמרצים ולעסוק במחקר ובפיתוח.

היום יכולים בעלי החיים השונים לקבל טיפול רפואי מסור ומתקדם, לא פחות מזה הניתן ברפואה האנושית, הכולל אפילו טיפולי שיניים, ניתוחים וכירורגיה, אנטיביוטיקה, טיפול הורמונלי וטיפולים אחרים.

הווטרינר הוא, למעשה, דוקטור לרפואה וטרינרית (DVM) ומשמש כ"רופא חיות".

היום ישנם וטרינרים בעלי תחומי התמחות שונים ורבים: וטרינרים המטפלים בבעיות רפואיות של חיות הבית, וטרינרים המטפלים בחיות המשק, וטרינרים העוסקים בטיפול בחיות בר ועובדים בשמורות טבע פתוחות או בגני חיות ווטרינרים המתמחים בתחומים אחרים.

היכן לומדים וטרינריה?

רפואה ווטרינרית לקראת תואר דוקטור, ניתן היום ללמוד באוניברסיטה העברית.

נוסף לתואר דוקטור בווטרינריה, ניתן ללמוד מקצועות אחרים הקשורים בבעלי חיים: עוזר וטרינר, פסיכולוגיה של בעלי החיים, טכנאי וטרינר, מטפל מוסמך ברפואה משלימה לבעלי חיים, תרפיה עם בעלי חיים ומקצועות נוספים. בנוסף לכך, ניתן ללמוד גם באוניברסיטאות שונות ברחבי העולם.

שלא כמו בישראל, במדינות רבות בעולם ניתן ללמוד לקראת תואר ראשון ושני בווטרינריה.

אך כדי לעבוד בתחום בארץ, נדרשים הבוגרים להיות בעלי תואר דוקטור ולעמוד בהצלחה בבחינת הרישוי וההסמכה של משרד הבריאות.

תנאי קבלה ללימודי וטרינריה

כדי להתקבל לחוג לוטרינריה בארץ, צריכים המועמדים להיות בעלי תואר ראשון מאוניברסיטה ישראלית מוכרת במוצע ציונים מעל 85 בתחום הקשור למדעי הטבע והביולוגיה: חקלאות, רפואת שיניים, מדעי הרפואה, ביוטכנולוגיה, רוקחות, פסיכו – ביולוגיה או כל מקצוע רלוונטי אחר.

לימודי וטרינריה נמשכים כשבע שנים, כולל שלוש שנים של התואר הראשון וארבע שנים נוספות לקראת קבלת תואר דוקטור בווטרינריה.

תחומי לימוד

לימודי הווטרינריה כוללים שילוב של קורסים תיאורטיים ושל התנסות מעשית: הרצאות שונות, תרגילים, הגשת עבודות וגם תרגול מעשי במעבדות הכולל אבחון בעיות, אבחון מחלות וטיפול בבעלי חיים.

שנת הלימודים האחרונה לקראת התואר מוקדשת כמעט כולה לעבודה מעשית מקיפה בתחומים שונים של רפואה וטרינרית: עבודה בבתי חולים וטרינריים, עבודה קלינית עם סוגים שונים של בעלי חיים, כדוגמת חיות מחמד או חיות משק ועבודה משותפת עם צוות הבריאות.

נוסף לכך, במהלך שנת לימודיו האחרונה, יידרש הסטודנט לתרגל ולעבוד שעות ארוכות גם בסופי שבוע, בחגים ובמשמרות ערב ולילה.

לאחר סיום הלימודים ואם עמדו בהם בהצלחה, יקבלו הסטודנטים, נוסף לתואר דוקטור, גם רישיון של מנהל השירותים הווטרינריים בארץ ושל משרד החקלאות המאפשר להם לעסוק בתחומי הרפואה הווטרינרית השונים במדינת ישראל.

הבוגרים יכולים לפתוח מרפאה פרטית ולעסוק ברפואה וטרינרית או להשתלב באחת מהמשרות השונות במערכות הבריאות בארץ.

נוסף לכך, יוכלו הבוגרים להשתלב בגופים שונים, כדוגמת: החברה להגנת הטבע, בעמותות המטפלות בחיות, בגני חיות, ברשויות מקומיות ובמקומות נוספים.

מהות העיסוק של הקרימינולוג היא חקירת הנסיבות שגרמו לביצוע העבירה בהיבט החברתי וההתנהגותי של הפושע וחיפוש דרכים למניעת הפשע ולסילוקו.

לימודי קרימינולוגיה משלבים בתוכם תחומי ידע שונים, כמו פסיכולוגיה, סוציולוגיה, סטטיסטיקה, ביולוגיה ועוד.

היום בישראל ניתן ללמוד קרימינולוגיה במסגרת תואר ראשון כתחום לימודים עצמאי או בשילוב עם חוג נוסף ממדעי החברה.

אחרי סיום הלימודים לתואר ראשון קיימת אפשרות להמשיך לימודים לתואר שני ושלישי.

המטרה המרכזית של לימודי קרימינולוגיה לתואר ראשון היא רכישת ידע אקדמי בסיסי על הבדלים בין סטייה לנורמה בהתנהגות של בני אדם.

הנושאים הנלמדים במסגרת התואר נוגעים בסוגיה של התנהגויות סוטות כמו עבריינות מין, עבריינות נוער, אלימות, סמים ועוד.

כמו כן, במהלך הלימודים דנים על סוגי הענישה והשפעתה, שיקום העבריינים ודרכים למניעת הפשיעה.

במסלול הלימודים לתואר שני ניתן לבחור אחת משלושת מגמות הלימוד: קלינית, מחקרית או חברתית – שיקומית.

בתום הלימודים הבוגרים יוכלו להשתלב בתחומי עבודה שונים, כגון: משטרה, בתי חולים לחולי נפש, שרות בתי הסוהר, מערכות שיקום שונות, סיוע לילדים ונוער בסיכון ומוסדות גמילה מסמים ואלכוהול. מעבר לכך, אפשר לבחור בקריירה של הוראה במוסדות התיכוניים והאקדמיים.

מקומות לימודים

לימודי קרימינולוגיה לתואר ראשון מתקיימים באוניברסיטת בר אילן וכן במספר מכללות.

תואר שני בקרימינולוגיה ניתן ללמוד ברוב האוניברסיטאות בארץ, לעתים בשילוב עם מקצועות אחרים כמו סוציולוגיה ואף אנתרופולוגיה.

כמו כן, בתום הלימודים לתואר ראשון בקרימינולוגיה ניתן להמשיך לתואר שני במקצועות אחרים כמו משפטים וגישור.

במכללות מסוימות בתום הלימודים מעניקים תואר אוניברסיטאי.

למשל, תוכלו לקבל תואר ראשון B.A. מטעם אוניברסיטת בר אילן במכללות הבאות:

• המכללה האקדמית גליל מערבי

• המכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן

• המכללה האקדמית צפת

בחלקן התואר הינו בקרימינולוגיה בלבד ובחלקן תקבלו תואר B.A. כללי או רב תחומי בחטיבות קרימינולוגיה ואכיפת חוק.

המכללות שקיבלו הסמכה על ידי המועצה להשכלה הגבוהה להעניק תואר ראשון בקרימינולוגיה:

• המסלול האקדמי של המכללה למנהל – תואר ראשון בקרימינולוגיה ואכיפת חוק

• המכללה האקדמית אשקלון -  תואר ראשון בקרימינולוגיה

• המכללה האקדמית ספיר – תואר ראשון כללי בחטיבות קרימינולוגיה ואכיפת חוק

תנאי קבלה במכללות

לעתים מספיק ממוצע גבוה בבחינות הבגרות ללא צורך בפסיכומטרי.

במידה והממוצע אינו מספיק גבוה, יהיה צורך גם בבחינה הפסיכומטרית.

הדרישות משתנות ממכללה למכללה וכדאי לבדוק בכל מקום מה הם תנאי הקבלה.

תנאי הקבלה באוניברסיטה

תעודת בגרות מלאה ומבחן פסיכומטרי.

בחירת מקום הלימודים תלויה בעיקר ממיקומו הגיאוגרפי של המוסד האקדמי ומדרישות הסף של המוסד.

מי שלא מעוניין לעשות את המבחן הפסיכומטרי ובעל  ממוצע בגרות גבוה מספיק, יוכל ללמוד באחת המכללות כאשר ברובן יש שכר לימודים אוניברסיטאי.

על מנת לקבל פרטים מדויקים יותר אודות לימודי קרימינולוגיה יש לפנות למוסדות הלימוד ישירות.