בארצות הברית ישנם אלפי מוסדות להשכלה גבוהה ומגוון עצום של תחומים שונים, אותם ניתן ללמוד לקראת תואר ראשון, תואר שני, דוקטורט וגם פוסט דוקטורט (Post-doc).

בכל שנה מגיעים אליה עשרות אלפי מועמדים מכל רחבי העולם, המנסים להתקבל ללימודים מתקדמים באחד ממוסדות אלה. עם זאת, בשל ההיצע הגדול ישנם הבדלים משמעותיים בין מוסדות הלימוד השונים בתנאי הקבלה, ברמת ההוראה, בתנאי הלימודים ואפילו בהיקף הוצאות מחיה ממוצעות.

ברבות מהמכללות, המציעות גם מסלולי לימוד לתארים מתקדמים, רמת הלימודים נמוכה אפילו מזו הקיימת בארץ.

לעומת זאת, באוניברסיטאות היוקרתיות כדוגמת: אוניברסיטת ייל, אוניברסיטת הארוורד, M.I.T ואוניברסיטת סטנפורד רמת הלימודים היא מהגבוהות בעולם.

לימודים לקראת תואר שני בארה"ב

במרבית מקצועות הלימוד באוניברסיטאות השונות בארצות הברית ישנם מסלולי לימודים שמובילים ישירות לקראת תואר שלישי (Ph.D.) לאחר סיום לימודי התואר הראשון.

במקביל למסלולים אלה ישנן גם מספר מחלקות באוניברסיטאות השונות בהן ניתן ללמוד באחת התוכניות לקראת תואר שני (Master Program) במתכונת המזכירה מאוד את הנהוג בארץ ובמדינות אירופה.

הלימודים במסלולים אלה נמשכים לרוב כשנתיים וכוללים השתתפות במגוון קורסים, הגשת עבודות בהיקפים שונים והכנת עבודת מחקר מורחבת עם סיום התואר.

לימודים לקראת תואר דוקטורט

לרוב, ניתן להמשיך ללימודי הדוקטורט (Graduate studies) לאחר סיום התואר ראשון, ללא צורך בלימודי תואר שני כפי שנהוג בארץ.

מסיבה זו, מועמדים ישראלים שסיימו מסלול לתואר שני בארץ ומעוניינים להמשיך את לימודיהם לקראת תואר שלישי בארצות הברית לא יזכו לכל הקלה בלימודים או אפילו לקיצור משכם.

תוכניות לימודי הדוקטורט נמשכות בין ארבע שנים לשש שנים וכוללות קורסים מתקדמים שונים וכתיבת עבודת מחקר רחבת היקף.

קיראו בהרחבה על: לימודי אנגלית עסקית

תנאי הקבלה ללימודי תואר מתקדם בארה"ב

תנאי הקבלה לתארים מתקדמים תלויים במוסד הלימוד, כאשר קיימים פערים גדולים בין מוסד אחד למשנהו. באוניברסיטאות המובילות בארצות הברית תנאי הקבלה לתארים מתקדמים קשים, מחמירים ובלתי מתפשרים בעיקר לאור הביקוש הגבוהה.

שכן, מעבר לרמת הלימודים הגבוהה, מציעות אוניברסיטאות אלה ציוד טכנולוגי מהמתקדמים בעולם וסביבת לימודים מושלמת וללא תחרות.

בשל כך, מתפתים רבים מהחוקרים בארץ להעתיק את מקום מגוריהם לארצות הברית ולהתחיל שם בקריירה אקדמית מבטיחה, תופעה המכונה בארץ "בריחת מוחות".

תנאי הקבלה למוסדות אלה כוללים לרוב כמה דרישות בסיסיות:

• תעודת תואר ראשון הרלוונטית למקצוע הלימוד המבוקש, כולל פירוט הקורסים והציונים בתרגום לאנגלית של מוסד הלימוד בארץ

• מכתבי המלצה מטעם הפקולטה והמחלקה של מוסד הלימודים בארץ או של מעסיקים לאחר תום הלימודים, בהתאם לדרישה

• קורות חיים בפורמט של מעין מאמר, בהם יש לפרט כל מידע העשוי לסייע בקבלה ללימודים, כדוגמת: רקע כללי, תכונות אופי, תחביבים, מטרות ושאיפות אקדמיות, תחומי עניין ואפילו סוג הפעילות הגופנית המועדפת עליכם

• מבחני קבלה בהתאם לדרישות המוסד, החל ממבחן TOFEL לשליטה באנגלית, דרך GMAT ללימודים מתקדמים במנהל עסקים וכלה GRE לתואר שלישי הבודק כישורים מילוליים

ללימודים לקראת תארים מתקדמים בארצות הברית ישנם יתרונות רבים, החל מהרמה האקדמית הגבוהה, דרך סביבת הלימודים המאתגרת וכלה באפשרויות להתפתח מהבחינה העסקית-תעסוקתית לאחר השלמת הלימודים.

עם זאת, כדי להתקבל לאחד מהמוסדות הטובים יש להשקיע מאמצים רבים ולא פחות חשוב, להצטייד בלא מעט כסף.עלות לימודי תואר מתקדם בארה"ב עשויה להיות גבוהה עד פי 10 מעלות הלימודים לתואר מקביל בישראל.

כל מי שאיננו יכול להרשות זאת לעצמו, יאלץ פעמים רבות ללמוד באחד המוסדות בארץ, המציעים רמת לימודים גבוהה ותנאים טובים, גם אם לא זהים לאלה שבארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות.

מאידך, מוסדות לימוד רבים בארה"ב מציעים הלוואות בפריסה נוחה לסטודנטים שרוצים ללמוד בשעריהן, ואם תואר מתקדם בארה"ב קורץ לך – שווה לברר ולהתעמק בנושא.

קיראו בהרחבה על: לימודי תואר ראשון בארה"ב

מוסדות הלימוד לרפואה בישראל נמצאים כיום במקום טוב בכל הקשור לרמתם האקדמית ולרמת הסטודנטים ביחס לעולם.

המובילות הטכנולוגית והחדשנות של הרפואה בארץ יחד עם הקושי העצום בקבלה למוסדות המלמדים רפואה הופכים את הרופאים הישראלים למוצר מבוקש בחלקים שונים של העולם, ובייחוד בארה"ב.

רופאים ישראלים צעירים רבים רואים בעבודה של מספר שנים בארה"ב, או אף מעבר לצמיתות למערכת הבריאות האמריקאית, הזדמנות אדירה  בכל הקשור לפיתוח הקריירה ואופק ההשתכרות שלהם.

השילוב של שכר גבוה יותר בשיעור של מאות אחוזים לעיתים, לעומת הנהוג במערכת הבריאות הישראלית תוך אפשרות לעבוד בכמה מבתי החולים המפורסמים והידועים בעולם לצד טובי המומחים בתחומם, הופכים את המעבר לארה"ב לאופציה הנראית כדאית לרופאים רבים.

קיראו בהרחבה על: מבחני SAT וכן מידע למי שרוצה לעבוד בסיעוד בארה"ב

הסמכת ה-ECFMG

מערכת הבריאות האמריקאית זיהתה צורך להפעיל מערכת סינון מוסדרת לבחינת כושרם של רופאים בוגרי בתי ספר לרפואה מחוץ למדינה לעסוק ברפואה בארצות הברית.

על מנת להתקבל לעבודה בבית חולים אמריקאי – כמתמחים או כרופאים מן המניין על המועמדים לקבל הסמכתם מה-  Educational Commission for Foreign Medical Graduates, ועדה ייעודית שתפקידה הינו בחינת יכולותיהם של המועמדים השונים.

השלב החשוב ביותר בקבלת ההסמכה מהוועדה הינו מבחן ה-USMLE מבחן המורכב משלושה חלקים שמטרתו הינה בחינת הידע הקיים אצל הרופאים בוגרי המוסדות הזרים במקצועות הרפואה השונים.

המקבילה הישראלית: מבחן מר"ב

מה שצריך וחשוב לדעת על המבחן…

מבחן ה-USMLE מורכב משלושה חלקים מרכזיים. חלקו הראשון של המבחן כולל בחינה של שליטתו של הנבחן במושגים ועקרונות שונים בנושאי רפואה ובמדע ויישומם.

המבחן מבוסס על ידע הנצבר אצל סטודנטים אמריקאים בשנתיים הראשונות ללימודיהם בבית הספר לרפואה, המקבילות לארבע השנים הראשונות בבית ספר ישראלי.

המבחן שנערך על מחשב יכול להיערך בארה"ב או מחוצה לה. הנושאים הינם מגוונים ונעים בין אנטומיה, נוירולוגיה, גנטיקה, תזונה ועוד תוך התמקדות במערכות שונות בגוף האדם.

חלקו השני של המבחן כולל בחינה של יישום קליני של ידע רפואי – גם הוא מחולק לשני חלקים הנערכים שניהם בארה"ב בלבד.

בחלק הראשון יעברו המועמדים בחינה מדוקדקת על מחשב של הידע אותו צברו במהלך לימודיהם בתחומים רפואיים מגוונים בדגש על יישומם הקליני. בחלק השני יעברו המועמדים בחינה מעשית על שחקן המדמה חולה בו יבחן הידע שלהם בזמן אמת.

חלקו השלישי של המבחן נערך גם הוא בחו"ל, מתבצע מול מחשב וכולל ישום ידע רפואי והתנהלות מול החולים ברמה הנדרשת מרופא מוסמך אמריקאי פר אקסלנס.

מועמד אשר צלח את השלב הראשון, יוזמן להשלים את ההליך במוסדות רפואיים נבחרים בארה"ב.

הכנה למבחן USMLE

לימודים והכנה מיטבית למבחן כוללים שני רבדים. ברובד הראשון קיים כמובן הצורך לחזרה אינטנסיבית ומלאה על הנושאים המקצועיים השונים שכן רמת המבחן גבוהה ולא מתפשרת.

ברובד השני קיימת חשיבות להכנה מדוקדקת לבחינה בשפה האנגלית.  במסגרת בית הספר האמריקאי ללימודי אנגלית קיימת התמחות מיוחדת להכנת מועמדים לבחינה תוך שימוש בניסיון רב השנים שנצבר בבית הספק בהכשרה לבחינות מסוג זה.

קיראו בהרחבה על: לימודי אנגלית

המועצה להשכלה גבוהה בישראל, מרכזת ואחראית על כלל הנושאים הנוגעים לתחומי ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל.

תחומי האחריות של המועצה להשכלה גבוהה

המועצה להשכלה גבוהה (או בראשי תיבות המל"ג) היא גוף ממלכתי ייעודי, האחראי על כל הנושאים הקשורים להשכלה גבוהה במדינת ישראל.

המועצה הוקמה לראשונה בשנת 1958 ומאז היא מטפלת במגוון נושאים:

• לימודים אקדמיים

• אישור על מתן תארים

• הקמה של אוניברסיטאות ואף מכללות חדשות

• הרחבה של מוסדות להשכלה גבוהה קיימים

• פיקוח על תהליך הענקת תארים

• המלצה להכיר במוסדות אקדמיים שונים כולל שלוחות של מוסדות השכלה גבוהה מחוץ לגבולות הארץ

• פיקוח על העברה של הכספים מהממשלה למוסדות השונים ובהצעות לקידום מחקרים

• לימודי תעודה

• לימודי תואר ראשון

• לימודי תואר שני

• לימודי דוקטורט

• קורסים

• לימודי הנדסאים וטכנאים

• לימודי העשרה והכשרות שונות

את פעולתה של המועצה להשכלה גבוהה מסדיר חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח – 1958.

לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, חייבת המועצה להקפיד על שמירת עצמאותם של מוסדות החינוך השונים.

למועצה אסור להגביל את חופש הדעה והמצפון, להתערב בתהליכי מינוי הסגל האקדמי, או בקביעת והסדרת תוכניות הלימוד השונות ודרכי הלימוד וההוראה הנהוגים בכל מוסד.

בראש הוועדה להשכלה גבוהה עומד שר החינוך, כאשר לפחות שני שליש מחבריה הם אנשי אקדמיה במעמד בכיר.

מספר חברי המועצה נע בין 19 ל-25 והוא משתנה מתקופה לתקופה על ידי הממשלה ולפי המלצתו של שר החינוך והתרבות.

קצת היסטוריה

החל משנות החמישים החלה נוצרת תלות גדולה מאוד של המוסדות האקדמיים בארץ בתקציב הממשלתי.

בעקבותיה נוצר החשש כי הממשלה תשפיע בעקיפין על התנהלות המוסדות האקדמיים ותפגע בחופש האקדמי, בניטרליות הפוליטית של שלהם ובעקרונות הדמוקרטיים לפיהם הם פועלים.

מסיבה זו ומסיבות נוספות, הוחלט להקים בשנת 1956 ועדה מיוחדת במטרה לבדוק את נושא מימון האוניברסיטאות על ידי הממשלה.

הוועדה בראשות נגיד בנק ישראל דאז, דוד הורביץ, המליצה להקים מועצה מיוחדת שתפקח על כל המוסדות האקדמיים בארץ ועל יחסיהם עם השלטון.

המלצות הוועדה עוגנו בחוק המועצה להשכלה גבוהה ומיד לאחר חקיקתו הוקמה המועצה להשכלה גבוהה.

בשנת 1974 הוקם גוף משנה חדש במועצה הקרוי "הוועדה לתכנון ולתקצוב" (או בראשי תיבות הות"ת).

גוף מרכזי זה, אחראי על החלטות חשובות הנוגעות לחלוקתו של תקציב ההשכלה הגבוהה בין מוסדות ההשכלה הגבוהה, המכללות והאוניברסיטאות הפועלות בישראל.

בשנת 1995 הוכרו לראשונה המכללות האקדמיות השונות בישראל על ידי המועצה להשכלה גבוהה וכך הוכרה גם זכותן להעניק תארים לבוגריהן.

בשנת 2002 ניתנה למכללות הזכאות להעניק לבוגריהן גם תואר שני. בשנת 2005 נכלל לראשונה בין נציגי הוועדה גם סטודנט.

נציג הסטודנטים בוועדה מייצג את הסטודנטים הרבים באוניברסיטאות ובמכללות.

היום, תחת סמכותה של המועצה ישנן וועדות שונות ורבות האחראיות לנושאים הקשורים להשכלה הגבוהה בישראל, כדוגמת: הוועדה לתכנון ולתקצוב, וועדת המשנה של המועצה, הגוף האמון על מימון ההשכלה הגבוהה בישראל וועדות נוספות.

התקציב העומד לרשותה של המועצה להשכלה גבוהה ולרשות הגופים השייכים אליה נעמד כבשישה מיליארד שקלים חדשים מדי שנה.

מהי תזה?

התזה היא למעשה, שלב מעבר רשמי של הסטודנט לתואר שני – מצריכת ידע לשלב המחקר, הביקורת והייצור של ידע חדש.

לצד מסלול לימודי התזה לתואר שני, ישנו גם מסלול רגיל שאיננו כולל כתיבה של עבודת מחקר מקיפה ומקצועית.

עם זאת, סטודנט שירצה מאוחר יותר להמשיך את לימודיו לקראת תואר שלישי יצטרך להשלים את דרישות המסלול המקביל ולכתוב עבודת תזה.

עבודת תזה ניתן לכתוב כמעט באינסוף נושאים ובתחומים מגוונים: במדעי הרוח, במדעי החברה, במדעי החי, במדעים מדויקים ובכל תחום אחר.

ניתן גם לכתוב עבודת תזה אינטר – דיסציפלינארית המשיקה לכמה תחומים, כדוגמת תזה בתחום נוירו פסיכולוגיה או במדעי המוח.

מה כוללת עבודת תזה?

עבודת התזה כוללת לרוב מחקר מצומצם יחסית, בזעיר אנפין, שאיננו פרויקט מחקרי ארוך ורחב היקף.

היקף עבודת התזה שקול בערך להיקפן של שלוש עבודות סמינריוניות אך הוא משתנה בהתאם לנושא ונע בין 50 ל-70 עמודים ולא יותר מ-100 עמודים כולל ביבליוגרפיה.

כשלב ראשון, כדי לכתוב עבודת תזה זקוקים הסטודנטים לנושא מוגדר ומדויק, לאישור הצעת התזה שהגישו, ולמנחה שיסייע להם מבחינה מקצועית.

את עבודת התזה יש להשלים בתוך שנה מהמועד בו אושרה על ידי ועדת ההוראה.

בחירת נושא העבודה

בחירת הנושא לתזה היא עניין אינדיבידואלי. ישנם סטודנטים היודעים מראש מהו הנושא המדויק המעסיק אותם, וישנם אחרים המגיעים אל הנושא המתאים לאחר קריאת חומר מחקרי, לימוד מעמיק ודיאלוג עם המנחה.

הנושא בו בוחרים חייב לחדש משהו מבחינה מחקרית ולעומד בקריטריונים אקדמיים, כדוגמת תשובה לשאלה תיאורטית מטרידה או הצעת כיוון מחשבה חדש.

לעיתים קורה שהסטודנט עדיין לא הגיע לנושא מדויק או מוגדר אך יש לו תחום רחב שבמסגרתו יתנהל המחקר. במקרה זה דיאלוג עם המנחה, קריאה וחיפוש יובילו במהרה אל הנושא הרצוי.

בחירת המנחה

המנחה הוא, למעשה, היועץ המדעי, המלווה את המחקר באופן אישי ומסייע לפתרון בעיות תיאורטיות ומתודולוגיות שונות, המתעוררות בשלביה השונים של העבודה.

המנחה מלווה את הסטודנט בכל שלבי העבודה, החל מהצעת המחקר, דרך תכנון העבודה וכלה בשלב כתיבת התזה.

למרות הסיוע של המנחה, אין הוא שותף לביצוע העבודה והאחריות עליה מוטלת על הסטודנט בלבד.

את המנחה בוחרים בעיקר ביחס לנושא העבודה ולתחום התמחותו ובמקרים מסוימים ניתן אף לפנות למנחה ממחלקה אחרת או אפילו מאוניברסיטה אחרת.

היכן ניתן ללמוד לקראת תואר שני במסלול הכולל כתיבת עבודת תזה?

לקראת תואר שני במסלול לימודים הכולל כתיבת תזה ניתן ללמוד בכל אחת מהאוניברסיטאות  המובילות:

• אוניברסיטת תל אביב

• האוניברסיטה העברית בירושלים

• הטכניון

• אוניברסיטת חיפה

• מכון ויצמן למדע

• אוניברסיטת בר אילן

• האוניברסיטה הפתוחה

בנוסף לכך, ניתן ללמוד לתואר שני במסלול תזה במסגרת מכללות ומוסדות שונים להשכלה גבוהה:

• בצלאל – אקדמיה לאומנות ועיצוב בירושלים

• המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון

• המכללה האקדמית תל חי

• המכללה למנהל

קצת היסטוריה

הטכניון נוסד כבר בשנת 1913 ובשנת 1924 נחנך בהדר הכרמל בניין הטכניון הראשון.

במהלך השנים התפתח מאוד מוסד הטכניון וגדל, הן מבחינה לימודית והן מבחינת השטח והועבר לקמפוס החדש בקריית הטכניון שבנווה שאנן, ובניין הטכניון בהדר הכרמל הפך למוזיאון המדע והטכנולוגיה של חיפה הידוע בשם "מדעטק".

בראשית ימיו הייתה רק פקולטה אחת להנדסה אזרחית בטכניון, ומצבו בתקופת השלטון הבריטי היה קשה. ד"ר חיים ויצמן השקיע מאמצים רבים בניסיון לגייס כספים לשיפוץ הבניינים, לבנייה חדשה ולרכישת ציוד מתאים.

בשנת 1924 הסכים אלברט איינשטיין לשמש כנשיא וועד הטכניון, וטקס הפתיחה הרשמי של המוסד התקיים בתאריך ה-6 לפברואר 1925.

בשנת 1924 הוחלט לקרוא למקום בשם "תכניון" בהתאם להצעתו של המשורר חיים נחמן ביאליק שטען, כי המילה היוונית "טכני" הגיעה מהמילה העברית "תוכן".

רק בשנת 1945 הוחלט על השם הקיים עד היום – "טכניון". למעשה, היה הטכניון המוסד הראשון להשכלה גבוהה שפעל בארץ.

מאז הקמתו ועד היום הסמיך הטכניון מעל ל-80,000 בוגרים, ומספר הנרשמים אליו גדל משנה לשנה ועומד על למעלה מ-13,000 סטודנטים לתארים שונים.

היום לומדים בטכניון מעל 8,000 סטודנטים במסלול של תואר ראשון, מעל 2,000 סטודנטים במסגרת תואר שני ומעל 800 סטודנטים בדרך אל תואר שלישי.

למרות שבעבר נהוג היה לראות בטכניון מוסד להשכלה גבוהה המיועד בעיקר לגברים, היום לומדות בו מעל ל-40% נשים לקראת תואר ראשון.

הטכניון היום – בקדמת המדע והטכנולוגיה

מאז הקמתו ועד היום הוכשרו בפקולטות השונות בטכניון עשרות אלפי ארכיטקטים, מהנדסים, רופאים, מדענים וחוקרים.

בוגרי הטכניון לוקחים חלק פעיל בתעשיות השונות במשק הישראלי וגם ברחבי העולם: מחקר ביטחוני, תעשייה עתירת ידע, רפואה ומחקר רפואי, תכנון ערים ויישובים, בניית כבישים, הנדסת בניין, פיתוח מקורות מים, פיתוח מקורות אנרגיה, מחקר פעיל ותחומים רבים נוספים.

בנוסף לכך, בוגרי הטכניון נוטלים חלק גם בבניית התשתית המדעית, הטכנולוגית והפיסית של יום המחר.

היום ניצב הטכניון במקום מכובד בשורה הראשונה של מוסדות מחקר טכנולוגיים ומדעיים בעולם כולו.

דוגמה אחת לכך היא, זכייתם של פרופ' אברהם הרשקו ופרופ' אהרון צ'חנובר מהטכניון בפרס נובל לכימיה בשנת 2004.

בטכניון הוקמו בשנים האחרונות שני מרכזי מחקר בין תחומיים מודרניים ומתקדמים:

1. תחום הננוטכנולוגיה

2. תחום הביו – רפואה ומדעי החיים

הטכניון נמצא בתנופת פיתוח גדולה לקראת העתיד, הן מבחינה מחקרית והן מבחינת האפשרות להתרחב ולקלוט סטודנטים נוספים בתחומים שונים.

עם זאת, רמת הלימודים בטכניון היא גבוהה ביותר ודורשת מהסטודנטים להשקיע לא מעט על מנת להצליח.

בטכניון ישנן 18 יחידות אקדמיות הכוללת יותר מ-50 מסלולי לימודים שונים, וניתן ללמוד בו, בין השאר, במחלקות הבאות:

• הנדסת אווירונאוטיקה וחלל

• הנדסה אזרחית וסביבתית

• ארכיטקטורה ובינוי ערים

• הנדסת ביוטכנולוגיה ומזון

• ביולוגיה

• הנדסה ביו רפואית

• הנדסת חומרים

• הנדסת חשמל

• כימיה

• הנדסה כימית

• מדעי המחשב

• הנדסת מכונות

• מתמטיקה

• פיזיקה

• רפואה

• הנדסת תעשייה וניהול

רפואת שיניים

רפואת שיניים היא ענף רפואי יחסית חדש, שהחל מתפתח כתחום התמחות עצמאי רק במאה העשרים.

תחום רפואת השיניים הוא רחב היקף וכולל את כל הקשור לטיפוח השניים, הפה, בסיס הגולגולת, אזור הפנים הסמוך לפה, הלסתות ואזורים נוספים.

רופא שיניים שעבר הכשרה רפואית בתחומיי רפואת השיניים הוא בעל תואר דוקטור לרפואת שיניים (D.M.D) או תואר דוקטור לכירורגיה דנטאלית (D.D.S).

לימודי רפואת שיניים

לימודי רפואת שיניים נפרדים ממסלול של לימודי רפואה כללית והם נמשכים כשש שנים.

לימודים אלו כוללים תחומי התמחות ונושאים מגוונים המשיקים לרפואת שיניים ואסתטיקת הפה:

אנטומיה, רפואת שיניים קלינית, כימיה כללית ואורגנית, אנגלית רפואית, פיסיקה, היסטולוגיה רפואית, בריאות הפה והשיניים, פיזיולוגיה של הפה, פתולוגיה אוראלית, מיקרוביולוגיה, אקולוגיה של הפה, מורפולוגיה דנטאלית, אורתודונטיה, התפתחות הפנים והלסתות, שימוש בחומרים דנטאליים, המטולוגיה, אפידמיולוגיה ומניעת מחלות הפה, כירורגית פה, רדיולוגיה, שימושי מחשב, שיקום פנים ולסתות ונושאים רבים נוספים.

תחומי הלימוד

במסגרת לימודי רפואת שניים רוכשים הסטודנטים הכשרה מעשית מקיפה, כמו גם רקע תיאורטי ומחקרי רב, המסייעים להם מאוחר יותר להשתלב בצורה מקצועית ובטוחה בשוק העבודה בתחומם.

לימודי רפואת שיניים כוללים, בין השאר, את תחומי הביולוגיה, הרפואה, רפואת השניים ושירותים דנטאליים.

תוכנית הלימודים כוללת קורסים רבים:

• רפואת הפה ורדיולוגיה

• אבחון

• כירורגיה של הפה והלסתות

• פריודונטיה וטיפולי חניכיים

• רפואת שיניים קהילתית

• אנדודונטיה וטיפולי שורש

• רפואת שיניים מונעת

• אורתודונטיה ויישור שיניים

• שיקום הפה כולל כתרים

• תותבות, גשרים ושתלים

• טיפול שיניים לילדים

• שיקום לסתות ופנים

לימודי רפואת שיניים כוללים לרוב שלושה שלבים עיקריים:

1. לימודים טרום רפואיים – הכוללים בעיקר קורסים עיוניים ומתקיימים בפקולטות שונות: הפקולטות לרפואה, הפקולטה למדעי הטבע והפקולטה לרפואת שיניים.

2. לימודים פרה קליניים – הנמשכים כשלוש שנים ומתקיימים במסגרת הפקולטות לרפואה כללית והפקולטה לרפואת שיניים. לסטודנטים שסיימו שלב זה בהצלחה מוענק תואר "בוגר במדעי הרפואה" B.Med.Sc

3. לימודים קליניים – הכוללים בעיקר עבודה מעשית במחלקות השונות מתוך שימת דגש על טיפול בבעיות שיניים מגוונות במקביל להרצאות ולסמינרים מקצועיים. בתום הלימודים וההתמחות נדרשים הסטודנטים להגיש עבודת גמר שהיא חלק בלתי נפרד מתכנית הלימודים, ולאחר הגשתה מוענק להם תואר "דוקטור לרפואת שיניים".

היכן לומדים רפואת שיניים?

לקראת תואר דוקטור ברפואת שיניים ניתן ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים וגם במסגרת אוניברסיטת תל אביב.

נוסף לכך, ניתן ללמוד רפואת שיניים מחוץ לגבולות ישראל במדינות שונות ברחבי העולם, כדוגמת הונגריה, סלובקיה, פולין ובמדינות נוספות.

תנאי קבלה

תנאי הקבלה ללימודי רפואת שיניים כוללים את שקלול ממוצע ציוני הבגרות עם הציון בבחינה הפסיכומטרית.

לרוב נדרשים המועמדים להציג ממוצע תעודת בגרות מעל 10 וציון פסיכומטרי מעל 680 נקודות.

נוסף לכך, רמת האנגלית הנדרשת היא של 120 נקודות לפחות בבחינה הפסיכומטרית, או 220 נקודות לפחות בתוצאה של מבחן אמיר.

תנאי הקבלה ללימודי רפואת שיניים במדינות זרות הם קלים יותר מאלה הנהוגים באוניברסיטאות בארץ.

בוגרי הפקולטה לרפואת שיניים יוכלו להשתלב בשוק העבודה או לפתוח קליניקה פרטית לרפואת שיניים, לאחר שיעמדו בהצלחה במבחני הרישוי של משרד הבריאות ויוענק להם רישיון לעסוק ברפואת שיניים בישראל.

מכללת ארבל שמה לה למטרה לסייע לזוגות הנמצאים במשבר להתמודד עם בעיות הזוגיות שלהם והיא מכשירה מטפלים לייעוץ לזוגות הנמצאים בתהליכי משבר בחיי הזוגיות. הלימודים במכללת ארבל מקנים כלים, מיומנויות ודרכים שונות להתמודדות עם בעיות בחיי הנישואין, כדוגמת: ייעוץ, גישור, טיפול פרטני והתמחויות נוספות.

רוצה לנצח את המשבר ולחזק את הזוגיות?
ד"ר אורית ארבל מזמינה אותך למפגש הכרות בחינם וללא כל עלות!

אורית ארבל מציגה: פתרון לבעיות בזוגיות

בעיות זוגיות שונות, שהפכו נפוצות כל כך בארץ בשנים האחרונות, יוצרות אצל בני הזוג תחושה תמידית של לחץ.

אל תחושה זו מתווספות גם תחושות של היעדר עמידה בציפיות, בעיות עם הילדים ובעיות במעגלים המשפחתיים הרחבים יותר, דכדוך, תחושת היעדר אושר והשלכות רבות נוספות שהן תוצאה ישירה של זוגיות לא יציבה.

אחוז הגירושין בישראל עומד על כ-35%, כאשר יותר מ-70% מהזוגות הנשואים בישראל מתמודדים עם בעיות זוגיות שונות הפוגעות בתחושת שביעות הרצון שלהם ובאיכות חייהם.

המכללה להוראת הייעוץ הזוגי הוקמה על ידי ד"ר אורית ארבל, לאחר שפיתחה שיטת טיפול זוגית חדשנית ויעילה ביותר הקרויה "מרתון זוגי".

ד"ר ארבל עוסקת בייעוץ אישי וזוגי מעל ל- 22 שנה, היא בעלת תואר ראשון במדעי החברה, חינוך והוראה מהאוניברסיטה העברית בירושלים, בעלת תואר שלישי בפילוסופיה והתמחות בשיטת הטיפול האמריקאית הקרויה "Eductivism".

במהלך עבודתה המקצועית נחשפה ד"ר ארבל לדרישה ההולכת וגוברת בקרב הציבור הישראלי לגישה טיפולית אפקטיבית ומהירה בתחום הזוגיות והחליטה לפתוח את מכללת ארבל להוראת הייעוץ הזוגי.

את יסודות השיטה הגתה ד"ר ארבל על בסיס הגישה האקטיבית והדינאמית בתחומי הייעוץ והטיפול הפסיכולוגי הנהוגה היום בארצות הברית.

הלימודים במכללת ארבל הם מקיפים ביותר וכוללים רכישת רקע תיאורטי מעמיק לצד הכשרה מעשית והקניית כלים טיפוליים מגוונים לטיפול בזוגות או ביחידים שנקלעו למשבר בחיי הזוגיות.

לימודים במכללת ארבל כוללים בין השאר, כוללים: קורסים, הרצאות, הדרכה מעשית, סימולציות קבוצתיות ועבודה פרטנית.

הדרך לזוגיות טובה יותר – שיטת מרתון הזוגיות

שיטת מרתון הזוגיות מבוססת טיפול אינטנסיבי ומהיר בזוגות, כאשר אופן הייעוץ והיקפו מוגדרים מראש בתחילת הטיפול.

בהתאם לשיטת המרתון האקטיבית, יעוץ זוגי מקצועי מבוסס על איתור מהיר של מקור הבעיות בזוגיות וטיפול בו, ולא על שיטת הטיפול המסורתית המנסה לחשוף את הסימפטום לבעיות על ידי התעמקות ארוכת טווח בגורמים שלא תמיד אפקטיביים להצלחת הטיפול.

מטרתם של המטפלים בשיטת מרתון הזוגיות היא להציף אצל בני הזוג בתהליך מהיר, ממוקד ותכליתי את המקור לבעיות, להתמודד עימו פנים מול פנים ולהביא לאיחוי הקרעים באופן מהיר ויסודי.

תנאי קבלה אל מכללת ארבל

ללימודים במכללת ארבל להוראת הייעוץ הזוגי יכולים להתקבל בוגרי תואר ראשון או תואר שני, אשר ברשותם תעודה ממוסד להשכלה גבוהה מוכר ומאושר או בעלי תעודת הוראה.

בנוסף לכך, נדרשים המועמדים להשתתף בראיון אישי, במבחן אישיות ובמבחן גרפולוגי.

משך הלימודים

הלימודים בתוכנית, הייחודית של ד"ר ארבל לטיפול זוגי אקטיבי, נמשכים כתשעה חודשים וכוללים 30 מפגשים אחת לשבוע שכל אחד מהם נחשב לחמש שעות אקדמיות.

תעודת הסמכה בטיפול ובגישור

עם תום הלימודים מוענקת למסיימים תעודת הסמכה לייעוץ זוגי בשיטה שפיתחה ד"ר ארבל ותעודת גישור באישור משרד המשפטים.

ד"ר אורית ארבל מזמינה אותך למרתון זוגיות פרטי
בוא למפגש הכרות בחינם וללא כל עלות!

מסלולי הלימוד לקראת תואר דוקטורט

בארץ ישנם כמה מסלולי לימודים לקראת תואר דוקטורט המתקיימים באוניברסיטאות השונות:

• דוקטור לפילוסופיה, Ph.D – Doctor of Philosophy – תואר דוקטור לפילוסופיה ניתן בכל התחומים בהם מתקיימים לימודי דוקטורט לבד מלימודי משפטים

• דוקטור למשפטים, LL.D – Legum Doctor – או J.S.D – Doctor of Juridical Science – ניתן לדוקטורנטים במשפטים שהגישו עבודת מחקר ולאחר שאושרה

• דוקטור לרפואה, M.D – Medical Doctor – תואר דוקטור לרפואה ניתן למי שסיימו שבע שנות לימודי רפואה

• תואר דוקטור לרפואת שיניים, D.M.D – Doctor Medicinae Dentariae – ניתן למי שסיימו לימודים בתחום רפואת שיניים

• תואר דוקטור לרפואה וטרינרית, D.V.M (או Doctor of Veterinary Medicine) – ניתן לסטודנטים שסיימו לימודים בתחום רפואת בעלי חיים ווטרינריה

תנאי קבלה ללימודי דוקטורט

לימודי הדוקטורט או בשמם האחר "לימודי תואר שלישי" מיועדים לסטודנטים בעלי הישגים גבוהים, שסיימו את לימודי התואר השני במסלול הכולל כתיבת עבודת תזה.

סטודנט הכותב את עבודתו ונמצא עדיין במהלך לימודיו נקרא דוקטורנט.

תנאי הקבלה ללימודי דוקטורט בתחומים שונים משתנים ביחס למוסד הלימוד, כמו גם ביחס לתחום ההתמחות.

עם זאת, ישנן כמה דרישות הכרחיות לקראת הלימודים: לרוב נדרש ממוצע ציונים של 90 לפחות בתואר השני וציון של 90 בעבודת התזה, המועמד נדרש למצוא חבר סגל המורשה להדריך אותו במהלך הכנת עבודת הדוקטורט ולקבל את הסכמתו, ולבסוף עליו להגיש הצעה מוקדמת לעבודת המחקר.

בהצעה עליו לתאר בקווים כלליים את מהלך המחקר: השאלות בהן יעסוק, רקע תיאורטי ומחקרי, השערות והנחות כלליות, תיאור שיטת המחקר ופרטים חיוניים נוספים.

מהלך הלימודים וכתיבת עבודת המחקר

השלב הראשון בלימודים לקראת תואר דוקטור, כולל השתתפות פעילה במספר מצומצם של קורסים וכתיבת הצעת מחקר.

לרוב נידרש תלמיד תואר שלישי ללמוד בין שלושה לארבעה קורסים בהתאם להחלטת מנחה העבודה ולאחר אישור ועדת הדוקטורט.

שלב כתיבת הצעת המחקר נמשך לרוב כשנה אך ניתן להאריכו כאשר ישנה סיבה מוצדקת ואם ישנו צורך.

לאחר אישור הצעת המחקר על ידי מומחים בתחום מן האוניברסיטה וממוסדות אקדמיים אחרים, מתחיל שלב הלימודים השני הנמשך כשלוש שנים.

במהלך שלב זה כותב הדוקטורנט את עבודת המחקר.

גם את שלב הכתיבה ניתן להאריך במידת הצורך.

עבודת הדוקטורט נבדקת, לאחר הגשתה, על ידי מספר מומחים בתחום שאינם משתייכים לאוניברסיטה בה התמחה הסטודנט.

לאחר שעבודת המחקר אושרה, זכאי הסטודנט לקבל את תואר הדוקטורט.

מלגות לדוקטורט

סטודנט הלומד לקראת תואר דוקטורט, זכאי לקבל מלגות קיום ותמיכה כספית משני סוגים עיקריים:

• מלגה שבמסגרתה מקבל הסטודנט פטור מתשלום שכר הלימוד למשך שלוש שנים

• מלגת קיום הניתנת למספר מוגבל של סטודנטים לפי אמות מידה אקדמיות שונות. מלגה זו כוללת תשלום קבוע של 3,000 ש"ח עד 4,000 ש"ח לחודש במשך שלוש שנים

היום יכולים בעלי החיים השונים לקבל טיפול רפואי מסור ומתקדם, לא פחות מזה הניתן ברפואה האנושית, הכולל אפילו טיפולי שיניים, ניתוחים וכירורגיה, אנטיביוטיקה, טיפול הורמונלי וטיפולים אחרים.

הווטרינר הוא, למעשה, דוקטור לרפואה וטרינרית (DVM) ומשמש כ"רופא חיות".

היום ישנם וטרינרים בעלי תחומי התמחות שונים ורבים: וטרינרים המטפלים בבעיות רפואיות של חיות הבית, וטרינרים המטפלים בחיות המשק, וטרינרים העוסקים בטיפול בחיות בר ועובדים בשמורות טבע פתוחות או בגני חיות ווטרינרים המתמחים בתחומים אחרים.

היכן לומדים וטרינריה?

רפואה ווטרינרית לקראת תואר דוקטור, ניתן היום ללמוד באוניברסיטה העברית.

נוסף לתואר דוקטור בווטרינריה, ניתן ללמוד מקצועות אחרים הקשורים בבעלי חיים: עוזר וטרינר, פסיכולוגיה של בעלי החיים, טכנאי וטרינר, מטפל מוסמך ברפואה משלימה לבעלי חיים, תרפיה עם בעלי חיים ומקצועות נוספים. בנוסף לכך, ניתן ללמוד גם באוניברסיטאות שונות ברחבי העולם.

שלא כמו בישראל, במדינות רבות בעולם ניתן ללמוד לקראת תואר ראשון ושני בווטרינריה.

אך כדי לעבוד בתחום בארץ, נדרשים הבוגרים להיות בעלי תואר דוקטור ולעמוד בהצלחה בבחינת הרישוי וההסמכה של משרד הבריאות.

תנאי קבלה ללימודי וטרינריה

כדי להתקבל לחוג לוטרינריה בארץ, צריכים המועמדים להיות בעלי תואר ראשון מאוניברסיטה ישראלית מוכרת במוצע ציונים מעל 85 בתחום הקשור למדעי הטבע והביולוגיה: חקלאות, רפואת שיניים, מדעי הרפואה, ביוטכנולוגיה, רוקחות, פסיכו – ביולוגיה או כל מקצוע רלוונטי אחר.

לימודי וטרינריה נמשכים כשבע שנים, כולל שלוש שנים של התואר הראשון וארבע שנים נוספות לקראת קבלת תואר דוקטור בווטרינריה.

תחומי לימוד

לימודי הווטרינריה כוללים שילוב של קורסים תיאורטיים ושל התנסות מעשית: הרצאות שונות, תרגילים, הגשת עבודות וגם תרגול מעשי במעבדות הכולל אבחון בעיות, אבחון מחלות וטיפול בבעלי חיים.

שנת הלימודים האחרונה לקראת התואר מוקדשת כמעט כולה לעבודה מעשית מקיפה בתחומים שונים של רפואה וטרינרית: עבודה בבתי חולים וטרינריים, עבודה קלינית עם סוגים שונים של בעלי חיים, כדוגמת חיות מחמד או חיות משק ועבודה משותפת עם צוות הבריאות.

נוסף לכך, במהלך שנת לימודיו האחרונה, יידרש הסטודנט לתרגל ולעבוד שעות ארוכות גם בסופי שבוע, בחגים ובמשמרות ערב ולילה.

לאחר סיום הלימודים ואם עמדו בהם בהצלחה, יקבלו הסטודנטים, נוסף לתואר דוקטור, גם רישיון של מנהל השירותים הווטרינריים בארץ ושל משרד החקלאות המאפשר להם לעסוק בתחומי הרפואה הווטרינרית השונים במדינת ישראל.

הבוגרים יכולים לפתוח מרפאה פרטית ולעסוק ברפואה וטרינרית או להשתלב באחת מהמשרות השונות במערכות הבריאות בארץ.

נוסף לכך, יוכלו הבוגרים להשתלב בגופים שונים, כדוגמת: החברה להגנת הטבע, בעמותות המטפלות בחיות, בגני חיות, ברשויות מקומיות ובמקומות נוספים.

מי עוסק בסיעוד?

מרבית האחיות והאחים בארץ עובדים במסגרת בתי החולים והם מהווים חלק בלתי נפרד מהצוות המעניק טיפול רפואי מקיף לכל חולה לפי צרכיו.

האחים והאחיות הם האחראיים על מתן התרופות במינונים מדויקים לפי הוראות הרופא, הם לוקחים חלק פעיל בניתוחים שונים, ואחראים על ניהול טיפולי תקין של המחלקות השונות: מחלקת ילדים, מחלקות חולי הסרטן, מחלקה אורטופדית ומרפאות ומכונים שונים.

לימודי סיעוד

מטרתם של לימודי סיעוד היא להקנות ידע תיאורטי ומעשי בנושאי בריאות ולהכשיר אחים ואחיות לקראת קליטה בתפקידי סיעוד שונים הקיימים במערכות הבריאות בארץ.

תחום הסיעוד מתרכז מעצם טבעו בסיוע, בטיפול ובשמירה על בריאותם ותפקודם של חולים בקהילות שונות.

במסגרת עבודתם צריכים האחים והאחיות להיות אדיבים מאוד, רגישים וקשובים לבעיותיו של המטופל.

עליהם לדאוג לניקיונו במידה ואינו יכול לעשות זאת בעצמו, לסייע לו בביצוע פעולות בסיסיות כדוגמת אכילה, להשגיח על בריאותו ולבצע פעילויות נוספות.

תוכנית הלימודים

תוכנית הלימודים כוללת לימוד תיאורטי מעמיק וגם הכשרה מעשית מקיפה בתחומי הבריאות והטיפול.

בין השאר, נלמדים נושאים בעלי חשיבות, כדוגמת: שיטות טיפול שונות גם במצבים של מחסור במשאבים, אבחון מחלות שונות, חיסונים, דרכי טיפול, שימוש במכשירים וציוד רפואי ונושאים רבים נוספים.

לצד הלימוד התיאורטי מתחילים הסטודנטים להתנסות בתחום הקליני והמעשי כבר במהלך השנה הראשונה, כאשר נושאי הלימוד השונים מתחלקים לשלושה ענפים מרכזיים:

• מדעי הטבע – תחום זה כולל את כל המקצועות הקשורים באופן ישיר ועקיף לגוף האדם: אנטומיה, פיזיולוגיה, כימיה, פיזיקה, ביולוגיה של התא, מיקרוביולוגיה, ביוכימיה, אימונולוגיה ונושאים אחרים

• מדעי החברה – תחום זה כולל מקצועות הקשורים להתנהגות האנושית: פסיכולוגיה פרטנית, התפתחותית וחברתית, סוציולוגיה, סטטיסטיקה, שיטות מחקר, מנהל, כלכלה ונושאים נוספים

• לימודים קליניים – תחום זה כולל נושאים, כדוגמת מתן שירותי בריאות בתוך הקהילה, פיתוח ותרגול של מיומנויות טיפול ושל ניהול, שילוב בין ידע תיאורטי ובין ידע מעשי, ערכים מקצועיים, אתיקה רפואית, מיומנויות בינאישיות ונושאים נוספים

היכן לומדים?

ניתן היום ללמוד לקראת תואר בסיעוד ביותר מעשרים מוסדות לימוד להשכלה גבוהה במקומות שונים בארץ.

מרבית מסלולי הלימוד בסיעוד מתקיימים בבתי הספר לסיעוד של בתי החולים השונים, כדוגמת בית הספר לסיעוד בהדסה הר הצופים, אך ניתן גם ללמוד במסלולי הלימוד בתחומי הסיעוד השונים באוניברסיטאות המובילות כדוגמת אוניברסיטת חיפה או אוניברסיטת בן גוריון בנגב.

במרבית מוסדות הלימוד נמשכים הלימודים לקראת תואר בסיעוד כארבע שנים, ובסופם מקבלים הסטודנטים תואר ראשון בסיעוד (B.SN) ותעודת אח מוסמך או אחות מוסמכת (RN).

היום ניתן גם ללמוד סיעוד במסלול הסבת אקדמאים הנמשך כשנתיים ובסופו לקבל תעודת אח מוסמך או אחות מוסמכת (RN).

כמו כן, קיימים לימודי סיעוד מתקדמים לקראת תואר שני ודוקטורט בסיעוד; לימודים אלה הם מחקריים במהותם.

מכללות – הזדמנות שווה להשכלה גבוהה

ההיצע הגדל והולך של מכללות שונות גרם לתהליך חיובי של הקלה בתנאי הקבלה לקראת לימודי תואר ראשון ואף הגדיל את היצע מסלולי הלימוד הקיימים.

אם בעבר יכלו מועמדים שונים רק לחלום על לימוד מקצועות פופולאריים כדוגמת משפטים, בשל תנאי הקבלה הגבוהים ביותר, היום יכול כל צעיר המעוניין להפוך לעורך דין להירשם לאחת המכללות המובילות בתחום ולרכוש השכלה משפטית גם ללא צורך לנסות ולצלוח את תנאי הסף הבלתי אפשריים.

אוניברסיטאות – הכוח האקדמי המוביל

במדינת ישראל ישנן שמונה אוניברסיטאות: האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת תל-אביב, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בר-אילן, מכון וייצמן, הטכניון, אוניברסיטת בן-גוריון והאוניברסיטה הפתוחה.

האוניברסיטאות הן, בראש ובראשונה, מוסדות מחקריים המקדישים את עיקר מאמציהם למחקר ולפיתוח.

באוניברסיטאות ניתן ללמוד במסלולי לימודי שונים לקראת תואר ראשון, תואר שני ולדוקטורט.

תנאי הקבלה לאוניברסיטה בעיקר במקצועות הפופולאריים ביותר הם גבוהים ביחס לתנאי הקבלה במכללות ולרוב גם רמת הלימודים היא גבוהה מעט מזו הנהוגה במכללות.

מכללה או אוניברסיטה?

אין ספק, כי הגידול במספרן של המכללות השונות הוא חיובי ביותר, תורם לחברה ומאפשר כמעט לכל אדם לרכוש השכלה אקדמית. עם זאת, השאלה "היכן ללמוד?" איננה כה פשוטה, שכן היא משפיעה על החיים האישיים בהווה ובעתיד וקשורה בשיקולים רבים.

מהו היקף הידע הנרכש, מה גובה שכר הלימוד וההוצאות הנלוות האחרות, מהי ההשקעה הנדרשת בלימודים ומהן אפשרויות התעסוקה לאחר סיום הלימודים, הן מקצת מהשאלות המתעוררות לפני ההחלטה היכן ללמוד.

יתרונות וחסרונות

באוניברסיטאות השונות תנאי הקבלה הם, כאמור, גבוהים מאוד וכוללים לעיתים דרישה לציון פסיכומטרי השואף ל-700 וממוצע ציוני בגרות בהתאם.

לעומתן המצב במכללות מבחינת תנאי הקבלה הוא סביר הרבה יותר. היום ניתן ללמוד משפטים, הנדסה או כל מקצוע יוקרתי אחר במכללות טובות ומקצועיות גם ללא צורך לעמוד בתנאי קבלה לא ריאליים.

שכר הלימוד במכללות הפרטיות הוא גבוה בצורה משמעותית ביחס לשכר הלימוד המסובסד באוניברסיטאות.

אמנם, תנאי הלימודים בהן נוחים ביותר אך רבים מהסטודנטים אינם יכולים לעמוד בהוצאות הכרוכות בלימודים במכללות הפרטיות המובילות.

רמת הלימודים בחוגים השונים באוניברסיטאות היא לרוב גבוהה יותר מזו הקיימת במכללות וכן הדרישות השונות המוצבות לסטודנטים בדרך אל התואר המיוחל.

בשוק העבודה בישראל קיימת עדיין העדפה לבוגרי אוניברסיטאות על – פני עמיתיהם בוגרי המכללות. אמנם, גם למכללות ישנם בוגרים טובים ביותר שהשתלבו בשוק העבודה בהצלחה, אך העובדות בשטח עדיין פועלות לטובתם של בוגרי האוניברסיטה גם אם ללא הצדקה ממשית.

מתלבט מה ללמוד? הנה כתבה שתעשה לך סדר בראש: עצות שימושיות לבחירת מקצוע לימודים.
רוצה לדעת איזה מקצוע הכי מכניס? כל הפרטים בכתבה הבאה: איזה מקצוע לימודים הכי כדאי כלכלית?

האוניברסיטאות בישראל

בישראל ישנן היום שמונה אוניברסיטאות: אוניברסיטת תל-אביב, האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת חיפה, הטכניון, האוניברסיטה הפתוחה ואוניברסיטת בן-גוריון.

האוניברסיטאות השונות מציעות מסלולי לימודים לקראת תואר ראשון, תואר שני ולתואר דוקטורט במגוון רחב של תחומים.

מכון וייצמן, שלא כמו שאר האוניברסיטאות, מעניק לבוגריו רק תארים מתקדמים.

לעומת האוניברסיטאות, במוסדות להשכלה גבוהה אחרים ובמכללות לרוב לא מתקיימים לימודים לתארים מתקדמים.

האוניברסיטות השונות בישראל נמצאות תחת פיקוחה של המועצה להשכלה גבוהה והן זוכות למימון ולתקציב שנתי מהמדינה.

התארים השונים אותן מעניקות האוניברסיטאות מוכרים על-ידי המועצה להשכלה גבוהה.

גובה התקציב לאוניברסיטאות קובע את גובה שכר הלימוד אותו רשאיות האוניברסיטאות לגבות מהסטודנטים.

מסיבה זו, עלות שנת לימודים לקראת תואר אוניברסיטאי היא זולה בצורה משמעותית ביחס לעלותה במכללה או במוסד אקדמי אחר ובלתי תלוי.

במה שונה אוניברסיטה ממכללה?

לעומת מכללות או מוסדות להשכלה גבוהה אחרים, באוניברסיטאות מספר הסטודנטים גדול ביותר, ישנו מגוון רחב יותר של תחומיי לימוד וגם הסגל האקדמי הוא גדול יותר.

נוסף לכך, הלימודים לקראת תואר ראשון וההכשרה המקצועית באוניברסיטאות הם רק חלק קטן מהפעילות המקצועית של המוסד, המתרכזת, מטבע הדברים, בעיקר במחקר ובהכשרה של דור החוקרים הבא במטרה לתרום להתפתחות החיים בתחומים שונים בארץ ובעולם.

כמו כן, לרוב רמת הלימודים באוניברסיטאות היא יחסית גבוהה מזו הקיימת במכללות וגם הדרישות המוצבות לסטודנטים.

תנאי קבלה לאוניברסיטאות

תנאי הקבלה לאוניברסיטות הם קשים יותר מאלה הנהוגים במכללות השונות, והם נקבעים ביחס ישיר לדרישות הפקולטה ולתחומיי הלימוד.

שני התנאים ההכרחיים והבסיסיים ביותר לקבלה למוסד אוניברסיטאי כלשהו הם המבחן הפסיכומטרי וציוני תעודת הבגרות.

השקלול המשותף של ציוני הבחינה הפסיכומטרית עם ממוצע ציוני הבגרות הוא זה הקובע, האם המועמד יתקבל למסלול הלימודים עליו חלם.

ככל שמקצוע הלימוד הוא מבוקש יותר וללא קשר ישיר לרמת הלימודים, כך עולות דרישות הקבלה אליו.

לדוגמה, כדי להתקבל היום ללימודי משפטים צריך המועמד להשיג ציון השואף ל-700 נקודות בפסיכומטרי וממוצע ציוני הבגרות שלו צריך לנוע בסביבות ה-90.

לעומת זאת, כדי להתקבל ללימודים בפקולטה למדעי הרוח או בפקולטה לחינוך, יסתפקו באוניברסיטה בהרבה פחות.

כדי להתקבל ללימודים לתארים מתקדמים, צריכים המועמדים להציג תואר ראשון בתחום בו הם מעוניינים להתמתחות או לעשות לימודי השלמה.

נוסף לכך, כוללים תנאיי הקבלה לתארים מתקדמים באוניברסיטה גם דרישה לממוצע ציונים גבוה בתואר הראשון ולעיתים אף ריאיון אישי הבוחן את התאמתו של המועמד ללימודי ההמשך.