מוסדות הלימוד לרפואה בישראל נמצאים כיום במקום טוב בכל הקשור לרמתם האקדמית ולרמת הסטודנטים ביחס לעולם.

המובילות הטכנולוגית והחדשנות של הרפואה בארץ יחד עם הקושי העצום בקבלה למוסדות המלמדים רפואה הופכים את הרופאים הישראלים למוצר מבוקש בחלקים שונים של העולם, ובייחוד בארה"ב.

רופאים ישראלים צעירים רבים רואים בעבודה של מספר שנים בארה"ב, או אף מעבר לצמיתות למערכת הבריאות האמריקאית, הזדמנות אדירה  בכל הקשור לפיתוח הקריירה ואופק ההשתכרות שלהם.

השילוב של שכר גבוה יותר בשיעור של מאות אחוזים לעיתים, לעומת הנהוג במערכת הבריאות הישראלית תוך אפשרות לעבוד בכמה מבתי החולים המפורסמים והידועים בעולם לצד טובי המומחים בתחומם, הופכים את המעבר לארה"ב לאופציה הנראית כדאית לרופאים רבים.

קיראו בהרחבה על: מבחני SAT וכן מידע למי שרוצה לעבוד בסיעוד בארה"ב

הסמכת ה-ECFMG

מערכת הבריאות האמריקאית זיהתה צורך להפעיל מערכת סינון מוסדרת לבחינת כושרם של רופאים בוגרי בתי ספר לרפואה מחוץ למדינה לעסוק ברפואה בארצות הברית.

על מנת להתקבל לעבודה בבית חולים אמריקאי – כמתמחים או כרופאים מן המניין על המועמדים לקבל הסמכתם מה-  Educational Commission for Foreign Medical Graduates, ועדה ייעודית שתפקידה הינו בחינת יכולותיהם של המועמדים השונים.

השלב החשוב ביותר בקבלת ההסמכה מהוועדה הינו מבחן ה-USMLE מבחן המורכב משלושה חלקים שמטרתו הינה בחינת הידע הקיים אצל הרופאים בוגרי המוסדות הזרים במקצועות הרפואה השונים.

המקבילה הישראלית: מבחן מר"ב

מה שצריך וחשוב לדעת על המבחן…

מבחן ה-USMLE מורכב משלושה חלקים מרכזיים. חלקו הראשון של המבחן כולל בחינה של שליטתו של הנבחן במושגים ועקרונות שונים בנושאי רפואה ובמדע ויישומם.

המבחן מבוסס על ידע הנצבר אצל סטודנטים אמריקאים בשנתיים הראשונות ללימודיהם בבית הספר לרפואה, המקבילות לארבע השנים הראשונות בבית ספר ישראלי.

המבחן שנערך על מחשב יכול להיערך בארה"ב או מחוצה לה. הנושאים הינם מגוונים ונעים בין אנטומיה, נוירולוגיה, גנטיקה, תזונה ועוד תוך התמקדות במערכות שונות בגוף האדם.

חלקו השני של המבחן כולל בחינה של יישום קליני של ידע רפואי – גם הוא מחולק לשני חלקים הנערכים שניהם בארה"ב בלבד.

בחלק הראשון יעברו המועמדים בחינה מדוקדקת על מחשב של הידע אותו צברו במהלך לימודיהם בתחומים רפואיים מגוונים בדגש על יישומם הקליני. בחלק השני יעברו המועמדים בחינה מעשית על שחקן המדמה חולה בו יבחן הידע שלהם בזמן אמת.

חלקו השלישי של המבחן נערך גם הוא בחו"ל, מתבצע מול מחשב וכולל ישום ידע רפואי והתנהלות מול החולים ברמה הנדרשת מרופא מוסמך אמריקאי פר אקסלנס.

מועמד אשר צלח את השלב הראשון, יוזמן להשלים את ההליך במוסדות רפואיים נבחרים בארה"ב.

הכנה למבחן USMLE

לימודים והכנה מיטבית למבחן כוללים שני רבדים. ברובד הראשון קיים כמובן הצורך לחזרה אינטנסיבית ומלאה על הנושאים המקצועיים השונים שכן רמת המבחן גבוהה ולא מתפשרת.

ברובד השני קיימת חשיבות להכנה מדוקדקת לבחינה בשפה האנגלית.  במסגרת בית הספר האמריקאי ללימודי אנגלית קיימת התמחות מיוחדת להכנת מועמדים לבחינה תוך שימוש בניסיון רב השנים שנצבר בבית הספק בהכשרה לבחינות מסוג זה.

קיראו בהרחבה על: לימודי אנגלית

לימודים לתואר מוסמך בארצות הברית הנם משאת נפשם של סטודנטים רבים ברחבי העולם מזה שנים לא מעטות. היותן של האוניברסיטאות האמריקאיות אבן שואבת לטובי החוקרים והמרצים בעולם הפכה אותן ליוקרתיות במיוחד בקרב סטודנטים ומעסיקים כאחד.

ארה"ב, ככלכלה החשובה והגדולה בעולם מזה עשורים רבים, היא גם המקום אליו שואפים רבים להגיע כדי לתקוע יתד בפירמות ובתאגידים המובילים בעולם וכך להביא למקסימום את יכולתם למצות את יכולותיהם ולהשתכר בהתאם.

מחקרים הוכיחו כי בוגרי תואר שני באוניברסיטאות יוקרתיות בארה"ב מגיעים למשכורות שנתיות גבוהות במיוחד, כאלה שכמעט כל אחד מאיתנו מפנטז עליהן. רוצה לעשות תואר שני בארה"ב?

בדרך לשאיפה ללמוד תואר שני בארצות הברית עומד מבחן GRE או GRE Test. זהו מבחן המהווה חלק מתהליך הקבלה לכמעט כל מוסד אמריקאי ללימודים גבוהים בעת קבלתם של סטודנטים לתואר שני.

דברים שחשוב לדעת על מבחן GRE

הרציונאל העומד מאחורי קיום מבחן GRE  דומה לרציונאל העומד מאחורי מבחן פסיכומטרי הנהוג במקומותינו.

לצד בחינת ציוני התואר והרקע של כל מועמד, החליטו מוסדות הלימוד כי יש להכניס לשקלול הנתונים אמת מידה אובייקטיבית, עם 'רצפה ישרה' בה יהיה אפשרי מצידם לבחון את יכולותיהם האנליטיות והאקדמיות של המועמדים בתנאי מעבדה כמעט.

כך, נולד המבחן אשר מהווה חלק מתהליך הקבלה למוסדות אמריקאיים לתואר שני זה שנים. על חיבורו של המבחן, בדיקתו ופיקוח על מהלכו התקין אחראי המקביל האמריקאי למרכז הישראלי לבחינות והערכה, ה-ETS שבית הספר האמריקאי ללימודי אנגלית הוא נציגו הרשמי היחיד בישראל העורך את המבחן מטעמו.

מבנה המבחן

GRE הוא מבחן המורכב מארבעה חלקים: מילולי, כמותי, מחקרי וכתיבה אנליטית.

• חלק הכתיבה האנליטית יופיע תמיד ראשון בסדר הפרקים, הוא מורכב משני חלק כאשר לחלק הראשון מוקצבים 45 דקות ולחלק השני 30 דקות

• החלק הכמותי כולל 28 שאלות והזמן הניתן לפתרונו הינו 45 דקות

• החלק המילולי כולל בתוכו 30 שאלות והזמן הניתן לפתרונו הינו 30 דקות בלבד

• החלק המחקרי אינו חלק מהציון בבחינה והשאלות בו הינן לצרכי מחקר בלבד

בכל מבחן יהיה גם חלק נוסף, שיופיע בסדר אקראי לאחר חלק הכתיבה האנליטית שמיקומו הוא תמיד ראשון בסדר הפרקים בבחינה.

זהו חלק הפיילוט, שבדומה למקבילו הישראלי בבחינת הפסיכומטרי כולל שאלות שעשויות להיות משולבות בבחינות עתידות, לצרכי בדיקה וניטור של המרכז לבחינות והערכה האמריקאי ואינו מהווה חלק מהציון בבחינה.

הציון בבחינה מחולק לשלושה חלק ונע בין טווח של 200-800 לחלקים המילולי והכמותי ו-1 עד 6 לחלק הכתיבה האנליטית.

מוסדות לימוד שונים עשויים לתת דגש להצלחה בחלקים שונים של הבחינה בהתאם לאופי הלימוד במוסד, החלטה אסטרטגית של קברניטיו או אופי התואר אותו מבקש התלמיד ללמוד.

מועדי הבחינה ועלויות

מבחן ה-GRE נערך כיום בארץ ומתנהלים מול מחשב. עלותה של הבחינה הינה 140 דולרים אמריקאיים לנבחנים מחוץ לארצות הברית כאשר תוקף הציון המתקבל הינו לחמש שנים.

מועדי הבחינה נוחים במיוחד שכן היא נערכת מדי יום פרט לשבתות וחגים. ההרשמה לבחינה הינה דרך מרכז ההרשמה האזורי הממוקם בהולנד, אליו יש לפנות דרך האתר או הטלפון.

רוצה להיות מוכן למבחן GRE? יש לך שאלות? לחץ לפרטים: בית הספר האמריקאי

ההחלטה ללמוד רפואה אינה דומה להחלטה ללמוד כל תואר אחר.

במסגרת לימודי רפואה על המועמד הצעיר ללימודים אקדמיים להפנים כי הוא נכנס למסלול מורכב ורב מכשולים, ממנו יצא רק בעוד יותר מעשור עם מקצוע ובעיקר אחריות של ממש בידיו – רופא מוסמך.

לימודים לתואר ברפואה נחחשבים לקשים ומורכבים יותר מכל תואר אחר ולעובדה זאת יש משמעות רבה.

מסלול החתחתים המפרך אותו עוברים הסטודנטים ובוגרי תואר ברפואה בדרכם אל ההסמכה הנכספת כרופאים, מביא לכך שמועמדים מתאימים רבים, בתחילת שנות העשרים לחייהם, מוותרים מראש על השאיפה להיות רופאים ובוחרים ללכת וללמוד מקצועות 'פרקטיים' יותר מבחינתם.

עם זאת, מערכת הכשרת הרופאים בישראל לא מוותרת על אותם סטודנטים מוכשרים בקלות.

הצורך הבלתי פוסק בכוח אדם איכותי ומוכשר בתחום הרפואה בישראל הביא את המערכת להתגמש ולהעלות פתרונות יצירתיים לגיוסו.

כך, נולדה תוכנית לימודי הרפואה בת ארבע השנים של אוניברסיטת תל אביב.

התוכנית מיועדת לבוגרי תואר ראשון בתחום המדעים המעוניינים לעשות הסבה מקצועית וללמוד רפואה במסלול מקוצר יחסית.

הרציונאל העומד מאחורי התוכנית גורס כי לאחר שסיימו לימודי תואר ראשון, כאשר הם מיושבים יותר בדעתם, יהיו הבוגרים מגובשים יותר לגבי שאיפות הקריירה שלהם וכי זהו עשוי להיות זמן נכון עבורם להחליט בלב שלם כי הם מעוניינים לעסוק ברפואה.

מיון המועמדים באמצעות מבחן מר"ב

כדי לבחון את התאמתם של המועמדים לעסוק במקצוע הרפואה, יצרו במרכז הארצי לבחינות והערכה את מבחן מר"ב (או מירב).

בשלב הראשון יעברו המועמדים בחינת יכולות אנליטיות ושאלון אישיות.

השלב השני, המורכב מתשע תחנות וסימולציות שונות, מבקש לבחון רבדים שונים באישיותם של המועמדים ובשאיפותיהם.

מטרתו של השלב הזה בבחינה הנה להכריע האם המועמדים כשירים ומתאימים להיכנס למסלול לימודים ארוך, מפרך, מורכב פיזית ונפשית – שבסופו יוכשרו כרופאים לכל דבר ועניין.

המבחן כולל שבע תחנות סימולציה בהן יתבקשו המועמדים להראות את תפקודם בסיטואציות שונות של עבודה יחידנית וקבוצתית, הכוללת סיטואציות בהן הם עשויים להיתקל כרופאים אבל לא רק.

בנוסף, קיימות שתי תחנות תחקיר בהן ישאלו המועמדים על תפקודם בסיטואציות שהוצגו לפניהם, וזאת על ידי מומחים מתחום הרפואה ומתחום ההערכה. מתטרתו העיקרית של התחקיר הנה לאמוד על אמינותם ואופיים של הנבחנים.

הכנה למבחן מרב

במסגרת בית הספר האמריקאי קיימת תוכנית רבת מוניטין של הכנה למבחן מר"ב.

התוכנית מכשירה את המועמדים להתמודד עם דרישותיו השונות של המבחן וזאת תוך שימוש בניסיון רב שנים ויכולת לחזות מה הן התשובות אותן מבקשים הבוחנים השונים לשמוע ומהן הסיטואציות המוצגות לרוב בפני הנבחנים.

ההכנה לחינת מרב הוכחה ככזאת המשפרת באופן ניכר את סיכוייהם של המבקשים להתקבל למסלול המיוחד ללימודי רפואה באוניברסיטת תל אביב, ומהווה מעין "תעודת ביטוח" להצלחה במבחן.

מתי ואיפה עוברים מבחן מרב?

מבחן מר"ב נערך אחת לשנה ומורכב משני חלקים. החלק הראשון הכולל שאלון אישיות ובחינת יכולות אנליטיות מתקיים באפריל לרוב באוניברסיטת תל אביב.

החלק השני המורכב מהסימולציות והשיחות האישיות מתקיים במרכז מס"ר בבית החולים תל השומר.

קיראו בהרחבה על: תוכניות לימוד לסטודנטים מצטיינים

תוכנית הלימודים בגיאוגרפיה ולימודי סביבה של מכללת אורנים

בניגוד לאמרה על אותו סנדלר שהלך יחף, שוכנת מכללת אורנים עצמה באזור גיאוגרפי שובה עין, למרגלות שמורת הקישון, בלב אזור ירוק ומרשים. בעקיפים, הוא מהווה כלי לימוד חיוני למסגרת הספציפית הזאת.

במסגרת החוג ללימודי גיאוגרפיה וסביבה יחשפו הסטודנטים לתוכנית לימודים ייחודית כמוה יתקשו למצוא במוסד אקדמי אחר בישראל.

לימודי גיאוגרפיה במכללת אורנים מגיעים ממקום הגורס כי לימודים על סוגי קרקע, סוגי אקלים וטיבם של מקורות מים הם רק תחילתו של סיפור.

תחילתו של סיפור שבקצהו האחר נמצאים האנשים החיים על הקרקע הזו, שותים מהמים הללו, נלחמים עליהם, אוהבים אותם ולעיתים גם סובלים מהם.

בהתאם לכך, התוכנית נותנת דגש עיקרי לקשר שבין האדם לסביבתו וחלק ממטרותיה היא הקניית ערכים של אהבה אמיתית לארץ ולקרקע, קרי חיבור אנושי אליו יכולים להתחבר אנשים מכל קצוות הקשת הפוליטית.

נוסף על כן, בפן המקצועי, המסלול מרחיב בשימוש והכשרה להבנה מעמיקה של עזרים כגון מפות, טבלאות, ונתונים סטטיסטיים. בקיצור – לימודי תואר ראשון כמו שצריך ובלי הנחות!
יחוד נוסף של התוכנית הינו בהתאמת התכנים הנלמדים בה לחומרים הנלמדים בבתי הספר בשכבות הגיל השונות.

במידה ויגלו עניין, יוכלו הסטודנטים הלוקחים חלק בתוכנית ללמוד במקביל לקבלת תעודת הוראה בהוראת גיאוגרפיה לבתי ספר יסודיים ועל יסודיים או על יסודיים בלבד לפי בחירתם.

לומדים גיאוגרפיה דרך הרגליים

נדבך חשוב מאין כמוהו של התוכנית הינם הסיורים המאתגרים, אשר כוללים בחינה מקרוב של שלל סוגיות הנלמדות יום-יום בשיעורים.

שני יתרונות מהותיים צומחים מגישה זו: הסטודנטים מקבלים את האפשרות להתפרק מעט מאורח החיים הדרשני והלוחץ של הלימודים לתואר ולצד זה מקבלים גישה בלתי אמצעית לחומר התיאורטי הנלמד בין כתלי המכללה.

זוהי הדרך הטובה ביותר, ויש שיטענו כי אף היחידה, להפנים באמת עקרונות וערכים הנלמדים בזמן לימודי גיאוגרפיה וסביבה.

ככל הידוע לנו, אין עוד מכללות בישראל במציעות לימודי בשטח… אבל אולי מכללת אורנים עשתה תקדים חשוב!

כמו כן, כוללת התוכנית מגוון קורסים מרתקים בנושאים מגוונים הנלמדים בחופשות לפי בחירה מצד הסטודנטים.

בסיום הלימודים, יוכלו הסטודנטים היוצאים משערי המכללה לבוא וללמד באחד ממוסדות החינוך הפורמאלי או הלא פורמאלי, שם יוכלו להעביר לדורות הבאים מקצוע מרתק המעביר את הלומדים אותו תהליך אמיתי וכנה של חינוך והקניית ערכים.

הרשמה עלויות ותנאי קבלה למסלול לימודי תואר ראשון בגיאוגרפיה ולימודי הסביבה

הקבלה למכללת אורנים תלויה בסיכום תוצאות הבגרות וציון פסיכומטרי לפי נוסחה המפורטת בתקנון המכללה. קיימים גם חריגים שונים המאפשרים לסטודנטים מרקעים שונים להתקבל ללימודים.

המכללה רואה לנגד עיניה כערך חשוב את הצורך לקיים סביבת לימודים פלורליסטית ועשירה, ומדגישה את הפן החברתי וההווי כחלק מליבת הלימודים.

שכר הלימודים במכללת אורנים, שהיא אחת הוותיקות והמוערכות בישראל הינו כשכר לימוד אוניברסיטאי.

קיראו בהרחבה על: לימודי תיירות ומלונאות

בשנת 1978 הוקמה המכללה למנהל על ידי הסתדרות הפקידים, לשם קיום הכשרות מקצועיות מסוגים שונים כגון הנהלת חשבונות, קלדנות ועוד.

המוסד התקיים בתל אביב עד לשנת 1992 עת קיבל הרשאה מהוועדה הארצית להשכלה גבוהה לקיים לימודים אקדמיים.

באותה שנה הוקם המסלול האקדמי של המכללה למנהל והופרד מהמסלול הלא אקדמי שהמשיך להתנהל תחת השם המכללה למנהל.

המסלול האקדמי המכללה למנהל

למעשה, מהווה המסלול האקדמי של המכללה למנהל את המכללה הפרטית הראשונה בישראל.

כיום, עם 12,000 סטודנטים, 9 יחידות אקדמיות ועשרות מסלולי לימוד שונים, נחשבת המכללה למנהל לאחד מהמוסדות האקדמיים החשובים והמוערכים במדינה.

למכללה למנהל חלק משמעותי בעיצוב ותיוג המכללות כמוסדות לימודים מכובדים ונחשקים.

במהלך השנים עברה עיקר פעילותו של המסלול האקדמי לעיר ראשון לציון, שם הקצתה העירייה כ-130 דונם בשטח העיר להקמת קמפוס המסלול האקדמי.

בשנת הלימודים תשס"א הושלם המעבר עם העברתו של בית הספר לתקשורת מהקמפוס הישן בתל אביב אל ראשון לציון והביא לסגירתו הסופית של הקמפוס הראשון של המכללה בתל אביב.

קיראו בהרחבה על: לימודי תקשורת

בקמפוס בראשון לציון מתקיימים כיום חיים אקדמיים ענפים והוא שוקק חיים. בעתיד, מתוכננים לקום בקמפוס מרכז ספורט, מעונות סטודנטים ומבנים נוספים שיהפכו אותו לקמפוס המתוכנן והמרשים במדינה.

תחומי הלימוד במסלול האקדמי הינם: משפטים, פסיכולוגיה, כלכלה, מדעי המחשב, תקשורת, עיצוב פנים ומסלול ללימודי מדעי ההתנהגות.

לצידם פועלת תוכנית 'שער פתוח' המאפשרת למועמדים בעלי פוטנציאל שלא עומדים בתנאי הקבלה הרגילים של המסלול האקדמי ללמוד שנת לימודים ראשונה במתכונת מיוחדת במקצוע מסוים על פי בחירתם ואם עמדו בממוצע ציונים מסוים מתאפשר להם להמשיך בלימודים אקדמיים רגילים באותו המקצוע.

ביה"ס למשפטים של המכללה למנהל קנה לעצמו שם כאחד ממוסדות הלימוד המכובדים בארץ למשפטים. ביה"ס מעסיק את מיטב החוקרים והמרצים וניכס לעצמו ייחוד בגישתו המחקרית והלימודית.

בוגריו של ביה"ס למשפטים מוצאים דרכם אל העלית של משרדי עורכי הדין בישראל וכיום ניתן למצוא שותפים בכירים שהם בוגרי בית הספר כמעט בכל משרד מסחרי בעל שם הפועל במדינה לצד עמדות מפתח בשירות הציבורי.

ייחודו של המסלול האקדמי במכללה למנהל

המסלול האקדמי מתייחד בגישה האקדמית הלא שגרתית של קברניטיו. אלה, שמו לעצמם למטרה להכשיר את הסטודנטים בצורה המיטבית לקראת האתגרים שצופן להם עולם התעסוקה העתידי.

עם השנים נוצרו בבית הספר מספר תארים מתקדמים בעלי דגשים מיוחדים ההופכים את בוגריהם לבעלי מומחיות יחודית המבליטה אותם במציאות העסקית בישראל.

כיום ניתן למצוא במסלול בין השאר תארים מתקדמים בייעוץ ופיתוח עסקי, בלימודי משפחה, במסים ועסקים וכן תארים משולבים אטרקטיביים כגון משפטים וחשבונאות.

למסלול האקדמי יש כיום כ-34,000 בוגרים והוא מקפיד לקיים רשת קשרים ענפה בין בוגריו, הגדלה תדיר והופכת את הלימודים בו לכרטיס ביקור אטרקטיבי של ממש.

קיראו בהרחבה על: מכללת אורנים וכל על מכללת תל חי בצפון

קבלת החלטה על מסלול לימודים היא אחת ההחלטות הקשות שאדם לוקח בחייו.

בזבוז של עשרות אלפי שקלים ושנים רבות מהחיים בלמידת מקצוע 'לא מתאים' מעלה חשש גדול אצל רבים.

כתוצאה מכך, הם דוחים את ההחלטה במידת האפשר, רק כדי לגלות שגם אחרי מספר שנים עדיין אין להם ולו מושג קלוש לגבי המסלול אליו הם יירשמו.הדגשים בבחירת מסלול לימודים

מספר תחומי לימודים עומדים על הכף עבור כל אחד ואחד.

ההבדלה ביניהם כוללת מספר רב של גורמים הצריכים להילקח בחשבון: רמת הקושי של המקצוע, אפשרויות התעסוקה במקצוע, המוסדות המלמדים אותו, גובה שכר הלימוד, מלגות זמינות, תנאי הקבלה והרשימה עוד ארוכה.

איך יודעים איזו חשיבות לייחס לכל גורם? כיצד עושים את החיבור הנכון של התנאים השונים? שאלות אלה אינן פשוטות כלל, מאחר ואין נוסחה מדויקת לכך.

אז איך בכל זאת בוחרים מסלול לימודים?

מה צריך להנחות אתכם בבחירת מסלול לימודים?

גם אם במקרים רבים אין קשר ממשי בין התואר האקדמי של האדם למקצוע בו הוא עוסק הלכה למעשה, הרי שמטרתן של מוסדות הלימוד היא אחת: להקנות ללומדים בהם את הכלים שיאפשרו את השתלבותם העתידית במקצוע או בתחום מסוים.

ככל שהאדם מתבגר, הוא מבין יותר ויותר את מעלותיו, כישוריו, וגם את חסרונותיו.

לכן, כשבוחרים מסלול לימודים, יש לשקלל את כל היבטיו, לצד הכישורים האישיים של המועמד. המסלול שישלב בין כל הגורמים בצורה הטובה ביותר הוא כנראה האידיאלי עבורכם.

אני לא יודע במה אני טוב! מה לעשות?

שאלה זו נשאלת על ידי רבים. פיתרון אפשרי במקרה הזה הוא שימוש בכלי הכוונה מקצועיים. קיימים כיום סוגים שונים של מבחני התאמה, אשר מנבאים, במידה זו או אחרת, את תחומי הלימוד שמתאימים לכל אדם, לפי תוצאותיו במבחן.

מלבד זאת, גם עזרתם של יועצי לימודים היא לגיטימית בהחלט. אלה יראיינו את האדם, ועל סמך סימולציות שונות ימליצו על תחום לימודי המתאים לו, לדעתם המקצועית.

איך יודעים שהבחירה היא נכונה?

ובכן, כשבוחרים מסלול לימודים שמתאים לכם באמת, אתם מוצאים עניין בחומר הנלמד, עומדים בדרישות האקדמיות, וכאשר גם התנאים האחרים של הלימודים מתאימים לכם (מיקום המוסד, שכר לימוד) אתם יכולים להבין שאתם נמצאים בדיוק היכן שאתם אמורים להיות.

קיראו דיון מעניין בשאלה: איפה ללמוד? מכללה או אוניברסיטה

האם ניתן לתקן במידה וטועים?

חשוב להבין כי כל סטודנט הוא קודם כל בן אדם, ולכן גם הוא עשוי לטעות לפעמים. אם אתם לא מתחברים לשיעורים בקורסים השונים, או לא רואים את עצמכם כחלק מהמקצוע – זהו בהחלט לא סוף העולם.

גם אם בזבזתם אלפי שקלים ומספר שנים מחייכם.

אפשרות של הסבה מקצועית אפשרית תמיד עבור סטודנטים ואקדמאים. בנוסף, במקרים רבים מתברר כי הלימודים לאו בהכרח היו לשווא, והם מאפשרים קבלת פטורים בקורסים שונים והקלות בהיקף הלימודים, מה גם שתואר אקדמי תמיד נראה טוב בקורות החיים.

קיראו עוד כמה עצות מועילות לבחירת מקצוע לימוד

בנוסף לכך מתוקף העובדה שהממסד האקדמי הפך למודע לצרכים הייחודיים של כל מגזר, יושמו דגשים גם על הקמה של מוסדות אקדמיים ההולמים את צרכי המגזר הדתי.

יחד עם פעילות הממסד בהיבט זה, חלה גם עליה בפתיחות ובנכונות של המגזר הדתי לצרוך לימודים אקדמיים.

שינוי בתפישה זו נעוץ הן בהיבט של שיפור היכולת להתפרנס וכן מתוקף יציאתן של נשים דתיות אל שוק העבודה.
מסלולי לימוד ייעודיים למגזר הדתי

כחלק מצרכיו הייחודיים של המגזר, הוקמו מוסדות ללימודים שאינם קודש ונושאים אופי של מוסדות תורניים. קיימים כיום בישראל מוסדות אקדמיים שניתן ללמוד בהם בהפרדה בין נשים לגברים, על מנת להלום את אורח החיים הדתי.

בנוסף, קיימים מוסדות לימודיים אשר אינם מוגדרים כדתיים, אף מתוקף פעילותם מאפשרים תנאים סביבתיים ללימודים עבור מגזר זה.

האמור מתייחס למשל למכללות שבהם היה ניתן לרכוש השכלה בחינוך והוראה כדוגמת מכללות יעודיות לבנות, וכיום חל שינוי מובהק, כאשר סטודנטים, הן נשים והן גברים בקרב המגזר הדתי לומדים גם במוסדות דתיים שבהם מלמדים מקצועות מגוונים כגון: לימודי חינוך, רפואה משלימה, ראיית חשבון, אמנות, קולנוע,
תקשורת ואפילו לימודי משפטים במסלול לדתיים.

בנוסף יש מוסדות המאפשרים לימודים בתחומים טכנולוגיים כדוגמת לימודי מחשבים, אלקטרוניקה ומקצועות מדעיים.

עוד ניתן למצוא מסלולים אקדמיים במסגרות ייעודיות עבור חרדים בבני-ברק ובירושלים ובהם ניתן ללמוד גם את הנושאים הבאים: כלכלה, מדעי המחשב, לוגיסטיקה, עבודה סוציאלית, וכיום בוחנים תוכניות נוספות אשר הוגשו לאישור המועצה להשכלה גבוהה.

מוסדות לימוד המתאימים לדתיים

כיום קיימים מסלולי לימוד מגוונים עבור המגזר הדתי וניתן לשלב בהם לימודי תעודה כמו גם לימודי תואר ראשון ותארים מתקדמים נוספים.

מוסדות הלימוד האקדמיים המוצעים לדתיים הם בראשונה האוניברסיטאות והמובילה בהם היא אוניברסיטת בר-אילן, המזוהה עם תפישת עולם דתית.

בנוסף קיימות מכללות אשר בהם מתקיימים לימודים בהפרדה מגדרית כדוגמת מכללת ליפשיץ ועיסוקה העיקרי הנו במסלול לימודי חינוך.

מכללת תלפיות לדוגמה מאפשרת לימודים מופרדים בתחומים טיפוליים בעיקר אך ורק עבור דתיים.

בחלק ממוסדות הלימודים מאפשרים לדתיים ללמוד רק שלושה ימים בתוכניות לימודים על מנת שהמסגרת הלימודית לא תפגע בזוגיות ובמשפחות של הזוגות הדתיים.

המכללות האזוריות כדוגמת מכללת צפת וכן מכללת כנרת, שהן שלוחות של אוניברסיטת בר-אילן אמנם אינן מציעות הפרדה מגדרית, אך זוכות לאחוז ניכר של נרשמים מקרב המגזר הדתי.

תנאי הקבלה נתונים לדרישות הסף של המוסדות האקדמיים ולרוב כוללים תעודת בגרות וציון פסיכומטרי ויש שאף מסתפקים רק בממוצע ציונים סביר של תעודת בגרות.

במסלולים השונים ללימודי תעודה, התנאים שונים מהותית ומומלץ לבדוק זאת ישירות מול מוסד הלימוד שמעניין אותך.

המועצה להשכלה גבוהה בישראל, מרכזת ואחראית על כלל הנושאים הנוגעים לתחומי ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל.

תחומי האחריות של המועצה להשכלה גבוהה

המועצה להשכלה גבוהה (או בראשי תיבות המל"ג) היא גוף ממלכתי ייעודי, האחראי על כל הנושאים הקשורים להשכלה גבוהה במדינת ישראל.

המועצה הוקמה לראשונה בשנת 1958 ומאז היא מטפלת במגוון נושאים:

• לימודים אקדמיים

• אישור על מתן תארים

• הקמה של אוניברסיטאות ואף מכללות חדשות

• הרחבה של מוסדות להשכלה גבוהה קיימים

• פיקוח על תהליך הענקת תארים

• המלצה להכיר במוסדות אקדמיים שונים כולל שלוחות של מוסדות השכלה גבוהה מחוץ לגבולות הארץ

• פיקוח על העברה של הכספים מהממשלה למוסדות השונים ובהצעות לקידום מחקרים

• לימודי תעודה

• לימודי תואר ראשון

• לימודי תואר שני

• לימודי דוקטורט

• קורסים

• לימודי הנדסאים וטכנאים

• לימודי העשרה והכשרות שונות

את פעולתה של המועצה להשכלה גבוהה מסדיר חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח – 1958.

לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, חייבת המועצה להקפיד על שמירת עצמאותם של מוסדות החינוך השונים.

למועצה אסור להגביל את חופש הדעה והמצפון, להתערב בתהליכי מינוי הסגל האקדמי, או בקביעת והסדרת תוכניות הלימוד השונות ודרכי הלימוד וההוראה הנהוגים בכל מוסד.

בראש הוועדה להשכלה גבוהה עומד שר החינוך, כאשר לפחות שני שליש מחבריה הם אנשי אקדמיה במעמד בכיר.

מספר חברי המועצה נע בין 19 ל-25 והוא משתנה מתקופה לתקופה על ידי הממשלה ולפי המלצתו של שר החינוך והתרבות.

קצת היסטוריה

החל משנות החמישים החלה נוצרת תלות גדולה מאוד של המוסדות האקדמיים בארץ בתקציב הממשלתי.

בעקבותיה נוצר החשש כי הממשלה תשפיע בעקיפין על התנהלות המוסדות האקדמיים ותפגע בחופש האקדמי, בניטרליות הפוליטית של שלהם ובעקרונות הדמוקרטיים לפיהם הם פועלים.

מסיבה זו ומסיבות נוספות, הוחלט להקים בשנת 1956 ועדה מיוחדת במטרה לבדוק את נושא מימון האוניברסיטאות על ידי הממשלה.

הוועדה בראשות נגיד בנק ישראל דאז, דוד הורביץ, המליצה להקים מועצה מיוחדת שתפקח על כל המוסדות האקדמיים בארץ ועל יחסיהם עם השלטון.

המלצות הוועדה עוגנו בחוק המועצה להשכלה גבוהה ומיד לאחר חקיקתו הוקמה המועצה להשכלה גבוהה.

בשנת 1974 הוקם גוף משנה חדש במועצה הקרוי "הוועדה לתכנון ולתקצוב" (או בראשי תיבות הות"ת).

גוף מרכזי זה, אחראי על החלטות חשובות הנוגעות לחלוקתו של תקציב ההשכלה הגבוהה בין מוסדות ההשכלה הגבוהה, המכללות והאוניברסיטאות הפועלות בישראל.

בשנת 1995 הוכרו לראשונה המכללות האקדמיות השונות בישראל על ידי המועצה להשכלה גבוהה וכך הוכרה גם זכותן להעניק תארים לבוגריהן.

בשנת 2002 ניתנה למכללות הזכאות להעניק לבוגריהן גם תואר שני. בשנת 2005 נכלל לראשונה בין נציגי הוועדה גם סטודנט.

נציג הסטודנטים בוועדה מייצג את הסטודנטים הרבים באוניברסיטאות ובמכללות.

היום, תחת סמכותה של המועצה ישנן וועדות שונות ורבות האחראיות לנושאים הקשורים להשכלה הגבוהה בישראל, כדוגמת: הוועדה לתכנון ולתקצוב, וועדת המשנה של המועצה, הגוף האמון על מימון ההשכלה הגבוהה בישראל וועדות נוספות.

התקציב העומד לרשותה של המועצה להשכלה גבוהה ולרשות הגופים השייכים אליה נעמד כבשישה מיליארד שקלים חדשים מדי שנה.

למה משמש תיק העבודות?

אחד מהתנאים ההכרחיים לקבלה למסלול לימודים אקדמיים בתחומי האומנות השונים, הוא הצגת תיק עבודות יצירתי ומלא מעוף.

באמצעות תיק עבודות אישי, יכולים מוסדות ההשכלה הגבוהה השונים בתחומי העיצוב, האמנות והאדריכלות בישראל להתרשם מהמקצועיות של המועמד, מהתאמתו למסלול הלימודים ובייחוד מהיצירתיות שלו. קיראו על לימודי עיצוב.

לתיק העבודות ישנה חשיבות רבה ביותר והשפעה ישירה על סיכויי הקבלה של המועמד ללימודים לקראת תואר ראשון בעיקר בתחומי העיצוב, האדריכלות והאומנות.

זאת כיוון שלמרבה הצער, מספר המקומות בכל אחד מהמוסדות הוא מוגבל, ורק חלק קטן מהמועמדים יגשימו את חלומם ויתקבלו לבסוף ללימודים.

במרבית המוסדות בתחומי האומנות השונים, מוענקת לסטודנטים בתום הלימודים תעודת תואר ראשון.

רוב מוסדות הלימוד הם בעלי מוניטין ומעניקים לסטודנטים הלומדים בהם יתרונות רבים, כדוגמת ידע עיוני רחב באומנות ובהיסטוריה, הכשרה מעשית, מיומנויות שונות וכלים המסייעים להם להתפתח בתחום בו בחרו.

מטרתם המוצהרת של מוסדות אלו היא למצות את הפוטנציאל האישי ואת הכישרון הטמון בכל סטודנט.

בנוסף לכך, מעודדים במוסדות השונים את הסטודנטים להפגין חדשנות ומקוריות ולהתאים עצמם לקצב המהיר של המציאות המשתנה.

מסיבות אלה ומסיבות נוספות, מדי שנה מתדפקים על דלתותיהם של המוסדות האקדמיים השונים בתחומי העיצוב והאומנות בישראל, וגם במדינות זרות אחרות, עשרות אלפי מעומדים חדשים.

בכדי לקבל את המועמדים הטובים ביותר, כוללים תנאי הקבלה למרבית המוסדות המובילים, גם תיק עבודות ברמה גבוהה, בנוסף לריאיון אישי ולבחינות קבלה שונות.

מסיבה זו, יש להתכונן כראוי. כדי להכין תיק עבודות מקצועי ומרשים כאחד נדרש המועמד, נוסף לכשרון רב, להפגין גם מיומנות ושליטה בשיטות עבודה שונות.

בשל כך, זקוקים מרבית המועמדים להדרכה ולסיוע בהכנת תיק העבודות במטרה לשפר את הסיכויים להתקבל ללימודים.

כיצד מכינים תיק עבודות?

היום כדי להכין תיק עבודות מקצועי, התואם את ציפיותיהם של המוסד ושל הפקולטה הרלוונטיים, יש צורך להירשם למכינה מתאימה.

משום כך, ישנם בתי ספר, מכינות וחוגים, שמטרתם העיקרית היא לשפר את הישגיהם של מועמדים ללימודים אקדמיים, בעיקר בתחומי האמנות, העיצוב והאדריכלות.

גופים אלו, מסייעים למועמדים בהכנת תיק עבודות מתאים, כאשר את תיק העבודות מכין המועמד תוך ליווי והדרכה אישית של מורים מנוסים.

בנוסף לליווי צמוד של המועמד, כוללים הלימודים במכינות השונות גם הקנייה של ידע עיוני ומעשי בנושאי אומנות שונים ובייחוד בתחום הלימודים אליו מבקש המועמד להתקבל.

המכינות גם מעבירות את המועמד הכנה למבחני הכניסה ולראיון הקבלה ומעניקות לו סיוע בנושאים אחרים.

קורסים להכנת תיקי עבודות מתקיימים בתחומים רבים ושונים, החל מצילום, דרך אדריכלות ועיצוב תעשייתי וכלה בתקשורת חזותית ובאמנות.

קורסים אלה כוללים, בין השאר, הקניית מיומנויות שונות, כדוגמת: רישום, קומפוזיציה, אנימציה, פיסול ועיצוב בחומרים, צילום, ציור בחומרים שונים ונושאים רבים נוספים.

מוסדות הדורשים תיק עבודות

כאמור, מרבית מוסדות החינוך להשכלה גבוהה בתחומי העיצוב, האומנות והאדריכלות דורשים היום תיק עבודות כחלק בלתי נפרד מתנאי הקבלה.

בצלאל האקדמיה לאומנות ועיצוב בירושלים, שנקר – בית הספר הגבוה להנדסה ועיצוב, המכללה האקדמית בית ברל – בית הספר לאומניות, מכון אבני לאומנות ועיצוב, וקמרה אובסקורה – בית הספר לאומנות, הם רק אחדים מהם.

אוניברסיטת בן גוריון

קצת היסטוריה

הרעיון להקים אוניברסיטה בנגב, הועלה לראשונה בשנת 1962 על ידי ראש העיר באר שבע דאז, דוד טוביהו. עם זאת, תהליך הקמה ערך מספר שנים.

בשנת 1962 כבר נערכו הרצאות שונות בעיר בחסות מוסדות להשכלה גבוהה מוכרים, כדוגמת: האוניברסיטה העברית, הטכניון, ומכון ויצמן למדע ובשנת 1963 החל לפעול בה מכון עצמאי שנקרא "המכון להשכלה גבוהה בנגב".

בשנת 1965 רכשה עיריית באר שבע את "בית היאס", ששימש עד אז כמלון, כדי לשכן בו את המכון החדש להשכלה גבוהה.

בשנה זו גם התקיימו לראשונה גם לימודים במכון. בשנת 1969 נוסדה האוניברסיטה באופן רשמי על ידי ממשלת ישראל, ובשנת הלימודים תש"ל החלה האוניברסיטה לפעול.

לאחר מותו של דוד בן גורין בשנת 1974 הוחלט לשנות את שמה של האוניברסיטה מהמכון להשכלה גבוהה בנגב, ל"אוניברסיטת בן גוריון בנגב".

מסלולי הלימודים, מחירי המחייה הזולים יחסית בעיר באר שבע, האווירה המיוחדת וחיי החברה התוססים – הפכו את אוניברסיטת באר שבע במהלך השנים לאחת האוניברסיטאות המובילות בארץ.

מאז הקמתה היא התפתחה בקצב מהיר ומספר הסטודנטים הלומדים בה עלה משנה לשנה.

בנוסף לכך, נפתחו באוניברסיטה מסלולי מחקר ולימוד חדשים, כדוגמת: הנדסת ביוטכנולוגיה, ביואנפורמטיקה והנדסת מערכות תקשורת.

האוניברסיטה הוקמה בשנת 1969 ומאז גדלה והתפתחה מאוד, והיום פועלות בה חמש פקולטות:

1. הפקולטה למדעי הטבע

2. הפקולטה להנדסה

3. הפקולטה למדעי הרוח והחברה

4. הפקולטה למדעי הבריאות

5. בית הספר לניהול

בשנת 2009 למדו באוניברסיטת בן גורין מעל 18,000 סטודנטים לקראת תואר ראשון, תואר שני ותואר דוקטורט, ומדי שנה עולה מספרם.

אוניברסיטת בן גוריון בנגב היום

מאז הקמתה צברה אוניברסיטת בן גוריון מוניטין כלל עולמי בתחומי המחקר והפיתוח של חקלאות מדברית.

בנוסף לכך, פיתחה האוניברסיטה גישה חדשנית בתחום הרפואה הקהילתית והרב תרבותית, והיא תורמת תרומה חשובה בנושא זה בעיקר לארצות מתפתחות שונות בעולם.

האוניברסיטה רואה עצמה כמחויבת למצוינות אקדמית, לקידום ההשכלה הגבוהה בארץ וגם למעורבות חברתית, ומדי שנה לקוחים אלפי סטודנטים חלק פעיל בתוכניות שונות למעורבות בקהילה.

באוניברסיטה ישנן, כאמור, חמש פקולטות ושלושה מכוני מחקר.

פקולטות:

• הפקולטה למדעי החברה והרוח – הכוללת, בין השאר, את המחלקות לפסיכולוגיה, לבלשנות, לפילוסופיה, לאנתרופולוגיה ומחלקות רבות נוספות.

• הפקולטה למדעי הטבע – הכוללת, בין השאר, את המחלקות לגיאולוגיה, לפיסיקה, לכימיה ומחלקות רבות נוספות.

• הפקולטה למדעי הבריאות – הכוללת, בין השאר, את בית הספר לרפואה בינלאומית, בית הספר למקצועות הבריאות הקהילתיים, המחלקה לפיזיותרפיה ומחלקות נוספות.

• הפקולטה למדעי ההנדסה – הכוללת, בין השאר, את המחלקות למחשבים, להנדסה כימית, להנדסה גרעינית ומחלקות רבות נוספות.

• הפקולטה לרפואת חירום – לרוקחות ולמעבדנות רפואית.

• בית הספר לניהול – הכולל, בין השאר, את המחלקות ללימודי ניהול, לתיירות, למדיניות ציבורית ומחלקות רבות נוספות.

מכונים:

1. מכון בן גוריון לחקר הציונות וישראל.

2. המכון למחקר שימושי.

3. המכון לחקר המדבר העוסק בחקר מקורות המים, אקולוגיה ותכנון התיישבות בתנאי מדבר.

מסלולי הלימוד לקראת תואר דוקטורט

בארץ ישנם כמה מסלולי לימודים לקראת תואר דוקטורט המתקיימים באוניברסיטאות השונות:

• דוקטור לפילוסופיה, Ph.D – Doctor of Philosophy – תואר דוקטור לפילוסופיה ניתן בכל התחומים בהם מתקיימים לימודי דוקטורט לבד מלימודי משפטים

• דוקטור למשפטים, LL.D – Legum Doctor – או J.S.D – Doctor of Juridical Science – ניתן לדוקטורנטים במשפטים שהגישו עבודת מחקר ולאחר שאושרה

• דוקטור לרפואה, M.D – Medical Doctor – תואר דוקטור לרפואה ניתן למי שסיימו שבע שנות לימודי רפואה

• תואר דוקטור לרפואת שיניים, D.M.D – Doctor Medicinae Dentariae – ניתן למי שסיימו לימודים בתחום רפואת שיניים

• תואר דוקטור לרפואה וטרינרית, D.V.M (או Doctor of Veterinary Medicine) – ניתן לסטודנטים שסיימו לימודים בתחום רפואת בעלי חיים ווטרינריה

תנאי קבלה ללימודי דוקטורט

לימודי הדוקטורט או בשמם האחר "לימודי תואר שלישי" מיועדים לסטודנטים בעלי הישגים גבוהים, שסיימו את לימודי התואר השני במסלול הכולל כתיבת עבודת תזה.

סטודנט הכותב את עבודתו ונמצא עדיין במהלך לימודיו נקרא דוקטורנט.

תנאי הקבלה ללימודי דוקטורט בתחומים שונים משתנים ביחס למוסד הלימוד, כמו גם ביחס לתחום ההתמחות.

עם זאת, ישנן כמה דרישות הכרחיות לקראת הלימודים: לרוב נדרש ממוצע ציונים של 90 לפחות בתואר השני וציון של 90 בעבודת התזה, המועמד נדרש למצוא חבר סגל המורשה להדריך אותו במהלך הכנת עבודת הדוקטורט ולקבל את הסכמתו, ולבסוף עליו להגיש הצעה מוקדמת לעבודת המחקר.

בהצעה עליו לתאר בקווים כלליים את מהלך המחקר: השאלות בהן יעסוק, רקע תיאורטי ומחקרי, השערות והנחות כלליות, תיאור שיטת המחקר ופרטים חיוניים נוספים.

מהלך הלימודים וכתיבת עבודת המחקר

השלב הראשון בלימודים לקראת תואר דוקטור, כולל השתתפות פעילה במספר מצומצם של קורסים וכתיבת הצעת מחקר.

לרוב נידרש תלמיד תואר שלישי ללמוד בין שלושה לארבעה קורסים בהתאם להחלטת מנחה העבודה ולאחר אישור ועדת הדוקטורט.

שלב כתיבת הצעת המחקר נמשך לרוב כשנה אך ניתן להאריכו כאשר ישנה סיבה מוצדקת ואם ישנו צורך.

לאחר אישור הצעת המחקר על ידי מומחים בתחום מן האוניברסיטה וממוסדות אקדמיים אחרים, מתחיל שלב הלימודים השני הנמשך כשלוש שנים.

במהלך שלב זה כותב הדוקטורנט את עבודת המחקר.

גם את שלב הכתיבה ניתן להאריך במידת הצורך.

עבודת הדוקטורט נבדקת, לאחר הגשתה, על ידי מספר מומחים בתחום שאינם משתייכים לאוניברסיטה בה התמחה הסטודנט.

לאחר שעבודת המחקר אושרה, זכאי הסטודנט לקבל את תואר הדוקטורט.

מלגות לדוקטורט

סטודנט הלומד לקראת תואר דוקטורט, זכאי לקבל מלגות קיום ותמיכה כספית משני סוגים עיקריים:

• מלגה שבמסגרתה מקבל הסטודנט פטור מתשלום שכר הלימוד למשך שלוש שנים

• מלגת קיום הניתנת למספר מוגבל של סטודנטים לפי אמות מידה אקדמיות שונות. מלגה זו כוללת תשלום קבוע של 3,000 ש"ח עד 4,000 ש"ח לחודש במשך שלוש שנים

לימודי עבודה סוציאלית

היכן לומדים?

מגוון הבעיות איתן מתמודדים העובדים הסוציאליים במהלך תפקידם מדי יום כולל, בין השאר, בעיות קשות בתוך הבית, מצוקה כלכלית, אבטלה, התעללות בתוך המשפחה, נכות, הגירה, בעיות בריאותיות, קיפוח חברתי, שינויים אישיים וחברתיים קיצוניים, מגבלות אישיות, התמכרות ובעיות נוספות.

עבודה סוציאלית ניתן ללמוד באוניברסיטאות המובילות ובמכללות רבות ברחבי הארץ.

אוניברסיטת בר אילן, אוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע, אוניברסיטת חיפה, האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת תל אביב, המכללה האקדמית צפת, המכללה האקדמית ספיר, המכללה האקדמית תל – חי והמרכז האוניברסיטאי אריאל ביהודה ושומרון – הם רק חלק מהמוסדות בהם ניתן ללמוד לקראת תואר בעבודה סוציאלית.

תנאי קבלה ללימודי עבודה סוציאלית

תנאי הקבלה של מועמדים לקראת תואר ראשון בעבודה סוציאלית משתנים בין מוסד אחד למשנהו. עם זאת, לרוב יתקבלו המועמדים על סמך שקלול ציון המבחן הפסיכומטרי עם ממוצע ציוני הבגרות.

חשוב לזכור, כי על אף שעבודה סוציאלית ניתן ללמוד באוניברסיטה ובמכללה, סף הקבלה באוניברסיטאות הוא גבוה מזה הנדרש במכללות.

משך הלימודים

הלימודים לקראת תואר ראשון בעבודה סוציאלית נמשכים לרוב כשלוש שנים שבסופם מקבלים הבוגרים תוארB.A או תואר B.S.W בעבודה סוציאלית.

מטרת הלימודים

מטרת הלימודים היא להכשיר את בוגרי החוג כדי שיוכלו להשתלב כעובדים סוציאליים במערכות הרווחה השונות של המדינה, כמו גם במגזר הפרטי.

לימודי עבודה סוציאלית מעניקים לסטודנט ידע רחב, כלי עבודה וגם חוסן נפשי כדי להתמודד בהצלחה בטיפול בבעיות שונות על רקע סוציאלי.

לימודי העבודה הסוציאלית כוללים הקנייה של ידע תיאורטי ומחקרי והכשרה מעשית מקיפה בתחומים שונים תוך מתן דגש על ערכים חברתיים חשובים ועל הכרה בחשיבותה של זכותו הבסיסית של כל האדם לחיים של שוויון ורווחה אישית.

תוכן הלימודים

לימודי העבודה הסוציאלית הם רב תחומיים במהותם וכוללים קשת רחבה של דיסציפלינות: סוציולוגיה, פסיכולוגיה, כלכלה, מדיניות ציבורית ותחומים נוספים.

תוכנית הלימודים כוללת מגוון נושאים: מבוא לפסיכולוגיה; לימודי רווחה; פסיכופתולוגיה; שירותי הרווחה בישראל; אנתרופולוגיה; יישומי מחשב; התנהגות ארגונית; כלכלה; יחסים בינאישיים; אתיקה בעבודה סוציאלית; סטטיסטיקה ותחומים נוספים.

לצד הלימודים התיאורטיים נדרשים הסטודנטים להשתלב גם בהכשרה מעשית באחד התחומים הרבים בהם מועסקים עובדים סוציאליים בארץ.

לאחר סיום הלימודים

בוגרי תואר ראשון בעבודה סוציאלית יוכלו עם תום לימודיהם להשתלב בקשת רחבה מאוד של תחומים:

• במחלקות שונות לשירותי רווחה חברתיים ברשויות המקומיות

• במערכות הבריאות השונות – בבתי חולים, בכל קופת חולים או ברפואה הפרטית

• במוסדות לילדים ונוער

• במקלטים לנשים מוכות

• במפעלי תעסוקה ייעודיים

• במוסדות פסיכיאטריים ובמחלקות שונות לבריאות הנפש

• בארגונים ציבוריים לקליטת עליה

• בארגונים שונים המספקים ייעוץ לנישואין ולמשפחה

• במפעלי תעשייה

• במתנסים

• בעמותות שונות

• במוסדות לקשישים – בתי אבות

• בארגונים המטפלים בנוער בסיכון ובמקומות נוספים