מזה שנים רבות מאד וכחלק ממגמה עולמית זו, מיושמת השיטה גם בישראל ומציעה מסלולי לימודי עתודה אקדמאית עבור מועמדים לשירות.

למי מיועד המסלול?

המסלול ללימודי עתודה אקדמית מיועד למועמדי שירות צבאי בצה"ל, שיוכשרו במהלך לימודיהם למילוי תפקיד בצבא המוגדר מראש. אותם מועמדים נהנים במקביל לתהליך הלימודי, מרכישת תואר אקדמי.

אם אתם חושקים בתכנון עתידכם בצורה מושכלת ובטוחה, יתכן והמסלול הזה עשוי להיות מיועד, בדיוק בשבילכם.

איך מצטרפים ללימודי עתודה?

ניתן להצטרף למסלול לימודי עתודה אקדמית, באם נמצאתם מתאימים ועברתם את דרישות הסף שהגדיר הצבא. לאחר מבדקים שהצבא עורך, באם נמצאו המועמדים מתאימים, פונים המועמדים למוסדות האקדמיים המציעים מסגרת לימודית זו.

ישנם חמישה מוסדות בישראל מאפשרים מסלול לימודי עתודה: אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת בן-גוריון, הטכניון, האוניברסיטה העברית בירושלים וכמובן אוניברסיטת תל-אביב.

בנוסף, מכתיבות האוניברסיטאות השונות תנאי קבלה פנימיים ושונים למסלולי העתודה. עתודאים לומדים במעמד של דחיית שירות (דח"ש).

קיראו בהרחבה על: עתודה טכנולוגית

תקופת הלימודים ומימון

תקופת הלימודים אורכת כשלוש שנים ובמהלכה ניתן לאוכלוסיית העתודאים מענק עתודאי. המענק מתעדכן אחת לתקופה. על העתודאים מוטלת חובת התשלום על כל הוצאות הלימודים, בהתאם לדרישות מוסד הלימודים אליהם הינם רשומים.

המענק מוזן ישירות לחשבון הבנק פעמיים בשנה במועדים: נובמבר ובאפריל. העתודאים מתחייבים בחובת חתימת קבע, לתקופה של שלוש שנים נוספות (למסיימי מסלול רפואה ורפואת שיניים תקופת ההתחייבות היא רק לשנתיים).

עולים חדשים אינם זכאים למענק זה בעת לימודי העתודה ומקבלים מימון לימודים ממשרד הקליטה/ מנהל הסטודנטים (ע"פ התאמה לקריטריונים מוגדרים).

מאחר ומילוי התפקיד בעת השירות הצבאי תלוי רבות בצרכי הצבא, מי שלא יעסוק בתפקידו בעת השירות, פטור מחובת ההתחייבות לחתימת קבע.

מסלולי הלימוד מגוונים וניתן לרכוש תארים בתחומים הבאים: רפואה (רפואת שיניים ורפואה כללית)
הנדסה, מדעים מדויקים וכן מקצועות כלליים (משפטים, תקשורת ועוד).

אפשרויות התעסוקה לעתודאים

מעבר לעובדה שמדובר ברכישת מקצוע לכל החיים, מאפשרים לימודי העתודה ידיעה מוקדמת על מילוי מהות התפקיד המקצועי בעת השירות.

בנוסף, עומדת בפני עתודאים הזכות להצטרף גם למסלולי קצונה, אשר יכולים לעגן את תחילתה של קריירה צבאית מבטיחה.

יתרונות לימודי העתודה

למערכת לימודית זו מגוון יתרונות והראשון במעלה, הינו היכולת להגיע לשירות עם מקצוע מוגדר ונדרש. מאחר ולימודים אקדמאיים מחייבים תכונות ספציפיות כדוגמת: בשלות אישית, אחריות, עמידה ביעדים והגשת עבודות בזמן, תורמת תקופת הלימודים להבשלה אישיותית ובגרות, בעת הגעה לשירות.

יתרון נוסף הוא היכולת לעסוק בתחום המקצועי בצה"ל וניסיון ארגוני מצטבר בארגון כדוגמתו, מהווה יתרון. מדובר בעובדה משמעותית, הנשקלת על-ידי מעסיקים בעת קבלה לעבודה ונחשבת כתקופת ניסיון מקצועי לכל עניין ודבר.

יש לכם שאלות על תחומי הלימוד? לימודי עתודה? פנו אלינו ונסייע!

רקע

האוניברסיטה העברית בירושלים הייתה האוניברסיטה הראשונה שהוקמה בארץ ישראל.

הרעיון להקים אוניברסיטה עברית עלה כבר בקונגרס הציוני הראשון שנערך בבאזל והקמתה בשנת 1925 הייתה הגשמה של חזון.

אבן הפינה לאוניברסיטה הונחה בהר הצופים כבר ב-1918, אולם רק כעבור 7 שנים נפתחו שעריה בטקס חגיגי.

דרכה של האוניברסיטה העברית החלה בשנים הראשונות בתחום המחקר ורק כעבור 3 שנים החלה בה ההוראה הפורמאלית.

עד לשנת 1947 התקיימו באוניברסיטה הפקולטה למדעי הרוח והפקולטה למדעי המתמטיקה והטבע.

עקב הניתוק של הר הצופים מחלקה המערבי של העיר במלחמת העצמאות, עלה הצורך למצוא מבנים חלופיים לאוניברסיטה.

בשנת 1954 החלה בנייתו של קמפוס גבעת רם, ומספר שנים לאחר מכן נחנך המרכז הרפואי בעין כרם המשמש עד היום את הפקולטה לרפואה.

בעקבות מלחמת ששת הימים ואיחוד ירושלים, שוקם הקמפוס בהר הצופים וחזר להיות הקמפוס הראשי של האוניברסיטה.

כיום מונה האוניברסיטה העברית ארבעה קמפוסים :

• קמפוס הר הצופים – המשמש את משרדי המנהל ואת מרבית הפקולטות של האוניברסיטה: הפקולטה למדעי החברה והרוח, הפקולטה לקרימינולוגיה ולמשפטים, הפקולטה לחינוך, לעבודה סוציאלית, ולריפוי בעיסוק, בית הספר למנהל עסקים, והלימודים הקדם אקדמאיים

• קריית אדמונד י' ספרא (גבעת רם) – בו שוכנת הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע, ומספר מוסדות השייכים לאוניברסיטה כמו המרכז הארצי לבחינות וההערכה, והאקדמיה ללשון העברית

• קמפוס עין כרם – המשמש את הפקולטה לרפואה ורפואת שיניים

• קמפוס הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה – ובית הספר לווטרינריה השוכן בעיר רחובות.

הלימודים באוניברסיטה העברית הם לתואר ראשון (בוגר) לתואר שני (מוסמך) ולתואר שלישי (לימודי מחקר) כאשר הלימודים לקראת תואר ראשון מתאפשרים בשני מסלולים:

1. המסלול החד חוגי של לימודים בפקולטה אחת.

2. המסלול הדו חוגי במסגרתו ניתן ללמוד בשני חוגים כל אחד מהם מפקולטה שונה.

תנאי הקבלה

תנאי הקבלה לחוגים השונים ולמסלולי הלימוד משתנים בהתאם לדרישותיו של כל חוג, אולם קיימים תנאי קבלה בסיסיים.

תנאי הקבלה הכלליים למועמדים לתואר הראשון (תואר בוגר) כוללים תעודת בגרות וציון סף במבחן פסיכומטרי.

רוב החוגים דורשים ציון סף משוכלל גבוה מהמינימאלי לכניסה. על תנאי הקבלה הכלליים, נוספו תנאי קבלה ייחודיים לפקולטות השונות, כמו החוג למוסיקה או הפקולטה לרפואה.

פקולטות אלו כוללות גם בחינות כניסה וראיונות אישיים.

תנאי הקבלה הכלליים למועמדים לקראת תואר שני (תואר מוסמך) הם תואר בוגר ממוסד אקדמאי מוכר בממוצע ציונים העובר את הסף הנדרש בהתאם לחוג המבוקש וכן פטור באנגלית.

תנאי הקבלה עבור תואר שלישי (לימודי המחקר) הם תואר שני ממוסד אקדמאי מוכר בממוצע ציונים מינימאלי של 85.

במרבית החוגים, עמידה בתנאי הקבלה הראשוניים אינה מבטיחה את סיום התואר והסטודנטים מוערכים במהלך הלימודים ועליהם לעמוד בדרישות סף בטרם המעבר משנה לשנה.

האוניברסיטה העברית הייתה מודל חיקוי לאוניברסיטות שקמו בעקבותיה בישראל. כיום היא נמנית עם המוסדות האקדמאים המובילים להשכלה גבוהה, בארץ ובעולם כולו.

מבין כתליה יצאו אנשי שם, מדענים וחתני פרס נובל בתחומי מחקר רבים ומגוונים.

מהי היסטוריה?

שורשי המילה היסטוריה נעוצים במילה יוונית שפירושה "מחקר".

המילה החלה לקבל את מובנה הנהוג כיום, לאחר שהרודוטוס, מלומד יווני אשר נחשב אבי ההיסטוריה, תיאר בחיבור בעל שם זה את כרוניקות הפלישה הפרסית ליוון במאה החמישית לפני הספירה.

הרודוטוס נחשב לראשון שראה את החשיבות בתיעוד היסטורי לשם הבנה של תהליכים ושינויים אשר עשויים להאיר את עינינו באשר לאופיו של המין האנושי.

לימודי ההיסטוריה כיום מבוססים על תפיסה זו ובמסגרתם נעשה ניסיון להבין את ההוויה האנושית באמצעות מבט על מעשיהם של תרבויות שונות לאורך השנים.

הנכונות לעסוק בהיסטוריה של כל עניין הקשור במעשי האדם, נובעת מן ההבנה כי כולנו חלק מקהילה אחת גדולה וכי שום דבר אנושי אינו מנותק לגמרי ממשנהו.

קיימות כמובן דרכים שונות ללמוד היסטוריה (קורסים, סדנאות, הרצאות, לימוד עצמי) וכמובן גם במסגרת אקדמית.

לימודי היסטוריה מתאימים למי שמעוניינים להרחיב ידיעותיהם בהיסטוריה כללית או היסטוריה פרטנית של איזור מסוים.

מסלולי לימוד

לימודי היסטוריה באקדמיה נערכים בשלושה מסלולים:

1. היסטוריה של עם ישראל.

2. היסטוריה כללית.

3. היסטוריה של המזרח התיכון בעת החדשה.

הלומדים היסטוריה כללית יעסקו בעיקר בתרבות המערבית, תולדות הארצות בהן התפתחה ואופן התפשטותה.

לצורך לימודי היסטוריה כללית מחלקים את ההיסטוריה לארבע תקופות: העת העתיקה, ימי הביניים, העת החדשה המוקדמת (מן המאה ה15 ועד המאה ה18) והעת החדשה.

בין נושאי הלימוד ניתן למצוא היסטוריה פוליטית, היסטוריה תחיקתית, תרבותית והיסטוריה דתית.

את לימודי היסטוריה של העת החדשה נהוג לחלק לארבע איזורים גיאוגרפיים: אירופה המערבית והמרכזית, אירופה המזרחית, ארצות הברית, אמריקה הלטינית.

בלימודי היסטוריה במסלול המזרח התיכון בעת החדשה – עוסקים בתקופה מאז ראשית האסלאם ועד היום. הדגש הוא על מקומו של האסלאם בתולדות האיזור.

הלימודים עוסקים בתחומים של מגמות במזרח התיכון בעת החדשה, תולדות האסלאם, מגמות באפריקה בעת החדשה.

לימודי ההיסטוריה של עם ישראל ממוקדים בתולדות העם היהודי ובני ישראל מאז ראשית דרכם התנ"כית בארץ ועד ימינו.

מסלול לימודים זה נחשב לרוב כייחודי ונפרד מלימודי היסטוריה בשני המסלולים האחרים.

נושאי לימוד

מבין הקורסים המוצעים בחוג להיסטוריה שבפקולטות למדעי הרוח, ניתן למצוא כאלה העוסקים בתולדות הנצרות, אירופה בתקופת מלחמת העולם השנייה, אירופה בימי הביניים, יוון הקדומה, תולדות סין ועמי המזרח הרחוק, האימפריאליזם הרומי, נאציזם, ארה"ב בעידן המודרני.

מן הקורסים האופייניים למסלול לימודי היסטוריה של המזרח התיכון בעת החדשה ניתן למצוא כאלה העוסקים ברעיון הדתי באסלאם, האימפריה העותומאנית, תולדות מדינות ועמים כגון ירדן, ערב הסעודית, מרוקו, איראן, תורכיה בעת החדשה, תולדות הסכסוך הישראלי – ערבי, תולדות התנועה הפלסטינית, ארצות הנילוס ועוד.

תנאי קבלה

תנאי הקבלה לחוג להיסטוריה באוניברסיטאות השונות אינם מחמירים. לרוב, על מנת להתקבל ללימודי היסטוריה, מספיק ציון "משולב" ממוצע.

ציון משולב הוא ציון המורכב מציוני בגרויות והציון שהושג במבחן פסיכומטרי.

משך הלימודים לקראת תואר ראשון הוא כשלוש שנים ובתומם זכאים הבוגרים לתואר B.A בהיסטוריה כללית / היסטוריה של המזרח התיכון / היסטוריה של עם ישראל – בהתאם למסלול שנלמד.

ניתן לשלב לימודי היסטוריה עם לימודים לקראת תעודת הוראה או כלימודים דו חוגים עם מאו החברה.

תואר בהיסטוריה מאפשר להמשיך ללימודי תואר שני במגוון תחומים (בעיקר בפקולטות למדי הרוח). נוסף לכך, ניתן להכנס בעזרתו גם אל מקצוע ההוראה.

מכון אבני – לומדים אמנות

מכון אבני בתל אביב, נוסד בשנת 1936 כבית ספר לציור ופיסול על ידי קבוצה של אומנים שעליה נמנו משה שטרנשוס, יחזקאל שטרייכמן, אהרון אבני ואחרים.

כיום נהנה מכון אבני ממעמד של מוסד מוביל בעולם האומנות בישראל. במכון מקנים לסטודנטים כלים אומנותיים עדכניים ומעודדים התפתחות אישית, העזה וחדשנות לצד מסורת וטכניקות מבוססות.

במכון אבני לומדים כ- 650 סטודנטים במסלולים שונים. בצוות המרצים ניתן למצוא אומנים ישראלים בעלי שם ומוניטין אשר להם גם יכולות הוראה.

מכון אבני מעניק תעודת בוגר למסיימים את מסלול הלימודים שלו. מאז שאושרה תוכנית הלימודים האקדמית, אשר הוגשה אל מועצה להשכלה גבוהה, מעניק מכון אבני גם תואר ראשון מטעם האוניברסיטה הפתוחה.

מכון אבני יושב בגבול תל אביב יפו באזור בו ממוקמים סדנאות ובתי מלאכה רבים אשר תורמים בנוכחותם להפריית תהליכי היצירה.

מסלולי לימוד

במכון אבני ניתן ללמוד במסגרת שש מחלקות שונות: המחלקה לעיצוב תקשורת חזותית, המחלקה לאמנות, מחלקה לאדריכלות עיצוב פנים, עיצוב תקשורת אינטראקטיבית, מחלקה לעיצוב תעשייתי והמחלקה לעיצוב אופנה.

מסלול לימודים שלם אורך ארבע שנים, או שנתיים במסגרת לימודי ערב. בתום הלימודים במסלולים השונים מעניק מכון אבני לבוגריו תואר אמן בוגר אבני או מעצב בוגר אבני.

ניתן לשלב לימודים של תואר ראשון במדעי הרוח והחברה (מטעם האוניברסיטה הפתוחה).

מי מבין הלומדים במחלקות לעיצוב תקשורת חזותית, עיצוב תעשייתי ועיצוב תקשורת אינטראקטיבית, אשר בוחר לגשת (ועומד בהצלחה) במבחנים מטעם מה"ט (המכון הממשלתי להכשרה טכנולוגית במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה) זכאי לקבל תעודת הנדסאי.

תוכנית לימודים מרוכזים וממוקדים במסלול ערב, מוצעת במחלקות לאמנות, עיצוב תקשורת חזותית, אדריכלות עיצוב פנים עיצוב תעשייתי ועיצוב אופנה. בתוכנית זו מוקנים כלים להשתלבות מעשית בשוק העיצוב או האומנות.

לא ניתן לעבור ממסלול דו שנתי לארבע שנתי, אלא באמצעות אישור חריג.

שלבי הלימוד

הלימודים במכון אבני, במסלולים הארבע שנתיים בכל המחלקות, מחולקים לשלושה שלבים:

שנת הלימודים הראשונה זהה עבור כל המסלולים ובמהלכה נחשפים הסטודנטים לאמנות ועיצוב באופן כללי. קיראו על כל תחומי העיצוב.

לסטודנטים מוקנים כלים המהווים בסיס טכני לכל מי שעוסק באומנות או עיצוב. במהלך שנה זו נחשפים הסטודנטים לנושאים בסיסיים בכל שש המחלקות השונות המוזכרות לעיל.

בשנות הלימוד השנייה והשלישית מתמקדים הלימודים בנושאים המקצועיים המרכיבים את תחום ההתמחות.

רבים מן הקורסים המתקדמים דורשים ניסיון וידע המוקנים בקורסים השונים של שנת הבסיס.

שנת הלימודים הרביעית הינה שנת התמחות. בשנה זו מיישמים הסטודנטים את כל שלמדו והם נדרשים לבצע פרויקט גמר מקיף, המבטא את מכלול הכישורים המצופים מאיש מקצוע בתחום הנלמד.

על מנת להיחשב בוגר המכון, על הסטודנט לקבל ציון עובר בכל הקורסים בהם השתתף, להגיש את כל העבודות הנדרשות במועד, להסדיר את תשלומי שכר הלימוד ולקבל הערכה חיובית לפרויקט הגמר.

תנאי קבלה

התנאים לקבלה ללימודים במכון אבני כוללים מבחני כניסה, בהתאם לדרישות המחלקות השונות.

למשל, מבחני כניסה למחלקה לאומנות יכללו מבחן ברישום, מבחן עיוני לידע כללי וניתוח יצירות, מבחן בפיסול ועבודת בית.

בנוסף יוזמנו המועמדים לראיון אישי בפני וועדת קבלה. אל הראיון יש להביא תיק עבודות או מבחן בית וכן תעודות המעידות על השכלה קודמת (כגון תעודת בגרות על אף שזו אינה מחויבת לשם קבלה ללימודים).

תיק עבודות יכול לכלול כל פריט שהמועמד סבור כי יציג את כישוריו ותחומי התעניינותו באופן הטוב ביותר בפני ועדת הקבלה.

ייתכן מצב בו מועמד נמצא מתאים על ידי ועדת הקבלה, אך עדיין לא יוכל להתחיל את לימודיו מפאת חוסר מקום.

מועמדים כאלה יתווספו לרשימת המתנה, אך לא תינתן כל התחיבות באשר למועד בו תתאפשר תחילת לימודיהם. על החלטות ועדת קבלה לא ניתן לערער.

בואו לקבל פרטים נוספים על לימודי עיצוב ואמנות במכון אבני!

המועצה להשכלה גבוהה בישראל, מרכזת ואחראית על כלל הנושאים הנוגעים לתחומי ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל.

תחומי האחריות של המועצה להשכלה גבוהה

המועצה להשכלה גבוהה (או בראשי תיבות המל"ג) היא גוף ממלכתי ייעודי, האחראי על כל הנושאים הקשורים להשכלה גבוהה במדינת ישראל.

המועצה הוקמה לראשונה בשנת 1958 ומאז היא מטפלת במגוון נושאים:

• לימודים אקדמיים

• אישור על מתן תארים

• הקמה של אוניברסיטאות ואף מכללות חדשות

• הרחבה של מוסדות להשכלה גבוהה קיימים

• פיקוח על תהליך הענקת תארים

• המלצה להכיר במוסדות אקדמיים שונים כולל שלוחות של מוסדות השכלה גבוהה מחוץ לגבולות הארץ

• פיקוח על העברה של הכספים מהממשלה למוסדות השונים ובהצעות לקידום מחקרים

• לימודי תעודה

• לימודי תואר ראשון

• לימודי תואר שני

• לימודי דוקטורט

• קורסים

• לימודי הנדסאים וטכנאים

• לימודי העשרה והכשרות שונות

את פעולתה של המועצה להשכלה גבוהה מסדיר חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח – 1958.

לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, חייבת המועצה להקפיד על שמירת עצמאותם של מוסדות החינוך השונים.

למועצה אסור להגביל את חופש הדעה והמצפון, להתערב בתהליכי מינוי הסגל האקדמי, או בקביעת והסדרת תוכניות הלימוד השונות ודרכי הלימוד וההוראה הנהוגים בכל מוסד.

בראש הוועדה להשכלה גבוהה עומד שר החינוך, כאשר לפחות שני שליש מחבריה הם אנשי אקדמיה במעמד בכיר.

מספר חברי המועצה נע בין 19 ל-25 והוא משתנה מתקופה לתקופה על ידי הממשלה ולפי המלצתו של שר החינוך והתרבות.

קצת היסטוריה

החל משנות החמישים החלה נוצרת תלות גדולה מאוד של המוסדות האקדמיים בארץ בתקציב הממשלתי.

בעקבותיה נוצר החשש כי הממשלה תשפיע בעקיפין על התנהלות המוסדות האקדמיים ותפגע בחופש האקדמי, בניטרליות הפוליטית של שלהם ובעקרונות הדמוקרטיים לפיהם הם פועלים.

מסיבה זו ומסיבות נוספות, הוחלט להקים בשנת 1956 ועדה מיוחדת במטרה לבדוק את נושא מימון האוניברסיטאות על ידי הממשלה.

הוועדה בראשות נגיד בנק ישראל דאז, דוד הורביץ, המליצה להקים מועצה מיוחדת שתפקח על כל המוסדות האקדמיים בארץ ועל יחסיהם עם השלטון.

המלצות הוועדה עוגנו בחוק המועצה להשכלה גבוהה ומיד לאחר חקיקתו הוקמה המועצה להשכלה גבוהה.

בשנת 1974 הוקם גוף משנה חדש במועצה הקרוי "הוועדה לתכנון ולתקצוב" (או בראשי תיבות הות"ת).

גוף מרכזי זה, אחראי על החלטות חשובות הנוגעות לחלוקתו של תקציב ההשכלה הגבוהה בין מוסדות ההשכלה הגבוהה, המכללות והאוניברסיטאות הפועלות בישראל.

בשנת 1995 הוכרו לראשונה המכללות האקדמיות השונות בישראל על ידי המועצה להשכלה גבוהה וכך הוכרה גם זכותן להעניק תארים לבוגריהן.

בשנת 2002 ניתנה למכללות הזכאות להעניק לבוגריהן גם תואר שני. בשנת 2005 נכלל לראשונה בין נציגי הוועדה גם סטודנט.

נציג הסטודנטים בוועדה מייצג את הסטודנטים הרבים באוניברסיטאות ובמכללות.

היום, תחת סמכותה של המועצה ישנן וועדות שונות ורבות האחראיות לנושאים הקשורים להשכלה הגבוהה בישראל, כדוגמת: הוועדה לתכנון ולתקצוב, וועדת המשנה של המועצה, הגוף האמון על מימון ההשכלה הגבוהה בישראל וועדות נוספות.

התקציב העומד לרשותה של המועצה להשכלה גבוהה ולרשות הגופים השייכים אליה נעמד כבשישה מיליארד שקלים חדשים מדי שנה.

לימודי אדריכלות נוף, מכשירים סטודנטים, מעשית ותיאורטית, בכל הקשור לתכנון, עיצוב ותחומי האדריכלות השונים.

אדירכלות נוף – מהי?

אדריכלות נוף היא תחום העוסק בהתאמה ובשילוב האדם בסביבתו החיצונית, מתוך התייחסות לתנאי הסביבה השונים ובשנים האחרונות גם לשימור הטבע ומשאביו.

בנוסף לכך, אדריכלות נוף, כמו כל תחום אנושי אחר, משקפת את רוח התקופה ואת התרבות בה היא נוצרת.

תפקידו של אדריכל הנוף הוא לתכנן ולעצב גנים, פארקים ציבוריים או כל מתחם אחר הנמצא מחוץ לשטחי מגורים בנויים.

עבודתו של אדריכל הנוף מתבצעת בשיתוף פעולה ובתיאום עם בעלי מקצוע אחרים, כדוגמת: מהנדסי נוף, אדריכלי בניין, מתכנני ערים, קבלנים ואנשי מקצוע נוספים.

בביצוע מלאכתו, צריך האדריכל לתת את הדעת למכלול שלם של נושאי תכנון שונים, כדוגמת היבטים חברתיים, היבטים תרבותיים וכלכלים ואף היבטים סביבתיים ואקולוגיים.

התוויה של כבישים ותשתיות בנוף הפתוח או הבנוי, פרישת שטחי מרעה ויער, עיצוב נוף בסביבת חופי ים, תכנון של מתאר ארצי, אזורי ועירוני, תכנון פארקים, תכנון אזורי נופש, עיצוב גנים, עיצוב טיילות ושיקום מפגעים סביבתיים הם רק חלק מתחומי עיסוקו של אדריכל הנוף.

לימודי אדריכלות נוף

הלימודים לקראת תואר ראשון באדריכלות נוף נמשכים כארבע שנים וכוללים הכשרה מעשית ותיאורטית מקיפה בתחומי האדריכלות השונים.

לימודי אדריכלות נוף מבוססים לרוב על תחומים שונים הקשורים לאדריכלות נוף:

• היסטוריה

• תולדות אדריכלות הנוף

• תכנון הנדסי של מרחב הבנייה בגן או בכל תחום חיצוני אחר

• לימוד נופים וטופוגרפיה

• רישום

• תכנון ואדריכלות באמצעות שימוש בצמחיה והכרת הצומח

• שרטוט ומדידה

• תחזוקה

• השקיה

• תכנון וניהול של משאבי הנוף

• קרקע; הסביבה והטבע

במהלך לימודיהם מתנסים הסטודנטים בעבודה מעשית הכוללת, בין השאר, פתרון של בעיות בתכנון ובעיצוב בהיקפים ובתנאים משתנים.

תוכנית הלימודים באדריכלות כוללת, בין השאר, את הקורסים: תולדות האמנות והאדריכלות, עיצוב, פסיכולוגיה למתכננים, סוציולוגיה, יישומי מחשב למתכננים, היבטים חברתיים, משפטיים וכלכליים בתכנון, שרטוט ורישום, תרבות ואסתטיקה וקורסים נוספים.

בתום הלימודים מוענקת לבוגרי החוג תעודת תואר ראשון "מוסמך באדריכלות נוף" (B.L.A) אך עליהם להתמחות בתחום במשך כשנתיים נוספות במטרה לרכוש הכשרה מעשית בפרויקטים מגוונים של תכנון ואדריכלות נוף.

בוגרי המסלול ההנדסי, הנמשך כשנתיים, מקבילים בתום לימודיהם תעודת הנדסאי.

היכן לומדים אדריכלות נוף?

לקראת תואר ראשון באדריכלות נוף ניתן ללמוד במכון הטכנולוגי לישראל – הטכניון ובמרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון.

לקראת תעודת הנדסאי אדריכלות נוף ניתן ללמוד במכללות אקדמיות שונות: המרכז האקדמי ויצו חיפה, המכללה האקדמית ספיר, המכללה הטכנולוגית רופין, רשת מכללות אורט, מכללת אשקלון ובמכללות רבות נוספות.

תנאי קבלה

תנאי הקבלה לקראת תואר ראשון באדריכלות נוף כוללים לרוב את שקלול ממוצע ציוני הבגרות יחד עם הציון שהתקבל במבחן פסיכומטרי.

תנאי הקבלה למסלול לימודים של הנדסאי נוף הם קלים ביחס לתנאי הקבלה לתואר ראשון ותלויים במוסד להשכלה גבוהה אליו נרשמים.

לאחר סיום הלימודים משתלבים בוגרי החוג במשרדי אדריכלות נוף, במחלקות שונות של הרשויות המקומיות, כמנהלי תכנון ופיתוח או בתפקידים אחרים הקשורים בתכנון ופיתוח נוף.

בנוסף לכך, יכולים בוגרי החוג לפתוח משרד משלהם ולעבוד בתחום כעצמאיים.קיראו על לימודי עיצוב מנקודת מבט רחבה.

אוניברסיטת בן גוריון

קצת היסטוריה

הרעיון להקים אוניברסיטה בנגב, הועלה לראשונה בשנת 1962 על ידי ראש העיר באר שבע דאז, דוד טוביהו. עם זאת, תהליך הקמה ערך מספר שנים.

בשנת 1962 כבר נערכו הרצאות שונות בעיר בחסות מוסדות להשכלה גבוהה מוכרים, כדוגמת: האוניברסיטה העברית, הטכניון, ומכון ויצמן למדע ובשנת 1963 החל לפעול בה מכון עצמאי שנקרא "המכון להשכלה גבוהה בנגב".

בשנת 1965 רכשה עיריית באר שבע את "בית היאס", ששימש עד אז כמלון, כדי לשכן בו את המכון החדש להשכלה גבוהה.

בשנה זו גם התקיימו לראשונה גם לימודים במכון. בשנת 1969 נוסדה האוניברסיטה באופן רשמי על ידי ממשלת ישראל, ובשנת הלימודים תש"ל החלה האוניברסיטה לפעול.

לאחר מותו של דוד בן גורין בשנת 1974 הוחלט לשנות את שמה של האוניברסיטה מהמכון להשכלה גבוהה בנגב, ל"אוניברסיטת בן גוריון בנגב".

מסלולי הלימודים, מחירי המחייה הזולים יחסית בעיר באר שבע, האווירה המיוחדת וחיי החברה התוססים – הפכו את אוניברסיטת באר שבע במהלך השנים לאחת האוניברסיטאות המובילות בארץ.

מאז הקמתה היא התפתחה בקצב מהיר ומספר הסטודנטים הלומדים בה עלה משנה לשנה.

בנוסף לכך, נפתחו באוניברסיטה מסלולי מחקר ולימוד חדשים, כדוגמת: הנדסת ביוטכנולוגיה, ביואנפורמטיקה והנדסת מערכות תקשורת.

האוניברסיטה הוקמה בשנת 1969 ומאז גדלה והתפתחה מאוד, והיום פועלות בה חמש פקולטות:

1. הפקולטה למדעי הטבע

2. הפקולטה להנדסה

3. הפקולטה למדעי הרוח והחברה

4. הפקולטה למדעי הבריאות

5. בית הספר לניהול

בשנת 2009 למדו באוניברסיטת בן גורין מעל 18,000 סטודנטים לקראת תואר ראשון, תואר שני ותואר דוקטורט, ומדי שנה עולה מספרם.

אוניברסיטת בן גוריון בנגב היום

מאז הקמתה צברה אוניברסיטת בן גוריון מוניטין כלל עולמי בתחומי המחקר והפיתוח של חקלאות מדברית.

בנוסף לכך, פיתחה האוניברסיטה גישה חדשנית בתחום הרפואה הקהילתית והרב תרבותית, והיא תורמת תרומה חשובה בנושא זה בעיקר לארצות מתפתחות שונות בעולם.

האוניברסיטה רואה עצמה כמחויבת למצוינות אקדמית, לקידום ההשכלה הגבוהה בארץ וגם למעורבות חברתית, ומדי שנה לקוחים אלפי סטודנטים חלק פעיל בתוכניות שונות למעורבות בקהילה.

באוניברסיטה ישנן, כאמור, חמש פקולטות ושלושה מכוני מחקר.

פקולטות:

• הפקולטה למדעי החברה והרוח – הכוללת, בין השאר, את המחלקות לפסיכולוגיה, לבלשנות, לפילוסופיה, לאנתרופולוגיה ומחלקות רבות נוספות.

• הפקולטה למדעי הטבע – הכוללת, בין השאר, את המחלקות לגיאולוגיה, לפיסיקה, לכימיה ומחלקות רבות נוספות.

• הפקולטה למדעי הבריאות – הכוללת, בין השאר, את בית הספר לרפואה בינלאומית, בית הספר למקצועות הבריאות הקהילתיים, המחלקה לפיזיותרפיה ומחלקות נוספות.

• הפקולטה למדעי ההנדסה – הכוללת, בין השאר, את המחלקות למחשבים, להנדסה כימית, להנדסה גרעינית ומחלקות רבות נוספות.

• הפקולטה לרפואת חירום – לרוקחות ולמעבדנות רפואית.

• בית הספר לניהול – הכולל, בין השאר, את המחלקות ללימודי ניהול, לתיירות, למדיניות ציבורית ומחלקות רבות נוספות.

מכונים:

1. מכון בן גוריון לחקר הציונות וישראל.

2. המכון למחקר שימושי.

3. המכון לחקר המדבר העוסק בחקר מקורות המים, אקולוגיה ותכנון התיישבות בתנאי מדבר.

קצת היסטוריה

הטכניון נוסד כבר בשנת 1913 ובשנת 1924 נחנך בהדר הכרמל בניין הטכניון הראשון.

במהלך השנים התפתח מאוד מוסד הטכניון וגדל, הן מבחינה לימודית והן מבחינת השטח והועבר לקמפוס החדש בקריית הטכניון שבנווה שאנן, ובניין הטכניון בהדר הכרמל הפך למוזיאון המדע והטכנולוגיה של חיפה הידוע בשם "מדעטק".

בראשית ימיו הייתה רק פקולטה אחת להנדסה אזרחית בטכניון, ומצבו בתקופת השלטון הבריטי היה קשה. ד"ר חיים ויצמן השקיע מאמצים רבים בניסיון לגייס כספים לשיפוץ הבניינים, לבנייה חדשה ולרכישת ציוד מתאים.

בשנת 1924 הסכים אלברט איינשטיין לשמש כנשיא וועד הטכניון, וטקס הפתיחה הרשמי של המוסד התקיים בתאריך ה-6 לפברואר 1925.

בשנת 1924 הוחלט לקרוא למקום בשם "תכניון" בהתאם להצעתו של המשורר חיים נחמן ביאליק שטען, כי המילה היוונית "טכני" הגיעה מהמילה העברית "תוכן".

רק בשנת 1945 הוחלט על השם הקיים עד היום – "טכניון". למעשה, היה הטכניון המוסד הראשון להשכלה גבוהה שפעל בארץ.

מאז הקמתו ועד היום הסמיך הטכניון מעל ל-80,000 בוגרים, ומספר הנרשמים אליו גדל משנה לשנה ועומד על למעלה מ-13,000 סטודנטים לתארים שונים.

היום לומדים בטכניון מעל 8,000 סטודנטים במסלול של תואר ראשון, מעל 2,000 סטודנטים במסגרת תואר שני ומעל 800 סטודנטים בדרך אל תואר שלישי.

למרות שבעבר נהוג היה לראות בטכניון מוסד להשכלה גבוהה המיועד בעיקר לגברים, היום לומדות בו מעל ל-40% נשים לקראת תואר ראשון.

הטכניון היום – בקדמת המדע והטכנולוגיה

מאז הקמתו ועד היום הוכשרו בפקולטות השונות בטכניון עשרות אלפי ארכיטקטים, מהנדסים, רופאים, מדענים וחוקרים.

בוגרי הטכניון לוקחים חלק פעיל בתעשיות השונות במשק הישראלי וגם ברחבי העולם: מחקר ביטחוני, תעשייה עתירת ידע, רפואה ומחקר רפואי, תכנון ערים ויישובים, בניית כבישים, הנדסת בניין, פיתוח מקורות מים, פיתוח מקורות אנרגיה, מחקר פעיל ותחומים רבים נוספים.

בנוסף לכך, בוגרי הטכניון נוטלים חלק גם בבניית התשתית המדעית, הטכנולוגית והפיסית של יום המחר.

היום ניצב הטכניון במקום מכובד בשורה הראשונה של מוסדות מחקר טכנולוגיים ומדעיים בעולם כולו.

דוגמה אחת לכך היא, זכייתם של פרופ' אברהם הרשקו ופרופ' אהרון צ'חנובר מהטכניון בפרס נובל לכימיה בשנת 2004.

בטכניון הוקמו בשנים האחרונות שני מרכזי מחקר בין תחומיים מודרניים ומתקדמים:

1. תחום הננוטכנולוגיה

2. תחום הביו – רפואה ומדעי החיים

הטכניון נמצא בתנופת פיתוח גדולה לקראת העתיד, הן מבחינה מחקרית והן מבחינת האפשרות להתרחב ולקלוט סטודנטים נוספים בתחומים שונים.

עם זאת, רמת הלימודים בטכניון היא גבוהה ביותר ודורשת מהסטודנטים להשקיע לא מעט על מנת להצליח.

בטכניון ישנן 18 יחידות אקדמיות הכוללת יותר מ-50 מסלולי לימודים שונים, וניתן ללמוד בו, בין השאר, במחלקות הבאות:

• הנדסת אווירונאוטיקה וחלל

• הנדסה אזרחית וסביבתית

• ארכיטקטורה ובינוי ערים

• הנדסת ביוטכנולוגיה ומזון

• ביולוגיה

• הנדסה ביו רפואית

• הנדסת חומרים

• הנדסת חשמל

• כימיה

• הנדסה כימית

• מדעי המחשב

• הנדסת מכונות

• מתמטיקה

• פיזיקה

• רפואה

• הנדסת תעשייה וניהול

ענף התיירות והמלונאות

תחום התיירות בישראל, כמו גם בכל רחבי העולם, נמצא בהתפתחות מתמדת, אם בשל תרבות הפנאי והנופש המשגשגת ואם בשל התפתחותה המואצת של הטכנולוגיה, תהליכי הגלובליזציה והירידה בעלויות הטיסה ליעדים שונים בעולם.

בעשור האחרון הצטמצמו מרחקים של קילומטרים רבים לכדי מספר שעות טיסה, והגישה ממקום למקום הפכה לקלה ולזולה באופן יחסי.

היום ניתן להגיע למחוזות אקזוטיים, בתוליים ומרתקים במדינות דרום אפריקה, דרום אמריקה, המזרח הרחוק, ניו זילנד, אנטרקטיקה ולמקומות נוספים בפשטות ובמחיר שווה לכל נפש.

ענף התיירות והמלונאות הוא אחד מענפי התעשייה המפותחים ביותר בעולם ופעמים רבות הוא אף גורם כלכלי מרכזי מבחינת תרומתו לתוצר הלאומי הגולמי של מדינת היעד אליה מגיעים.

מסיבה זו ובשל התפתחותה המתמדת של התיירות, גבר הצורך באנשי מקצוע מיומנים ומנוסים בתחום.

אמנם, עד לא ממזמן היו מי שטענו כי ענף התיירות בישראל נפגע קשות כתוצאה מהמצב הביטחוני, אך בשטח מוקדם מדי להספיד את התיירות בארץ.

בשנים האחרונות לצד התיירים הרבים המגיעים ממדינות שונות בעולם, התפתחה גם תיירות פנים של ישראלים הנהנים לבלות בארץ ולטייל בה.

גם הצורך בסוכנויות הנסיעות ובאנשי מקצוע בתחום התיירות אינו פחת ורבים מהישראלים מעדיפים לקבל מידע, לנהל משא ומתן ולסגור עסקאות נופש מול סוכן ולא להשאיר את פרטי כרטיס האשראי באתרי תיירות שונים באינטרנט.

לימודי תיירות ומלונאות

מטרתם של הלימודים לקראת תואר ראשון בתיירות היא להכשיר את הסטודנטים במגוון מקצועות הקשורים לתחום התיירות.

לימודי תיירות כוללים מסלולים שונים, כדוגמת:

1. לימודי תואר ראשון (B.A) בתיירות ובניהול

2. מלונאות ותיירות

3. מנהל

4. תיירות ובתי מלון

5. תיירות ולימודי איכות הסביבה

6. לימודים לתואר ראשון בגיאוגרפיה ובתיירות

7. תואר ראשון בתיירות

8. חקלאות ומזון

נוסף לכך, ניתן ללמוד תואר ראשון (B.Sc) של הנדסת תעשייה וניהול במגמת תיירות, הכוללת לימודי מלונאות, ניהול, משאבי מזון ותיירות.

היום ניתן אף ללמוד תיירות במסלול לימודי תעודה במגוון תחומים: סוכני נסיעות, מלונאות, יועצי תיירות, מתכנני טיולים, מדריכי קבוצות בחו"ל ובארץ, ייזום ופיתוח של תיירות כפרית ועירונית, מנהלי תיקי נסיעות, לינה כפרית ותפעול אתרי נופש, ניהול ושיווק תיירות ומקצועות נוספים.

תחומי הלימוד

מטרתם של לימודי התיירות היא להכשיר אנשי תיירות מקצועיים בתחומים ובענפים שונים ולתת מענה לצרכים התיירותיים הקיימים והעתידיים.

לימודי תיירות כוללים נושאים רבים, כדוגמת:

• ניהול

• היסטוריה

• גיאוגרפיה

• כלכלה

• אקולוגיה

• תיירות עסקית

• מנהל עסקים

• ניהול התיירות

• יעדי תיירות

• תיירות בארצות מתפתחות

• תיירות כפרית

• תרבות הפנאי

• ניהול השיווק בתיירות

• ניהול אסטרטגי

• היסטוריה וארכיאולוגיה של ארץ ישראל

• שיטות מחקר בתיירות

• מבוא לכלכלה

• אתיקה והיבטים משפטיים בתיירות

• מלונאות ותיירות

• מערכות מידע ויישומי מחשב

• חקר ביצועים

• מימון

• ניהול משאבי אנוש

• שיווק תיירותי

היכן לומדים תיירות?

לקראת תואר ראשון בתיירות ניתן ללמוד באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע ובאוניברסיטה העברית בירושלים.

נוסף לכך, ניתן ללמוד תיירות במכללות רבות במסלולים שונים:

• מכללת הדסה בירושלים

• המכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן

• בית הספר הארצי לתיירות בישראל בניהול אוניברסיטת חיפה

• בית הספר להכשרה וקריירה – היחידה ללימודי תעודה גבעת ושינגטון

• מכון לנדר – מרכז אקדמי בירושלים

• מכללת רמת גן – היחידה ללימודים חוץ אקדמיים

מהו ריפוי בעיסוק?

ריפוי בעיסוק הוא תחום פרה רפואי שמטרתו העיקרית היא לסייע למטופלים הסובלים מהפרעות תפקודית שונות לנהל אורח חיים תקין ולחיות חיים עצמאיים.

ההפרעות התפקודיות הקיימות אצל מטופלים שונים עלולות להיווצר מסיבות רבות: פיזיות, קוגניטיביות, נפשיות או חברתיות.

באמצעות הריפוי בעיסוק ניתנים למטופלים כלים שונים המאפשרים השגת רמת תפקוד מקסימאלית.

את הטיפול בריפוי בעיסוק יש להתאים למטופל ולבעיה ממנה הוא סובל מתוך התייחסות לסביבה בה הוא חי ולמסגרות בהן הוא פועל.

לרוב מהווים המרפאים בעיסוק חלק מצוות מקצועי רחב והם עוסקים בתחומיי התמחות מסוימים בהם רכשו ניסיון והשכלה.

ההתמחויות בריפוי בעיסוק כוללת, בין השאר, טיפול בהפרעות תפקודיות שונות, הן כתוצאה מליקוי מולד כלשהו והן כתוצאה מהפרעה שהתפתחה מחולי, מתאונה, מחסך תרבותי, מהתפתחות לקוויה, ממשבר נפשי או מכל סיבה אחרת.

לעיתים מסייעים המטפלים בעיסוק גם למטופלים שונים שאינם סובלים מהפרעה כרונית אך רוצים לשפר את תפקודם ואת איכות חייהם.

הטיפול בריפוי בעיסוק ניתן במסגרות שונות ומגוונות, כדוגמת: מערכות הבריאות השונות, מערכת החינוך, מערכות הרווחה ואף באופן פרטי.

משך הלימודים

מסלול לימודים לקראת תואר ראשון בריפוי בעיסוק (.T .O .B) נמשך לרוב כשלוש שנים וחצי והוא מתקיים במסלול מורחב חד חוגי.

ריפוי בעיסוק – תחומי הלימוד

תוכנית הלימודים כוללת הכשרה מקיפה, הן מבחינה תיאורטית ועיונית והן מבחינה פרקטית ומעשית ומתוך התייחסות מעמיקה לתחומי מדעי הטבע והרפואה, מדעי החברה וההתנהגות ותחומים נוספים.

הקורסים הנכללים במסגרת לימודי ריפוי בעיסוק הם מגוונים ביותר:

• נוירו פסיכולוגיה קלינית

• מבוא לריפוי בעיסוק

• שיקום קוגניטיבי

• נוירולוגיה התפתחותית ופתוגנזה

• פסיכולוגיה התפתחותית

• עקרונות הטיפול בריפוי בעיסוק

• פסיכיאטריה

• אנטומיה

• שיטות טיפול

בנוסף ללימוד התיאורטי נערכת הכשרה מעשית בבתי חולים, במוסדות שיקום שונים ובמוסדות חינוך.

תנאי קבלה ללימודי ריפוי בעיסוק

תנאי הקבלה ללימודי ריפוי בעיסוק כוללים את שקלול ממוצע ציוני הבגרות עם הציון שהתקבל במבחן פסיכומטרי. בחלק ממוסדות ההשכלה הגבוהה נדרש גם ראיון אישי.

גובה ציון ההתאמה משתנה בין מוסד למוסד, כאשר תנאי הקבלה של אוניברסיטאות הם לרוב נוקשים יותר.

שוק העבודה בתום הלימודים

בוגרי החוג לריפוי בעיסוק יכולים להשתלב במסגרות שונות ומגוונות, החל ממוסדות בריאות, דרך מוסדות חינוך וכלה במוסדות רווחה.

בשוק העבודה קיים היצע מגוון ביותר של משרות בתחומי ריפוי בעיסוק: בגני ילדים ובבתי ספר לחינוך מיוחד, בבתי חולים, במרכזי שיקום, בקופות חולים, בבתי אבות, בהוסטלים, במועדונים חברתיים ותעסוקתיים ואפילו בייעוץ ובפיתוח של עזרים תפקודיים שונים.

היכן לומדים ריפוי בעיסוק?

ריפוי בעיסוק לתואר ראשון ניתן ללמוד באוניברסיאות הבאות:

1. אוניברסיטת חיפה

2. אוניברסיטת תל אביב

3. אוניברסיטה העברית

כמו כן, ניתן ללמוד ריפוי בעיסוק גם במכללות רבות: הקריה האקדמית אונו, המכללה האקדמית עמק יזרעאל, בית הספר לסיעוד צפת, מכללת הדסה בירושלים ובמכללות נוספות.

אנתרופולוגיה מהי?

מדעי האנתרופולוגיה הם חלק בלתי נפרד מלימודי מדעי החברה והם מבוססים, בין השאר, על מתודה השוואתית של דפוסי התנהגות שונים בתרבויות נחקרות.

האנתרופולוגיה חוקרת את התרבות האנושית ביחס לקשת רחבה מאוד של נושאים הקשורים לאורח החיים: תרבות, אמונה דתית, פוליטיקה, משפט, מגדר, אסתטיקה ונושאים רבים נוספים.

בעשור האחרון הפכה האנתרופולוגיה המסורתית למדע אינטר – דיסציפלינארי המרכז ענפי מחקר שונים:

• אנתרופולוגיה ביולוגית – פיזית העוסקת באבולוציה האנושית ובגנטיקה

• אנתרופולוגיה רפואית – פסיכיאטרית העוסקת בחקר המשתנים התרבותיים הבאים לידי ביטוי במחלות פיסיות ונפשיות כאחד

• אנתרופולוגיה ארכיאולוגית – העוסקת בחקר השרידים של חברות אנושיות כחלק ממרקם תרבותי ואנתרופולוגיה בלשנית העוסקת בחקר השפה כביטוי לתרבות האנושית

לימודי אנתרופולוגיה

לקראת תואר ראשון באנתרופולוגיה ניתן ללמוד במסלול מורחב וחד חוגי, אך לרוב נלמדת האנתרופולוגיה במקביל לתחום אקדמי נוסף במסלול דו חוגי.

להלן מקצת מהמסלולים בהם ניתן להתמחות במסגרת התואר הראשון:

• אנתרופולוגיה ופסיכולוגיה

• אנתרופולוגיה ומדעי החברה

• אנתרופולוגיה ומדעי ההתנהגות

• אנתרופולוגיה ופילוסופיה

• אנתרופולוגיה ומדעי המדינה

• אנתרופולוגיה וקרימינולוגיה

• אנתרופולוגיה וחינוך

תחומי הלימוד

מטרתם של לימודי האנתרופולוגיה היא להעניק לסטודנטים הכשרה מקיפה בנושאי האנתרופולוגיה ולפתח את יכולת הניתוח, ההבנה והחקירה של תופעות חברתיות שונות.

במקביל ללימוד התיאורטי הנרחב רוכשים הסטודנטים שיטות ניתוח וכלי מחקר המסייעים בידם להעריך ולבקר מחקרים קיימים, ובזמן לימודים מתקדמים יותר – אף לבצע מחקרים בסיסיים, הערכתים או יישומיים.

תוכנית הלימודים לקראת תואר ראשון באנתרופולוגיה כוללת הקנייה של ידע תיאורטי נרחב במבנים ובתהליכים חברתיים המתרחשים בקהילות אנושיות מתוך התייחסויות לסוגיות אנתרופולוגיות שונות.

חלק מסוגיות אלו הן:

• מבוא לסוציולוגיה

• מבוא לאנתרופולוגיה

• משפחה גרעינית ומורחבת

• החברה המודרנית

• החברה השבטית

• אורח חי היומיום

• שיטות מחקר

• ריבוד חברתי

• פשיעה

• ארגונים חברתיים

• שייכות אתנית

• גיאוגרפית ומעמדית

• סטייה חברתית

• סטטיסטיקה

• מדינה וחברה

• עבודה

• יחסי אנוש

• תולדות המלחמות

• דת, עדתיות ואמונות

• תרבות הצריכה

• קהילה כפרית

• מוסדות חינוך שונים

• תרבות ארגונית, שינויים תרבותיים

• אידיאולוגיה, פוליטיקה ואתיקה

• מגדר

• חוק ומשפט

• תהליכי חברות

• תרבות ואסתטיקה

היכן לומדים אנתרופולוגיה?

לקראת תואר ראשון באנתרופולוגיה או לקראת תארים מתקדמים יותר, ניתן ללמוד באוניברסיטאות המובילות.

האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר אילן, אוניברסיטת חיפה והאוניברסיטה הפתוחה – כולן מציעות מסלול של לימודי אנתרופולוגיה.

נוסף לכך, ניתן ללמוד אנתרופולוגיה במסגרת מכללות שונות ברחבי הארץ:

1. המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון

2. המכללה האקדמית אחווה, המכללה האקדמית עמק יזרעאל

3. המכללה האקדמית גליל מערבי

4. המכללה האקדמית בית ברל

5. המכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן

תנאי קבלה

תנאי הקבלה לתואר ראשון באנתרופולוגיה כוללים לרוב את חישוב ציון הסכם של ממוצע בגרויות עם ציון שהתקבל בעקבות מבחן פסיכומטרי.

עם זאת, תנאי הקבלה הנהוגים באוניברסיטאות השונות נוקשים יותר מאלה הנהוגים במכללות או בבתי הספר הפרטיים.

סוציולוגיה – חקר החברה

מדעי הסוציולוגיה עוסקים בחקר החברה האנושית, בדפוסי התנהגות, בתרבות, בהשפעות השונות על הפרט ובנושאים רבים נוספים.

חקר החברה, מנגנוניה ומאפייניה החל כבר בתקופת יוון העתיקה, נמשך בעידן הנאורות, דרך המהפכות הגדולות שהובילו לכינון הדמוקרטיה ולשיווין זכויות ועד ימינו אנו בעידן הגלובליזציה וטשטוש הגבולות בין תרבויות.

במסגרת הסוציולוגיה נחקרים ונבדקים נושאים רבים הקשורים לתהליכים חברתיים, כמו גם השפעותיהם על האינדיבידואל.

המשפחה, מוסדות תעסוקה, דת, פוליטיקה, מצבים סוציו אקונומים משתנים, מגדר וכלכלה הם רק חלק קטן מהנושאים הנבדקים במסגרת מדעי הסוציולוגיה.

לימודי סוציולוגיה

מטרת הלימודים לקראת תואר ראשון בסוציולוגיה היא להקנות לסטודנטים היכרות מעמיקה עם יסודות הסוציולוגיה.

במקביל, הם אמורים לספק להם רקע עיוני ותיאורטי מגוון וכלים מתודולוגיים שונים להבנה ולניתוח של המבנה החברתי ושל דפוסי יחסי הגומלין בין קבוצות חברתיות ובין בני אדם.

במסגרת לימודי הסוציולוגיה נחשפים הסטודנטים לענפים השונים של חקר החברה האנושית ואף נדרשים לבצע עבודת מחקר אישית בתחום סוציולוגי בו בחרו.

תחומי הלימוד

במרבית מוסדות ההשכלה הגבוהה משולבים לימודי הסוציולוגיה עם תחום לימודים נוסף, כדוגמת: מדעי החברה, כלכלה, אנתרופולוגיה, חינוך ותחומים נוספים.

בין השאר, כוללת תוכנית הלימודים בסוציולוגיה את הקורסים הבאים:

• מבוא לסוציולוגיה

• קבוצות חברתיות

• היררכיה ומבנים חברתיים

• קהילות ומסגרות חברתיות שונות

• ארגונים

• קונפליקטים חברתיים

• תהליכי שינוי בחברה האנושית

• תהליכי גלובליזציה

• חברה פוסט מודרנית

• פמיניזם

• אורבניזציה

• חברה ומשפט בישראל

• ההיסטוריה של הסוציולוגיה

• מגדר ופריון

• מבוא לסטטיסטיקה

• תיאוריות בסוציולוגיה

• רפואה וחברה

• פיקוח חברתי

• סוציולוגיה סביבתית

• מבוא לשיטות מחקר

• ריבוד והיעדר שיוויון

• מחקר כמותי

• מחקר איכותי

• חינוך וחברה

• משפחה וחברה

• פוליטיקה וחברה

• דעת הקהל ומודעות סביבתית

היכן לומדים סוציולוגיה?

לקראת תואר ראשון בסוציולוגיה ולתארים מתקדמים יותר ניתן ללמוד באוניברסיטאות המובילות: האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת חיפה, האוניברסיטה הפתוחה ואוניברסיטת בר אילן.

לקראת תואר ראשון בסוציולוגיה ניתן ללמוד גם במכללות שונות ברחבי הארץ:

• מכללת רמת גן

• המכללה האקדמית עמק יזרעאל

• המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון

• המכללה האקדמית לחינוך – אורנים

• המכללה האקדמית גליל מערבי

• המכללה האקדמית צפת

• המכללה למדעים בראשון לציון

• המכללה האקדמית כנרת בעמק הירדן

• מכללת רמת גן

• המכללה האקדמית אחווה

• המכללה האקדמית אשקלון

תנאי קבלה

תנאי הקבלה ללימודי סוציולוגיה כוללים לרוב את שקלול ממוצע ציוני הבגרות עם התוצאות שהתקבלו במבחן פסיכומטרי, אך משתנים מעט בין מוסד אחד למשנהו.

תנאי הקבלה הנהוגים במכללות השונות הם לרוב נמוכים מאלה הנדרשים באוניברסיטאות.

אפשרויות תעסוקה

בוגרי החוג לסוציולוגיה יוכלו להשתלב בעבודות שונות בשוק העבודה המיועדות לאקדמאיים, כדוגמת תפקידי ניהול בעמותות הפועלות בתחומים חברתיים, בחברות השמה או בתחומים אחרים.

כדי לעסוק בתחומים הדורשים מיומנות מחקרית, כדוגמת תכנון מדיניות חברתית, חקר דעת קהל ותחומים נוספים, נדרשים לימודי המשך של תואר שני בסוציולוגיה במסלול כתיבת תזה לפחות.