מוסדות הלימוד לרפואה בישראל נמצאים כיום במקום טוב בכל הקשור לרמתם האקדמית ולרמת הסטודנטים ביחס לעולם.

המובילות הטכנולוגית והחדשנות של הרפואה בארץ יחד עם הקושי העצום בקבלה למוסדות המלמדים רפואה הופכים את הרופאים הישראלים למוצר מבוקש בחלקים שונים של העולם, ובייחוד בארה"ב.

רופאים ישראלים צעירים רבים רואים בעבודה של מספר שנים בארה"ב, או אף מעבר לצמיתות למערכת הבריאות האמריקאית, הזדמנות אדירה  בכל הקשור לפיתוח הקריירה ואופק ההשתכרות שלהם.

השילוב של שכר גבוה יותר בשיעור של מאות אחוזים לעיתים, לעומת הנהוג במערכת הבריאות הישראלית תוך אפשרות לעבוד בכמה מבתי החולים המפורסמים והידועים בעולם לצד טובי המומחים בתחומם, הופכים את המעבר לארה"ב לאופציה הנראית כדאית לרופאים רבים.

קיראו בהרחבה על: מבחני SAT וכן מידע למי שרוצה לעבוד בסיעוד בארה"ב

הסמכת ה-ECFMG

מערכת הבריאות האמריקאית זיהתה צורך להפעיל מערכת סינון מוסדרת לבחינת כושרם של רופאים בוגרי בתי ספר לרפואה מחוץ למדינה לעסוק ברפואה בארצות הברית.

על מנת להתקבל לעבודה בבית חולים אמריקאי – כמתמחים או כרופאים מן המניין על המועמדים לקבל הסמכתם מה-  Educational Commission for Foreign Medical Graduates, ועדה ייעודית שתפקידה הינו בחינת יכולותיהם של המועמדים השונים.

השלב החשוב ביותר בקבלת ההסמכה מהוועדה הינו מבחן ה-USMLE מבחן המורכב משלושה חלקים שמטרתו הינה בחינת הידע הקיים אצל הרופאים בוגרי המוסדות הזרים במקצועות הרפואה השונים.

המקבילה הישראלית: מבחן מר"ב

מה שצריך וחשוב לדעת על המבחן…

מבחן ה-USMLE מורכב משלושה חלקים מרכזיים. חלקו הראשון של המבחן כולל בחינה של שליטתו של הנבחן במושגים ועקרונות שונים בנושאי רפואה ובמדע ויישומם.

המבחן מבוסס על ידע הנצבר אצל סטודנטים אמריקאים בשנתיים הראשונות ללימודיהם בבית הספר לרפואה, המקבילות לארבע השנים הראשונות בבית ספר ישראלי.

המבחן שנערך על מחשב יכול להיערך בארה"ב או מחוצה לה. הנושאים הינם מגוונים ונעים בין אנטומיה, נוירולוגיה, גנטיקה, תזונה ועוד תוך התמקדות במערכות שונות בגוף האדם.

חלקו השני של המבחן כולל בחינה של יישום קליני של ידע רפואי – גם הוא מחולק לשני חלקים הנערכים שניהם בארה"ב בלבד.

בחלק הראשון יעברו המועמדים בחינה מדוקדקת על מחשב של הידע אותו צברו במהלך לימודיהם בתחומים רפואיים מגוונים בדגש על יישומם הקליני. בחלק השני יעברו המועמדים בחינה מעשית על שחקן המדמה חולה בו יבחן הידע שלהם בזמן אמת.

חלקו השלישי של המבחן נערך גם הוא בחו"ל, מתבצע מול מחשב וכולל ישום ידע רפואי והתנהלות מול החולים ברמה הנדרשת מרופא מוסמך אמריקאי פר אקסלנס.

מועמד אשר צלח את השלב הראשון, יוזמן להשלים את ההליך במוסדות רפואיים נבחרים בארה"ב.

הכנה למבחן USMLE

לימודים והכנה מיטבית למבחן כוללים שני רבדים. ברובד הראשון קיים כמובן הצורך לחזרה אינטנסיבית ומלאה על הנושאים המקצועיים השונים שכן רמת המבחן גבוהה ולא מתפשרת.

ברובד השני קיימת חשיבות להכנה מדוקדקת לבחינה בשפה האנגלית.  במסגרת בית הספר האמריקאי ללימודי אנגלית קיימת התמחות מיוחדת להכנת מועמדים לבחינה תוך שימוש בניסיון רב השנים שנצבר בבית הספק בהכשרה לבחינות מסוג זה.

קיראו בהרחבה על: לימודי אנגלית

קבלת החלטה על מסלול לימודים היא אחת ההחלטות הקשות שאדם לוקח בחייו.

בזבוז של עשרות אלפי שקלים ושנים רבות מהחיים בלמידת מקצוע 'לא מתאים' מעלה חשש גדול אצל רבים.

כתוצאה מכך, הם דוחים את ההחלטה במידת האפשר, רק כדי לגלות שגם אחרי מספר שנים עדיין אין להם ולו מושג קלוש לגבי המסלול אליו הם יירשמו.הדגשים בבחירת מסלול לימודים

מספר תחומי לימודים עומדים על הכף עבור כל אחד ואחד.

ההבדלה ביניהם כוללת מספר רב של גורמים הצריכים להילקח בחשבון: רמת הקושי של המקצוע, אפשרויות התעסוקה במקצוע, המוסדות המלמדים אותו, גובה שכר הלימוד, מלגות זמינות, תנאי הקבלה והרשימה עוד ארוכה.

איך יודעים איזו חשיבות לייחס לכל גורם? כיצד עושים את החיבור הנכון של התנאים השונים? שאלות אלה אינן פשוטות כלל, מאחר ואין נוסחה מדויקת לכך.

אז איך בכל זאת בוחרים מסלול לימודים?

מה צריך להנחות אתכם בבחירת מסלול לימודים?

גם אם במקרים רבים אין קשר ממשי בין התואר האקדמי של האדם למקצוע בו הוא עוסק הלכה למעשה, הרי שמטרתן של מוסדות הלימוד היא אחת: להקנות ללומדים בהם את הכלים שיאפשרו את השתלבותם העתידית במקצוע או בתחום מסוים.

ככל שהאדם מתבגר, הוא מבין יותר ויותר את מעלותיו, כישוריו, וגם את חסרונותיו.

לכן, כשבוחרים מסלול לימודים, יש לשקלל את כל היבטיו, לצד הכישורים האישיים של המועמד. המסלול שישלב בין כל הגורמים בצורה הטובה ביותר הוא כנראה האידיאלי עבורכם.

אני לא יודע במה אני טוב! מה לעשות?

שאלה זו נשאלת על ידי רבים. פיתרון אפשרי במקרה הזה הוא שימוש בכלי הכוונה מקצועיים. קיימים כיום סוגים שונים של מבחני התאמה, אשר מנבאים, במידה זו או אחרת, את תחומי הלימוד שמתאימים לכל אדם, לפי תוצאותיו במבחן.

מלבד זאת, גם עזרתם של יועצי לימודים היא לגיטימית בהחלט. אלה יראיינו את האדם, ועל סמך סימולציות שונות ימליצו על תחום לימודי המתאים לו, לדעתם המקצועית.

איך יודעים שהבחירה היא נכונה?

ובכן, כשבוחרים מסלול לימודים שמתאים לכם באמת, אתם מוצאים עניין בחומר הנלמד, עומדים בדרישות האקדמיות, וכאשר גם התנאים האחרים של הלימודים מתאימים לכם (מיקום המוסד, שכר לימוד) אתם יכולים להבין שאתם נמצאים בדיוק היכן שאתם אמורים להיות.

קיראו דיון מעניין בשאלה: איפה ללמוד? מכללה או אוניברסיטה

האם ניתן לתקן במידה וטועים?

חשוב להבין כי כל סטודנט הוא קודם כל בן אדם, ולכן גם הוא עשוי לטעות לפעמים. אם אתם לא מתחברים לשיעורים בקורסים השונים, או לא רואים את עצמכם כחלק מהמקצוע – זהו בהחלט לא סוף העולם.

גם אם בזבזתם אלפי שקלים ומספר שנים מחייכם.

אפשרות של הסבה מקצועית אפשרית תמיד עבור סטודנטים ואקדמאים. בנוסף, במקרים רבים מתברר כי הלימודים לאו בהכרח היו לשווא, והם מאפשרים קבלת פטורים בקורסים שונים והקלות בהיקף הלימודים, מה גם שתואר אקדמי תמיד נראה טוב בקורות החיים.

קיראו עוד כמה עצות מועילות לבחירת מקצוע לימוד

רקע

האוניברסיטה העברית בירושלים הייתה האוניברסיטה הראשונה שהוקמה בארץ ישראל.

הרעיון להקים אוניברסיטה עברית עלה כבר בקונגרס הציוני הראשון שנערך בבאזל והקמתה בשנת 1925 הייתה הגשמה של חזון.

אבן הפינה לאוניברסיטה הונחה בהר הצופים כבר ב-1918, אולם רק כעבור 7 שנים נפתחו שעריה בטקס חגיגי.

דרכה של האוניברסיטה העברית החלה בשנים הראשונות בתחום המחקר ורק כעבור 3 שנים החלה בה ההוראה הפורמאלית.

עד לשנת 1947 התקיימו באוניברסיטה הפקולטה למדעי הרוח והפקולטה למדעי המתמטיקה והטבע.

עקב הניתוק של הר הצופים מחלקה המערבי של העיר במלחמת העצמאות, עלה הצורך למצוא מבנים חלופיים לאוניברסיטה.

בשנת 1954 החלה בנייתו של קמפוס גבעת רם, ומספר שנים לאחר מכן נחנך המרכז הרפואי בעין כרם המשמש עד היום את הפקולטה לרפואה.

בעקבות מלחמת ששת הימים ואיחוד ירושלים, שוקם הקמפוס בהר הצופים וחזר להיות הקמפוס הראשי של האוניברסיטה.

כיום מונה האוניברסיטה העברית ארבעה קמפוסים :

• קמפוס הר הצופים – המשמש את משרדי המנהל ואת מרבית הפקולטות של האוניברסיטה: הפקולטה למדעי החברה והרוח, הפקולטה לקרימינולוגיה ולמשפטים, הפקולטה לחינוך, לעבודה סוציאלית, ולריפוי בעיסוק, בית הספר למנהל עסקים, והלימודים הקדם אקדמאיים

• קריית אדמונד י' ספרא (גבעת רם) – בו שוכנת הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע, ומספר מוסדות השייכים לאוניברסיטה כמו המרכז הארצי לבחינות וההערכה, והאקדמיה ללשון העברית

• קמפוס עין כרם – המשמש את הפקולטה לרפואה ורפואת שיניים

• קמפוס הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה – ובית הספר לווטרינריה השוכן בעיר רחובות.

הלימודים באוניברסיטה העברית הם לתואר ראשון (בוגר) לתואר שני (מוסמך) ולתואר שלישי (לימודי מחקר) כאשר הלימודים לקראת תואר ראשון מתאפשרים בשני מסלולים:

1. המסלול החד חוגי של לימודים בפקולטה אחת.

2. המסלול הדו חוגי במסגרתו ניתן ללמוד בשני חוגים כל אחד מהם מפקולטה שונה.

תנאי הקבלה

תנאי הקבלה לחוגים השונים ולמסלולי הלימוד משתנים בהתאם לדרישותיו של כל חוג, אולם קיימים תנאי קבלה בסיסיים.

תנאי הקבלה הכלליים למועמדים לתואר הראשון (תואר בוגר) כוללים תעודת בגרות וציון סף במבחן פסיכומטרי.

רוב החוגים דורשים ציון סף משוכלל גבוה מהמינימאלי לכניסה. על תנאי הקבלה הכלליים, נוספו תנאי קבלה ייחודיים לפקולטות השונות, כמו החוג למוסיקה או הפקולטה לרפואה.

פקולטות אלו כוללות גם בחינות כניסה וראיונות אישיים.

תנאי הקבלה הכלליים למועמדים לקראת תואר שני (תואר מוסמך) הם תואר בוגר ממוסד אקדמאי מוכר בממוצע ציונים העובר את הסף הנדרש בהתאם לחוג המבוקש וכן פטור באנגלית.

תנאי הקבלה עבור תואר שלישי (לימודי המחקר) הם תואר שני ממוסד אקדמאי מוכר בממוצע ציונים מינימאלי של 85.

במרבית החוגים, עמידה בתנאי הקבלה הראשוניים אינה מבטיחה את סיום התואר והסטודנטים מוערכים במהלך הלימודים ועליהם לעמוד בדרישות סף בטרם המעבר משנה לשנה.

האוניברסיטה העברית הייתה מודל חיקוי לאוניברסיטות שקמו בעקבותיה בישראל. כיום היא נמנית עם המוסדות האקדמאים המובילים להשכלה גבוהה, בארץ ובעולם כולו.

מבין כתליה יצאו אנשי שם, מדענים וחתני פרס נובל בתחומי מחקר רבים ומגוונים.

למה משמש תיק העבודות?

אחד מהתנאים ההכרחיים לקבלה למסלול לימודים אקדמיים בתחומי האומנות השונים, הוא הצגת תיק עבודות יצירתי ומלא מעוף.

באמצעות תיק עבודות אישי, יכולים מוסדות ההשכלה הגבוהה השונים בתחומי העיצוב, האמנות והאדריכלות בישראל להתרשם מהמקצועיות של המועמד, מהתאמתו למסלול הלימודים ובייחוד מהיצירתיות שלו. קיראו על לימודי עיצוב.

לתיק העבודות ישנה חשיבות רבה ביותר והשפעה ישירה על סיכויי הקבלה של המועמד ללימודים לקראת תואר ראשון בעיקר בתחומי העיצוב, האדריכלות והאומנות.

זאת כיוון שלמרבה הצער, מספר המקומות בכל אחד מהמוסדות הוא מוגבל, ורק חלק קטן מהמועמדים יגשימו את חלומם ויתקבלו לבסוף ללימודים.

במרבית המוסדות בתחומי האומנות השונים, מוענקת לסטודנטים בתום הלימודים תעודת תואר ראשון.

רוב מוסדות הלימוד הם בעלי מוניטין ומעניקים לסטודנטים הלומדים בהם יתרונות רבים, כדוגמת ידע עיוני רחב באומנות ובהיסטוריה, הכשרה מעשית, מיומנויות שונות וכלים המסייעים להם להתפתח בתחום בו בחרו.

מטרתם המוצהרת של מוסדות אלו היא למצות את הפוטנציאל האישי ואת הכישרון הטמון בכל סטודנט.

בנוסף לכך, מעודדים במוסדות השונים את הסטודנטים להפגין חדשנות ומקוריות ולהתאים עצמם לקצב המהיר של המציאות המשתנה.

מסיבות אלה ומסיבות נוספות, מדי שנה מתדפקים על דלתותיהם של המוסדות האקדמיים השונים בתחומי העיצוב והאומנות בישראל, וגם במדינות זרות אחרות, עשרות אלפי מעומדים חדשים.

בכדי לקבל את המועמדים הטובים ביותר, כוללים תנאי הקבלה למרבית המוסדות המובילים, גם תיק עבודות ברמה גבוהה, בנוסף לריאיון אישי ולבחינות קבלה שונות.

מסיבה זו, יש להתכונן כראוי. כדי להכין תיק עבודות מקצועי ומרשים כאחד נדרש המועמד, נוסף לכשרון רב, להפגין גם מיומנות ושליטה בשיטות עבודה שונות.

בשל כך, זקוקים מרבית המועמדים להדרכה ולסיוע בהכנת תיק העבודות במטרה לשפר את הסיכויים להתקבל ללימודים.

כיצד מכינים תיק עבודות?

היום כדי להכין תיק עבודות מקצועי, התואם את ציפיותיהם של המוסד ושל הפקולטה הרלוונטיים, יש צורך להירשם למכינה מתאימה.

משום כך, ישנם בתי ספר, מכינות וחוגים, שמטרתם העיקרית היא לשפר את הישגיהם של מועמדים ללימודים אקדמיים, בעיקר בתחומי האמנות, העיצוב והאדריכלות.

גופים אלו, מסייעים למועמדים בהכנת תיק עבודות מתאים, כאשר את תיק העבודות מכין המועמד תוך ליווי והדרכה אישית של מורים מנוסים.

בנוסף לליווי צמוד של המועמד, כוללים הלימודים במכינות השונות גם הקנייה של ידע עיוני ומעשי בנושאי אומנות שונים ובייחוד בתחום הלימודים אליו מבקש המועמד להתקבל.

המכינות גם מעבירות את המועמד הכנה למבחני הכניסה ולראיון הקבלה ומעניקות לו סיוע בנושאים אחרים.

קורסים להכנת תיקי עבודות מתקיימים בתחומים רבים ושונים, החל מצילום, דרך אדריכלות ועיצוב תעשייתי וכלה בתקשורת חזותית ובאמנות.

קורסים אלה כוללים, בין השאר, הקניית מיומנויות שונות, כדוגמת: רישום, קומפוזיציה, אנימציה, פיסול ועיצוב בחומרים, צילום, ציור בחומרים שונים ונושאים רבים נוספים.

מוסדות הדורשים תיק עבודות

כאמור, מרבית מוסדות החינוך להשכלה גבוהה בתחומי העיצוב, האומנות והאדריכלות דורשים היום תיק עבודות כחלק בלתי נפרד מתנאי הקבלה.

בצלאל האקדמיה לאומנות ועיצוב בירושלים, שנקר – בית הספר הגבוה להנדסה ועיצוב, המכללה האקדמית בית ברל – בית הספר לאומניות, מכון אבני לאומנות ועיצוב, וקמרה אובסקורה – בית הספר לאומנות, הם רק אחדים מהם.

מה מהות המבחן?

התחום של לימודי מנהל העסקים הפך לפופולרי ביותר במהלך השנים האחרונות, ומדי שנה מנסים להתקבל ללימודים לתארים מתקדמים במנהל עסקים מועמדים רבים.

כדי למיין את המועמדים השונים בצורה הוגנת ויעילה, החליטו במרבית מוסדות ההשכלה הגבוהה בארץ לאמץ את מבחן ה-Gmat ככלי מיון מרכזי, ממש בדומה למוסדות חינוך אחרים במדינות שונות בעולם.

במרבית המוסדות בישראל משמש היום מבחן ה-Gmat תנאי קבלה הכרחי ללימודי תואר שני במנהל עסקים בנוסף לשקלול ציוני התואר הראשון.

באמצעות מבחן ה-Gmat ניתן לנבא את סיכויי הצלחה של מועמד מסוים במהלך לימודיו בתחום מנהל העסקים.

המבחן הוא פרי פיתוח אמריקאי והוא מהווה היום כלי מיון מרכזי של מועמדים שונים לאוניברסיטאות בכל רחבי העולם.

מדי שנה משמשות תוצאות המבחן למיון מועמדים ליותר מ-3,700 תכניות לימודים בתחומי מנהל עסקים וליותר מ-1,700 בתי ספר שונים לתארים מתקדמים במנהל עסקים.

מבחן ה-Gmat מתקיים כמה פעמים בשנה במרכזי בחינה בארץ והוא מתבצע באמצעות מחשב.

מטרתו של מבחן ה-Gmat

מבחן ה-Gmat מתקיים בשפה האנגלית בלבד ואיננו מבוסס על כל ידע קודם בתחומי מנהל עסקים או בתחומים אחרים.

המבחן מודד את יכולותיהם המתמטיות, המילוליות והאנליטיות של הנבחנים ואיננו מודד, כאמור, רקע לימודי או הישגים אחרים הקשורים ישירות לתחומי ידע מוגדרים.

למעשה, מטרתו של המבחן היא לבדוק עד כמה עתיד הנבחן להצליח בשנת לימודיו הראשונה באקדמיה בתחום מנהל העסקים.

מבנה המבחן

מבחן ה-Gmat כולל שלושה חלקים מרכזיים:

• חלק ראשון – בחלקו הראשון של המבחן מתבקש הנבחן לכתוב שני חיבורים, כאשר לכל אחד מהחיבורים מוקצבת חצי שעה. בחיבורים השונים יש לתאר ולנתח בצורה שיטתית ומקיפה נושאים שונים בהתאם להנחיות הכתובות. בתום החלק הראשון יוצאים הנבחנים להפסקה של כ-10 דקות.

• חלק השני – בחלקו השני של המבחן נבחן הכושר הכמותי והאנליטי של הנבחנים. חלק זה כולל 37 שאלות ועורך 75 דקות בדיוק. בתום חלק זה של המבחן יוצאים הנבחנים להפסקה נוספת של 10 דקות.

• חלק שלישי – החלק האחרון של הבחינה הוא מילולי. חלק זה כולל 41 שאלות בהן מתבקשים הנבחנים לקרוא ולתקן תוכן מגוון. בחלק המילולי נבחנות מיומנויות ההבנה, הקריאה והתפיסה של הנבחנים.

הבחינה נמשכת בין שלוש וחצי לארבע שעות, כאשר מרביתה כתובה במתכונת "מבחן אמריקאי". לכל אחת מהשאלות ישנן חמש תשובות שונות שרק אחת מתוכן היא נכונה.

בחינת ה-Gmat מתבצעת, כאמור, באמצעות מחשב, ובכל פעם מופיעה על המסך שאלה אחת בלבד. הנבחנים חייבים לענות על השאלה כדי להמשיך הלאה; הם אינם יכולים לדלג על שאלות, לחזור אחורה או לתקן אותן מאוחר יותר.

ציון מבחן ה-Gmat

ציון מבחן ה-Gmat כולל שלושה ציוני משנה, המתייחסים לשלושת פרקי הבחינה בנפרד, וציון כללי אחד, המחושב בדומה לחישוב ציון פסיכומטרי, באופן יחסי.

כדי ללמוד אומנות, אדריכלות ואת תחומיי העיצוב השונים, צריכים המועמדים כבר בשלב הקבלה להוכיח את כישוריהם ואת ניסיונם ואף להציג תיק עבודות המעיד על יכולותיהם.

תנאי קבלה ללימודי עיצוב

כפי שרבים מכם לבטח יודעים, הדרך למימוש החלום כרוכה לרוב בהשקעת מאמצים, אך היא בהחלט משתלמת.

תהליך הקבלה למוסדות להשכלה גבוהה בתחומיי העיצוב, כדוגמת: שנקר, המכון הטכנולוגי בחולון, בצלאל, המכללה למנהל, אוניברסיטת ת"א, ויצ"ו חיפה והטכניון הוא ממושך ומורכב, ומטבע הדברים, דורש הכנה מקיפה ומקצועית מראש, במסגרת מכינה לעיצוב.

במרבית ממוסדות ההשכלה הגבוהה בארץ כוללים תנאי הקבלה הבסיסיים ללימודי עיצוב: מבחן קבלה, זימון לריאיון בוועדה והצגת תיק עבודות אישי.

בדיוק מסיבות אלה, אחד השלבים הראשונים והחשובים ביותר בדרך לקריירה בתחומיי העיצוב הוא לימודי הכנה באחת ממכללות העיצוב בארץ.

המכללות לעיצוב מכינות את המועמדים לקראת הלימודים האקדמיים בתחומיי העיצוב השונים ומשפרות מאוד את סיכויי הקבלה שלהם למוסדות אליהם הם מעוניינים להתקבל.

לימודים במסגרת מכינה לעיצוב מאפשרים לסטודנטים להכיר את תחומיי העיצוב השונים והם נחשפים למקצועות הקשורים לתחום: אומנות, ציור, עיצוב גרפי, אדריכלות, עיצוב פנים, עיצוב תעשייתי, עיצוב אופנה, עיצוב חזותי ותחומים רבים נוספים.

בחלק מן המקרים, הדגש במכינה יהיה סיוע בהכנת תיק עבודות והכנה לקראת ראיון קבלה במוסד האקדמי בו מעוניין הסטודנט ללמוד.

הלימודים במכינה לעיצוב כוללים, הן הרצאות פרונטאליות והן התנסות אישית ומעשית בעבודה בתחומים שונים. המכינה לעיצוב מקנה ידע מקיף ביסודות האומנות והעיצוב: טכניקות עבודה, שימוש בחומרים, רקע תרבותי והיסטורי, מושגים שונים בתכנון ונושאים אחרים.

לצד הכרת קשת תחומיי העיצוב המגוונת, מכינה לעיצוב תסייע למועמד לחקור ולגלות את נטיותיו האישיות ואת תחומיי העניין שלו ואף לרכוש ידע מעמיק יותר בתחום בו בחר.

במרבית המכינות לעיצוב אף יסייעו לסטודנטים להתכונן בצורה נכונה לראיון הקבלה ולהתגבר על החשש שפעמים רבות מתלווה להליך. במכללות השונות מתבצע, כדרך שבשגרה, תרגול מקיף של בחינות הקבלה בעיצוב, סימולציות של ראיון הקבלה מול הצוות המקצועי של המוסד ושיפור ההתמודדות.

לעיתים נערכת אף הכנה לקראת מבחן פסיכוטכני המתקיים כחלק מתנאיי הקבלה במוסדות, כדוגמת שנקר והמכון הטכנולוגי בחולון.

הכנת תיק עבודות לקראת לימודי עיצוב

ולבסוף, במסגרת הלימודים במכינות השונות לעיצוב שוקדים המועמדים על הכנת תיק עבודות אישי. תיק העבודות כולל מגוון עבודות בתחומים שונים, המשקפות את אישיותו של המועמד, את היצירתיות שלו ובעיקר את יכולותיו בתחומיי עיצוב מגוונים ובתחום בו הוא מעוניין לרכוש השכלה אקדמית.

כאמור, לתיק עבודות יצירתי, מושקע ומקצועי ישנה השפעה גדולה מאוד על סיכויי הקבלה ללימודים.

לימודים במסגרת מכינה לעיצוב נמשכים בין שלושה חודשים בקורס קצר ומרוכז לשלושה סמסטרים בקורס ממושך והם, כאמור, משפרים את סיכויי הקבלה של המועמד למוסדות לעיצוב ולעיתים הם אפילו ההבדל בין דחיית מועמדות ובין קבלתה.

רוצים מידע נוסף? רוצים להרשם?