לימודי רפואה בהונגריה מספקים לרופאים לעתיד אפשרות לשלב שהות במדינה אירופית, לימודים ברמה גבוהה הנעשים באנגלית, ותואר שמוכר באיחוד האירופי, בארה"ב ובישראל.

אלה לימודים שפותחים דלתות רבות לעבודה בהמשך ומספקים חוויה חד-פעמית ורב-תרבותית, עם סטודנטים מכל העולם.

השילוב בין רמה אקדמית גבוהה מאוד לתנאי קבלה סבירים הופך את הלימודים שם לאטרקטיביים במיוחד.

לימודי רפואה בהונגריה יכולים להיעשות בארבע אוניברסיטאות ברחבי המדינה: סמלוויש בבודפשט הבירה, סנט-אישטבן בסגד, אוניברסיטת פץ' ואוניברסיטת דברצן.

בסופי שבוע ובחגים ניתן להגיע בכמה שעות נסיעה לאוסטריה, צ'כיה או גרמניה.

בדברצן ובסנט אישטבן ניתן ללמוד גם וטרינריה, נוסף על רפואה, רוקחות או רפואת שיניים. יותר מאלף ישראלים לומדים בארבע האוניברסיטות הללו, כאשר מחציתם נמצאים בבודפשט.

לימודים בהונגריה, כמו בכל ארץ זרה, יכולים להיות מלווים בהתחלה בתחושות של זרות ובדידות, אך המספר הרב של סטודנטים ישראלים, כמו גם העובדה שהפקולטה מלאה בסטודנטים מכל העולם, הופכים עד מהרה את כולם למשפחה אחת גדולה.

בנוסף, בשל קיבוץ הגלויות הגדול שבאוניברסיטאות, קיימים בהן מערכי תמיכה וסיוע לסטודנטים, מתוך הכרה בכך שרבים מהם רחוקים מהבית ומהמשפחה.

קיראו בהרחבה על: לימודים אקדמיים בחו"ל

כמה עולה ללמוד רפואה בהונגריה?

כל מועמד ללימודים צריך לעבור מבחן קבלה, שעלותו כ-800 דולר, סכום שלא מוחזר במקרה של אי קבלה או שינוי תוכניות.

הקבלה אינה קלה לאוניברסיטאות בהונגריה: המועמדים נבחנים בביולוגיה, פיזיקה וכימיה ברמה של חמש יחידות בגרות, באנטומיה ובאנגלית.

בדברצן יש גם ראיון אישי. מבחני הקבלה נערכים בחודשים אפריל- מאי וכמובן שנדרשת גם תעודת בגרות מלאה.

על אף שתנאי הקבלה נוחים בהשוואה לישראל, הלימודים עצמם תובעניים ואינטנסיביים.

הלימודים עצמם אינם זולים ועולים כ-12 אלף דולר לשנה.

יש להביא בחשבון גם דמי הרשמה של כ-500 דולר וכן ויזת לימודים שיש לחדש בכל שנה בעלות של 110 דולר.

חשוב לדעת כי ויזת הלימודים אינה מאפשרת לעבוד בהונגריה באופן חוקי, אך ממילא הלימודים הקשים אינם מותירים זמן לעבודה.

יש אפשרות גם להירשם למכינה ללימודים, העולה כמעט כשנת לימודים נוספת ונמשכת שמונה חודשים.

המחייה בהונגריה גם כן יקרה בהשוואה למדינות מזרח אירופיות אחרות – כאלף דולר לחודש, כולל: מגורים, מזון, תחבורה וספרי לימוד.

בנוסף יש להקפיד על ביטוח רפואי בעלות של בסביבות 1$ לכל יום שהייה בהונגריה. אנו ממליצים לסטודנטים להמשיך ולשלם ביטוח לאומי בארץ כדי לא לצבור חובות שיקבלו את פניכם בעת החזרה לישראל.

אוניברסיטת סמלוויש בבודפשט מציעה מלגות בגובה של מחצית שכר הלימוד החל בשנה השנייה ללימודים, לסטודנטים שהשיגו ממוצע ציונים גבוהה במיוחד.

לימודי הרפואה מתקיימים באנגלית, אך כל סטודנט מחויב בלימודי הונגרית בנוסף כדי שיוכל לשוחח עם פציינטים ואנשי צוות בבתי החולים.

הלימודים נמשכים שש שנים כאשר השנה השישית היא סטאז', למעט לימודי רוקחות שנמשכים חמש שנים.

את הסטאז' ניתן לעשות במדינה אחרת, כולל בישראל. עבודה בישראל לאחר הלימודים מצריכה עמידה במבחן רישוי ממשלתי.

קיראו בהרחבה על: לימודים באוסטרליה

בעוד כשנה עתידים הנרשמים דאז, לסיים את התואר הראשון. חלקם הגדול יחפש משרה הישימה להתמחותם האקדמית, אחרים ימשיכו לתארים מתקדמים. מה מחכה לבוגרים בשוק העבודה? האם יש להם סיכוי למצוא עבודה ראויה בתחום התמחותם ? קשה להאמין.

אם לא יחול שינוי במצב הנוכחי והגלובאלי, צפוי להם גורל מר בדומה לזה של הבוגרים שסיימו לפני שנים ועדיין לא השתלבו בשוק העבודה.

מאז שהעולם התהפך על ראשו בעקבות התפוצצות בועות הנדל"ן והאינטרנט המצב בשווקי העבודה בעולם הרחב החמיר עוד יותר. האבטלה גואה. התסכול בקרב האקדמאים גובר. הם שואלים עצמם ובצדק, "בשביל מה הלכנו ללמוד, מה יצא לנו מזה, לקחנו הלוואות לממן את הלימודים מתוך תקווה וציפיה למצוא עבודה בתחום התמחותנו והינה אנו נעמדים יותר מדי שנים אל מול שוקת שבורה".

התחושה המתסכלת נוגעת בכל הסטודנטים ברחבי העולם. אין להם יכולת כלכלית להחזיר את ההלוואות. הם חוזרים לגור עם ההורים שנאלצים לאכול את הפנסיות שלהם כדי לממן את החזרי ההלוואות שהילדים לקחו, עת ביקשו בסך הכול לרכוש השכלה גבוהה ולהבטיח את עתידם המקצועי והכלכלי. רבים מתפשרים והולכים לעבוד במקצועות נחותים שלא מתאימים למעמדם והשכלתם.

אלו ששיחק להם המזל, עובדים כמאבטחים, מלצרים, אנשי מכירות, נציגי שירות לקוחות ועובדי ניקיון ומשתכרים שכר מינימום או לא הרבה יותר.

מעטים מקרב הסטודנטים, ממשיכים בלימודי תואר שני, לא מתוך בחירה מושכלת וחופשית אלא מתוך אילוץ של נסיבות לצד אשליה במרבית המקרים, שעד שיסיימו תואר נוסף יתכן ויפתחו משרות שתואמות את התמחותם האקדמית. רבים אחרים שגורלם הפנה להם עורף נגררים למעגל המובטלים ומקבלי הקצבאות.

זה מה שקורה כאשר ארצות הברית נקלעת למשבר כלכלי, שלא ידעה כמותו מאז 1929 והשלכותיו הבלתי נמנעות מדביקות בוירוס הרסני את השווקים המשתייכים לכפר הגלובאלי העולמי.

בשנת 2009,  כשנה לאחר המשבר, סוכנויות הידיעות פרסמו ראיונות עם סטודנטים לצד מחקרים וסקרים מהם עלתה בבירור המסקנה  שבוגרי קולג'ים בארצות הברית עומדים בפני מציאות בלתי נסבלת הכרוכה בתחרות אגרסיבית מצד מובטלים חדשים ובוגרי קולג'ים מהשנים הקודמות שעדיין מחפשים עבודה שתתאים לכישוריהם והתמחותם האקדמית ולא מוצאים.

אחד הסטודנטים בשם אנדרו בר שסיים את הקולג' בשנת 2007 סיפר בראיון: "אתה מסיים את תקופת לימודים, יוצא מהבועה של הקולג' אל העולם האמיתי, ואמור למצוא עובדה, מה שלא קורה באמת".

אמנדה היימס, בוגרת לימודי סוציולוגיה מאוניברסיטת קלארק במסצ'וסט, סיפרה בראיון עיתונאי כי  מצב שוק העבודה גורם לדאגה, ואף לפחד כבד. בתגובה למצב הנוכחי היא החליטה לחזור לבית הוריה ולעבוד במשרה פחות נחשקת ומשתלמת. שניים אלו, מייצגים תופעה רחבה, הקונה לה אחיזה במציאות הכלכלית והחברתית, שאת תוצאותיה והשלכותיה אין מי שיודע להעריך.

מנהלי משאבי אנוש ובעלי משרדי השמה יודעים לספר כי על כל מודעת דרושים המתפרסמת, הם מוצפים במאות רבות של קורות חיים של בוגרי אוניברסיטאות שמציעים עצמם לתפקיד, למרות שהוא קטן עליהם, בהתחשב בכישוריהם ובתארים האקדמיים שרכשו. הלחץ הכלכלי והרצון להשתלב כמעט בכל מחיר בשוק העבודה נותן את אותותיו וגורם למציעים להוריד מערכם העצמי עד יעבור זעמו של המשבר הכלכלי ורוח חדשה תנשב בימים טובים יותר.

כך לדוגמה, לפני כשנה וחצי יצאה חברת מקדונלד'ס במסע גיוס של 60 אלף עובדים לסניפיה ברחבי ארה"ב. בתגובה, קיבלה החברה מיליון פניות של מבקשי עבודה מרביתם צעירים בוגרי קולג' שלא עשו חשבון לתואר אלא לבטן המקרקרת מרעב.

המצב ביפן לא שונה לעומת ארצות הברית. לפי הדיווחים המתקבלים מכלי התקשורת המסקרים את שוק העבודה ביפן עולה כי בשנת 2010 לדוגמה, קיים חשש מוחשי בקרב הצעירים שהם ימצאו עצמם מחוץ למעגל העבודה בתום לימודיהם.

אחד הבוגרים סיפר בראיון כי עם סיום לימודיו שלח קורות חיים ל 40 חברות שונות ולא קיבל שום הצעה. כדי לא להשתייך למה שקרוי בפי היפנים "דור אבוד", החליט אותו בוגר, הירוקי, שלא שווה לו להשתכר משכורת נמוכה במיוחד בעבודה שלא הולמת את כישוריו והשכלתו ולכן החליט להמשיך את לימודיו לתואר נוסף, בתקווה לשיפור הסיכויים להתקבל לעבודה מתאימה בעתיד.

בבריטניה מכנים את אותה קבוצת צעירים משכילה "הדור הדחוי", "דור השוכרים" שלא עובד, לא לומד ולא עובר הכשרות מקצועיות חלופיות שהמדינה אפילו לא מציעה להם.

בסין השתרש הכינוי "שבט נמלים", והוא מכוון לאלפי בוגרי אוניברסיטאות שלא מצליחים למצוא עבודה ונאלצים להתגורר בקומונות בדירות פשוטות וזולות בפרברים מחוץ לערים.

לארצנו הקטנטונת אין בשורה בטווח סביר. בשורת האביב דילגה זמנית למדינות השכנות שנאלצות להתמודד עם בעיות יסוד קשות יותר מאיתנו. אין להוציא מכלל אפשרות שהמחאה החברתית שפקדה אותנו בקיץ 2011 לא היתה פורצת בכאלו עוצמות של כאב, זעם ותסכול, אם גם האקדמאים הרבים שיצאו להפגין, היו מוצאים עבודה שמתאימה לכישורים ולהשכלה שרכשו. הסיכוי לגמור את החודש ללא יתרת חובה בבנק ועם קצת חיסכון, היה רושם קו עליה לצד אופטימיות צנועה ומינורית לעתיד לבוא.

מדגם מייצג של סטודנטים שהתראיינו לכלי התקשורת בישראל בשנה שנתיים שחלפו מעידים על קיומה של התופעה הנסקרת. רבים מבוגרי הפקולטות למדעי הרוח והחברה לא מוצאים עבודה מתאימה. ערן צ'יובן, בוגר תואר ראשון בהיסטוריה לא מצא עבודה ונאלץ לעבוד זמנית כמאבטח. לדבריו: " קשה למצוא עבודה עם תואר בהיסטוריה. שוק העבודה ממוקד בארבעה-חמישה מקצועות, אז עובדים בדברים שלא קשורים למקצוע או שלומדים משהו שלא באמת רוצים…"

טל נורמן, סטודנטית בת 27, סיימה תואר ראשון בלימודים ספרדיים ולשון עברית באוניברסיטה העברית. במשך חודשים חיפשה עבודה ולא מצאה, החליטה לצאת לצורך לימודי תואר מתקדם בארה"ב, שם נרשמה ולמדה לתואר שני במדעי היהדות באוניברסיטת מרילנד.  "חיפשתי עבודה הרבה מאד זמן ולא מצאתי. חיפשתי בכל הארץ מהצפון עד הדרום. הוצעו לי עבודות משרה מלאה במשכורות נמוכות מאד שלא מאפשרות להתקיים. אין ספק שאם הייתי מוצאת עבודה – לא הייתי ממשיכה לתואר שני".  הסבירה.

גם לבוגרי מדעים מדויקים, אין חיים קלים. דני רבינוביץ' סיים לימודי תואר ראשון במסלול ביוטכנולוגיה במכללת "הדסה" ולא מצא עבודה כי יש לדבריו המון בוגרי ביולוגיה וביוטכנולוגיה שמסתובבים ולא מוצאים תעסוקה הולמת להכשרתם. בלית ברירה חלק מהבוגרים שהצליחו להתברג בשוק, מועסקים כאנשי מכירות של תרופות, מקצוע, שלא כיוונו אליו מלכתחילה, עת החליטו ללמוד מה שלמדו.

מור ניצן סטודנטית לתואר שני בכימיה באוניברסיטה העברית סיפרה בראיון ל YNET במחצית 2010 כי התחילה ללמוד לתואר שני : כי ידעתי שזה אבוד למצוא עבודה בתחום. לו הייתה עבודה לא הייתי ממשיכה ללמוד לעוד תואר…"

בקרב עורכי הדין המצב הרבה יותר גרוע. כ 55 אלף עורכי דין רשומים בלשכה. יותר  מדי ביחס לגודל האוכלוסייה בישראל . בכל זאת רבים נוהרים מדי שנה לרכישת התואר הנכסף למרות שברור להם שלא יועסקו כעורכי דין פעילים.

מי שיכולה להעיד מקרוב ובאופן מקצועי אודות מצבם של עורכי הדין ובוגרים אחרים היא, אורית זיו, מנכ"לית משותפת בחברת ההשמה "דואט", שסיפרה בראיון לגלובס באוקטובר 2011  כי רבים הלכו ללמוד משפטים מסיבות יוקרה ועדריות. זה סוג של טרנד. היום, הם לא מוצאים עבודה. מכורח הנסיבות הם עושים תפנית ומשתלבים במקצועות כמו, שיווק ומכירות, מנהלי לקוחות, מזכירות בכירות.

מובן מאליו שהמעטים שמצליחים למצוא עבודה אחרת שלא קשורה כלל לתחום הכשרתם האקדמית עושים זאת כדי להתפרנס ולשרוד.

גם בוגרי כלכלה לא בדיוק עובדים במקצוע שלמדו. לדברי זיו הם לוקחים עבודות "ליד הכלכלה" כמו, אנליסטים בבית השקעות, ובמקרים רבים נקלטים כמאבטחים, נציגי שירות לקוחות.

המגזר הערבי מקופח גם בתחום התעסוקה לאקדמאים. מסקר שערכה "עמותת נשים נגד אלימות" לשנת 2010 עולה כי נשים בוגרות תארים אקדמאיים בתחום החינוך, רוקחות, מנהל עסקים סטטיסטיקה ועוד מועסקות בלית ברירה, כמנהלת חשבונות במוסכים, בחנויות בגדים, בעסקים משפחתיים זעירים. מוכנות לעבור סטאג' ללא תשלום העיקר לשפר את סיכויי קליטתן בשוק העבודה.

סאוסן תומא שוקחה, רכזת פרויקטים בעמותה ניתחה את המצב בראיון ל"דה מרקר" בזו הלשון: "אם הקושי למצוא עבודה מתאימה יימשך, נשים ערביות פשוט יפסיקו לפנות לאקדמיה ובמקום ללכת קדימה נחזור לאחור" ועוד הוסיפה לטעון: "נשים משקיעות בלימודים ארבע חמש שנים רק כדי לחזור עם תעודת מובטלת. הן אומרות לעצמן למה יצאתי ללמוד…?"

למה לצאת ללמוד?

שאלה מתבקשת ומטרידה לנוכח המציאות המתמשכת, שלא מאירה פנים וניצנים של תקווה. לעמוס שפירא, המנכ"ל היוצא של חברת "סלקום" יש הצעה לסטודנטים שלא מוצאים עבודה לאחר שסיימו תואר אקדמי ומתלבטים מה ללמוד: " אל תלכו ללמוד באקדמיה בחוג שלא מתאים לכם רק כי 'יש בו כסף' או כי 'אלו הן הציפיות של הסביבה'. בדרך זו אתם מאמללים את עצמכם ובסופו של יום תצליחו פחות".

ההצעה הועלתה בראיון ל"גלובס" עם פתיחת שנת הלימודים ב 2011 מתוך כוונה מוצהרת של שפירא להשפיע על מנהלי חברות ואנשי עסקים לקלוט לשורותיהם גם בוגרי מדעי הרוח ומדעים מדויקים.

הצעה כזו יכולה כנראה להישמע רק מפי אחד שנכדיו מסודרים כלכלית לכל החיים. זה כנראה המצב של משפחת שפירא שעשה את המיליונים שלו בזכות גדולה, עליה אין עוררין. אבל כמה יש כמוהו. הרוב אינם יכולים להרשות לעצמם להשתעשע עם גורלם ועתידם ולהשקיע משאבים רבים לרכישת השכלה מהנה ככל שתהייה עם סיכויים מועטים למצוא עבודה הולמת שתפרנס את המחזיק בה בכבוד הראוי. כללי המשחק מחייבים רכישת השכלה כדי לעמוד בתנאי סף למשרה כלשהי. זהו המנוע הערכי והכלכלי שמריץ את האזרח.

ההצעה של שפירא הוגדרה בפי אנשי מקצוע כתמימה, לא ישימה ואפילו מיתממת. גיל אדמוני המנכ"ל היוצא של חברת דלתא מסר בתגובה לעיתון שפרסם את ההצעה כי זהו רעיון נחמד, אבל מה שקובע הוא מבחן התוצאה. בוגרי תואר ראשון בספרות, פילוסופיה ואמנות יתקשו למצוא עבודה במקצועות ניהול בכירים. החברות מחפשות את המשאב שיקדם את השורה התחתונה וכפי שהשוק מלמד, ממקצועות אלו לא תבוא הישועה.

אורית זיו, רואה בהצעה כעצה לעשירים. כמי שמנהלת משרד השמה היא מעידה ממקור ראשון שסטודנטים רבים שסיימו תואר עומדים מול שוקת שבורה בכל הנוגע למציאת עבודה התואמת את מה שלמדו. בחוגים כמו רפואה, סיעוד, חשבונאות, מדעי המחשב הבוגרים מוצאים עבודה ישימה. אולם, ב 50% מההשמות שמשרדה מבצע, אין קשר בין תחום הלימודים האקדמי ובין המשרה שאוישה. לטענתה, "כל מועמד שני שמגיע אלינו פונה למשרה שכלל לא קשורה לתחום לימודיו, וזו תופעה שמתרחבת בשנים האחרונות".

פיטר תיל המייסד של אתר התשלומים PAYPAL הטיב לנתח את התופעה בראיון שהעניק לפני כשנה לבלוג הטכנולוגיה המוכר טק קראנץ' וכינה אותה "בועת ההשכלה הגבוהה" לאור העובדה ששכר הלימוד גבוה מדי, נטל החובות על הסטודנטים שלוקחים הלוואות מימון כבד מנשוא וכל הסימנים להערכתו מעידים, שהערכת השווי של התארים האקדמאיים ביחס לסיכוי למצוא עבודה מתאימה עם הכנסה הולמת בצדה, הינה מופרזת. בהמשך הוא מציע בדרכו ובסגנונו הייחודי: " תשכחו מבועת האינטרנט, בועת הדיור או בועת הסחורות, הבועה האמיתית כיום בעולם המערבי היא בועת ההשכלה הגבוהה!

מה עושים? איך מספקים עבודה לאקדמאים?

כאשר משבר נמשך יותר מדי זמן לא סביר לשקוט על השמרים מבלי ליזום מהלכים שיש בהם לשחרר מהמצוקה והכבלים. השינוי צריך להתחיל באדם הפרטי ובבחירות שהוא לוקח. אין טעם להינעל על מסורות וערכים הדוחפים אותך לרכוש בכל מחיר השכלה גבוהה כי זה מה שמצופה ממך על ידי המשפחה והחברה הסובבת.

הגיע הזמן לחשיבה פרקטית הדורשת אומץ לב ולקיחת אחריות לעתיד הפרטי והמשפחתי. מיפוי התנאים וניתוח הסיכויים והסיכונים ששוק העבודה מציע, עשוי לתרום לקבלת החלטה מושכלת ועניינית בדבר המקצוע שאותו מתכוונים ללמוד ושהוא מקפל בתוכו סיכויים משופרים למצוא עבודה התואמת את התואר האקדמי.

האזרח הפשוט לא יכול לפעול בחלל ריק ולהגשים את תוכניותיו המתחדשות. המדינה חייבת להתגייס למשימה, לביצוע הרפורמות המתבקשות תוך צירוף ושיתוף פעולה עם המגזר הפרטי.

פיטר תיל לא רק מעביר ביקורת נוקבת. הוא לא ממתין להתפוצצות בועת ההשכלה הגבוהה. כדרכו של מייסד מוצלח הוא יוזם פרויקטים שיש בהם להבנתו לשנות את החשיבה והגישה שיתאימו למציאות המשתנה וכנראה, זה מה שצריך לקרות בכל העולם שסובל מאותה תופעה.

בשנת 2010 יזם תיל הקמת תוכנית שנקראת  20 under 20, שמעניקה 100 אלף דולר ל-20 צעירים מתחת לגיל 20 שיסכימו לנשור מהלימודים, להקים חברה ולפתוח בקריירה של יזמות באופן מיידי.  גם החברות בלאקסטון ו-AT&T הקימו תוכניות יזמות משלהן במטרה לעודד צעירים שלא מוצאים עבודה, ליצור עבודה עבור עצמם.

אורית זיו למודת הניסיון מציעה למי שמתכנן ללמוד, לחשוב באופן פרגמאטי על הקריירה והעיסוק העתיד לפני שבוחרים את חוג הלימודים ולא לאחר שמסיימים.

סטודנטים שנוטים לכיוון מדעי הרוח שלא בדיוק מבוקשים בשוק, כדאי שיחשבו על לימוד שפה זרה מבוקשת כמו, סינית או אחרת, המדוברת במדינות המתפתחות, כדי שיתאפשר להם להשתלב כיועצים לאנשי עסקים או אפילו כנספחים מסחריים וכלכליים מטעם המדינה.

בכל מקרה, על הממשלות בכל המדינות הנוגעות למשבר המדובר, להפנים ולהתמודד עם ההשלכות ההרסניות על המערכות החברתיות והכלכליות של המדינה, העלולות להתרחש עם צמיחתו של דור דפוק ומתוסכל שאינו מוצא עצמו במדינה שבה גדל, שמילא את חובותיו, ששילם מסים ואינו מקבל את התמורה הבסיסית להמשך קיום בכבוד. כך נופלות מדינות ומשטרים שלא השכילו להיערך בזמן לקראת האסון, שאינו אסון טבע שלא ניתן לחזות ולהתמודד איתו. זהו אסון פרי יצירתו של האדם באשר הוא ובתור שכזה, הפיתרון אפשרי ויפה שעה אחת קודם.

במהלך מאתיים השנים האחרונות, שינויים פוליטיים ותרבותיים הותירו את חותמם והפכו את השפה האנגלית, שפתן הרשמית של שתי המדינות המובילות, ללשון החשובה בעולם כיום ויש שיגידו: לשפה הבינלאומית היחידה המדוברת בעולמנו בימים אלה.

מעבר להיותה של האנגלית השפה המרכזית של העולם בעידן הגלובליזציה והאינטרנט, מהוות המדינות בהן היא שפה רשמית יעד אטרקטיבי להגירה לצרכי לימודים או עבודה.

מדינות כמו ארה"ב, אנגליה, אוסטרליה וקנדה מהוות אבן שואבת לאנשים מרחבי העולם, המבקשים להגיע וללמוד במוסדות הלימוד המשובחים המלמדים בשפה הבינלאומית וגם להשתלב בשורה הראשונה של השווקים האטרקטיביים לעבודה ולמסחר בעולם.

קיראו בהרחבה על: לימודי תואר מתקדם בארה"ב

IELTS – בחינת ידע ושליטה באנגלית

כדי להתמודד עם רצונם של רבים ללמוד ולעבוד בשפה האנגלית, חרף העובדה שהם מגיעים ממדינות שאינן דוברות את השפה, נוצרה בחינת ה-IELTS ואלה ראשי התיבות של:INTERNATIONAL ENGLISH LANGUAGE TESTING SYSTEM.

הבחינה הבינלאומית, מהווה כר השוואה מוסכם לבחינת ידע ושליטה של נבחנים ברבדיה השונים של השפה וכלי מקצועי למיון המתאימים.

הבחינה היא כיום אבן בוחן מוסכמת על מוסדות השכלה גבוהה, מקומות עבודה, רשויות הגירה ואף גופים ציבוריים לקבלת מועמדים המגיעים ממדינות ששפתן הרשמית אינה אנגלית.

קיראו על אפשרות לימודים בחו"ל

מבנה הבחינה בארבעה חלקים עיקריים

בחינת ה-IELTS בנויה מארבעה חלקים שונים המבקשים לבחון את שליטתם של הנבחנים בקריאה, כתיבה, הבנת הנשמע ודיבר בשפה האנגלית.

שלושת החלקים הראשונים – הבנת הנשמע, קריאה וכתיבה נמשכים כשעתיים וחצי. החלק האחרון הכולל ראיון קצר באנגלית נמשך בין 11 ל-14 דקות עבור כל נבחן.

לכל חלק בבחינה מבנה יחודי, המורכב מדרישות ואספקטים שונים הבוחנים את יכולתו, רמתו וסיכוייו של המועמד להשתלב בעשייה היומיומית, בעבודה בלימודים ובסביבת מגוריו דוברת האנגלית. ואלו הם:

חלק הקריאה – חלק הבנת הנקרא כולל שלושה קטעי קריאה בני 500 עד 900 מילים, בדרגות קושי משתנות ועולות עליהם נדרש הנבחן לענות כ-40 שאלות. קטעי הקריאה נעים מקטעים בעלי אופי אקדמי מרובי פרטים, בהם נדרש כושר ניתוח וברירת מידע, לבין קטעי קריאה מגזינים או חדשותיים באופיים המבקשים לבחון שליטה יותר טריוויאלית בנבכי השפה.

חלק הכתיבה – במהלך החלק הנמשך שעה, יש לכתוב שני קטעי כתיבה בני 250 ו 150 מילים. החלק הראשון הינו אקדמי באופיו וכולל ניסוח בכתב של מידע העולה מתרשים או מגרף, בעוד השני כולל כתיבה חופשית יותר של 250 מילים על נושא מסוים שיוגדר בבחינה.

הבנת הנשמע – בחלק זה תיבחן הבנת הנבחנים של המושמע להם בקלטת המושמעת פעם אחת בלבד, תוך מענה על שלל שאלות.

דיבור – בחלק הנפרד משאר חלקי הבחינה יעמוד הנבחן לראיון קצר בנושאים שונים מול מראיין בשפה אנגלית.

איפה עושים מבחן IELTS בישראל?

בארצינו הקטנה ניתן לערוך את הבחינה ברמת גן, בסניף של בית הספר האמריקאי ללימודי אנגלית. במידה והנבחן נכשל ו/או התוצאה אינה מספקת אותו, יש באפשרותו להיבחן שוב כעבור 90 יום ממועד הבחינה הקודם.

רוצה לשפר את האנגלית שלך? קרא/י על: לימודי אנגלית עסקית

בארצות הברית ישנם אלפי מוסדות להשכלה גבוהה ומגוון עצום של תחומים שונים, אותם ניתן ללמוד לקראת תואר ראשון, תואר שני, דוקטורט וגם פוסט דוקטורט (Post-doc).

בכל שנה מגיעים אליה עשרות אלפי מועמדים מכל רחבי העולם, המנסים להתקבל ללימודים מתקדמים באחד ממוסדות אלה. עם זאת, בשל ההיצע הגדול ישנם הבדלים משמעותיים בין מוסדות הלימוד השונים בתנאי הקבלה, ברמת ההוראה, בתנאי הלימודים ואפילו בהיקף הוצאות מחיה ממוצעות.

ברבות מהמכללות, המציעות גם מסלולי לימוד לתארים מתקדמים, רמת הלימודים נמוכה אפילו מזו הקיימת בארץ.

לעומת זאת, באוניברסיטאות היוקרתיות כדוגמת: אוניברסיטת ייל, אוניברסיטת הארוורד, M.I.T ואוניברסיטת סטנפורד רמת הלימודים היא מהגבוהות בעולם.

לימודים לקראת תואר שני בארה"ב

במרבית מקצועות הלימוד באוניברסיטאות השונות בארצות הברית ישנם מסלולי לימודים שמובילים ישירות לקראת תואר שלישי (Ph.D.) לאחר סיום לימודי התואר הראשון.

במקביל למסלולים אלה ישנן גם מספר מחלקות באוניברסיטאות השונות בהן ניתן ללמוד באחת התוכניות לקראת תואר שני (Master Program) במתכונת המזכירה מאוד את הנהוג בארץ ובמדינות אירופה.

הלימודים במסלולים אלה נמשכים לרוב כשנתיים וכוללים השתתפות במגוון קורסים, הגשת עבודות בהיקפים שונים והכנת עבודת מחקר מורחבת עם סיום התואר.

לימודים לקראת תואר דוקטורט

לרוב, ניתן להמשיך ללימודי הדוקטורט (Graduate studies) לאחר סיום התואר ראשון, ללא צורך בלימודי תואר שני כפי שנהוג בארץ.

מסיבה זו, מועמדים ישראלים שסיימו מסלול לתואר שני בארץ ומעוניינים להמשיך את לימודיהם לקראת תואר שלישי בארצות הברית לא יזכו לכל הקלה בלימודים או אפילו לקיצור משכם.

תוכניות לימודי הדוקטורט נמשכות בין ארבע שנים לשש שנים וכוללות קורסים מתקדמים שונים וכתיבת עבודת מחקר רחבת היקף.

קיראו בהרחבה על: לימודי אנגלית עסקית

תנאי הקבלה ללימודי תואר מתקדם בארה"ב

תנאי הקבלה לתארים מתקדמים תלויים במוסד הלימוד, כאשר קיימים פערים גדולים בין מוסד אחד למשנהו. באוניברסיטאות המובילות בארצות הברית תנאי הקבלה לתארים מתקדמים קשים, מחמירים ובלתי מתפשרים בעיקר לאור הביקוש הגבוהה.

שכן, מעבר לרמת הלימודים הגבוהה, מציעות אוניברסיטאות אלה ציוד טכנולוגי מהמתקדמים בעולם וסביבת לימודים מושלמת וללא תחרות.

בשל כך, מתפתים רבים מהחוקרים בארץ להעתיק את מקום מגוריהם לארצות הברית ולהתחיל שם בקריירה אקדמית מבטיחה, תופעה המכונה בארץ "בריחת מוחות".

תנאי הקבלה למוסדות אלה כוללים לרוב כמה דרישות בסיסיות:

• תעודת תואר ראשון הרלוונטית למקצוע הלימוד המבוקש, כולל פירוט הקורסים והציונים בתרגום לאנגלית של מוסד הלימוד בארץ

• מכתבי המלצה מטעם הפקולטה והמחלקה של מוסד הלימודים בארץ או של מעסיקים לאחר תום הלימודים, בהתאם לדרישה

• קורות חיים בפורמט של מעין מאמר, בהם יש לפרט כל מידע העשוי לסייע בקבלה ללימודים, כדוגמת: רקע כללי, תכונות אופי, תחביבים, מטרות ושאיפות אקדמיות, תחומי עניין ואפילו סוג הפעילות הגופנית המועדפת עליכם

• מבחני קבלה בהתאם לדרישות המוסד, החל ממבחן TOFEL לשליטה באנגלית, דרך GMAT ללימודים מתקדמים במנהל עסקים וכלה GRE לתואר שלישי הבודק כישורים מילוליים

ללימודים לקראת תארים מתקדמים בארצות הברית ישנם יתרונות רבים, החל מהרמה האקדמית הגבוהה, דרך סביבת הלימודים המאתגרת וכלה באפשרויות להתפתח מהבחינה העסקית-תעסוקתית לאחר השלמת הלימודים.

עם זאת, כדי להתקבל לאחד מהמוסדות הטובים יש להשקיע מאמצים רבים ולא פחות חשוב, להצטייד בלא מעט כסף.עלות לימודי תואר מתקדם בארה"ב עשויה להיות גבוהה עד פי 10 מעלות הלימודים לתואר מקביל בישראל.

כל מי שאיננו יכול להרשות זאת לעצמו, יאלץ פעמים רבות ללמוד באחד המוסדות בארץ, המציעים רמת לימודים גבוהה ותנאים טובים, גם אם לא זהים לאלה שבארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות.

מאידך, מוסדות לימוד רבים בארה"ב מציעים הלוואות בפריסה נוחה לסטודנטים שרוצים ללמוד בשעריהן, ואם תואר מתקדם בארה"ב קורץ לך – שווה לברר ולהתעמק בנושא.

קיראו בהרחבה על: לימודי תואר ראשון בארה"ב

ארצות הברית היא ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות גם מבחינת הלימודים לקראת תואר ראשון (Undergraduate).

מוסדרות ההשכלה הגבוהה בארצות הברית נחשבים לטובים ביותר בעולם, כאשר מדי שנה מגיעים אליהם כ-250,000 סטודנטים זרים מכל רחבי העולם במטרה ללמוד לקראת תואר ראשון במגוון רחב של מקצועות.

בארצות הברית ישנם כ-2,800 מוסדות לימודים גבוהים – מכללות ואוניברסיטאות, וביניהן גם האוניברסיטאות היוקרתיות ביותר בעולם, כדוגמת: אוניברסיטת הארוורד, אוניברסיטת ייל, אוניברסיטת סטנפורד ו-M.I.T.

גם מבחינת מקצועות הלימוד, האפשריות הקיימות בארצות הברית הן בלתי מוגבלות – מנהל עסקים, אומנות, רפואה, משפטים, הנדסה, תקשורת, משחק, פיזיקה ומתמטיקה הם רק חלק מרשימה ארוכה של מקצועות הלימוד האפשריים.

כמו בארץ, הקבלה ללימודים מותנית בשורה של דרישות – מבחני קבלה כדוגמת GMAT, ריאיון ולעיתים גם כתיבת מאמר. סטודנטים מצטיינים יכולים לא אחת ליהנות ממענקים או ממלגות שונות.

חושבים על לימודים? לקראת תואר ראשון בארה"ב

לימודי תואר ראשון בארה"ב נמשכים לרוב כארבע שנים אקדמיות וכוללים קורסים בתחום ההתמחות וגם קורסים כלליים.

שלא כמו בישראל, בשנתיים הראשונות כוללת תוכנית הלימודים קורסי מבוא ורקע כללים ולא התמחות במקצוע מסוים, כדוגמת כלכלה או משפטים.

לאחר מכן, בשנות הלימודים השלישית והרביעית מתרכזים מרבית הקורסים בתחום התמחות (Major). בנוסף לכך, הקבלה ללימודי תואר ראשון, שלא כמו בישראל, היא קבלה למוסד הלימודים ולא למקצוע מסוים.

בישראל תנאי הקבלה, לדוגמה, למקצועות כהנדסה וכמשפטים שונים מאוד מתנאי הקבלה ללימודי ספרות או תקשורת באותה אוניברסיטה.

לעומת זאת, תנאי הקבלה לכל מקצועות הלימוד לאוניברסיטה בארצות הברית כדוגמת הארוורד הם זהים. לאחר שנתיים של לימודים כללים, הכוללים מקצועות ממדעי החברה, מדעי הרוח, מדעי הטבע ומדעים מדויקים, בוחרים הסטודנטים את תחום ההתמחות לשנתיים הבאות.

במקביל לתחום ההתמחות המרכזי ישנו גם מקצוע משני (Electives) הנלמד בהיקף קורסים מצומצם יותר. מי שבוחר שלא ללמוד מקצוע משני, יתבקש ללמוד קורסים כללים במקביל לתחום ההתמחות.

תנאי הקבלה ללימודי תואר ראשון בארצות הברית

תנאי הקבלה ללימודי תואר ראשון בארצות הברית משתנים מאוד ממוסד אחד למשנהו.

תנאי הקבלה לכל אחת מהאוניברסיטאות היוקרתיות בארצות הברית הם מהקשים בעולם וכוללים בין השאר וועדות קבלה, מבחן TOEFL Test of English as a Foreign Language System – מבחן ידע בינלאומי באנגלית ומבחנים נוספים.

לעומת זאת, ישנם בארצות הברית גם מוסדות להשכלה גבוהה שניתן להתקבל אליהם גם ללא תעודת בגרות. לימודים קודמים ותארים אקדמיים קיימים מקנים לרוב למועמדים פטורים והקלות שונות.

שכר הלימוד במוסדות האמריקאיים

כדי ללמוד בארצות הברית נדרש כסף, והרבה. שכר הלימוד לתואר ראשון בארצות הברית הוא גבוה מאוד ביחס לישראל, ונע בין 10,000 דולרים לשנת לימודים באחת האוניברסיטאות הציבוריות ובין 30,000 דולרים לשנת לימודים באחת האוניברסיטאות הפרטיות.

בנוסף לכך, עלויות המגורים והמחיה גם הן גבוהות ועומדות על כ-1,200 דולרים לחודש לכל הפחות, תלוי איפה אתם לומדים ואיפה אתם גרים (מבלי לקחת בחשבון סטודנטים שאוהבים רמת חיים גבוהה…).

מה עושים לאחר סיום הלימודים?

לאחר קבלת התואר הראשון ניתן לחפש עבודה או להמשיך ללמוד לתארים מתקדמים יותר (Graduate studies) באותו תחום או בתחומים אחרים, ביחס לתנאי הקבלה בכל חוג.

תואר ראשון של מכללה או אוניברסיטה נחשבת בארה"ב פותח לבוגר/ת את השערים של מקומות עבודה רבים בארה"ב וברחבי העולם – כמו גם בישראל. רק צריך לבחור.

קיראו בהרחבה על מבחן GRE – לכל מי שרוצה לעשות תואר שני בארה"ב

מוסדות הלימוד לרפואה בישראל נמצאים כיום במקום טוב בכל הקשור לרמתם האקדמית ולרמת הסטודנטים ביחס לעולם.

המובילות הטכנולוגית והחדשנות של הרפואה בארץ יחד עם הקושי העצום בקבלה למוסדות המלמדים רפואה הופכים את הרופאים הישראלים למוצר מבוקש בחלקים שונים של העולם, ובייחוד בארה"ב.

רופאים ישראלים צעירים רבים רואים בעבודה של מספר שנים בארה"ב, או אף מעבר לצמיתות למערכת הבריאות האמריקאית, הזדמנות אדירה  בכל הקשור לפיתוח הקריירה ואופק ההשתכרות שלהם.

השילוב של שכר גבוה יותר בשיעור של מאות אחוזים לעיתים, לעומת הנהוג במערכת הבריאות הישראלית תוך אפשרות לעבוד בכמה מבתי החולים המפורסמים והידועים בעולם לצד טובי המומחים בתחומם, הופכים את המעבר לארה"ב לאופציה הנראית כדאית לרופאים רבים.

קיראו בהרחבה על: מבחני SAT וכן מידע למי שרוצה לעבוד בסיעוד בארה"ב

הסמכת ה-ECFMG

מערכת הבריאות האמריקאית זיהתה צורך להפעיל מערכת סינון מוסדרת לבחינת כושרם של רופאים בוגרי בתי ספר לרפואה מחוץ למדינה לעסוק ברפואה בארצות הברית.

על מנת להתקבל לעבודה בבית חולים אמריקאי – כמתמחים או כרופאים מן המניין על המועמדים לקבל הסמכתם מה-  Educational Commission for Foreign Medical Graduates, ועדה ייעודית שתפקידה הינו בחינת יכולותיהם של המועמדים השונים.

השלב החשוב ביותר בקבלת ההסמכה מהוועדה הינו מבחן ה-USMLE מבחן המורכב משלושה חלקים שמטרתו הינה בחינת הידע הקיים אצל הרופאים בוגרי המוסדות הזרים במקצועות הרפואה השונים.

המקבילה הישראלית: מבחן מר"ב

מה שצריך וחשוב לדעת על המבחן…

מבחן ה-USMLE מורכב משלושה חלקים מרכזיים. חלקו הראשון של המבחן כולל בחינה של שליטתו של הנבחן במושגים ועקרונות שונים בנושאי רפואה ובמדע ויישומם.

המבחן מבוסס על ידע הנצבר אצל סטודנטים אמריקאים בשנתיים הראשונות ללימודיהם בבית הספר לרפואה, המקבילות לארבע השנים הראשונות בבית ספר ישראלי.

המבחן שנערך על מחשב יכול להיערך בארה"ב או מחוצה לה. הנושאים הינם מגוונים ונעים בין אנטומיה, נוירולוגיה, גנטיקה, תזונה ועוד תוך התמקדות במערכות שונות בגוף האדם.

חלקו השני של המבחן כולל בחינה של יישום קליני של ידע רפואי – גם הוא מחולק לשני חלקים הנערכים שניהם בארה"ב בלבד.

בחלק הראשון יעברו המועמדים בחינה מדוקדקת על מחשב של הידע אותו צברו במהלך לימודיהם בתחומים רפואיים מגוונים בדגש על יישומם הקליני. בחלק השני יעברו המועמדים בחינה מעשית על שחקן המדמה חולה בו יבחן הידע שלהם בזמן אמת.

חלקו השלישי של המבחן נערך גם הוא בחו"ל, מתבצע מול מחשב וכולל ישום ידע רפואי והתנהלות מול החולים ברמה הנדרשת מרופא מוסמך אמריקאי פר אקסלנס.

מועמד אשר צלח את השלב הראשון, יוזמן להשלים את ההליך במוסדות רפואיים נבחרים בארה"ב.

הכנה למבחן USMLE

לימודים והכנה מיטבית למבחן כוללים שני רבדים. ברובד הראשון קיים כמובן הצורך לחזרה אינטנסיבית ומלאה על הנושאים המקצועיים השונים שכן רמת המבחן גבוהה ולא מתפשרת.

ברובד השני קיימת חשיבות להכנה מדוקדקת לבחינה בשפה האנגלית.  במסגרת בית הספר האמריקאי ללימודי אנגלית קיימת התמחות מיוחדת להכנת מועמדים לבחינה תוך שימוש בניסיון רב השנים שנצבר בבית הספק בהכשרה לבחינות מסוג זה.

קיראו בהרחבה על: לימודי אנגלית

לימודים לתואר מוסמך בארצות הברית הנם משאת נפשם של סטודנטים רבים ברחבי העולם מזה שנים לא מעטות. היותן של האוניברסיטאות האמריקאיות אבן שואבת לטובי החוקרים והמרצים בעולם הפכה אותן ליוקרתיות במיוחד בקרב סטודנטים ומעסיקים כאחד.

ארה"ב, ככלכלה החשובה והגדולה בעולם מזה עשורים רבים, היא גם המקום אליו שואפים רבים להגיע כדי לתקוע יתד בפירמות ובתאגידים המובילים בעולם וכך להביא למקסימום את יכולתם למצות את יכולותיהם ולהשתכר בהתאם.

מחקרים הוכיחו כי בוגרי תואר שני באוניברסיטאות יוקרתיות בארה"ב מגיעים למשכורות שנתיות גבוהות במיוחד, כאלה שכמעט כל אחד מאיתנו מפנטז עליהן. רוצה לעשות תואר שני בארה"ב?

בדרך לשאיפה ללמוד תואר שני בארצות הברית עומד מבחן GRE או GRE Test. זהו מבחן המהווה חלק מתהליך הקבלה לכמעט כל מוסד אמריקאי ללימודים גבוהים בעת קבלתם של סטודנטים לתואר שני.

דברים שחשוב לדעת על מבחן GRE

הרציונאל העומד מאחורי קיום מבחן GRE  דומה לרציונאל העומד מאחורי מבחן פסיכומטרי הנהוג במקומותינו.

לצד בחינת ציוני התואר והרקע של כל מועמד, החליטו מוסדות הלימוד כי יש להכניס לשקלול הנתונים אמת מידה אובייקטיבית, עם 'רצפה ישרה' בה יהיה אפשרי מצידם לבחון את יכולותיהם האנליטיות והאקדמיות של המועמדים בתנאי מעבדה כמעט.

כך, נולד המבחן אשר מהווה חלק מתהליך הקבלה למוסדות אמריקאיים לתואר שני זה שנים. על חיבורו של המבחן, בדיקתו ופיקוח על מהלכו התקין אחראי המקביל האמריקאי למרכז הישראלי לבחינות והערכה, ה-ETS שבית הספר האמריקאי ללימודי אנגלית הוא נציגו הרשמי היחיד בישראל העורך את המבחן מטעמו.

מבנה המבחן

GRE הוא מבחן המורכב מארבעה חלקים: מילולי, כמותי, מחקרי וכתיבה אנליטית.

• חלק הכתיבה האנליטית יופיע תמיד ראשון בסדר הפרקים, הוא מורכב משני חלק כאשר לחלק הראשון מוקצבים 45 דקות ולחלק השני 30 דקות

• החלק הכמותי כולל 28 שאלות והזמן הניתן לפתרונו הינו 45 דקות

• החלק המילולי כולל בתוכו 30 שאלות והזמן הניתן לפתרונו הינו 30 דקות בלבד

• החלק המחקרי אינו חלק מהציון בבחינה והשאלות בו הינן לצרכי מחקר בלבד

בכל מבחן יהיה גם חלק נוסף, שיופיע בסדר אקראי לאחר חלק הכתיבה האנליטית שמיקומו הוא תמיד ראשון בסדר הפרקים בבחינה.

זהו חלק הפיילוט, שבדומה למקבילו הישראלי בבחינת הפסיכומטרי כולל שאלות שעשויות להיות משולבות בבחינות עתידות, לצרכי בדיקה וניטור של המרכז לבחינות והערכה האמריקאי ואינו מהווה חלק מהציון בבחינה.

הציון בבחינה מחולק לשלושה חלק ונע בין טווח של 200-800 לחלקים המילולי והכמותי ו-1 עד 6 לחלק הכתיבה האנליטית.

מוסדות לימוד שונים עשויים לתת דגש להצלחה בחלקים שונים של הבחינה בהתאם לאופי הלימוד במוסד, החלטה אסטרטגית של קברניטיו או אופי התואר אותו מבקש התלמיד ללמוד.

מועדי הבחינה ועלויות

מבחן ה-GRE נערך כיום בארץ ומתנהלים מול מחשב. עלותה של הבחינה הינה 140 דולרים אמריקאיים לנבחנים מחוץ לארצות הברית כאשר תוקף הציון המתקבל הינו לחמש שנים.

מועדי הבחינה נוחים במיוחד שכן היא נערכת מדי יום פרט לשבתות וחגים. ההרשמה לבחינה הינה דרך מרכז ההרשמה האזורי הממוקם בהולנד, אליו יש לפנות דרך האתר או הטלפון.

רוצה להיות מוכן למבחן GRE? יש לך שאלות? לחץ לפרטים: בית הספר האמריקאי

כמה נקודות מעניינות: ראשית, מערכת הבריאות האמריקאית המבוססת על מודל רפואה פרטית יודעת לתגמל בנדיבות עובדים מצטיינים בעלי פוטנציאל בתחום הסיעוד.

מה זה אומר? במילים פשוטות: תשכחו ממשכורת מינימום ושעות עבודה מטורפות!

שנית, בארה"ב כמו במדינות מערביות נוספות, נוצר בשנים האחרונות מחסור בכוח אדם מיומן במקצועות הסיעוד. לכן, פוטנציאל ההשתכרות של אח או אחות בית חולים מוסמכים, כך למשל, יכול להיות גבוה בעשרות אחוזים בארצות הברית לעומת השכר הקיים עבורם במערכת הבריאות הישראלית.

קיראו בהחרבה על: לימודים פרא רפואיים וכן בנושא לימודי סיעוד

ארגון CGFNS

כדי לוודא כי כלל העובדים המגיעים למדינה על מנת לעבוד במקצועות הסיעוד הקים ארגון האחים והאחיות האמריקאי ארגון ייעודי תחתיו, ללא כוונת רווח, שמטרתו לבחון את התאמתם של עובדי מקצועות סיעוד המבקשים להיקלט כעובדים בארצות הברית מבחינת רמת ההכשרה שקיבלו, הידע המקצועי שלהם ברזי המקצועות השונים ורמת השליטה שלהם באנגלית.

שמו של הארגון הייעודי הינו The commission on Graduates of Foreign Nursing Schools ובקיצור – CGFNS.

עיסוקו המרכזי של הארגון הוא במתן הסמכה לעובדי מקצועות הסיעוד לעבוד בארה"ב במקצועם.

זאת, בנפרד מתהליך ההגירה שהינו באחריותם הנפרדת של המבקשים אך לעיתים יהיה קשור גם למידת הצלחתם בתהליך הבחינה והסינון של הארגון שעובד בשיתוף פעולה עם השלטונות האמריקאים.

מבחני CGFNS

תהליך הבדיקה שעוברים המועמדים בבואם לבקש את הסמכת הארגון לקבל אישור לעסוק במקצועם בארה"ב כולל שלושה שלבים:

בחינת ההסמכות וההכשרה שעברו המועמדים בארצם – כחלק מתהליך זה, תבחן ועדה מטעם הארגון את תעודות ההכשרה של המועמדים. על התעודות להיות מתורגמות לאנגלית.

אם אין ביכולתם של המועמדים לתרגם את התעודות בעצמם באפשרותם לשלם לארגון בעבור תרגום לאנגלית של התעודות.

מבחן בקיאות בתחומים מקצועיים שונים – הארגון מעוניין לוודא כי הידע הצבור אצל המועמדים אינו נופל מהידע הנדרש מבוגרי בתי ספר למקצועות הסיעוד בארצות הברית. לכן, יעברו המועמדים מבחן שמטרתו לבדוק את הידע המקצועי שלהם. המבחן יערך בשפה האנגלית.

מבחן שליטה באנגלית – הארגון דורש מהמועמדים לבוא ולעבוד בארה"ב במקצועות הסיעוד או הטיפול לעבור מבחן ידע בינלאומי באנגלית. הארגון מציב תנאי סף למעבר של רף ציונים מסוים.

קיראו בהרחבה על: לימודי אנגלית

כך למשל, עומד רף הציונים במבחן IELTS לאחיות על 6.5 בחלק האקדמי ו7 בדיבור.

מבחני השליטה השונים באנגלית כגון TOFEL, IELTS, TWE ועוד דורשים הכנה מדוקדקת מראש שכן הארגון מקפיד על מדיניות חסרת פשרות בציוני המבחן, ללא חריגים.

זאת בעקבות תפיסה הגורסת כי אח או אחות, למשל, שאינם שולטים בשפה האנגלית ברמה מספקת עלולים להוות סיכון חיים של ממש לחולים.

בארץ, מתקיימים קורסי הכנה למבחנים השונים שדורש הארגון מהמועמדים ב-NXDR, במסגרת בית הספר האמריקאי ללימודי אנגלית, המוסד המוביל בתחומו להכשרה למבחנים ייעודיים באנגלית.

בסופו של התהליך יקבלו המועמדים אישור לעסוק במקצועם בארה"ב דבר שיפתח להם אפשרויות קריירה מגוונות במסלול תעסוקתי ייחודי.

מבחן ה-NCLEX הינו מבחן ההסמכה האמריקאית לאחים ואחיות מוסמכים. מטרתו הינה להסמיך אחים ואחיות הרוצים לעבוד בארה"ב.

קיראו בהרחבה על אפשרויות לימודים בחו"ל

השאיפה ללמוד בקולג' (מכללה) או אוניברסיטה אמריקאים היא שאיפה המשותפת לצעירים רבים משלל מדינות בעולם.

מערכת ההשכלה הגבוהה האמריקאית נמצאת זה עשורים רבים בראש הדירוגים העולמיים בכל הקשור לרמה אקדמית, יוקרת הלימודים, טיב המרצים וכפועל יוצא של כל אלה – לימודים בארה"ב הם להיט בקרב סטודנטים שאפתניים מכל רחבי העולם!

שלב הכרחי לצורך קבלה למסלול לימודי תואר ראשון בקולג' אמריקאי הוא מעבר של בחינת SAT.

זוהי בחינה רשמית לאבחון וברירת מועמדים לתואר ראשון מטעם המוסדות להשכלה גבוהה בארה"ב, בחינה המהווה מעין מקבילה למבחן פסיכומטרי הנהוג אצלנו בישראל אך גם שונה ממנה מהותית ברבדים מסוימים.

SAT – על הבחינה

הרציונאל מאחורי קיומה של בחינת SAT טמון במבנה השלטוני המיוחד בארה"ב בו סמכויות החינוך הינן מקומיות, כלומר נמצאות בחזקתן של המדינות והמחוזות, ללא התערבות של הממשל הפדראלי הכללי.כך למשל, בארה"ב אין מקבילה לבחינות בגרות הנהוגות במקומותינו – סט מוסכם וידוע מראש של בחינות ארציות המבקשות להעניק ציונים לכלל תלמידי מערכת החינוך ומהוות אבן בוחן מוסכמת בקבלה למוסדות לימודים להשכלה גבוהה.

בארה"ב, למדינות השונות, למחוזות ולבתי הספר עצמם נתונה הסמכות לבנות דרך משלהם להענקת ציונים לתלמידי התיכון בסיום לימודיהם דבר היוצר חוסר אחידות בהערכת רמתו האקדמית, כישרונו והפוטנציאל הגלום בתלמיד בוגר מערכת החינוך של אוסטין טקסס, למשל, לבין תלמיד בוגר מחוז ניו-ברנסוויק, ניו ג'רזי מהצד השני.

כדי להתגבר על הקושי האינהרנטי המתואר לעיל יצרו מוסדות ההשכלה הגבוהה המבוקשים בארה"ב את בחינת ה-SAT.

תוך התייעצות עם תיכונים ברחבי ארה"ב, אוניברסיטאות ומרצים נוצרה בחינה המבקשת לבדוק באופן המדויק ביותר האפשרי את יכולתו של התלמיד להצליח בלימודיו בקולג', זאת על ידי בחינה של הידע והיכולות שנצברו אצלו במהלך לימודיו בתיכון בתחומי החשיבה הכמותית והמילולית ובתחום הכתיבה האקדמית.

הכנה מקצועית ומתאימה לבחינת SAT

מעבר להיותה בחינה מאתגרת הבוחנת את יכולותיו של התלמיד בדקדוק, ה-SAT מהווה אתגר של ממש לתלמיד הישראלי שלרוב אינו דובר אנגלית ברמת שפת אם.

החלק המילולי בבחינה, שלרוב הוא מאתגר מאוד גם עבור תלמידים אמריקאים, עשוי להיות אתגר בלתי עביר עבור התלמיד הישראלי, אלא אם יקפיד להתכונן אליו בחוכמה תוך שקידה רבה.

כדי להתמודד עם אתגר הבחינה ואתגר הבחינה באנגלית בפרט נוצרה בבית הספר האמריקאי ללימודי אנגלית תוכנית הכנה לבחינה ה-SAT המותאמת לתלמיד הישראלי.

זו, כוללת תרגול מוגבר בתחומים שהצוות האקדמי המנוסה של בית הספר למד כי הם מאתגרים יותר עבורו, בדגש מוגבר על הקושי של הבחינה בלשון האנגלית ובהבנה כי מול הישראלי הניגש לבחינה, עומדים עשרות ומאות אלפי תלמידים אמריקאים שלעיתים מתכוננים לבחינה במשך שנתיים או שלוש במהלך לימודיהם בתיכון.

קיראו בהרחבה על: בית הספר האמריקאי ללימודי אנגלית

שיטת הציונים וחשיבותם

הציונים בבחינת SAT נעים בין 200 ל800 בעבור כל אחד משלושת הפרקים – חשיבה מילולית, חשיבה כמותית וכתיבה. שקלול הציון בקבלה משתנה ממוסד אקדמי אחד למשנהו.

עם זאת, תלמידים ישראלים ימצאו עצמם לרוב תלויים יותר בציוני הבחינה מעמיתיהם האמריקאים שכן למוסדות ההשכלה הגבוה בארה"ב קשה להעריך את טיבם של בחינות הבגרות בישראל.

בחלק ממוסדות ההשכלה ברחבי ארה"ב קיים ציון סף מסוים בבחינה המקנה קבלה אוטומטית למוסד לבעליו ללא התייחסות לציוניו בבית הספר או למשתנים נוספים.

SAT? לימודים מחוץ לישראל? קיראו גם:

• לימודים בחו"ל – כל המידע לסטודנטים
• מלגות לימודים בחו"ל – איפה ואיך מקבלים מלגה?
• איך להתקבל ללימודים בחו"ל? טיפים חשובים
• מבחן TOFEL – מדריך להכנה נכונה למבחן

מבחני ידע באנגלית הפכו בשנים האחרונות לאתגר העומד בפני צעירים רבים בבואם לפנות למסלולי לימודים וקריירה שונים.

הרציונאל שבקיום המבחנים הללו ברור – אנגלית היא כיום השפה הבינלאומית החשובה בעולם ויש שיגדירו אותה השפה הבינלאומית החשובה.

רוב הכתיבה האקדמאית ברחבי העולם מתבצעת באנגלית ומוסדות לימוד המלמדים בשפה האנגלית, בעיקר מארה"ב ואנגליה הם הרוב המוחלט ברשימת 20 מוסדות ההשכלה המובילים בעולם.

אנגלית היא גם השפה בה נעשים עסקים בעידן הגלובליזציה ושליטה בה היא נדבך חשוב בסט היכולות הנדרש מכל בעל מקצוע חופשי המעוניין לפלס את דרכו קדימה בעולם העסקים.

קירוא בהרחבה על: לימודים בחו"ל ועל מגוון מלגות ללימודים בחו"ל

יחודו של בית הספר האמריקאי ללימודי אנגלית

בית הספר האמריקאי ללימודי אנגלית הינו המוסד המוביל בישראל להכנה לכל מבחני הידע הנדרשים לקבלה למסגרות השונות.

זאת החל ממבחן GMAT ועד למבחן GRE הנדרשים בקבלה ללימודי תואר שני במנהל עסקים או לתואר במוסדות אמריקאים, מנוסחים בשפה אנגלית ואף כוללים חלק נרחב של בחינת יכולת הנבחן בשפה.

כמו גם מבחן טופל TOFEL ומבחן אמי"ר שהם מבחני ידע ייעודיים באנגלית לצורך קבלת פטור מלימודי אנגלית באוניברסיטה או קבלה למוסד בחו"ל ועד מבחנים נוספים מסוגים שונים, שהמשותף לכולם הוא הצורך להציג ידע משויף וממוקד בשפה האנגלית על מנת לעוברם על הצד הטוב ביותר.

בבית הספר האמריקאי, כמוסד הכולל מסגרות הכנה לכלל המבחנים מסוג זה, נצבר הידע ופותחו השיטות המוצלחות והמוכחות ביותר להצלחה במהלך שנים שבהם הוכשרו אלפי תלמידים שעברו את הבחינות בהצלחה.

יתרונו התחרותי האמיתי של בית הספר הינו בכוח האדם החריג באיכותו ממנו מורכב צוות המורים, המתבסס על הגישה שהוראת האנגלית וההכנה למבחני המעבר השונים הינה קריירה של ממש, על כל המשתמע מכך.

בבית הספר האמריקאי מוודאים כי המורים הנכללים על צוות המורים יהיו בחתך האיכות העליון ביותר בשוק ומקפידים לספק להם את תנאי ההעסקה האופטימאליים באופן שהופך את בית הספר לאבן שואבת למורים בתחום.

למעשה, מורים רבים הנכללים על צוות המורים של בית הספר הינם בעלי תארים יוקרתיים מסוגים שונים שבחרו בעבודה בבית הספר כקריירה משתלמת וזהו כיום עיסוקם המרכזי, דבר שאינו תמיד שגרתי במוסדות לימוד אחרים בתחום.

פריסת סניפים רחבה + ליווי אקדמי צמוד בבית הספר האמריקאי

נדבך חשוב בפילוסופיית ההוראה של בית הספר הינו היחס האישי שניתן לכל תלמיד, בכל אחד מתחומי הלימוד הייחודיים במוסד. מכך נגזרים ההקפדה על בחירת מורים בעלי יחסי אנוש מעולים לצד יכולות הוראה מוכחות.

מה דעתך על האפשרות? מורה פרטי לאנגלית

הלימודים בבית הספר האמריקאי לאנגלית נערכים בכיתות קטנות, בהן יש למורה זמן ויכולת להגיע לכל תלמיד בצורה אינטימית כמעט ולהקפיד כי הוא מפיק את התועלת המרבית מהשיעורים.

הגישה הכללית במקום גורסת כי על מנת לנהל את מוסד ההוראה מספר אחד מסוגו יש לוודא כי התלמיד, הלקוח, יהיה וישאר תמיד במרכז.

כפועל יוצא בבית הספר ישנה גם הקפדה על נוחות התלמידים, אם בפריסת הסניפים הרחבה בערים: רמת גן, חיפה, רעננה ובאר שבע ואם בכיתות הלימוד הנוחות והמזמינות כאשר הכל מוכוון אל עבר הכנה מיטבית של התלמיד למבחן.

בית הספר האמריקאי לאנגלית – לפרטים ולהרשמה חייגו עכשיו: 1-700-700-535

כיום, כאשר כל העולם הוא מעין כפר גלובלי אחד, החשיבות של ידיעת שפות נוספות הולכת וגוברת.

עברית לצערנו, לא מספיקה בכדי להסתדר בעולם, וכדי להצליח בתחומים מסויימים יש צורך לדעת לפחות שפה נוספת, אם לא יותר.

בארץ ניתן ללמוד שפות נוספות בבתי ספר מיוחדים לשפות, בשגרירויות וקונסוליות של מדינות שונות וכחלק מתואר אקדמי. עלות הלימודים משתנה בהתאם לשפה, למוסד הלימודים ולהיקף הלימודים, אך לרוב מדובר על קורסים שעלותם 5,000-2,000 ש"ח.

שפות פופולאריות

השפה הזרה הפופולרית ביותר הנלמדת בישראל היא, כמובן, אנגלית שנחשבת עדיין לשפה הבינלאומית. גם ערבית צוברת תאוצה ורבים מבקשים ללמוד אותה, מתוך מחשבה שאנו מוקפים במדינות בהן דוברים שפה זו.

עם התפתחות המסחר עם סין, הפכה גם הסינית והמנדרינית, שכן בסין ניבים רבים והמנדרינית היא השפה הרשמית והמדוברת ביותר שם, לשפה מבוקשת בארץ.

אנשי מסחר, אנשי עסקים ואפילו סטודנטים הלומדים לכאורה נושאים לא קשורים לתרבות הסינית, כמו משפטים או מינהל עסקים, נרשמים ללימודי סינית.

קיראו בהרחבה על: לימודי סינית

נציגה נוספת לשפות מהמזרח היא היפנית. גם עם יפן מתבצעים עסקי מסחר רבים, ומי שעוסק במסחר שכזה, מגלה פעמים רבות שהדרך היחידה כמעט לתקשר עם המקומיים היא בשפה היפנית. שפות פופולריות נוספות הן צרפתית, ספרדית, איטלקית וגרמנית, ששומרות על מעמדן כשפות פופולריות כבר שנים רבות.

לימודי שפות זה טוב, אבל מה עושים עם זה?

ראשית, רבים לומדים שפה מסוימת מתוך עניין ולצורך העשרה בלבד. חלק מאותם אנשים אכן ישתמשו בשפה בשלב מסויים, בין אם בטיול או בעבודה.

גם אלה המבקשים ללמוד מחוץ לישראל יהיו חייבים בשפה נוספת. כיום פופולאריים במיוחד לימודים באיטליה או הונגריה (רפואה) אך ישנם היום סטודנטים ישראלים במדינות רבות בחו"ל, כולם חייבים לדעת לפחות אנגלית וחלקם גם שפות נוספות, ברמה גבוהה מאוד.

קיראו בהרחבה על אפשרות של לימודים אקדמיים בחו"ל

בנוסף, ישנם אלה העוסקים בתחום מסויים ומחליטים ללמוד שפה נוספת, בידיעה שהשפה תקדם את מעמדם או תסייע להם ביצירת קשרים הנחוצים לעבודתם.

מי שעוסק בייבוא וייצוא מול סין, למשל, יגלה שללא מנדרינית הוא נאלץ לבזבז זמן וכספים מיותרים על ניסיונות תקשורת כושלים, מתרגמים ומתורגמנים. מי שאינו דובר אנגלית ברמה בינונית לפחות, יתקשה מאוד ביצירת קשרים עסקיים מחוץ לישראל.

מי שמבקש לעבור רילוקיישן, מעבר בתפקיד למדינה אחרת, יזדקק גם הוא לשפה נוספת, לרוב השפה המדוברת במדינה אליה הוא מבקש לעבור. ולבסוף, אחד הדברים החשובים שמעניקה שפה נוספת הוא בטחון עצמי.

מי שיודע שהוא מסוגל לתקשר גם עם אנשים מחוץ לישראל, יהיה פעמים רבות בעל בטחון עצמי גבוה, שיסייע לו במציאת עבודה, לימודים או בקשרים עסקיים עם מדינות אחרות.

למי זה חשוב במיוחד ללמוד שפה חדשה?

ישנם מספר תחומים במשק הנדרשים יותר מאחרים לידיעת שפות נוספות. אם אתם מעוניינים לעסוק בדיפלומטיה והחלטתם ללמוד יחסים בין לאומיים למשל, תהיו חייבים לדעת לפחות אנגלית על בוריה.

כל שפה נוספת, תסייע לכם באפשרויות תעסוקה נוספות, כמובן. כיום גם בעסקי המסחר הבינלאומי חובה לשלוט היטב לפחות באנגלית. אם אתם עוסקים בסחר עם מדינות שאינן דוברות אנגלית כשפת אם ושרמת האנגלית של רוב אזרחיהן נמוכה :סין, יפן ואפילו מדינות אירופאיות מסוימות, רצוי שתדעו לפחות לדבר ברמה בסיסית גם את השפה המדוברת במדינה.

גם מי שעובד בתחום ההארחה בארץ, בעיקר באזורים פופולריים לתיירות חוץ, צריך לדעת לפחות לדבר אנגלית ברמה בינונית.

אפשרויות תעסוקה ושפות

הצצה קצרה בלוחות הדרושים מגלה שרוב תפקידי הניהול דורשים כיום לפחות ידיעת אנגלית, אם לא שפות נוספות.

גם מי שאינו פונה לתפקידי ניהול ימצא שישנם תפקידים בהם שפה נוספת היא יתרון או אפילו הכרח. מעסיקים רבים, בתחומים מסוימים, יעדיפו להעסיק אדם בעל יכולות בשפה נוספת, גם אם אין זו דרישה מקדימה לתפקיד.

מוסדות המציעים לימודי שפות

הודות לפופולאריות ולמגוון הקיים, מוסדות רבים מציעים לימודי שפות, הן במסלולים אקדמאיים והן במסלולים עצמאיים לקהל הרחב. אוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה הפתוחה נמנים יחד עם בתי ספר מקצועיים המתמחים בהכשרת שפות.

דוגמאות נוספות למוסדות פרטיים המציעים לימודי שפות: וול סטריט או ברליץ

קיראו בהרחבה על לימודי אנגלית עסקית

הקבלה ללימודים במדינות זרות דורשת לרוב הכנה מוקדמת. מעבר לנושא השפה, לכל מדינה, תחום לימודים ומוסד אקדמי ישנם תנאי קבלה שונים במעט הדורשים הכנה מתאימה מראש.

גם לאחר הקבלה ללימודים יש להתכונן כראוי. אמנם לקראת הלימודים בחו"ל ניתן להיערך לבד, לברר את דרישות הקבלה של המוסד, להתכונן לבחינות ולעשות הכול כדי להצליח, אך עם זאת פעמים רבות מומלץ ביותר להיעזר במכונים שמטרתם לסייע למועמדים המנסים להתקבל ללימודים במדינות שונות ברחבי העולם.

בנוסף לכך, היום ניתן למצוא מידע רב בנושאי לימודים לתואר ראשון, או כל תעודה אחרת, מחוץ לגבולות ישראל ברשת האינטרנט וכן בפורטלים מקצועיים ובאתרי מוסדות הלימודים.

המידע ברשת יכול לעזור להתארגן כראוי לקראת הגשת המועמדות ללימודים בחו"ל ולסייע בבחינות הקבלה, ראיון אישי, מבחן TOEFL או כל שלב אחר בדרך למימוש החלום.

הכנה לקראת הלימודים בחו"ל

את מכוני ההכנה ללימודים בחו"ל ניתן לחלק לשני סוגים עיקריים – מכינות כלליות לקראת לימודים בחו"ל ומכינות המיועדות להכנת המועמד לקראת מבחני המיון למסלול מסוים או למוסד מסוים במדינה כלשהי.

תנאי הקבלה למוסדות לימודים בחו"ל הם לעיתים שונים מאוד מאלה הקיימים בארץ.

אמנם במרבית המוסדות אין צורך בציוני סכם גבוהים כל כך כמו אלו הנדרשים בישראל בפקולטות המובילות, אך ישנן דרישות אחרות שאינן קיימות בארץ, הכוללות חיבורי הרשמה וראיונות.

חיבור הרשמה – ברבים ממוסדות החינוך בחו"ל נדרשים המועמדים לכתוב חיבורי ההרשמה.

מטרתם של חיבורים אלה היא לאפשר לוועדת הקבלה להכיר ולהתרשם מהמועמד לעומק ומעבר לנתונים היבשים של גיליונות הציונים והבחינות.

ראיון אישי – רבים מהמועמדים נדרשים גם לעבור ראיון אישי מול ועדת קבלה. במהלך הראיון נבדקות יכולות שונות שאינן באות לידי ביטוי במסמכים או בציוני הבחינות.

פעמים רבות, הראיון הוא זה שקובע את סיכויי קבלתו של מועמד מסוים ולכן יש לו חשיבות רבה.

מכינות הכנה כלליות

מטרתה של מכינה כללית היא לסייע למועמדים ללימודים בחו"ל להתכונן כראוי ובצורה נכונה לקראת הלימודים במדינת היעד ובמסלול הלימודים שנבחר.

בחירת מוסד הלימודים המתאים היא החלטה חשובה ביותר, בייחוד כאשר מדובר על לימודים בחו"ל.

החלטה זו מושפעת משיקולים רבים, ביניהם התמחויות ייחודיות, תנאי הקבלה, קשיי ההסתגלות, השפה, שיקולים כלכלים ושיקולים נוספים.

מסיבה זו, במכינות ההכנה לקראת הלימודים בחו"ל יסייעו לכם כבר בשלב בחירת מוסד הלימוד, על בסיס העדפות אישיות וגם על בסיס היכרות מעמיקה של הנושא.

בנוסף לכך, במכינות אלה מוצעים שירותים רבים אחרים, הכוללים לימוד שפות רלוונטיות למדינות היעד, הכנה לבחינות הקבלה, הכנת קורות חיים מתאימים, הכנה של חיבורי הרשמה, לימודים של התרבות במדינה אליה עתידים המועמדים להגיע ושירותים נוספים.

מכינות ייעודיות

מטרתן של המכינות הייעודיות, בניגוד למכינות הכלליות, היא להכין את המועמד לקראת מסלול לימודים ייחודי ומסוים.

ישנן מכינות לקראת לימודי רפואה בחו"ל, מכינות לקראת לימודי וטרינריה בחו"ל או מכינות לקראת מסלולי לימודים אחרים.

במכינות אלה נלמדים קורסים שונים בנושאים הקשורים לקבלה ללימודים ולתוכנית הלימודים העתידית.

בנוסף לכך, במכינות ייסעו לכם גם בכל הקשור בבירוקרטיה של הקבלה ללימודים ומאוחר יותר – בהכנה לקראתם.