לימודים משולבים בשני התחומים, משפט וחשבונאות, פותחים ויפתחו בפני הסטודנטים שער למגוון רחב של תחומי עיסוק מכניסים ומרתקים. כאשר רבים מהסטודנטים ימצאו את עצמם עוסקים בתפקיד המשלב בין המקצועות.

כיום, מחפשים מעסיקים רבים את הערך המוסף הנובע מבוגרי תארים אקדמיים שהשכילו לשלב לימודים בתחומים שונים המקנים להם שילוב של ידע מעולמות תוכן שונים ומעידים על יכולותיהם המגוונות וכן על כוח הרצון והשקידה שלהם.

המסלול האקדמי במכללה למנהל מציע כיום מגוון של תוכניות לימוד רב תחומיות לתואר ראשון המבקשות להתמודד עם הצרכים המודרניים של סטודנטים היוצאים לשוק העבודה.

תואר ראשון משולב משפטים וחשבונאות

תוכנית רב תחומית יוקרתית במיוחד במסלול האקדמי הינה זו המשלבת לימודים של תואר בוגר במשפטים (LLB) עם תואר ראשון במנהל עסקים – חשבונאות (BA).

כך, בוגריה של התוכנית יסיימו אותה למעשה עם שני תארים ראשונים שיאפשרו להם לגשת להתמחות ואז להבחן ולעבור את בחינות לשכת עורכי הדין ואת בחינות לשכת רואי החשבון.

יתרונות התוכנית

משפטים וחשבונאות הינם תחומים המפתחים אצל הלומדים אותם סטים שונים של כלים וידע. זאת, לצד השקה אינהרנטית של התחומים במגע היומיומי שלהם עם החוק וחשיבותם המקבילה בצמתים רבים בעולם העסקי.

בוגרי תואר משולב במשפטים ובחשבונאות יספגו את הטוב בשני עולמות אלה. את דרכי החשיבה המשפטיות, יכולת הניסוח וההבנה בעולמות ידע חיצוניים לעולם העסקי הם ילמדו במהלך תואר במשפטים באחד המוסדות המבוקשים בישראל בו מלמדים מיטב החוקרים בעולם המשפט.

את יכולות הניתוח האנליטיות, ההבנה הפיננסית והכלכלית וכלי הניהול הייחודיים הם יקבלו במהלך תואר בחשבונאות בו יוכלו גם לשלב חלק מהחומרים הנלמדים במהלך התואר במשפטים.

התוצר הסופי יהיה בוגרים עם גישה יקרת ערך לשניים מהתחומים החשובים ביותר כיום בעולם העסקי וידע שיאפשר להם להשתלב במגוון רחב של מסלולי קריירה לאחר סיום לימודיהם.

במציאות בה התחרות בשוק העבודה גוברת מאוד וליתרון יחסי תחרותי יש משקל רב בעת תהליך ברירת המוץ מין התבן, המבוצע במקומות עבודה רבים, יהיו בוגרים אלה בעלי ביקוש גבוה במיוחד.

יהיה זה במשרדי עורכי-דין הרואים כיום בתואר נוסף בחשבונאות הכרח מעשי לעיסוק בתחומי המשפט הפיננסי והעסקי, משרדי רואי-חשבון שהבינו מזמן כי הדוגמטיות של בוגרי חשבונאות ללא השכלה משפטית עשויה להיות להם לרועץ או חברות עסקיות ופירמות ייעוץ הרואות בידע הייחודי הנצבר במהלך לימוד שני התארים היוקרתיים, יתרון עצום על פני מועמדים אחרים למשרות בכירות.

אופי והיקף הלימודים ועלויות

התוכנית המשולבת מיועדת להיקף לימודים בן שלוש שנים וחצי ולסך של 218 נקודות זכות.

עלות התוכנית הינה 123,616 שקלים נכון לשנת הלימודים תשע"ב. התוכנית מבקשת לקבל אליה סטודנטים בעלי יכולות גבוהות בשל היותה דורשת ויוקרתית במיוחד.

תנאי הסף להרשמה לתוכנית הינם ממוצע בגרות של 92 ומעלה יחד עם ציון פסיכומטרי של 600 לפחות. כמו כן, יכולים להתקבל בעלי תואר ראשון מהארץ ומחו"ל ממוסד מוכר בעלי ממוצע תואר של 78 לפחות.

בקבלה לתוכנית במסלול האקדמי – המכללה למנהל יערך גם ראיון אישי למועמדים.

בשנת 1978 הוקמה המכללה למנהל על ידי הסתדרות הפקידים, לשם קיום הכשרות מקצועיות מסוגים שונים כגון הנהלת חשבונות, קלדנות ועוד.

המוסד התקיים בתל אביב עד לשנת 1992 עת קיבל הרשאה מהוועדה הארצית להשכלה גבוהה לקיים לימודים אקדמיים.

באותה שנה הוקם המסלול האקדמי של המכללה למנהל והופרד מהמסלול הלא אקדמי שהמשיך להתנהל תחת השם המכללה למנהל.

המסלול האקדמי המכללה למנהל

למעשה, מהווה המסלול האקדמי של המכללה למנהל את המכללה הפרטית הראשונה בישראל.

כיום, עם 12,000 סטודנטים, 9 יחידות אקדמיות ועשרות מסלולי לימוד שונים, נחשבת המכללה למנהל לאחד מהמוסדות האקדמיים החשובים והמוערכים במדינה.

למכללה למנהל חלק משמעותי בעיצוב ותיוג המכללות כמוסדות לימודים מכובדים ונחשקים.

במהלך השנים עברה עיקר פעילותו של המסלול האקדמי לעיר ראשון לציון, שם הקצתה העירייה כ-130 דונם בשטח העיר להקמת קמפוס המסלול האקדמי.

בשנת הלימודים תשס"א הושלם המעבר עם העברתו של בית הספר לתקשורת מהקמפוס הישן בתל אביב אל ראשון לציון והביא לסגירתו הסופית של הקמפוס הראשון של המכללה בתל אביב.

קיראו בהרחבה על: לימודי תקשורת

בקמפוס בראשון לציון מתקיימים כיום חיים אקדמיים ענפים והוא שוקק חיים. בעתיד, מתוכננים לקום בקמפוס מרכז ספורט, מעונות סטודנטים ומבנים נוספים שיהפכו אותו לקמפוס המתוכנן והמרשים במדינה.

תחומי הלימוד במסלול האקדמי הינם: משפטים, פסיכולוגיה, כלכלה, מדעי המחשב, תקשורת, עיצוב פנים ומסלול ללימודי מדעי ההתנהגות.

לצידם פועלת תוכנית 'שער פתוח' המאפשרת למועמדים בעלי פוטנציאל שלא עומדים בתנאי הקבלה הרגילים של המסלול האקדמי ללמוד שנת לימודים ראשונה במתכונת מיוחדת במקצוע מסוים על פי בחירתם ואם עמדו בממוצע ציונים מסוים מתאפשר להם להמשיך בלימודים אקדמיים רגילים באותו המקצוע.

ביה"ס למשפטים של המכללה למנהל קנה לעצמו שם כאחד ממוסדות הלימוד המכובדים בארץ למשפטים. ביה"ס מעסיק את מיטב החוקרים והמרצים וניכס לעצמו ייחוד בגישתו המחקרית והלימודית.

בוגריו של ביה"ס למשפטים מוצאים דרכם אל העלית של משרדי עורכי הדין בישראל וכיום ניתן למצוא שותפים בכירים שהם בוגרי בית הספר כמעט בכל משרד מסחרי בעל שם הפועל במדינה לצד עמדות מפתח בשירות הציבורי.

ייחודו של המסלול האקדמי במכללה למנהל

המסלול האקדמי מתייחד בגישה האקדמית הלא שגרתית של קברניטיו. אלה, שמו לעצמם למטרה להכשיר את הסטודנטים בצורה המיטבית לקראת האתגרים שצופן להם עולם התעסוקה העתידי.

עם השנים נוצרו בבית הספר מספר תארים מתקדמים בעלי דגשים מיוחדים ההופכים את בוגריהם לבעלי מומחיות יחודית המבליטה אותם במציאות העסקית בישראל.

כיום ניתן למצוא במסלול בין השאר תארים מתקדמים בייעוץ ופיתוח עסקי, בלימודי משפחה, במסים ועסקים וכן תארים משולבים אטרקטיביים כגון משפטים וחשבונאות.

למסלול האקדמי יש כיום כ-34,000 בוגרים והוא מקפיד לקיים רשת קשרים ענפה בין בוגריו, הגדלה תדיר והופכת את הלימודים בו לכרטיס ביקור אטרקטיבי של ממש.

קיראו בהרחבה על: מכללת אורנים וכל על מכללת תל חי בצפון

מסלולי הלימוד לקראת תואר דוקטורט

בארץ ישנם כמה מסלולי לימודים לקראת תואר דוקטורט המתקיימים באוניברסיטאות השונות:

• דוקטור לפילוסופיה, Ph.D – Doctor of Philosophy – תואר דוקטור לפילוסופיה ניתן בכל התחומים בהם מתקיימים לימודי דוקטורט לבד מלימודי משפטים

• דוקטור למשפטים, LL.D – Legum Doctor – או J.S.D – Doctor of Juridical Science – ניתן לדוקטורנטים במשפטים שהגישו עבודת מחקר ולאחר שאושרה

• דוקטור לרפואה, M.D – Medical Doctor – תואר דוקטור לרפואה ניתן למי שסיימו שבע שנות לימודי רפואה

• תואר דוקטור לרפואת שיניים, D.M.D – Doctor Medicinae Dentariae – ניתן למי שסיימו לימודים בתחום רפואת שיניים

• תואר דוקטור לרפואה וטרינרית, D.V.M (או Doctor of Veterinary Medicine) – ניתן לסטודנטים שסיימו לימודים בתחום רפואת בעלי חיים ווטרינריה

תנאי קבלה ללימודי דוקטורט

לימודי הדוקטורט או בשמם האחר "לימודי תואר שלישי" מיועדים לסטודנטים בעלי הישגים גבוהים, שסיימו את לימודי התואר השני במסלול הכולל כתיבת עבודת תזה.

סטודנט הכותב את עבודתו ונמצא עדיין במהלך לימודיו נקרא דוקטורנט.

תנאי הקבלה ללימודי דוקטורט בתחומים שונים משתנים ביחס למוסד הלימוד, כמו גם ביחס לתחום ההתמחות.

עם זאת, ישנן כמה דרישות הכרחיות לקראת הלימודים: לרוב נדרש ממוצע ציונים של 90 לפחות בתואר השני וציון של 90 בעבודת התזה, המועמד נדרש למצוא חבר סגל המורשה להדריך אותו במהלך הכנת עבודת הדוקטורט ולקבל את הסכמתו, ולבסוף עליו להגיש הצעה מוקדמת לעבודת המחקר.

בהצעה עליו לתאר בקווים כלליים את מהלך המחקר: השאלות בהן יעסוק, רקע תיאורטי ומחקרי, השערות והנחות כלליות, תיאור שיטת המחקר ופרטים חיוניים נוספים.

מהלך הלימודים וכתיבת עבודת המחקר

השלב הראשון בלימודים לקראת תואר דוקטור, כולל השתתפות פעילה במספר מצומצם של קורסים וכתיבת הצעת מחקר.

לרוב נידרש תלמיד תואר שלישי ללמוד בין שלושה לארבעה קורסים בהתאם להחלטת מנחה העבודה ולאחר אישור ועדת הדוקטורט.

שלב כתיבת הצעת המחקר נמשך לרוב כשנה אך ניתן להאריכו כאשר ישנה סיבה מוצדקת ואם ישנו צורך.

לאחר אישור הצעת המחקר על ידי מומחים בתחום מן האוניברסיטה וממוסדות אקדמיים אחרים, מתחיל שלב הלימודים השני הנמשך כשלוש שנים.

במהלך שלב זה כותב הדוקטורנט את עבודת המחקר.

גם את שלב הכתיבה ניתן להאריך במידת הצורך.

עבודת הדוקטורט נבדקת, לאחר הגשתה, על ידי מספר מומחים בתחום שאינם משתייכים לאוניברסיטה בה התמחה הסטודנט.

לאחר שעבודת המחקר אושרה, זכאי הסטודנט לקבל את תואר הדוקטורט.

מלגות לדוקטורט

סטודנט הלומד לקראת תואר דוקטורט, זכאי לקבל מלגות קיום ותמיכה כספית משני סוגים עיקריים:

• מלגה שבמסגרתה מקבל הסטודנט פטור מתשלום שכר הלימוד למשך שלוש שנים

• מלגת קיום הניתנת למספר מוגבל של סטודנטים לפי אמות מידה אקדמיות שונות. מלגה זו כוללת תשלום קבוע של 3,000 ש"ח עד 4,000 ש"ח לחודש במשך שלוש שנים

המועצה להשכלה גבוהה היא המוסד האקדמי העליון האחראי על מתן אישור לכל אחד ממוסדות ההשכלה הגבוהה להעניק תואר ראשון לבוגריו, כמו גם תארים מתקדמים יותר.

התואר הראשון, או כפי שנהוג לכנותו "תואר בוגר אוניברסיטה" או "תואר B.A", מוענק לסטודנטים לאחר שעמדו בהצלחה בכל דרישות הלימודים שנקבעו על ידי מוסד הלימוד בו למדו ולאחר שהשתתפו באופן פעיל בשיעורים, הגישו עבודות אקדמיות ברמות ובהיקפים שונים ועמדו בהצלחה בבחינות.

מטרת הלימודים

ללימודים לקראת תואר ראשון ישנן שתי מטרות עיקריות – תעסוקתית ואקדמית.

לרוב לאחר סיום הלימודים לקראת התואר הראשון, יוצא הסטודנט אל שוק העבודה לאחר שרכש מקצוע מסוים או התמחות וכשבידו תואר המאפשר לו למצוא עבודה ולהשתלב בתחום העיסוק אותו למד.

מבחינה אקדמית, לימודי התואר הראשון הם, למעשה, השלב הראשון וההכרחי לקראת לימודים מתקדמים יותר.

התואר הראשון מקנה לסטודנט את הכלים החיוניים להמשך הלימודים לקראת תואר שני ולקראת דוקטורט; כדי להתקבל לתואר שני יצטרך המועמד להציג תואר ראשון בתחום אליו נרשם או לעמוד בהצלחה בלימודי השלמה, המהווים את התשתית ההכרחית ללימודים בעלי אופי מחקרי מעמיק יותר.

תנאי קבלה לתואר ראשון

תנאי הקבלה ללימודי תואר ראשון משתנים בין תחום אחד למשנהו ותלויים אף במוסד הלימוד; לרוב ככל שרמת הביקוש למקצוע מסוים גדולה יותר, כך גם עולות דרישות הקבלה.

לכן, מטבע הדברים, תנאי הקבלה ללימודי תואר ראשון בפילוסופיה הם קלים בצורה משמעותית ביחס לתנאי הקבלה ללימודי תואר ראשון במנהל עסקים.

מה לומדים?

תחומיי הלימוד השונים לקראת תואר ראשון הם רבים ומגוונים ביותר.

ניתן ללמוד לתואר ראשון במדעי החברה במקצועות כדוגמת עבודה סוציאלית או פסיכולוגיה, ניתן ללמוד לתואר ראשון במדעי הרוח במקצועות כדוגמת היסטוריה או לימודי המזרח הרחוק, וניתן גם ללמוד לתואר ראשון באחד המקצועות הפופולאריים ביותר, משפטים, או בכל מקצוע אחר.

היכן לומדים?

לקראת תואר ראשון ניתן ללמוד היום במגוון רחב ביותר של מוסדות להשכלה גבוהה, בפקולטות שונות ובקשת רחבה של תחומים.

האוניברסיטה העברית, הטכניון, אוניברסיטת תל-אביב ובצלאל הם רק חלק קטן מהם.

ישנן היום מכללות להשכלה גבוהה; מכללות אלה מעניקות תואר שונה מעט מזה המוענק באוניברסיטה, הן מבחינת הדרישות והן מבחינת סוג התואר.

משך הלימודים

לימודי התואר הראשון נמשכים לרוב כשלוש שנים אך ישנם מספר תחומים בהם משך הלימודים הוא ארוך יותר.

הלימודים לקראת תואר ראשון באדריכלות למשל, נמשכים חמש שנים והלימודים לקראת תואר ראשון בהנדסה ובמשפטים נמשכים כארבע שנים.

תואר ראשון וקבלה למקומות עבודה

אם בעבר, במרבית ממקומות העבודה הקיימים בשוק הסתפקו בתעודת בגרות מלאה כתנאי בסיסי לקבלה לעבודה, היום כמעט בכל מקום עבודה המכבד את עצמו נדרשים המועמדים להיות בעלי השכלה אקדמאית.

ככל שאחוז האקדמאיים גדל, כך גם עולה מספר מקומות העבודה המציבים את התואר האקדמי כתנאי קבלה ראשוני לעבודה.

לדוגמה, היום כדי להתקבל לעבוד בתחום משאבי אנוש וקליטת עובדים, לרוב יידרשו המועמדים להציג תואר ראשון בפסיכולוגיה.

בתחומים מוגדרים יותר כדוגמת הנדסה, משפטים וכלכלה התואר הראשון הוא תנאי הכרחי לצורך קליטה בעבודה.

המטרה המרכזית של הלימודים לתואר שני (M.A – Master of Arts – מוסמך) היא הקניית ידע והבנה מעמיקים יותר בתחום הנלמד לתואר ראשון.

יחד עם זאת, אנשים רבים בוחרים ללמוד תואר שני בתחום שונה מזה שלמדו במסגרת תואר ראשון.

כמו כן, בעלי תואר ראשון רב תחומי או דו-חוגי, יכולים לקבל הסמכה באחד מהחוגים שלמדו בתנאי שיעמדו בדרישות הקבלה לתואר שני בתחום המבוקש.

למשל, סטודנטים שסיימו לימודים לתואר ראשון בניהול ותקשורת יוכלו להמשיך ללימודי מנהל עסקים או תקשורת.

היום ניתן לרכוש תואר שני כמעט בכל תחום לימודים כגון מנהל עסקים, פסיכולוגיה, משפטים, מדעי המחשב, ביולוגיה, קרימינולוגיה, חינוך, רפואה, ביוטכנולוגיה ועוד.

תנאי קבלה ראשון ללימודי תואר שני הינו תואר ראשון המוכר על ידי המועצה להשכלה הגבוהה.

ישנם מכללות ומוסדות לימוד אקדמיים שאינם אוניברסיטאות אשר קיבלו אישור מטעם המועצה להשכלה הגבוהה לקיים תוכנית לימודים לקראת תואר במקצוע מסוים אך עדיין לא קיבלו הסמכה להעניק את התואר.

חשוב לשים לב לפרט זה טרם התחלתם ללמוד במוסד כזה או אחר ולברר באתר של מל"ג האם הינו בעל הסמכה להעניק תואר במקצוע המבוקש.

תנאי נוסף הוא ממוצע ציונים המהווה סף כניסה ללימודי תואר שני שמשתנה מתחום לתחום, אך לרוב חייב להיות למעלה מ80.

לעתים הסטודנטים המעוניינים להמשיך לתחום מסוים מתבקשים לעבור מבחן GMAT, אשר מהווה אחת מתנאי הקבלה לתואר שני במנהל עסקים, למשל.

מבחן זה נערך באנגלית ולכן יש צורך בשליטה טובה בשפה זו.

לימודי תואר שני נמשכים לרוב כשנתיים-שלוש במתכונת של פעמיים- שלוש בשבוע.

ישנם שני מסלולי לימוד עיקריים: מסלול שבו יש צורך בהגשת עבודת תזה (עבודת מחקר) ומסלול ללא תזה.

למעוניינים להמשיך לתואר שלישי מומלץ לבחור במסלול מחקרי באחת האוניברסיטאות מכיוון הצגת עבודת תזה מהווה אחת מתנאי הקבלה ללימודי דוקטורט (תואר שלישי).

בימינו ניתן ללמוד לתואר שני בכל האוניברסיטאות בארץ וברוב המכללות.

המקצועות המבוקשים ביותר ללימודי המשך הם מנהל עסקים, משפטים ומדעי המחשב שתוכלו למצוא כמעט בכל מוסד לימודים אקדמי.

תנאי הקבלה תלויים במוסד הלימודים ובתואר שבחרתם.

להלן מספר מוסדות אקדמיים אשר קיבלו הסמכה על ידי המועצה להשכלה גבוהה להעניק תואר שני במקצועות שונים:

• המכללה האקדמית יהודה ושומרון

• המכללה האקדמית נתניה

• המכללה האקדמית של תל-אביב יפו

• המסלול האקדמי של המכללה למינהל

• מכון לנדר מרכז אקדמי ירושלים

• מכון שכטר למדעי היהדות

• המרכז הבינתחומי בהרצליה

• האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים

• בצלאל – אקדמיה לעיצוב ואומנות ירושלים

• מכללת סמינר הקיבוצים

כמצוין לעיל, שם כללי לתואר שני הינו M.A אך ישנם תארים ששמותיהם משתנים בהתאם לתחום הלימודים, כגון:

מוסמך באמנויות (M.F.A)

מוסמך בהוראה (M.Ed.)

מוסמך במדעים (M.Sc.)

מוסמך בעיצוב (M.Des.)

מוסמך במוסיקה (M.Mus.)

תארים אלו של לימודי תואר שני מוענקים לרוב על ידי מוסדות לימוד אקדמיים אשר מתמחים בתחומים ספציפיים כמו בצלאל או מכללת סמינר הקיבוצים למשל.

רוצה לעשות כסף מנדל"ן ולהפוך אותו למקור הכנסה אמיתי?
בלוג יסודות ממליץ לך על מסלולי לימוד!

רישיון והסמכה

אדם העוסק התחום הנדל"ן יכול להיות משקיע, מתווך או שמאי. בעבר מי שרצה לעסוק בתיווך היה רשאי לעשות זאת בלי שום הגבלה.

החל משנת 1996 הוחלט על ידי משרד המשפטים כי אדם הרוצה לעסוק בתיווך נדל"ן יצטרך לקבל רישיון.

אם אתם מעוניינים בעבודה בתיווך כשכירים או כעצמאים, תצטרכו לרישיון תיווך בתוקף.

את הרישיון מקבלים מטעם רשם המתווכים שבמשרד המשפטים, אשר מקיים בחינות רישוי ומנפיק רישיונות לתיווך במקרקעין.

מועדי הבחינה מתפרסמים באתר של משרד המשפטים ויש צורך להירשם מראש ובתשלום אגרת הבחינה על סך 420 ₪ נכון להיום.

איך לומדים לבחינה ועל מה נבחנים? כאן עומדים בפניכם שתי אפשרויות: להוריד מאתר של משרד המשפטים את חוברת דיני מקרקעין או לרכוש אותה בעלות של 70 ₪, או לחילופין, לעבור קורס בנושא תיווך ונדל"ן שיעלה לכם כמובן "קצת" יותר.

קורסים בנושא נדל"ן

מטרתם של כל הקורסים המתקיימים היום במכללות שונות בתחום הנדל"ן הינה להכין את הסטודנטים לבחינת רישוי המתווכים.

הידע הנרכש במהלך הלימודים הינו בעיקר בתחום המשפטי, כאשר הנושאים כוללים חוקים הנוגעים לתחום המקרקעין, כמו חוק החוזים, חוק הגנת הצרכן, חוק מיסוי המקרקעין, חוק המתווכים ועוד.

קורס כזה ניתן לעבור במקומות הבאים:

• מכללת תמורה

• המכללה למנהל

• מכללת Cashflow

• דיפלומה- בית הספר ללימודי המשך של האוניברסיטה הפתוחה

• מכללת רמת גן

• המכללה המשותפת

• מכללת שילובים

כמו כן, קורסים דומים מתקיימים בחברות ותיקות העוסקות בשיווק ותיווך נדל"ן כמו אל-הנכס ובית הספר למקצועות הנדל"ן – רימקס ישראל.

הקורסים האלו קצרים יחסית: בין 30 ל-80 שעות לימוד, משתנה ממקום למקום.

תכניות לימודים נוספות

בנוסף לקורסים הממוקדים בהכנה לבחינה, ישנם תוכניות לימודים יותר מעמיקות אשר מעניקות ידע בתחום של שיווק, ניהול, השקעות נדל"ן וכלים מעשיים לעבודה בתחום.

בתום הלימודים לרוב, מקבלים תעודת הסמכה מטעם המכללה ובנוסף הסטודנטים שניגשו לבחינה של רשם המתווכים ועברו אותה מהצלחה מקבלים גם רישיון לעסוק בתיווך.

לצד הקורסים בתחום של יעוץ נדל"ן וסוכני נדל"ן מתקיימים לימודי שמאות מקרקעין.

התפקיד העיקרי של שמאי מקרקעין הינו להעריך את שווי של הנכס לצורך מכירה, קניה או הערכת נזקים.

בתום הלימודים יש צורך לעבור בחינה מטעם של מועצת השמאים על מנת לקבל התמחות בתחום.

קורסים בתחום של שמאות מקרקעין מתקיימים באוניברסיטה הפתוחה, המכללה למנהל, המכללה המשותפת, המרכז האוניברסיטאי אריאל ושומרון ובמספר מקומות נוספים.

מבחינת ההשכלה האקדמית, לא מתקיימים לימודים לתואר העוסק רק בתחום הנדל"ן, אלא בשילוב עם מקצועות נוספים.

למשל במכללת נתניה קיים מסלול לימודים לתואר ראשון המשלב לימודי משפטים ונדל"ן.

מעבר לזה, את תחום הנדל"ן והשמאות ניתן ללמוד במסגרת תואר שני באוניברסיטת חיפה כאשר הוא משולב עם לימודי משפטים.

רוצה לעשות כסף מנדל"ן ולהפוך אותו למקור הכנסה אמיתי?
בלוג יסודות ממליץ לך על מסלולי לימוד!

קודם כל, עריכת דין זה מקצוע מאוד רווחי. עורך דין עם וותק של רק שלוש שנים יכול להרוויח משהו כמו 20,000 ₪ בחודש. יש המון תחומים לעוסקים בתחום המשפטנות – מנוטריונים ועד לעורכי דין פלילים, דרך התמחות ברישום פטנטים, עם אוריינטציה לגישור בין מסוכסכים…

בקיצור – עולם שלם של אפשרויות התמחות עומדים בפני עורך דין… ברור שאפשר למצוא משהו שיעניין מתוך כל האפשרויות.

חוץ מזה, יכולתי לשמוע את קולה של אימי הפולנייה, שהיתה כל כך בעד שאני אלמד משפטים… כי משפטים זה תחום מכובד, וכי בשבילה, אני לא חייב להיות עורך דין כדי שהיא תהיה מרוצה – מספיק לה שלמדתי משפטים.

מה אני אגיד לכם? חשבתי שיש משהו במה שהיא אומרת. הרי אחרי הכל, גם אם אחליט לעשות קריירה בתחום אחר, לימודי משפטים קרוב לוודאי יעזרו לי במשא ומתן על משכורת, בהבנת הליכים, או בפתיחת עסק אם אחליט להיות עצמאי, אולי בהחלטה על קניית דירה, ועוד הרבה.

היום, אחרי שלוש שנים של לימודים, אני מבין שצדקתי. לימודי משפטים מספקים ידע שעוזר בחיים.

מה לומדים בתואר למשפטים?

בתואר למשפטים יש הרבה קורסים. חוץ מאלה הכלליים שעליהם לא אפרט כאן (קצת סטטיסטיקה, מנהל עסקים, קורסי בחירה למיניהם), יש קורסים משפטיים בנושאים כמו:

משפט חוקתי – נושא שקשור יותר למשפט מדיני, חירויות הפרט.
דיני עונשין – קשור למשפט פלילי, עבירות, דיני ראיות וכדומה.
דיני חוזים – לימודים שעוזרים לניסוח חוזים שונים, פירוש חוזים משפטיים.
דיני נזיקין – פה לומדים על משפטים של עוולות, כאשר אדם טוען שנגרם לו נזק והוא תובע פיצויים.
משפט ומוסר – קורס שמצאתי אותו מאד מעניין, שעוסק בדילמות של מוסר ומשפט, כמו כוונה תחילה, חובת הציות לחוק, וסוגיות נוספות עם נגיעה פילוסופית.
משפט וכלכלה – קורס שקשור בניתוח כלכלי של סוגיות משפטיות והשפעה של משפט על עולם הסחר וההיפך.
אתיקה מקצועית – הקשר בין עורך הדין ללקוח, עורך הדין ומחויבויותיו ללקוח ולחברה שבה הוא עובד
מסים – פקודות מס הכנסה, מיסוי בין לאומי, מנגנוני דיווח, ועוד.
דיני משפחה – חתונה, גירושין, הדין הרבני ועוד.
דיני קניין - מהי זכות הקניין, רכישה, מכירה ואבדן, שעבודים שונים ומשמעויותיהם, הערות אזהרה, קניין של נכסים דלא-ניידי.

ונושאים רבים נוספים, בניהם משפט בין לאומי, משפט מסחרי, דיני פטנטים, ועוד.

אורך הלימודים לתואר ראשון במשפטים, המבחנים ובחינת הלשכה

הלימודים אורכים ברוב המוסדות המלמדים משפטים כשלוש שנים עד ארבע שנים, כאשר מי שלא ממהר יכול ללמוד יותר לאט ולסיים את התואר ביותר זמן.

בכל מקום יש את החוקים שלו בנוגע לזמן המקסימאלי ללימודי התואר, כדאי לברר את הנקודה הזו לפני שמחליטים.

לכל קורס יש תנאי קבלה (שזה בדרך כלל קשור לקורסים קודמים שמקנים ידע הדרוש להשתתפות בקורס, לעיתים נידרש ציון מינימאלי בקורסים קודמים כאלה), ותנאי מעבר (בדרך כלל מבחן, עבודות, או שניהם).

בחינת הלשכה היא בחינה לא קלה אליה ניתן לגשת רק לאחר סיום תקופת התמחות של שנה במשרד עורכי דין (את ההתמחות ניתן להתחיל בזמן הסמסטר האחרון ללימודים), היא מכילה כמאה שאלות, כל השאלות הן אמריקאיות והן עוסקות בעיקר בתחום נושאי חקיקה, כשמקצת השאלות בבחינה עוסקות גם בפסיקה.

איפה ללמוד אפשר משפטים?

מבחינת המוסד שתבחרו כדי ללמוד בו משפטים, ברור שאוניברסיטה נחשבת יותר רצינית. גם שכר הלימוד באוניברסיטאות הוא יותר נמוך.

אבל למי שאין פסיכומטרי גבוה או ציוני בגרות מספיק גבוהים בשביל להתקבל לאוניברסיטה, תמיד יש את האפשרות ללמוד במכללה – מכללות בדרך כלל מקבלות תלמידים גם עם ציונים נמוכים יותר, אבל שכר הלימוד לשנה יכול להגיע ל 25,000 ₪.

בדרך כלל מכללות יכולות להיות גמישות יותר בשעות הלימוד, למי שכבר עובד או שחשוב לו לעבוד במהלך התואר.