לימודי רפואה בהונגריה מספקים לרופאים לעתיד אפשרות לשלב שהות במדינה אירופית, לימודים ברמה גבוהה הנעשים באנגלית, ותואר שמוכר באיחוד האירופי, בארה"ב ובישראל.

אלה לימודים שפותחים דלתות רבות לעבודה בהמשך ומספקים חוויה חד-פעמית ורב-תרבותית, עם סטודנטים מכל העולם.

השילוב בין רמה אקדמית גבוהה מאוד לתנאי קבלה סבירים הופך את הלימודים שם לאטרקטיביים במיוחד.

לימודי רפואה בהונגריה יכולים להיעשות בארבע אוניברסיטאות ברחבי המדינה: סמלוויש בבודפשט הבירה, סנט-אישטבן בסגד, אוניברסיטת פץ' ואוניברסיטת דברצן.

בסופי שבוע ובחגים ניתן להגיע בכמה שעות נסיעה לאוסטריה, צ'כיה או גרמניה.

בדברצן ובסנט אישטבן ניתן ללמוד גם וטרינריה, נוסף על רפואה, רוקחות או רפואת שיניים. יותר מאלף ישראלים לומדים בארבע האוניברסיטות הללו, כאשר מחציתם נמצאים בבודפשט.

לימודים בהונגריה, כמו בכל ארץ זרה, יכולים להיות מלווים בהתחלה בתחושות של זרות ובדידות, אך המספר הרב של סטודנטים ישראלים, כמו גם העובדה שהפקולטה מלאה בסטודנטים מכל העולם, הופכים עד מהרה את כולם למשפחה אחת גדולה.

בנוסף, בשל קיבוץ הגלויות הגדול שבאוניברסיטאות, קיימים בהן מערכי תמיכה וסיוע לסטודנטים, מתוך הכרה בכך שרבים מהם רחוקים מהבית ומהמשפחה.

קיראו בהרחבה על: לימודים אקדמיים בחו"ל

כמה עולה ללמוד רפואה בהונגריה?

כל מועמד ללימודים צריך לעבור מבחן קבלה, שעלותו כ-800 דולר, סכום שלא מוחזר במקרה של אי קבלה או שינוי תוכניות.

הקבלה אינה קלה לאוניברסיטאות בהונגריה: המועמדים נבחנים בביולוגיה, פיזיקה וכימיה ברמה של חמש יחידות בגרות, באנטומיה ובאנגלית.

בדברצן יש גם ראיון אישי. מבחני הקבלה נערכים בחודשים אפריל- מאי וכמובן שנדרשת גם תעודת בגרות מלאה.

על אף שתנאי הקבלה נוחים בהשוואה לישראל, הלימודים עצמם תובעניים ואינטנסיביים.

הלימודים עצמם אינם זולים ועולים כ-12 אלף דולר לשנה.

יש להביא בחשבון גם דמי הרשמה של כ-500 דולר וכן ויזת לימודים שיש לחדש בכל שנה בעלות של 110 דולר.

חשוב לדעת כי ויזת הלימודים אינה מאפשרת לעבוד בהונגריה באופן חוקי, אך ממילא הלימודים הקשים אינם מותירים זמן לעבודה.

יש אפשרות גם להירשם למכינה ללימודים, העולה כמעט כשנת לימודים נוספת ונמשכת שמונה חודשים.

המחייה בהונגריה גם כן יקרה בהשוואה למדינות מזרח אירופיות אחרות – כאלף דולר לחודש, כולל: מגורים, מזון, תחבורה וספרי לימוד.

בנוסף יש להקפיד על ביטוח רפואי בעלות של בסביבות 1$ לכל יום שהייה בהונגריה. אנו ממליצים לסטודנטים להמשיך ולשלם ביטוח לאומי בארץ כדי לא לצבור חובות שיקבלו את פניכם בעת החזרה לישראל.

אוניברסיטת סמלוויש בבודפשט מציעה מלגות בגובה של מחצית שכר הלימוד החל בשנה השנייה ללימודים, לסטודנטים שהשיגו ממוצע ציונים גבוהה במיוחד.

לימודי הרפואה מתקיימים באנגלית, אך כל סטודנט מחויב בלימודי הונגרית בנוסף כדי שיוכל לשוחח עם פציינטים ואנשי צוות בבתי החולים.

הלימודים נמשכים שש שנים כאשר השנה השישית היא סטאז', למעט לימודי רוקחות שנמשכים חמש שנים.

את הסטאז' ניתן לעשות במדינה אחרת, כולל בישראל. עבודה בישראל לאחר הלימודים מצריכה עמידה במבחן רישוי ממשלתי.

קיראו בהרחבה על: לימודים באוסטרליה

בארצות הברית ישנם אלפי מוסדות להשכלה גבוהה ומגוון עצום של תחומים שונים, אותם ניתן ללמוד לקראת תואר ראשון, תואר שני, דוקטורט וגם פוסט דוקטורט (Post-doc).

בכל שנה מגיעים אליה עשרות אלפי מועמדים מכל רחבי העולם, המנסים להתקבל ללימודים מתקדמים באחד ממוסדות אלה. עם זאת, בשל ההיצע הגדול ישנם הבדלים משמעותיים בין מוסדות הלימוד השונים בתנאי הקבלה, ברמת ההוראה, בתנאי הלימודים ואפילו בהיקף הוצאות מחיה ממוצעות.

ברבות מהמכללות, המציעות גם מסלולי לימוד לתארים מתקדמים, רמת הלימודים נמוכה אפילו מזו הקיימת בארץ.

לעומת זאת, באוניברסיטאות היוקרתיות כדוגמת: אוניברסיטת ייל, אוניברסיטת הארוורד, M.I.T ואוניברסיטת סטנפורד רמת הלימודים היא מהגבוהות בעולם.

לימודים לקראת תואר שני בארה"ב

במרבית מקצועות הלימוד באוניברסיטאות השונות בארצות הברית ישנם מסלולי לימודים שמובילים ישירות לקראת תואר שלישי (Ph.D.) לאחר סיום לימודי התואר הראשון.

במקביל למסלולים אלה ישנן גם מספר מחלקות באוניברסיטאות השונות בהן ניתן ללמוד באחת התוכניות לקראת תואר שני (Master Program) במתכונת המזכירה מאוד את הנהוג בארץ ובמדינות אירופה.

הלימודים במסלולים אלה נמשכים לרוב כשנתיים וכוללים השתתפות במגוון קורסים, הגשת עבודות בהיקפים שונים והכנת עבודת מחקר מורחבת עם סיום התואר.

לימודים לקראת תואר דוקטורט

לרוב, ניתן להמשיך ללימודי הדוקטורט (Graduate studies) לאחר סיום התואר ראשון, ללא צורך בלימודי תואר שני כפי שנהוג בארץ.

מסיבה זו, מועמדים ישראלים שסיימו מסלול לתואר שני בארץ ומעוניינים להמשיך את לימודיהם לקראת תואר שלישי בארצות הברית לא יזכו לכל הקלה בלימודים או אפילו לקיצור משכם.

תוכניות לימודי הדוקטורט נמשכות בין ארבע שנים לשש שנים וכוללות קורסים מתקדמים שונים וכתיבת עבודת מחקר רחבת היקף.

קיראו בהרחבה על: לימודי אנגלית עסקית

תנאי הקבלה ללימודי תואר מתקדם בארה"ב

תנאי הקבלה לתארים מתקדמים תלויים במוסד הלימוד, כאשר קיימים פערים גדולים בין מוסד אחד למשנהו. באוניברסיטאות המובילות בארצות הברית תנאי הקבלה לתארים מתקדמים קשים, מחמירים ובלתי מתפשרים בעיקר לאור הביקוש הגבוהה.

שכן, מעבר לרמת הלימודים הגבוהה, מציעות אוניברסיטאות אלה ציוד טכנולוגי מהמתקדמים בעולם וסביבת לימודים מושלמת וללא תחרות.

בשל כך, מתפתים רבים מהחוקרים בארץ להעתיק את מקום מגוריהם לארצות הברית ולהתחיל שם בקריירה אקדמית מבטיחה, תופעה המכונה בארץ "בריחת מוחות".

תנאי הקבלה למוסדות אלה כוללים לרוב כמה דרישות בסיסיות:

• תעודת תואר ראשון הרלוונטית למקצוע הלימוד המבוקש, כולל פירוט הקורסים והציונים בתרגום לאנגלית של מוסד הלימוד בארץ

• מכתבי המלצה מטעם הפקולטה והמחלקה של מוסד הלימודים בארץ או של מעסיקים לאחר תום הלימודים, בהתאם לדרישה

• קורות חיים בפורמט של מעין מאמר, בהם יש לפרט כל מידע העשוי לסייע בקבלה ללימודים, כדוגמת: רקע כללי, תכונות אופי, תחביבים, מטרות ושאיפות אקדמיות, תחומי עניין ואפילו סוג הפעילות הגופנית המועדפת עליכם

• מבחני קבלה בהתאם לדרישות המוסד, החל ממבחן TOFEL לשליטה באנגלית, דרך GMAT ללימודים מתקדמים במנהל עסקים וכלה GRE לתואר שלישי הבודק כישורים מילוליים

ללימודים לקראת תארים מתקדמים בארצות הברית ישנם יתרונות רבים, החל מהרמה האקדמית הגבוהה, דרך סביבת הלימודים המאתגרת וכלה באפשרויות להתפתח מהבחינה העסקית-תעסוקתית לאחר השלמת הלימודים.

עם זאת, כדי להתקבל לאחד מהמוסדות הטובים יש להשקיע מאמצים רבים ולא פחות חשוב, להצטייד בלא מעט כסף.עלות לימודי תואר מתקדם בארה"ב עשויה להיות גבוהה עד פי 10 מעלות הלימודים לתואר מקביל בישראל.

כל מי שאיננו יכול להרשות זאת לעצמו, יאלץ פעמים רבות ללמוד באחד המוסדות בארץ, המציעים רמת לימודים גבוהה ותנאים טובים, גם אם לא זהים לאלה שבארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות.

מאידך, מוסדות לימוד רבים בארה"ב מציעים הלוואות בפריסה נוחה לסטודנטים שרוצים ללמוד בשעריהן, ואם תואר מתקדם בארה"ב קורץ לך – שווה לברר ולהתעמק בנושא.

קיראו בהרחבה על: לימודי תואר ראשון בארה"ב

מוסדות הלימוד לרפואה בישראל נמצאים כיום במקום טוב בכל הקשור לרמתם האקדמית ולרמת הסטודנטים ביחס לעולם.

המובילות הטכנולוגית והחדשנות של הרפואה בארץ יחד עם הקושי העצום בקבלה למוסדות המלמדים רפואה הופכים את הרופאים הישראלים למוצר מבוקש בחלקים שונים של העולם, ובייחוד בארה"ב.

רופאים ישראלים צעירים רבים רואים בעבודה של מספר שנים בארה"ב, או אף מעבר לצמיתות למערכת הבריאות האמריקאית, הזדמנות אדירה  בכל הקשור לפיתוח הקריירה ואופק ההשתכרות שלהם.

השילוב של שכר גבוה יותר בשיעור של מאות אחוזים לעיתים, לעומת הנהוג במערכת הבריאות הישראלית תוך אפשרות לעבוד בכמה מבתי החולים המפורסמים והידועים בעולם לצד טובי המומחים בתחומם, הופכים את המעבר לארה"ב לאופציה הנראית כדאית לרופאים רבים.

קיראו בהרחבה על: מבחני SAT וכן מידע למי שרוצה לעבוד בסיעוד בארה"ב

הסמכת ה-ECFMG

מערכת הבריאות האמריקאית זיהתה צורך להפעיל מערכת סינון מוסדרת לבחינת כושרם של רופאים בוגרי בתי ספר לרפואה מחוץ למדינה לעסוק ברפואה בארצות הברית.

על מנת להתקבל לעבודה בבית חולים אמריקאי – כמתמחים או כרופאים מן המניין על המועמדים לקבל הסמכתם מה-  Educational Commission for Foreign Medical Graduates, ועדה ייעודית שתפקידה הינו בחינת יכולותיהם של המועמדים השונים.

השלב החשוב ביותר בקבלת ההסמכה מהוועדה הינו מבחן ה-USMLE מבחן המורכב משלושה חלקים שמטרתו הינה בחינת הידע הקיים אצל הרופאים בוגרי המוסדות הזרים במקצועות הרפואה השונים.

המקבילה הישראלית: מבחן מר"ב

מה שצריך וחשוב לדעת על המבחן…

מבחן ה-USMLE מורכב משלושה חלקים מרכזיים. חלקו הראשון של המבחן כולל בחינה של שליטתו של הנבחן במושגים ועקרונות שונים בנושאי רפואה ובמדע ויישומם.

המבחן מבוסס על ידע הנצבר אצל סטודנטים אמריקאים בשנתיים הראשונות ללימודיהם בבית הספר לרפואה, המקבילות לארבע השנים הראשונות בבית ספר ישראלי.

המבחן שנערך על מחשב יכול להיערך בארה"ב או מחוצה לה. הנושאים הינם מגוונים ונעים בין אנטומיה, נוירולוגיה, גנטיקה, תזונה ועוד תוך התמקדות במערכות שונות בגוף האדם.

חלקו השני של המבחן כולל בחינה של יישום קליני של ידע רפואי – גם הוא מחולק לשני חלקים הנערכים שניהם בארה"ב בלבד.

בחלק הראשון יעברו המועמדים בחינה מדוקדקת על מחשב של הידע אותו צברו במהלך לימודיהם בתחומים רפואיים מגוונים בדגש על יישומם הקליני. בחלק השני יעברו המועמדים בחינה מעשית על שחקן המדמה חולה בו יבחן הידע שלהם בזמן אמת.

חלקו השלישי של המבחן נערך גם הוא בחו"ל, מתבצע מול מחשב וכולל ישום ידע רפואי והתנהלות מול החולים ברמה הנדרשת מרופא מוסמך אמריקאי פר אקסלנס.

מועמד אשר צלח את השלב הראשון, יוזמן להשלים את ההליך במוסדות רפואיים נבחרים בארה"ב.

הכנה למבחן USMLE

לימודים והכנה מיטבית למבחן כוללים שני רבדים. ברובד הראשון קיים כמובן הצורך לחזרה אינטנסיבית ומלאה על הנושאים המקצועיים השונים שכן רמת המבחן גבוהה ולא מתפשרת.

ברובד השני קיימת חשיבות להכנה מדוקדקת לבחינה בשפה האנגלית.  במסגרת בית הספר האמריקאי ללימודי אנגלית קיימת התמחות מיוחדת להכנת מועמדים לבחינה תוך שימוש בניסיון רב השנים שנצבר בבית הספק בהכשרה לבחינות מסוג זה.

קיראו בהרחבה על: לימודי אנגלית

לימודים לתואר מוסמך בארצות הברית הנם משאת נפשם של סטודנטים רבים ברחבי העולם מזה שנים לא מעטות. היותן של האוניברסיטאות האמריקאיות אבן שואבת לטובי החוקרים והמרצים בעולם הפכה אותן ליוקרתיות במיוחד בקרב סטודנטים ומעסיקים כאחד.

ארה"ב, ככלכלה החשובה והגדולה בעולם מזה עשורים רבים, היא גם המקום אליו שואפים רבים להגיע כדי לתקוע יתד בפירמות ובתאגידים המובילים בעולם וכך להביא למקסימום את יכולתם למצות את יכולותיהם ולהשתכר בהתאם.

מחקרים הוכיחו כי בוגרי תואר שני באוניברסיטאות יוקרתיות בארה"ב מגיעים למשכורות שנתיות גבוהות במיוחד, כאלה שכמעט כל אחד מאיתנו מפנטז עליהן. רוצה לעשות תואר שני בארה"ב?

בדרך לשאיפה ללמוד תואר שני בארצות הברית עומד מבחן GRE או GRE Test. זהו מבחן המהווה חלק מתהליך הקבלה לכמעט כל מוסד אמריקאי ללימודים גבוהים בעת קבלתם של סטודנטים לתואר שני.

דברים שחשוב לדעת על מבחן GRE

הרציונאל העומד מאחורי קיום מבחן GRE  דומה לרציונאל העומד מאחורי מבחן פסיכומטרי הנהוג במקומותינו.

לצד בחינת ציוני התואר והרקע של כל מועמד, החליטו מוסדות הלימוד כי יש להכניס לשקלול הנתונים אמת מידה אובייקטיבית, עם 'רצפה ישרה' בה יהיה אפשרי מצידם לבחון את יכולותיהם האנליטיות והאקדמיות של המועמדים בתנאי מעבדה כמעט.

כך, נולד המבחן אשר מהווה חלק מתהליך הקבלה למוסדות אמריקאיים לתואר שני זה שנים. על חיבורו של המבחן, בדיקתו ופיקוח על מהלכו התקין אחראי המקביל האמריקאי למרכז הישראלי לבחינות והערכה, ה-ETS שבית הספר האמריקאי ללימודי אנגלית הוא נציגו הרשמי היחיד בישראל העורך את המבחן מטעמו.

מבנה המבחן

GRE הוא מבחן המורכב מארבעה חלקים: מילולי, כמותי, מחקרי וכתיבה אנליטית.

• חלק הכתיבה האנליטית יופיע תמיד ראשון בסדר הפרקים, הוא מורכב משני חלק כאשר לחלק הראשון מוקצבים 45 דקות ולחלק השני 30 דקות

• החלק הכמותי כולל 28 שאלות והזמן הניתן לפתרונו הינו 45 דקות

• החלק המילולי כולל בתוכו 30 שאלות והזמן הניתן לפתרונו הינו 30 דקות בלבד

• החלק המחקרי אינו חלק מהציון בבחינה והשאלות בו הינן לצרכי מחקר בלבד

בכל מבחן יהיה גם חלק נוסף, שיופיע בסדר אקראי לאחר חלק הכתיבה האנליטית שמיקומו הוא תמיד ראשון בסדר הפרקים בבחינה.

זהו חלק הפיילוט, שבדומה למקבילו הישראלי בבחינת הפסיכומטרי כולל שאלות שעשויות להיות משולבות בבחינות עתידות, לצרכי בדיקה וניטור של המרכז לבחינות והערכה האמריקאי ואינו מהווה חלק מהציון בבחינה.

הציון בבחינה מחולק לשלושה חלק ונע בין טווח של 200-800 לחלקים המילולי והכמותי ו-1 עד 6 לחלק הכתיבה האנליטית.

מוסדות לימוד שונים עשויים לתת דגש להצלחה בחלקים שונים של הבחינה בהתאם לאופי הלימוד במוסד, החלטה אסטרטגית של קברניטיו או אופי התואר אותו מבקש התלמיד ללמוד.

מועדי הבחינה ועלויות

מבחן ה-GRE נערך כיום בארץ ומתנהלים מול מחשב. עלותה של הבחינה הינה 140 דולרים אמריקאיים לנבחנים מחוץ לארצות הברית כאשר תוקף הציון המתקבל הינו לחמש שנים.

מועדי הבחינה נוחים במיוחד שכן היא נערכת מדי יום פרט לשבתות וחגים. ההרשמה לבחינה הינה דרך מרכז ההרשמה האזורי הממוקם בהולנד, אליו יש לפנות דרך האתר או הטלפון.

רוצה להיות מוכן למבחן GRE? יש לך שאלות? לחץ לפרטים: בית הספר האמריקאי

ההחלטה ללמוד רפואה אינה דומה להחלטה ללמוד כל תואר אחר.

במסגרת לימודי רפואה על המועמד הצעיר ללימודים אקדמיים להפנים כי הוא נכנס למסלול מורכב ורב מכשולים, ממנו יצא רק בעוד יותר מעשור עם מקצוע ובעיקר אחריות של ממש בידיו – רופא מוסמך.

לימודים לתואר ברפואה נחחשבים לקשים ומורכבים יותר מכל תואר אחר ולעובדה זאת יש משמעות רבה.

מסלול החתחתים המפרך אותו עוברים הסטודנטים ובוגרי תואר ברפואה בדרכם אל ההסמכה הנכספת כרופאים, מביא לכך שמועמדים מתאימים רבים, בתחילת שנות העשרים לחייהם, מוותרים מראש על השאיפה להיות רופאים ובוחרים ללכת וללמוד מקצועות 'פרקטיים' יותר מבחינתם.

עם זאת, מערכת הכשרת הרופאים בישראל לא מוותרת על אותם סטודנטים מוכשרים בקלות.

הצורך הבלתי פוסק בכוח אדם איכותי ומוכשר בתחום הרפואה בישראל הביא את המערכת להתגמש ולהעלות פתרונות יצירתיים לגיוסו.

כך, נולדה תוכנית לימודי הרפואה בת ארבע השנים של אוניברסיטת תל אביב.

התוכנית מיועדת לבוגרי תואר ראשון בתחום המדעים המעוניינים לעשות הסבה מקצועית וללמוד רפואה במסלול מקוצר יחסית.

הרציונאל העומד מאחורי התוכנית גורס כי לאחר שסיימו לימודי תואר ראשון, כאשר הם מיושבים יותר בדעתם, יהיו הבוגרים מגובשים יותר לגבי שאיפות הקריירה שלהם וכי זהו עשוי להיות זמן נכון עבורם להחליט בלב שלם כי הם מעוניינים לעסוק ברפואה.

מיון המועמדים באמצעות מבחן מר"ב

כדי לבחון את התאמתם של המועמדים לעסוק במקצוע הרפואה, יצרו במרכז הארצי לבחינות והערכה את מבחן מר"ב (או מירב).

בשלב הראשון יעברו המועמדים בחינת יכולות אנליטיות ושאלון אישיות.

השלב השני, המורכב מתשע תחנות וסימולציות שונות, מבקש לבחון רבדים שונים באישיותם של המועמדים ובשאיפותיהם.

מטרתו של השלב הזה בבחינה הנה להכריע האם המועמדים כשירים ומתאימים להיכנס למסלול לימודים ארוך, מפרך, מורכב פיזית ונפשית – שבסופו יוכשרו כרופאים לכל דבר ועניין.

המבחן כולל שבע תחנות סימולציה בהן יתבקשו המועמדים להראות את תפקודם בסיטואציות שונות של עבודה יחידנית וקבוצתית, הכוללת סיטואציות בהן הם עשויים להיתקל כרופאים אבל לא רק.

בנוסף, קיימות שתי תחנות תחקיר בהן ישאלו המועמדים על תפקודם בסיטואציות שהוצגו לפניהם, וזאת על ידי מומחים מתחום הרפואה ומתחום ההערכה. מתטרתו העיקרית של התחקיר הנה לאמוד על אמינותם ואופיים של הנבחנים.

הכנה למבחן מרב

במסגרת בית הספר האמריקאי קיימת תוכנית רבת מוניטין של הכנה למבחן מר"ב.

התוכנית מכשירה את המועמדים להתמודד עם דרישותיו השונות של המבחן וזאת תוך שימוש בניסיון רב שנים ויכולת לחזות מה הן התשובות אותן מבקשים הבוחנים השונים לשמוע ומהן הסיטואציות המוצגות לרוב בפני הנבחנים.

ההכנה לחינת מרב הוכחה ככזאת המשפרת באופן ניכר את סיכוייהם של המבקשים להתקבל למסלול המיוחד ללימודי רפואה באוניברסיטת תל אביב, ומהווה מעין "תעודת ביטוח" להצלחה במבחן.

מתי ואיפה עוברים מבחן מרב?

מבחן מר"ב נערך אחת לשנה ומורכב משני חלקים. החלק הראשון הכולל שאלון אישיות ובחינת יכולות אנליטיות מתקיים באפריל לרוב באוניברסיטת תל אביב.

החלק השני המורכב מהסימולציות והשיחות האישיות מתקיים במרכז מס"ר בבית החולים תל השומר.

קיראו בהרחבה על: תוכניות לימוד לסטודנטים מצטיינים

קבלת החלטה על מסלול לימודים היא אחת ההחלטות הקשות שאדם לוקח בחייו.

בזבוז של עשרות אלפי שקלים ושנים רבות מהחיים בלמידת מקצוע 'לא מתאים' מעלה חשש גדול אצל רבים.

כתוצאה מכך, הם דוחים את ההחלטה במידת האפשר, רק כדי לגלות שגם אחרי מספר שנים עדיין אין להם ולו מושג קלוש לגבי המסלול אליו הם יירשמו.הדגשים בבחירת מסלול לימודים

מספר תחומי לימודים עומדים על הכף עבור כל אחד ואחד.

ההבדלה ביניהם כוללת מספר רב של גורמים הצריכים להילקח בחשבון: רמת הקושי של המקצוע, אפשרויות התעסוקה במקצוע, המוסדות המלמדים אותו, גובה שכר הלימוד, מלגות זמינות, תנאי הקבלה והרשימה עוד ארוכה.

איך יודעים איזו חשיבות לייחס לכל גורם? כיצד עושים את החיבור הנכון של התנאים השונים? שאלות אלה אינן פשוטות כלל, מאחר ואין נוסחה מדויקת לכך.

אז איך בכל זאת בוחרים מסלול לימודים?

מה צריך להנחות אתכם בבחירת מסלול לימודים?

גם אם במקרים רבים אין קשר ממשי בין התואר האקדמי של האדם למקצוע בו הוא עוסק הלכה למעשה, הרי שמטרתן של מוסדות הלימוד היא אחת: להקנות ללומדים בהם את הכלים שיאפשרו את השתלבותם העתידית במקצוע או בתחום מסוים.

ככל שהאדם מתבגר, הוא מבין יותר ויותר את מעלותיו, כישוריו, וגם את חסרונותיו.

לכן, כשבוחרים מסלול לימודים, יש לשקלל את כל היבטיו, לצד הכישורים האישיים של המועמד. המסלול שישלב בין כל הגורמים בצורה הטובה ביותר הוא כנראה האידיאלי עבורכם.

אני לא יודע במה אני טוב! מה לעשות?

שאלה זו נשאלת על ידי רבים. פיתרון אפשרי במקרה הזה הוא שימוש בכלי הכוונה מקצועיים. קיימים כיום סוגים שונים של מבחני התאמה, אשר מנבאים, במידה זו או אחרת, את תחומי הלימוד שמתאימים לכל אדם, לפי תוצאותיו במבחן.

מלבד זאת, גם עזרתם של יועצי לימודים היא לגיטימית בהחלט. אלה יראיינו את האדם, ועל סמך סימולציות שונות ימליצו על תחום לימודי המתאים לו, לדעתם המקצועית.

איך יודעים שהבחירה היא נכונה?

ובכן, כשבוחרים מסלול לימודים שמתאים לכם באמת, אתם מוצאים עניין בחומר הנלמד, עומדים בדרישות האקדמיות, וכאשר גם התנאים האחרים של הלימודים מתאימים לכם (מיקום המוסד, שכר לימוד) אתם יכולים להבין שאתם נמצאים בדיוק היכן שאתם אמורים להיות.

קיראו דיון מעניין בשאלה: איפה ללמוד? מכללה או אוניברסיטה

האם ניתן לתקן במידה וטועים?

חשוב להבין כי כל סטודנט הוא קודם כל בן אדם, ולכן גם הוא עשוי לטעות לפעמים. אם אתם לא מתחברים לשיעורים בקורסים השונים, או לא רואים את עצמכם כחלק מהמקצוע – זהו בהחלט לא סוף העולם.

גם אם בזבזתם אלפי שקלים ומספר שנים מחייכם.

אפשרות של הסבה מקצועית אפשרית תמיד עבור סטודנטים ואקדמאים. בנוסף, במקרים רבים מתברר כי הלימודים לאו בהכרח היו לשווא, והם מאפשרים קבלת פטורים בקורסים שונים והקלות בהיקף הלימודים, מה גם שתואר אקדמי תמיד נראה טוב בקורות החיים.

קיראו עוד כמה עצות מועילות לבחירת מקצוע לימוד

מזה שנים רבות מאד וכחלק ממגמה עולמית זו, מיושמת השיטה גם בישראל ומציעה מסלולי לימודי עתודה אקדמאית עבור מועמדים לשירות.

למי מיועד המסלול?

המסלול ללימודי עתודה אקדמית מיועד למועמדי שירות צבאי בצה"ל, שיוכשרו במהלך לימודיהם למילוי תפקיד בצבא המוגדר מראש. אותם מועמדים נהנים במקביל לתהליך הלימודי, מרכישת תואר אקדמי.

אם אתם חושקים בתכנון עתידכם בצורה מושכלת ובטוחה, יתכן והמסלול הזה עשוי להיות מיועד, בדיוק בשבילכם.

איך מצטרפים ללימודי עתודה?

ניתן להצטרף למסלול לימודי עתודה אקדמית, באם נמצאתם מתאימים ועברתם את דרישות הסף שהגדיר הצבא. לאחר מבדקים שהצבא עורך, באם נמצאו המועמדים מתאימים, פונים המועמדים למוסדות האקדמיים המציעים מסגרת לימודית זו.

ישנם חמישה מוסדות בישראל מאפשרים מסלול לימודי עתודה: אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת בן-גוריון, הטכניון, האוניברסיטה העברית בירושלים וכמובן אוניברסיטת תל-אביב.

בנוסף, מכתיבות האוניברסיטאות השונות תנאי קבלה פנימיים ושונים למסלולי העתודה. עתודאים לומדים במעמד של דחיית שירות (דח"ש).

קיראו בהרחבה על: עתודה טכנולוגית

תקופת הלימודים ומימון

תקופת הלימודים אורכת כשלוש שנים ובמהלכה ניתן לאוכלוסיית העתודאים מענק עתודאי. המענק מתעדכן אחת לתקופה. על העתודאים מוטלת חובת התשלום על כל הוצאות הלימודים, בהתאם לדרישות מוסד הלימודים אליהם הינם רשומים.

המענק מוזן ישירות לחשבון הבנק פעמיים בשנה במועדים: נובמבר ובאפריל. העתודאים מתחייבים בחובת חתימת קבע, לתקופה של שלוש שנים נוספות (למסיימי מסלול רפואה ורפואת שיניים תקופת ההתחייבות היא רק לשנתיים).

עולים חדשים אינם זכאים למענק זה בעת לימודי העתודה ומקבלים מימון לימודים ממשרד הקליטה/ מנהל הסטודנטים (ע"פ התאמה לקריטריונים מוגדרים).

מאחר ומילוי התפקיד בעת השירות הצבאי תלוי רבות בצרכי הצבא, מי שלא יעסוק בתפקידו בעת השירות, פטור מחובת ההתחייבות לחתימת קבע.

מסלולי הלימוד מגוונים וניתן לרכוש תארים בתחומים הבאים: רפואה (רפואת שיניים ורפואה כללית)
הנדסה, מדעים מדויקים וכן מקצועות כלליים (משפטים, תקשורת ועוד).

אפשרויות התעסוקה לעתודאים

מעבר לעובדה שמדובר ברכישת מקצוע לכל החיים, מאפשרים לימודי העתודה ידיעה מוקדמת על מילוי מהות התפקיד המקצועי בעת השירות.

בנוסף, עומדת בפני עתודאים הזכות להצטרף גם למסלולי קצונה, אשר יכולים לעגן את תחילתה של קריירה צבאית מבטיחה.

יתרונות לימודי העתודה

למערכת לימודית זו מגוון יתרונות והראשון במעלה, הינו היכולת להגיע לשירות עם מקצוע מוגדר ונדרש. מאחר ולימודים אקדמאיים מחייבים תכונות ספציפיות כדוגמת: בשלות אישית, אחריות, עמידה ביעדים והגשת עבודות בזמן, תורמת תקופת הלימודים להבשלה אישיותית ובגרות, בעת הגעה לשירות.

יתרון נוסף הוא היכולת לעסוק בתחום המקצועי בצה"ל וניסיון ארגוני מצטבר בארגון כדוגמתו, מהווה יתרון. מדובר בעובדה משמעותית, הנשקלת על-ידי מעסיקים בעת קבלה לעבודה ונחשבת כתקופת ניסיון מקצועי לכל עניין ודבר.

יש לכם שאלות על תחומי הלימוד? לימודי עתודה? פנו אלינו ונסייע!

מעטים באמת יודעים במה ירצו לעסוק כבר בשלב מוקדם בחייהם. מנגד, ישנם אנשים הממשיכים שושלת משפחתית.

לרוב ניתן לראות זאת בתחום הרפואה: משפחה שבה זוג ההורים הם רופאים, לא אחת, עבור ילדיהם הרצון להיות ממשיכי דרכם חד וברור כבר מגיל צעיר.

נראה כי עולם שלם של אפשרויות פרוס בפנינו כשאנו ילדים ונערים. אך באופן אירוני ככל שאנו מתבגרים וכושר השיפוט שלנו מתחדד, דווקא אז אנו מתקשים להיות החלטיים ולבחור מקצוע שילווה אותנו שנים רבות.

מקצוע שמחד גיסא יענה על צרכי המחיה של ימינו אנו, ומאידך יענה על צרכי הנפש שלנו, שכן לאדם יש חובות לא רק כלפי סביבתו ומשפחתו אלא גם כלפי עצמו.

ללכת עם הראש או הלב?

השתחררתם מהצבא. חזרתם מטיול חובק עולם עם שלל חוויות, וכעת אתם מתכוננים לשלב הבא של חייכם – בחירת תחום לימוד ורכישת מקצוע.

אך מה קורה אם אתם נקרעים בין שני רצונות ומתקשים למצוא את האיזון? ושבמשך שנים גדלתם עם חלום לעסוק במקצוע מסוים, אך אי הוודאות להתפרנס ממנו הוא גדול?

האם תשאירו זאת בגדר חלום בלבד, ותרכשו השכלה שנחשבת "מיינסטרים", רק כי על פניו הכנסתה יותר וודאית? דבר אחד בטוח, אין תחושה נוראה יותר מתחושת החמצה ושבגיל מסוים בחייכם תתעוררו לתוך מעגל פתוח מעברכם.

קיראו איזה תחום לימודים משתלם מבחינה כלכלית

הכוונה מקצועית לתחום לימודים שיתאים לך!

כיום, ככל ששוק התעסוקה מגוון ותחרותי יותר, כך ישנם יותר מכונים העוסקים במתן ייעוץ לבחירת תחום הלימודים המתאים לנו. הכוונה לבחירת תחום לימודים מותאמת לסייע לאנשים בכל גיל, ואף  לאנשים המעוניינים לשנות קריירה באמצע חייהם.

קיראו בהרחבה על הסבה מקצועית

במהלך הייעוץ נבחנים באופן מדוקדק תחומי לימודים המתאימים לאותו אדם, ביחס ישיר לכישוריו ויכולותיו, ואף ישנן חברות המסייעות בתכנון נכון של הקריירה.

כך שבסופו של תהליך, אדם המבקש הכוונה תעסוקתית, יזכה לגלות מה הוא המקצוע שבעזרתו יגשים את עצמו.

על כן, כחלק מתהליך הייעוץ שניתן על ידי פסיכולוג מוסמך, נבחנים בין השאר: יכולותיו הקוגנטיביות והאינטלקטואליות של הנבדק ובניית פרופיל אישי הכולל את מבנה האישיות ונטיותיו המקצועויות של כל נבדק.

יתרה מזאת, הכוונה מקצועית מתאימה עבור אנשים עם לקויות למידה שונות ושאינם מעוניינים לתת לזה לעצור בעדם. גם  לאלו אשר איבדו את מקום עבודתם, או כאלו הסובלים מחרדות בשל הראיון, היעוץ המקצועי נותן מענה.

אז איך מתחילים?

ראשית כל, מחליטים שלא מתהלכים יותר עם חוסר הוודאות ותחושת החמצה. ומשמחליטים לעשות מעשה, ניתן לפנות למוסדות כמו הביטוח הלאומי, משרד הביטחון או מטפלים קליניים.

ישנם גם מכונים פרטיים המעניקים שירותי הכוונה ללימודים.

בסופו של יום, כשמדובר בקריירה אישית, אדם צריך להניח ראשו על הכר בציפייה ליום המחרת. הלחצים הסביבתיים והפחדיים האישיים יכולים לעכב אתכם שנים רבות, אך אף פעם מאוחר לרדוף אחר ההגשה העצמית.

קיראו עוד כמה עצות מועילות לבחירת מקצוע לימוד

רקע

האוניברסיטה העברית בירושלים הייתה האוניברסיטה הראשונה שהוקמה בארץ ישראל.

הרעיון להקים אוניברסיטה עברית עלה כבר בקונגרס הציוני הראשון שנערך בבאזל והקמתה בשנת 1925 הייתה הגשמה של חזון.

אבן הפינה לאוניברסיטה הונחה בהר הצופים כבר ב-1918, אולם רק כעבור 7 שנים נפתחו שעריה בטקס חגיגי.

דרכה של האוניברסיטה העברית החלה בשנים הראשונות בתחום המחקר ורק כעבור 3 שנים החלה בה ההוראה הפורמאלית.

עד לשנת 1947 התקיימו באוניברסיטה הפקולטה למדעי הרוח והפקולטה למדעי המתמטיקה והטבע.

עקב הניתוק של הר הצופים מחלקה המערבי של העיר במלחמת העצמאות, עלה הצורך למצוא מבנים חלופיים לאוניברסיטה.

בשנת 1954 החלה בנייתו של קמפוס גבעת רם, ומספר שנים לאחר מכן נחנך המרכז הרפואי בעין כרם המשמש עד היום את הפקולטה לרפואה.

בעקבות מלחמת ששת הימים ואיחוד ירושלים, שוקם הקמפוס בהר הצופים וחזר להיות הקמפוס הראשי של האוניברסיטה.

כיום מונה האוניברסיטה העברית ארבעה קמפוסים :

• קמפוס הר הצופים – המשמש את משרדי המנהל ואת מרבית הפקולטות של האוניברסיטה: הפקולטה למדעי החברה והרוח, הפקולטה לקרימינולוגיה ולמשפטים, הפקולטה לחינוך, לעבודה סוציאלית, ולריפוי בעיסוק, בית הספר למנהל עסקים, והלימודים הקדם אקדמאיים

• קריית אדמונד י' ספרא (גבעת רם) – בו שוכנת הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע, ומספר מוסדות השייכים לאוניברסיטה כמו המרכז הארצי לבחינות וההערכה, והאקדמיה ללשון העברית

• קמפוס עין כרם – המשמש את הפקולטה לרפואה ורפואת שיניים

• קמפוס הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה – ובית הספר לווטרינריה השוכן בעיר רחובות.

הלימודים באוניברסיטה העברית הם לתואר ראשון (בוגר) לתואר שני (מוסמך) ולתואר שלישי (לימודי מחקר) כאשר הלימודים לקראת תואר ראשון מתאפשרים בשני מסלולים:

1. המסלול החד חוגי של לימודים בפקולטה אחת.

2. המסלול הדו חוגי במסגרתו ניתן ללמוד בשני חוגים כל אחד מהם מפקולטה שונה.

תנאי הקבלה

תנאי הקבלה לחוגים השונים ולמסלולי הלימוד משתנים בהתאם לדרישותיו של כל חוג, אולם קיימים תנאי קבלה בסיסיים.

תנאי הקבלה הכלליים למועמדים לתואר הראשון (תואר בוגר) כוללים תעודת בגרות וציון סף במבחן פסיכומטרי.

רוב החוגים דורשים ציון סף משוכלל גבוה מהמינימאלי לכניסה. על תנאי הקבלה הכלליים, נוספו תנאי קבלה ייחודיים לפקולטות השונות, כמו החוג למוסיקה או הפקולטה לרפואה.

פקולטות אלו כוללות גם בחינות כניסה וראיונות אישיים.

תנאי הקבלה הכלליים למועמדים לקראת תואר שני (תואר מוסמך) הם תואר בוגר ממוסד אקדמאי מוכר בממוצע ציונים העובר את הסף הנדרש בהתאם לחוג המבוקש וכן פטור באנגלית.

תנאי הקבלה עבור תואר שלישי (לימודי המחקר) הם תואר שני ממוסד אקדמאי מוכר בממוצע ציונים מינימאלי של 85.

במרבית החוגים, עמידה בתנאי הקבלה הראשוניים אינה מבטיחה את סיום התואר והסטודנטים מוערכים במהלך הלימודים ועליהם לעמוד בדרישות סף בטרם המעבר משנה לשנה.

האוניברסיטה העברית הייתה מודל חיקוי לאוניברסיטות שקמו בעקבותיה בישראל. כיום היא נמנית עם המוסדות האקדמאים המובילים להשכלה גבוהה, בארץ ובעולם כולו.

מבין כתליה יצאו אנשי שם, מדענים וחתני פרס נובל בתחומי מחקר רבים ומגוונים.

מהי היסטוריה?

שורשי המילה היסטוריה נעוצים במילה יוונית שפירושה "מחקר".

המילה החלה לקבל את מובנה הנהוג כיום, לאחר שהרודוטוס, מלומד יווני אשר נחשב אבי ההיסטוריה, תיאר בחיבור בעל שם זה את כרוניקות הפלישה הפרסית ליוון במאה החמישית לפני הספירה.

הרודוטוס נחשב לראשון שראה את החשיבות בתיעוד היסטורי לשם הבנה של תהליכים ושינויים אשר עשויים להאיר את עינינו באשר לאופיו של המין האנושי.

לימודי ההיסטוריה כיום מבוססים על תפיסה זו ובמסגרתם נעשה ניסיון להבין את ההוויה האנושית באמצעות מבט על מעשיהם של תרבויות שונות לאורך השנים.

הנכונות לעסוק בהיסטוריה של כל עניין הקשור במעשי האדם, נובעת מן ההבנה כי כולנו חלק מקהילה אחת גדולה וכי שום דבר אנושי אינו מנותק לגמרי ממשנהו.

קיימות כמובן דרכים שונות ללמוד היסטוריה (קורסים, סדנאות, הרצאות, לימוד עצמי) וכמובן גם במסגרת אקדמית.

לימודי היסטוריה מתאימים למי שמעוניינים להרחיב ידיעותיהם בהיסטוריה כללית או היסטוריה פרטנית של איזור מסוים.

מסלולי לימוד

לימודי היסטוריה באקדמיה נערכים בשלושה מסלולים:

1. היסטוריה של עם ישראל.

2. היסטוריה כללית.

3. היסטוריה של המזרח התיכון בעת החדשה.

הלומדים היסטוריה כללית יעסקו בעיקר בתרבות המערבית, תולדות הארצות בהן התפתחה ואופן התפשטותה.

לצורך לימודי היסטוריה כללית מחלקים את ההיסטוריה לארבע תקופות: העת העתיקה, ימי הביניים, העת החדשה המוקדמת (מן המאה ה15 ועד המאה ה18) והעת החדשה.

בין נושאי הלימוד ניתן למצוא היסטוריה פוליטית, היסטוריה תחיקתית, תרבותית והיסטוריה דתית.

את לימודי היסטוריה של העת החדשה נהוג לחלק לארבע איזורים גיאוגרפיים: אירופה המערבית והמרכזית, אירופה המזרחית, ארצות הברית, אמריקה הלטינית.

בלימודי היסטוריה במסלול המזרח התיכון בעת החדשה – עוסקים בתקופה מאז ראשית האסלאם ועד היום. הדגש הוא על מקומו של האסלאם בתולדות האיזור.

הלימודים עוסקים בתחומים של מגמות במזרח התיכון בעת החדשה, תולדות האסלאם, מגמות באפריקה בעת החדשה.

לימודי ההיסטוריה של עם ישראל ממוקדים בתולדות העם היהודי ובני ישראל מאז ראשית דרכם התנ"כית בארץ ועד ימינו.

מסלול לימודים זה נחשב לרוב כייחודי ונפרד מלימודי היסטוריה בשני המסלולים האחרים.

נושאי לימוד

מבין הקורסים המוצעים בחוג להיסטוריה שבפקולטות למדעי הרוח, ניתן למצוא כאלה העוסקים בתולדות הנצרות, אירופה בתקופת מלחמת העולם השנייה, אירופה בימי הביניים, יוון הקדומה, תולדות סין ועמי המזרח הרחוק, האימפריאליזם הרומי, נאציזם, ארה"ב בעידן המודרני.

מן הקורסים האופייניים למסלול לימודי היסטוריה של המזרח התיכון בעת החדשה ניתן למצוא כאלה העוסקים ברעיון הדתי באסלאם, האימפריה העותומאנית, תולדות מדינות ועמים כגון ירדן, ערב הסעודית, מרוקו, איראן, תורכיה בעת החדשה, תולדות הסכסוך הישראלי – ערבי, תולדות התנועה הפלסטינית, ארצות הנילוס ועוד.

תנאי קבלה

תנאי הקבלה לחוג להיסטוריה באוניברסיטאות השונות אינם מחמירים. לרוב, על מנת להתקבל ללימודי היסטוריה, מספיק ציון "משולב" ממוצע.

ציון משולב הוא ציון המורכב מציוני בגרויות והציון שהושג במבחן פסיכומטרי.

משך הלימודים לקראת תואר ראשון הוא כשלוש שנים ובתומם זכאים הבוגרים לתואר B.A בהיסטוריה כללית / היסטוריה של המזרח התיכון / היסטוריה של עם ישראל – בהתאם למסלול שנלמד.

ניתן לשלב לימודי היסטוריה עם לימודים לקראת תעודת הוראה או כלימודים דו חוגים עם מאו החברה.

תואר בהיסטוריה מאפשר להמשיך ללימודי תואר שני במגוון תחומים (בעיקר בפקולטות למדי הרוח). נוסף לכך, ניתן להכנס בעזרתו גם אל מקצוע ההוראה.

צורפות ותכשיטנות

התכשיטים הם חלק בלתי נפרד מההיסטוריה והתרבות האנושית, וכבר בימי התנ"ך ניתן להם מקום של כבוד בחיי הקהילה, הן כפריטים אסתטיים המשמשים להתקשטות והן כסמל ליוקרה ולסטאטוס גבוה.

כמו כל תחום עיצובי אחר, מושפעים התכשיטים מגורמים רבים, כדוגמת התרבות, האופנה והנטיות האישיות כל אחת ואחד מאיתנו.

צורפות, תכשיטים ותכשיטנות שייכים כולם לתחום עיצוב התכשיטים. תחום ייחודי זה הוא עשיר ביותר מבחינת האפשרויות הקיימות בו וכולל בנוסף לסגנונות מגוונים גם תכשיטים שונים, כדוגמת טבעות, צמידים, מחרוזות לצוואר או כל תכשיט ייחודי אחר.

עיצוב תכשיטים דורש מהעוסקים בו כמה תכונות חשובות, כדוגמת יצירתיות רבה, מקוריות, סבלות ואהבה לתחום.

לרוב, נהוג ליחס את הצורפות בעיקר לתחום עיצוב המתכות אך בעידן המודרני ניתן לעצב תכשיטים מחומרים רבים ומגוונים ולא רק מזהב, מכסף, מפלטינה או מכל מתכת אחרת.

היום ניתן לעצב תכשיטים מפלסטיק, מברזל, מפימו או מכל חומר מקורי אחר.

לימודי צורפות

היום ניתן ללמוד צורפות בהתאם לנטייה האישית, במסגרות שונות ובהיקף לימודים משתנה, החל מקורסי צורפות ותכשיטנות קצרים, דרך סדנאות תכשיטנות והכשרת מדריכים לצורפות וכלה בלימודים אקדמיים לקראת תואר ראשון בצורפות ובעיצוב תכשיטים.

לימודי התואר הראשון (B.F.A) בצורפות נמשכים לרוב כארבע שנים וכוללים מגוון רחב מאוד של נושאים תיאורטיים ובעיקר התנסות ועבודה מעשית. קיראו על לימודי עיצוב מנקודת מבט רחבה.

תחומיי הלימוד

במסגרת לימודי צורפות נחשפים הסטודנטים, הן להיסטוריה של הצורפות והן למגמות עיצוב התכשיטים העכשוויות מתוך התנסות ועבודה במגוון טכניקות עיצוב מקצועיות.

במקביל ללימוד התיאורטי והמעשי ולתרגול טכניקות עבודה שונות, כוללים הלימודים גם הקניית כלי עבודה מגוונים לפיתוח המקוריות, היכולת האישית, היצירתיות והקו האישי של כל סטודנט.

מטרת הלימודים היא, בין השאר, לסייע לסטודנטים לפתח קו עיצובי ייחודי משלהם ולתת ביטוי ליכולותיהם וליצירתיות הטמונה בהם.

תוכנית הלימודים בצורפות כוללת, בין השאר, את הקורסים הבאים:

• תורת המתכות האצילות

• ניסור מתכות

• פיצור

• היסטוריוסופיה של התכשיטנות

• בניית מודלים

• פיסול ותלת מימד

• יציקה

• עיצוב

• קדיחה בחומרים

• לבוש ואביזרים

• תורת אבני החן

• הלחמות

• בניית מודלים

• סימון

• סירוט

• שימוש בכלי צורפות

• תורת אבני החן

• בניית טבעות חלולות

• הלחמות בטכניקות מיוחדות

• בניית עגילים

• ריקועים במתכת

• ליטוש במכונת ליטוש

• שיבוץ אבני חן ויהלומים

• ליטוש

• קראפט

• הומניסטיקה

• בניית ועיצוב שרשראות

• בניית ועיצוב סיכות

• טכניקות שימוש במתכת

• עבודות יד

• סדנאות אומן

• ביקור בתערוכות

היכן לומדים עיצוב תכשיטים?

לקראת תואר ראשון (B.F.A) בעיצוב תכשיטים ובצורפות ניתן ללמוד בבצלאל – אקדמיה לאומנות ועיצוב בירושלים ובשנקר – בית הספר הגבוה להנדסה ועיצוב.

בנוסף לכך, ניתן ללמוד צורפות במסגרת לימודי תעודה או בקורסים קצרי מועד במכללות ובבתי ספר ייעודיים רבים:

• רשת מכללות אורט

• המכללה האזורית בצפת – בית הספר לאמנות

• מכללת נצרת עילית בעמק יזרעאל

• האקדמיה לעיצוב אופנה בישראל

• המכללה האקדמית תל חי – המכון לאמנויות

• מכללת ורצברגר

המועצה להשכלה גבוהה בישראל, מרכזת ואחראית על כלל הנושאים הנוגעים לתחומי ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל.

תחומי האחריות של המועצה להשכלה גבוהה

המועצה להשכלה גבוהה (או בראשי תיבות המל"ג) היא גוף ממלכתי ייעודי, האחראי על כל הנושאים הקשורים להשכלה גבוהה במדינת ישראל.

המועצה הוקמה לראשונה בשנת 1958 ומאז היא מטפלת במגוון נושאים:

• לימודים אקדמיים

• אישור על מתן תארים

• הקמה של אוניברסיטאות ואף מכללות חדשות

• הרחבה של מוסדות להשכלה גבוהה קיימים

• פיקוח על תהליך הענקת תארים

• המלצה להכיר במוסדות אקדמיים שונים כולל שלוחות של מוסדות השכלה גבוהה מחוץ לגבולות הארץ

• פיקוח על העברה של הכספים מהממשלה למוסדות השונים ובהצעות לקידום מחקרים

• לימודי תעודה

• לימודי תואר ראשון

• לימודי תואר שני

• לימודי דוקטורט

• קורסים

• לימודי הנדסאים וטכנאים

• לימודי העשרה והכשרות שונות

את פעולתה של המועצה להשכלה גבוהה מסדיר חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח – 1958.

לפי חוק המועצה להשכלה גבוהה, חייבת המועצה להקפיד על שמירת עצמאותם של מוסדות החינוך השונים.

למועצה אסור להגביל את חופש הדעה והמצפון, להתערב בתהליכי מינוי הסגל האקדמי, או בקביעת והסדרת תוכניות הלימוד השונות ודרכי הלימוד וההוראה הנהוגים בכל מוסד.

בראש הוועדה להשכלה גבוהה עומד שר החינוך, כאשר לפחות שני שליש מחבריה הם אנשי אקדמיה במעמד בכיר.

מספר חברי המועצה נע בין 19 ל-25 והוא משתנה מתקופה לתקופה על ידי הממשלה ולפי המלצתו של שר החינוך והתרבות.

קצת היסטוריה

החל משנות החמישים החלה נוצרת תלות גדולה מאוד של המוסדות האקדמיים בארץ בתקציב הממשלתי.

בעקבותיה נוצר החשש כי הממשלה תשפיע בעקיפין על התנהלות המוסדות האקדמיים ותפגע בחופש האקדמי, בניטרליות הפוליטית של שלהם ובעקרונות הדמוקרטיים לפיהם הם פועלים.

מסיבה זו ומסיבות נוספות, הוחלט להקים בשנת 1956 ועדה מיוחדת במטרה לבדוק את נושא מימון האוניברסיטאות על ידי הממשלה.

הוועדה בראשות נגיד בנק ישראל דאז, דוד הורביץ, המליצה להקים מועצה מיוחדת שתפקח על כל המוסדות האקדמיים בארץ ועל יחסיהם עם השלטון.

המלצות הוועדה עוגנו בחוק המועצה להשכלה גבוהה ומיד לאחר חקיקתו הוקמה המועצה להשכלה גבוהה.

בשנת 1974 הוקם גוף משנה חדש במועצה הקרוי "הוועדה לתכנון ולתקצוב" (או בראשי תיבות הות"ת).

גוף מרכזי זה, אחראי על החלטות חשובות הנוגעות לחלוקתו של תקציב ההשכלה הגבוהה בין מוסדות ההשכלה הגבוהה, המכללות והאוניברסיטאות הפועלות בישראל.

בשנת 1995 הוכרו לראשונה המכללות האקדמיות השונות בישראל על ידי המועצה להשכלה גבוהה וכך הוכרה גם זכותן להעניק תארים לבוגריהן.

בשנת 2002 ניתנה למכללות הזכאות להעניק לבוגריהן גם תואר שני. בשנת 2005 נכלל לראשונה בין נציגי הוועדה גם סטודנט.

נציג הסטודנטים בוועדה מייצג את הסטודנטים הרבים באוניברסיטאות ובמכללות.

היום, תחת סמכותה של המועצה ישנן וועדות שונות ורבות האחראיות לנושאים הקשורים להשכלה הגבוהה בישראל, כדוגמת: הוועדה לתכנון ולתקצוב, וועדת המשנה של המועצה, הגוף האמון על מימון ההשכלה הגבוהה בישראל וועדות נוספות.

התקציב העומד לרשותה של המועצה להשכלה גבוהה ולרשות הגופים השייכים אליה נעמד כבשישה מיליארד שקלים חדשים מדי שנה.