לימודי רפואה בהונגריה מספקים לרופאים לעתיד אפשרות לשלב שהות במדינה אירופית, לימודים ברמה גבוהה הנעשים באנגלית, ותואר שמוכר באיחוד האירופי, בארה"ב ובישראל.

אלה לימודים שפותחים דלתות רבות לעבודה בהמשך ומספקים חוויה חד-פעמית ורב-תרבותית, עם סטודנטים מכל העולם.

השילוב בין רמה אקדמית גבוהה מאוד לתנאי קבלה סבירים הופך את הלימודים שם לאטרקטיביים במיוחד.

לימודי רפואה בהונגריה יכולים להיעשות בארבע אוניברסיטאות ברחבי המדינה: סמלוויש בבודפשט הבירה, סנט-אישטבן בסגד, אוניברסיטת פץ' ואוניברסיטת דברצן.

בסופי שבוע ובחגים ניתן להגיע בכמה שעות נסיעה לאוסטריה, צ'כיה או גרמניה.

בדברצן ובסנט אישטבן ניתן ללמוד גם וטרינריה, נוסף על רפואה, רוקחות או רפואת שיניים. יותר מאלף ישראלים לומדים בארבע האוניברסיטות הללו, כאשר מחציתם נמצאים בבודפשט.

לימודים בהונגריה, כמו בכל ארץ זרה, יכולים להיות מלווים בהתחלה בתחושות של זרות ובדידות, אך המספר הרב של סטודנטים ישראלים, כמו גם העובדה שהפקולטה מלאה בסטודנטים מכל העולם, הופכים עד מהרה את כולם למשפחה אחת גדולה.

בנוסף, בשל קיבוץ הגלויות הגדול שבאוניברסיטאות, קיימים בהן מערכי תמיכה וסיוע לסטודנטים, מתוך הכרה בכך שרבים מהם רחוקים מהבית ומהמשפחה.

קיראו בהרחבה על: לימודים אקדמיים בחו"ל

כמה עולה ללמוד רפואה בהונגריה?

כל מועמד ללימודים צריך לעבור מבחן קבלה, שעלותו כ-800 דולר, סכום שלא מוחזר במקרה של אי קבלה או שינוי תוכניות.

הקבלה אינה קלה לאוניברסיטאות בהונגריה: המועמדים נבחנים בביולוגיה, פיזיקה וכימיה ברמה של חמש יחידות בגרות, באנטומיה ובאנגלית.

בדברצן יש גם ראיון אישי. מבחני הקבלה נערכים בחודשים אפריל- מאי וכמובן שנדרשת גם תעודת בגרות מלאה.

על אף שתנאי הקבלה נוחים בהשוואה לישראל, הלימודים עצמם תובעניים ואינטנסיביים.

הלימודים עצמם אינם זולים ועולים כ-12 אלף דולר לשנה.

יש להביא בחשבון גם דמי הרשמה של כ-500 דולר וכן ויזת לימודים שיש לחדש בכל שנה בעלות של 110 דולר.

חשוב לדעת כי ויזת הלימודים אינה מאפשרת לעבוד בהונגריה באופן חוקי, אך ממילא הלימודים הקשים אינם מותירים זמן לעבודה.

יש אפשרות גם להירשם למכינה ללימודים, העולה כמעט כשנת לימודים נוספת ונמשכת שמונה חודשים.

המחייה בהונגריה גם כן יקרה בהשוואה למדינות מזרח אירופיות אחרות – כאלף דולר לחודש, כולל: מגורים, מזון, תחבורה וספרי לימוד.

בנוסף יש להקפיד על ביטוח רפואי בעלות של בסביבות 1$ לכל יום שהייה בהונגריה. אנו ממליצים לסטודנטים להמשיך ולשלם ביטוח לאומי בארץ כדי לא לצבור חובות שיקבלו את פניכם בעת החזרה לישראל.

אוניברסיטת סמלוויש בבודפשט מציעה מלגות בגובה של מחצית שכר הלימוד החל בשנה השנייה ללימודים, לסטודנטים שהשיגו ממוצע ציונים גבוהה במיוחד.

לימודי הרפואה מתקיימים באנגלית, אך כל סטודנט מחויב בלימודי הונגרית בנוסף כדי שיוכל לשוחח עם פציינטים ואנשי צוות בבתי החולים.

הלימודים נמשכים שש שנים כאשר השנה השישית היא סטאז', למעט לימודי רוקחות שנמשכים חמש שנים.

את הסטאז' ניתן לעשות במדינה אחרת, כולל בישראל. עבודה בישראל לאחר הלימודים מצריכה עמידה במבחן רישוי ממשלתי.

קיראו בהרחבה על: לימודים באוסטרליה

בשוק צומח התחרות גוברת וכל עסק צריך לגדול ולהתפתח לכיוונים חדשים כדי לא להישאר מאחור. אלה תהליכים מאתגרים עבור כל עסק, גדול כקטן, וקשה מאוד לעבור אותם בהצלחה ללא עזרה מבחוץ.

הובלת שינויים בארגון דורשת יכולת לבחון את הפעילות בצורה כוללת, ללא הטיות וללא משוא פנים. על פי רוב מי שנמצא זמן רב בארגון ומושקע בו נפשית וכלכלית מתקשה לעשות זאת.

לכן דרושה עין חיצונית שתוכל למקד את הבעיות, להציע פתרונות ולהוביל לשינוי ללא עכבות ודעות קדומות.

זהו תפקידו של היועץ העסקי. בין אם מדובר בייעוץ ארגוני, פיננסי או שיווקי – הייעוץ העסקי הופך שכיח יותר ויותר בימנו.

דעו יותר על לימודי שיווק

להבין את הארגון העסקי

יועץ עסקי נדרש להכיר את הארגון על בוריו, להבין את נקודות החוזק והתורפה שלו ולהציג יעדים קונקרטיים ובני מימוש שיביאו לצמצום הוצאות ומקסום היעילות בזמן הקצר ביותר.

קורס ייעוץ עסקי מעניקים ידע והבנה נרחבים ומעמיקים של הארגון העסקי על מבנהו, תפקודיו, כוח האדם שבו, מערכת הכספים והתהליכים שהוא עובר.

התלמידים נחשפים לקשת של נושאים, החל בניהול, דרך גיבוש יעדים ותוכניות פעולה, ניהול עובדים, בניית תקציב וגיוס מימון ועד יצירת אסטרטגיית פרסום ושיווק.

כל המידע על לימודי תעודה

במסגרת הקורס מוכשרים התלמידים לאבחן ולנתח תהליכים שמתרחשים בארגון, ללוות בעלי תפקידים ומחלקות, לייעץ בנושאים של משאבי אנוש, ניהול כספים, אסטרטגיות שיווקיות ותוכניות הבראה. כל זאת באמצעות שימוש במודלים עסקיים מעשיים, מתן הדרכות ופרזנטציות.

הלימודים כוללים גם מידע על כלים לגיוס אשראי ומשקיעים, עבודה עם סטארטאפים, שיווק באינטרנט וברשתות חברתיות, משפט עסקי, ביטוח, פטנטים, מיסוי ותמחור.

הסטודנטים לייעוץ עסקי מקבלים ידע וכלים של אימון אישי ועסקי כדי להעניק רובד נוסף לעבודתם. נוסף על הידע התיאורטי כוללים הלימודים הדגמות וסימולציות רבות כדי להתנסות בעבודה מעשית ככל האפשר.

בדקו אם אתם מתאימים – תנאי קבלה

קורס ייעוץ עסקי יכול להתבצע במכללות או באוניברסיטאות במסגרת תואר שני או לימודי תעודה. הדרישות משתנות בין המוסדות השונים, אך כמעט בכל מוסד לימודי תדרשו להציג תואר ראשון במדעי החברה ולעתים גם ניסיון מעשי של כמה שנים בתחומי הניהול, ייעוץ ארגוני או משאבי אנוש כחלק מתנאי קבלה.

תוכניות מסוימות דורשות תואר שני כתנאי קבלה, בנוסף על הניסיון הניהולי, משום שהעבודה דורשת ראייה מערכתית נרחבת וניסיון והבנה מעמיקים של ארגונים, ניהול כוח אדם והנעת מערכות גדולות.

לחצו לקריאה מורחבת על תואר שני בייעוץ ארגוני

תוכניות לימודים מסוימות הנן ייעודיות לנושאי תפקידים ניהוליים כמו מנכ"לים, סמנכ"לים, חברי הנהלה ויועצים. תוכניות הלימוד כוללות גם סדנאות מעשיות ופרקטיקום להשלמת התואר הכולל התנסות מעשית במתן ייעוץ ארגוני. בנוסף הקורס מקנה אפשרויות לעצמאות כלכלית, לאחר שלב הפרקטיקום.

בפני בוגרי תוכניות הלימוד פתוחות אפשרויות תעסוקה רבות והם יכולים להשתלב כשכירים או כפרילאנסרים בחברות, על מנת ללוות תהליכים ארגוניים, להעניק ייעוץ אישי וקבוצתי ולהוביל מהלכים פנים ארגוניים.

המאמר נכתב בשיתוף מר אסי קומבליס, מומחה ליעוץ עסקי מחברת ADVISING

מאמרים מעניינים נוספים:

בנו את הקריירה בזמן הלימודים – עבודות מומלצות לסטודנטים

הנחיית קבוצות מעניינת אתכם? בדקו אם הלימודים מתאימים לכם!

דעו יותר על לימודי מידענות ואפשרויות תעסוקה בתחום

מאמר זה נכתב לאחר ראיון מעמיק ומרתק עם ד"ר אילן טל, מנהל הקליניקה לתמיכה רגשית ונפשית – מרכז ד"ר טל.

להכנס בשערי האוניברסיטה, לצעוד בשבילי המכללה, לשמוע הרצאה מפי פרופסור בכיר באולם מלא מפה לפה, להיות חבר באגדות הסטודנטים ועוד. לאלו שמתחילים את המסלול האקדמי שלהם, וגם לאלו שכבר נמצאים בו, ארועים אלו מעוררים שמחה, גאווה, ומרגשים כאחד.

אלא שיחד עם ההתרגשות, ככל התחלה חדשה או כמו בכל מסגרת אחרת, ישנם קשיים שעלולים לצוף, יש לדעת לזהות אותם, לשים לב לסימנים וכן להבין איך מתגברים עליהם.

נתחיל מקושי נפוץ והוא חרדה. באופן כללי חרדה היא התגובה של אדם למצב, שעמו הוא חושב שהוא לא יכול להתמודד או יכול להתמודד באופן חלקי ביותר, היא מאופיינת על ידי שלושה מרכיבים:

• מרכיב גופני – רעד, הזעה, דפיקות לב חזקות
• מרכיב רגשי – תחושת פחד ומתח
• מרכיב קוגנטיבי מחשבתי – מחשבות מטרידות, לא הגיוניות, חסרות פרופורציה על גדול האסון העומד להתרחש.

בקרב סטודנטים ישנם כמה סוגי חרדה נפוצים

הפרעת פניקה – התקפי חרדה חוזרים המופיעים במפתיע, ובלי סיבה נראית לעין. ההתקפים מלווים בפחד עוצמתי ובסימנים גופניים, ובין ההתקפים יש הימנעות מכל מה שיכול לעורר התקף.

חרדה חברתית – מופיעה כאשר אנשים חשופים להערכה או ביקורת על ידי אחרים, והסכנה העיקרית בה היא המנעות הדרגתית מכל מה קשור להופעה בציבור או בארועים חברתיים (אפילו אכילה או שיחה בסלולרי) .

חרדת בחינות – הסימנים הגופניים המופיעים זהים לחרדות אחרות, והמחשבות מתמקדות בעיקר בפחד מפני הבחינה והסיכוי לעבור אותה. לכך נלווים גם בלבול, שכחה, חוסר ריכוז רב, עד כדי איבוד היעילות ויכולת הריכוז, הן כבר בשלב הלימודים לבחינה או בעת התרחשותה.

מעניין לדעת כי דווקא אנשים שחשוב להם מאד להצליח, שפעמים רבות מתוארים כפרפקציוניסטים, מועדים יותר לפתח חרדת בחינות.

טיפול בחרדה לא חייב להיות תרופתי, כיום הטיפול היעיל ביותר לחרדות הינו טיפול קצר טווח – טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) והוא המומלץ ביותר.

קושי הנוסף שעלול להפריע בעת לימודים, אם הוא מוכר ולא מטופל או עלול אף להתגלות לראשונה עם הכניסה לאקדמיה והוא הפרעת קשב וריכוז.

בשנים האחרונות גברה ההבנה כי גם מבוגרים, ולא רק ילדים, עלולים לפתח הפרעות קשב וריכוז. קושי זה עלול להשפיע על התפקוד היום יומי בלימודים וכן על היכולות הלימודיות ואם לא מטופל גורר תסכול רב.

הפרעת קשב וריכוז הינה אוסף של סימפטומים יותר מאשר הפרעה מוגדרת, ביניהם ניתן למצוא: מוסחות, קושי להתרכז בגירוי אחד, "קוצים בישבן", חוסר יכולת ארגון, שכחנות, חוסר מנוחה, קושי להתרכז ולסיים מטלות, חוסר שימת לב לפרטים קטנים, איבוד חוט המחשבה לעיתים קרובות ועוד.

אם עולה חשש לקיומה של הפרעת קשב וריכוז חשוב לפנות לאבחון מקיף ומדוייק על ידי פסיכיאטר, הן לשם הקלה במהלך הלמידה עצמה והן לשם קבלת הקלות במהלך מבחנים. ישנן שיטות שונות להתמודדות עם הפרעות קשב וריכוז, שאינן בהכרח תרופתיות.

כך למשל, אחד הטיפולים המומלצים כיום הינו טיפול נוירופידבק שמסייע להתגבר על הקשיים על ידי "אימון המוח" להגביר את יכולותיו הקוגניטיביות לאורך זמן וללא תלות בטיפול חיצוני.

קשיי הסתגלות למקום, לחברה החדשה, למהלך הלימודים, לדרישות השונות, למרצים וסוג הלימודים השונה גם הם בין הקשיים הנפוצים ויכולים להתבטא אצל אנשים שונים בדרכים שונות, לפגום במצב הרוח, לגרום לחוסר שקט ותחושת אי נוחות.

גם שאלות כמו האם בחרתי במקצוע הנכון? האם המקצוע הזה בכלל מתאים לי? האם זה תחום הלימודים שהייתי צריך לבחור בו? יכולות לפגוע באיכות החיים ובשלווה הפנימית.

לעיתים המעבר למקום לימודים מרוחק או ההתמודדות עם הלימודים גורמים גם לקשיים בזוגיות. אם בן הזוג השני אינו לומד יתכן ואחד ירגיש כי השני לא מבין את מצבו החדש בן הזוג השני יכול גם הוא לחוות תסכול שכן לא יצליח להתחבר לאותו עולם חדש שנבנה אצל בן הזוג שלו.

במקרה כזה עיקר העניין הוא ההצפה הרגשית והבלבול. ראשית כל אנו ממליצים לנסות לדבר על כך עם חברים ללימודים, חברים מהבית או משפחה, הרבה פעמים שיתוף והזדהות מפחיתים חצי מרמת הלחץ ומשפרים את מצב הרוח. אם בכל זאת אתם לא מוציאים מקום לפורקן תוכלו לפנות לכמה פגישות עם איש מקצוע כמו פסיכולוג.

טיפול פסיכולוגי הוא מסגרת שבה תוכל/י לתאר את הקשיים המטרידים אותך, ובה תהיה לך האפשרות להבין לעומק את הסיבות להתנהלות הרגשית העכשווית ולמצוא דרכי התמודדות חדשות.

תפקידו של המטפל יהיה ללוות אותך בתהליך, לספק לך סביבה בטוחה מבחינה רגשית ולהעניק תמיכה מקצועית בכדי לחולל את השינוי הרצוי בחייך.

לשיחה אישית עם מטפל מיומן שיוכל לסייע לך להתמודד מול קשיים נפשיים בזמן הלימודים, חייג/י בחינם אל הקליניקה של ד"ר אילן טל: 1800-100-172

קיראו בהרחבה בנושא: לקויות למידה

עבודה במשמרות

שירות לקוחות  טלפוני היא אחת מהמשרות היותר נפוצות עבור סטודנטים שלומדים בבקרים. תנאי העבודה במשרות אלה הם לרוב ממוצעים בהחלט ומאפשרים לכל סטודנט לעבוד בהתאם ליכולת שלו וללוח הזמנים של הלימודים.

תנאי השכר הם לרוב תשלום מינימום שנקבע על פי חוק. כיוון שרוב הסטודנטים אינם יכולים לעבוד בשעות קבועות מידי יום, האפשרות היחידה העומדת בפניהם היא עבודה במשמרות, כך שניתנת להם האפשרות "לשחק" עם שעות העבודה ולקבוע אותם בעצמם.

רוב מקומות העבודה במשמרות דורשים מינימום של שלוש משמרות בשבוע – ולעיתים יותר במידה ומדובר במקום עבודה הפעיל בסופי השבוע – כך שניתן לתמרן בין לוח הזמנים של העבודה לבין לוח הזמנים של הלימודים בקלות.

לא מצאתם עבודה? למדו על כל הדרכים להשגת מלגה

זכויות סטודנטים במקום העבודה

כל סטודנט המתחיל לעבוד במקום עבודה כלשהו זכאי לאותן זכויות כמו כל עובד אחר. עליו לקבל שכר מינימום לשעה, תשלום עבור נסיעות ותשלום עבור שעות נוספות.

במידה ואתם מועסקים חמישה ימים בשבוע, יום העבודה שלכם אמור לכלול תשע שעות כאשר כל שעה מעבר לכך היא שעה נוספת עליה אתם צריכים לקבל תשלום מהמעביד.

בנוסף, מחויב המעביד לשלם שעות נוספות על משמרת לילה ובכל משמרת שנמשכת למעלה משש שעות, אתם זכאים להפסקה של 45 דקות.

המשכורת חייבת להיות מועברת עד לתשיעי בחודש וזכותכם לקבל דמי הבראה במידה ואתם עובדים במקום כלשהו למעלה משנה. אם פוטרתם לאחר שעבדתם למעלה מ – 12 חודשים במקום עבודה כלשהו, אתם זכאים לפיצויי פיטורים.

המשכורת לא מספיקה? קראו על הלוואות סטודנטים

בנו את הקריירה בזמן הלימודים

בתור סטודנטים, אין ספק שתוכלו להגיע למשכורת נאה בהחלט דרך עבודה בקייטרינג או במלצרות אך כיוון שהמטרה שלכם בסוף הלימודים היא להתקדם ולעבוד במשרה איכותית, כדאי לכם לחשוב על בניית קורות החיים כבר בזמן הלימודים. במקום עבודה מסודר הקשור באופן כלשהו לתחום הלימודים שלכם תוכלו לצבור ניסיון מקצועי שיאפשר לכם להשתלב במשרה טובה בסוף הלימודים או אפילו להתקדם באותה חברה.

הראציונל שעומד באחורי מציאת עבודה בזמן לימודים, הוא שחברות רבות מעדיפות לקדם מבפנים את עובדי החברה ולא לפנות אל חברות כוח אדם על מנת לקבל עובדים חדשים.

כאן טמון היתרון שלכם – בתור עובדי החברה, לאחר שתסיימו את התואר הראשון תוכלו לבקש קידום ולעבור למשרה עם תנאי עבודה ושכר גבוהים יותר.

בשנים האחרונות בוגרי לימודים מוצאים שיותר ויותר קשה למצוא עבודה לאקדמאים ולכן גם אין ספק שהקידום המבוקש הוא משרה בה תיאלצו להשקיע לא מעט זמן ומאמץ,  זכרו כי המאמצים שלכם ישתלמו בסופו של דבר.

קראו ולמדו – איזה מקצוע לימודים הכי משתלם כלכלית

בעוד כשנה עתידים הנרשמים דאז, לסיים את התואר הראשון. חלקם הגדול יחפש משרה הישימה להתמחותם האקדמית, אחרים ימשיכו לתארים מתקדמים. מה מחכה לבוגרים בשוק העבודה? האם יש להם סיכוי למצוא עבודה ראויה בתחום התמחותם ? קשה להאמין.

אם לא יחול שינוי במצב הנוכחי והגלובאלי, צפוי להם גורל מר בדומה לזה של הבוגרים שסיימו לפני שנים ועדיין לא השתלבו בשוק העבודה.

מאז שהעולם התהפך על ראשו בעקבות התפוצצות בועות הנדל"ן והאינטרנט המצב בשווקי העבודה בעולם הרחב החמיר עוד יותר. האבטלה גואה. התסכול בקרב האקדמאים גובר. הם שואלים עצמם ובצדק, "בשביל מה הלכנו ללמוד, מה יצא לנו מזה, לקחנו הלוואות לממן את הלימודים מתוך תקווה וציפיה למצוא עבודה בתחום התמחותנו והינה אנו נעמדים יותר מדי שנים אל מול שוקת שבורה".

התחושה המתסכלת נוגעת בכל הסטודנטים ברחבי העולם. אין להם יכולת כלכלית להחזיר את ההלוואות. הם חוזרים לגור עם ההורים שנאלצים לאכול את הפנסיות שלהם כדי לממן את החזרי ההלוואות שהילדים לקחו, עת ביקשו בסך הכול לרכוש השכלה גבוהה ולהבטיח את עתידם המקצועי והכלכלי. רבים מתפשרים והולכים לעבוד במקצועות נחותים שלא מתאימים למעמדם והשכלתם.

אלו ששיחק להם המזל, עובדים כמאבטחים, מלצרים, אנשי מכירות, נציגי שירות לקוחות ועובדי ניקיון ומשתכרים שכר מינימום או לא הרבה יותר.

מעטים מקרב הסטודנטים, ממשיכים בלימודי תואר שני, לא מתוך בחירה מושכלת וחופשית אלא מתוך אילוץ של נסיבות לצד אשליה במרבית המקרים, שעד שיסיימו תואר נוסף יתכן ויפתחו משרות שתואמות את התמחותם האקדמית. רבים אחרים שגורלם הפנה להם עורף נגררים למעגל המובטלים ומקבלי הקצבאות.

זה מה שקורה כאשר ארצות הברית נקלעת למשבר כלכלי, שלא ידעה כמותו מאז 1929 והשלכותיו הבלתי נמנעות מדביקות בוירוס הרסני את השווקים המשתייכים לכפר הגלובאלי העולמי.

בשנת 2009,  כשנה לאחר המשבר, סוכנויות הידיעות פרסמו ראיונות עם סטודנטים לצד מחקרים וסקרים מהם עלתה בבירור המסקנה  שבוגרי קולג'ים בארצות הברית עומדים בפני מציאות בלתי נסבלת הכרוכה בתחרות אגרסיבית מצד מובטלים חדשים ובוגרי קולג'ים מהשנים הקודמות שעדיין מחפשים עבודה שתתאים לכישוריהם והתמחותם האקדמית ולא מוצאים.

אחד הסטודנטים בשם אנדרו בר שסיים את הקולג' בשנת 2007 סיפר בראיון: "אתה מסיים את תקופת לימודים, יוצא מהבועה של הקולג' אל העולם האמיתי, ואמור למצוא עובדה, מה שלא קורה באמת".

אמנדה היימס, בוגרת לימודי סוציולוגיה מאוניברסיטת קלארק במסצ'וסט, סיפרה בראיון עיתונאי כי  מצב שוק העבודה גורם לדאגה, ואף לפחד כבד. בתגובה למצב הנוכחי היא החליטה לחזור לבית הוריה ולעבוד במשרה פחות נחשקת ומשתלמת. שניים אלו, מייצגים תופעה רחבה, הקונה לה אחיזה במציאות הכלכלית והחברתית, שאת תוצאותיה והשלכותיה אין מי שיודע להעריך.

מנהלי משאבי אנוש ובעלי משרדי השמה יודעים לספר כי על כל מודעת דרושים המתפרסמת, הם מוצפים במאות רבות של קורות חיים של בוגרי אוניברסיטאות שמציעים עצמם לתפקיד, למרות שהוא קטן עליהם, בהתחשב בכישוריהם ובתארים האקדמיים שרכשו. הלחץ הכלכלי והרצון להשתלב כמעט בכל מחיר בשוק העבודה נותן את אותותיו וגורם למציעים להוריד מערכם העצמי עד יעבור זעמו של המשבר הכלכלי ורוח חדשה תנשב בימים טובים יותר.

כך לדוגמה, לפני כשנה וחצי יצאה חברת מקדונלד'ס במסע גיוס של 60 אלף עובדים לסניפיה ברחבי ארה"ב. בתגובה, קיבלה החברה מיליון פניות של מבקשי עבודה מרביתם צעירים בוגרי קולג' שלא עשו חשבון לתואר אלא לבטן המקרקרת מרעב.

המצב ביפן לא שונה לעומת ארצות הברית. לפי הדיווחים המתקבלים מכלי התקשורת המסקרים את שוק העבודה ביפן עולה כי בשנת 2010 לדוגמה, קיים חשש מוחשי בקרב הצעירים שהם ימצאו עצמם מחוץ למעגל העבודה בתום לימודיהם.

אחד הבוגרים סיפר בראיון כי עם סיום לימודיו שלח קורות חיים ל 40 חברות שונות ולא קיבל שום הצעה. כדי לא להשתייך למה שקרוי בפי היפנים "דור אבוד", החליט אותו בוגר, הירוקי, שלא שווה לו להשתכר משכורת נמוכה במיוחד בעבודה שלא הולמת את כישוריו והשכלתו ולכן החליט להמשיך את לימודיו לתואר נוסף, בתקווה לשיפור הסיכויים להתקבל לעבודה מתאימה בעתיד.

בבריטניה מכנים את אותה קבוצת צעירים משכילה "הדור הדחוי", "דור השוכרים" שלא עובד, לא לומד ולא עובר הכשרות מקצועיות חלופיות שהמדינה אפילו לא מציעה להם.

בסין השתרש הכינוי "שבט נמלים", והוא מכוון לאלפי בוגרי אוניברסיטאות שלא מצליחים למצוא עבודה ונאלצים להתגורר בקומונות בדירות פשוטות וזולות בפרברים מחוץ לערים.

לארצנו הקטנטונת אין בשורה בטווח סביר. בשורת האביב דילגה זמנית למדינות השכנות שנאלצות להתמודד עם בעיות יסוד קשות יותר מאיתנו. אין להוציא מכלל אפשרות שהמחאה החברתית שפקדה אותנו בקיץ 2011 לא היתה פורצת בכאלו עוצמות של כאב, זעם ותסכול, אם גם האקדמאים הרבים שיצאו להפגין, היו מוצאים עבודה שמתאימה לכישורים ולהשכלה שרכשו. הסיכוי לגמור את החודש ללא יתרת חובה בבנק ועם קצת חיסכון, היה רושם קו עליה לצד אופטימיות צנועה ומינורית לעתיד לבוא.

מדגם מייצג של סטודנטים שהתראיינו לכלי התקשורת בישראל בשנה שנתיים שחלפו מעידים על קיומה של התופעה הנסקרת. רבים מבוגרי הפקולטות למדעי הרוח והחברה לא מוצאים עבודה מתאימה. ערן צ'יובן, בוגר תואר ראשון בהיסטוריה לא מצא עבודה ונאלץ לעבוד זמנית כמאבטח. לדבריו: " קשה למצוא עבודה עם תואר בהיסטוריה. שוק העבודה ממוקד בארבעה-חמישה מקצועות, אז עובדים בדברים שלא קשורים למקצוע או שלומדים משהו שלא באמת רוצים…"

טל נורמן, סטודנטית בת 27, סיימה תואר ראשון בלימודים ספרדיים ולשון עברית באוניברסיטה העברית. במשך חודשים חיפשה עבודה ולא מצאה, החליטה לצאת לצורך לימודי תואר מתקדם בארה"ב, שם נרשמה ולמדה לתואר שני במדעי היהדות באוניברסיטת מרילנד.  "חיפשתי עבודה הרבה מאד זמן ולא מצאתי. חיפשתי בכל הארץ מהצפון עד הדרום. הוצעו לי עבודות משרה מלאה במשכורות נמוכות מאד שלא מאפשרות להתקיים. אין ספק שאם הייתי מוצאת עבודה – לא הייתי ממשיכה לתואר שני".  הסבירה.

גם לבוגרי מדעים מדויקים, אין חיים קלים. דני רבינוביץ' סיים לימודי תואר ראשון במסלול ביוטכנולוגיה במכללת "הדסה" ולא מצא עבודה כי יש לדבריו המון בוגרי ביולוגיה וביוטכנולוגיה שמסתובבים ולא מוצאים תעסוקה הולמת להכשרתם. בלית ברירה חלק מהבוגרים שהצליחו להתברג בשוק, מועסקים כאנשי מכירות של תרופות, מקצוע, שלא כיוונו אליו מלכתחילה, עת החליטו ללמוד מה שלמדו.

מור ניצן סטודנטית לתואר שני בכימיה באוניברסיטה העברית סיפרה בראיון ל YNET במחצית 2010 כי התחילה ללמוד לתואר שני : כי ידעתי שזה אבוד למצוא עבודה בתחום. לו הייתה עבודה לא הייתי ממשיכה ללמוד לעוד תואר…"

בקרב עורכי הדין המצב הרבה יותר גרוע. כ 55 אלף עורכי דין רשומים בלשכה. יותר  מדי ביחס לגודל האוכלוסייה בישראל . בכל זאת רבים נוהרים מדי שנה לרכישת התואר הנכסף למרות שברור להם שלא יועסקו כעורכי דין פעילים.

מי שיכולה להעיד מקרוב ובאופן מקצועי אודות מצבם של עורכי הדין ובוגרים אחרים היא, אורית זיו, מנכ"לית משותפת בחברת ההשמה "דואט", שסיפרה בראיון לגלובס באוקטובר 2011  כי רבים הלכו ללמוד משפטים מסיבות יוקרה ועדריות. זה סוג של טרנד. היום, הם לא מוצאים עבודה. מכורח הנסיבות הם עושים תפנית ומשתלבים במקצועות כמו, שיווק ומכירות, מנהלי לקוחות, מזכירות בכירות.

מובן מאליו שהמעטים שמצליחים למצוא עבודה אחרת שלא קשורה כלל לתחום הכשרתם האקדמית עושים זאת כדי להתפרנס ולשרוד.

גם בוגרי כלכלה לא בדיוק עובדים במקצוע שלמדו. לדברי זיו הם לוקחים עבודות "ליד הכלכלה" כמו, אנליסטים בבית השקעות, ובמקרים רבים נקלטים כמאבטחים, נציגי שירות לקוחות.

המגזר הערבי מקופח גם בתחום התעסוקה לאקדמאים. מסקר שערכה "עמותת נשים נגד אלימות" לשנת 2010 עולה כי נשים בוגרות תארים אקדמאיים בתחום החינוך, רוקחות, מנהל עסקים סטטיסטיקה ועוד מועסקות בלית ברירה, כמנהלת חשבונות במוסכים, בחנויות בגדים, בעסקים משפחתיים זעירים. מוכנות לעבור סטאג' ללא תשלום העיקר לשפר את סיכויי קליטתן בשוק העבודה.

סאוסן תומא שוקחה, רכזת פרויקטים בעמותה ניתחה את המצב בראיון ל"דה מרקר" בזו הלשון: "אם הקושי למצוא עבודה מתאימה יימשך, נשים ערביות פשוט יפסיקו לפנות לאקדמיה ובמקום ללכת קדימה נחזור לאחור" ועוד הוסיפה לטעון: "נשים משקיעות בלימודים ארבע חמש שנים רק כדי לחזור עם תעודת מובטלת. הן אומרות לעצמן למה יצאתי ללמוד…?"

למה לצאת ללמוד?

שאלה מתבקשת ומטרידה לנוכח המציאות המתמשכת, שלא מאירה פנים וניצנים של תקווה. לעמוס שפירא, המנכ"ל היוצא של חברת "סלקום" יש הצעה לסטודנטים שלא מוצאים עבודה לאחר שסיימו תואר אקדמי ומתלבטים מה ללמוד: " אל תלכו ללמוד באקדמיה בחוג שלא מתאים לכם רק כי 'יש בו כסף' או כי 'אלו הן הציפיות של הסביבה'. בדרך זו אתם מאמללים את עצמכם ובסופו של יום תצליחו פחות".

ההצעה הועלתה בראיון ל"גלובס" עם פתיחת שנת הלימודים ב 2011 מתוך כוונה מוצהרת של שפירא להשפיע על מנהלי חברות ואנשי עסקים לקלוט לשורותיהם גם בוגרי מדעי הרוח ומדעים מדויקים.

הצעה כזו יכולה כנראה להישמע רק מפי אחד שנכדיו מסודרים כלכלית לכל החיים. זה כנראה המצב של משפחת שפירא שעשה את המיליונים שלו בזכות גדולה, עליה אין עוררין. אבל כמה יש כמוהו. הרוב אינם יכולים להרשות לעצמם להשתעשע עם גורלם ועתידם ולהשקיע משאבים רבים לרכישת השכלה מהנה ככל שתהייה עם סיכויים מועטים למצוא עבודה הולמת שתפרנס את המחזיק בה בכבוד הראוי. כללי המשחק מחייבים רכישת השכלה כדי לעמוד בתנאי סף למשרה כלשהי. זהו המנוע הערכי והכלכלי שמריץ את האזרח.

ההצעה של שפירא הוגדרה בפי אנשי מקצוע כתמימה, לא ישימה ואפילו מיתממת. גיל אדמוני המנכ"ל היוצא של חברת דלתא מסר בתגובה לעיתון שפרסם את ההצעה כי זהו רעיון נחמד, אבל מה שקובע הוא מבחן התוצאה. בוגרי תואר ראשון בספרות, פילוסופיה ואמנות יתקשו למצוא עבודה במקצועות ניהול בכירים. החברות מחפשות את המשאב שיקדם את השורה התחתונה וכפי שהשוק מלמד, ממקצועות אלו לא תבוא הישועה.

אורית זיו, רואה בהצעה כעצה לעשירים. כמי שמנהלת משרד השמה היא מעידה ממקור ראשון שסטודנטים רבים שסיימו תואר עומדים מול שוקת שבורה בכל הנוגע למציאת עבודה התואמת את מה שלמדו. בחוגים כמו רפואה, סיעוד, חשבונאות, מדעי המחשב הבוגרים מוצאים עבודה ישימה. אולם, ב 50% מההשמות שמשרדה מבצע, אין קשר בין תחום הלימודים האקדמי ובין המשרה שאוישה. לטענתה, "כל מועמד שני שמגיע אלינו פונה למשרה שכלל לא קשורה לתחום לימודיו, וזו תופעה שמתרחבת בשנים האחרונות".

פיטר תיל המייסד של אתר התשלומים PAYPAL הטיב לנתח את התופעה בראיון שהעניק לפני כשנה לבלוג הטכנולוגיה המוכר טק קראנץ' וכינה אותה "בועת ההשכלה הגבוהה" לאור העובדה ששכר הלימוד גבוה מדי, נטל החובות על הסטודנטים שלוקחים הלוואות מימון כבד מנשוא וכל הסימנים להערכתו מעידים, שהערכת השווי של התארים האקדמאיים ביחס לסיכוי למצוא עבודה מתאימה עם הכנסה הולמת בצדה, הינה מופרזת. בהמשך הוא מציע בדרכו ובסגנונו הייחודי: " תשכחו מבועת האינטרנט, בועת הדיור או בועת הסחורות, הבועה האמיתית כיום בעולם המערבי היא בועת ההשכלה הגבוהה!

מה עושים? איך מספקים עבודה לאקדמאים?

כאשר משבר נמשך יותר מדי זמן לא סביר לשקוט על השמרים מבלי ליזום מהלכים שיש בהם לשחרר מהמצוקה והכבלים. השינוי צריך להתחיל באדם הפרטי ובבחירות שהוא לוקח. אין טעם להינעל על מסורות וערכים הדוחפים אותך לרכוש בכל מחיר השכלה גבוהה כי זה מה שמצופה ממך על ידי המשפחה והחברה הסובבת.

הגיע הזמן לחשיבה פרקטית הדורשת אומץ לב ולקיחת אחריות לעתיד הפרטי והמשפחתי. מיפוי התנאים וניתוח הסיכויים והסיכונים ששוק העבודה מציע, עשוי לתרום לקבלת החלטה מושכלת ועניינית בדבר המקצוע שאותו מתכוונים ללמוד ושהוא מקפל בתוכו סיכויים משופרים למצוא עבודה התואמת את התואר האקדמי.

האזרח הפשוט לא יכול לפעול בחלל ריק ולהגשים את תוכניותיו המתחדשות. המדינה חייבת להתגייס למשימה, לביצוע הרפורמות המתבקשות תוך צירוף ושיתוף פעולה עם המגזר הפרטי.

פיטר תיל לא רק מעביר ביקורת נוקבת. הוא לא ממתין להתפוצצות בועת ההשכלה הגבוהה. כדרכו של מייסד מוצלח הוא יוזם פרויקטים שיש בהם להבנתו לשנות את החשיבה והגישה שיתאימו למציאות המשתנה וכנראה, זה מה שצריך לקרות בכל העולם שסובל מאותה תופעה.

בשנת 2010 יזם תיל הקמת תוכנית שנקראת  20 under 20, שמעניקה 100 אלף דולר ל-20 צעירים מתחת לגיל 20 שיסכימו לנשור מהלימודים, להקים חברה ולפתוח בקריירה של יזמות באופן מיידי.  גם החברות בלאקסטון ו-AT&T הקימו תוכניות יזמות משלהן במטרה לעודד צעירים שלא מוצאים עבודה, ליצור עבודה עבור עצמם.

אורית זיו למודת הניסיון מציעה למי שמתכנן ללמוד, לחשוב באופן פרגמאטי על הקריירה והעיסוק העתיד לפני שבוחרים את חוג הלימודים ולא לאחר שמסיימים.

סטודנטים שנוטים לכיוון מדעי הרוח שלא בדיוק מבוקשים בשוק, כדאי שיחשבו על לימוד שפה זרה מבוקשת כמו, סינית או אחרת, המדוברת במדינות המתפתחות, כדי שיתאפשר להם להשתלב כיועצים לאנשי עסקים או אפילו כנספחים מסחריים וכלכליים מטעם המדינה.

בכל מקרה, על הממשלות בכל המדינות הנוגעות למשבר המדובר, להפנים ולהתמודד עם ההשלכות ההרסניות על המערכות החברתיות והכלכליות של המדינה, העלולות להתרחש עם צמיחתו של דור דפוק ומתוסכל שאינו מוצא עצמו במדינה שבה גדל, שמילא את חובותיו, ששילם מסים ואינו מקבל את התמורה הבסיסית להמשך קיום בכבוד. כך נופלות מדינות ומשטרים שלא השכילו להיערך בזמן לקראת האסון, שאינו אסון טבע שלא ניתן לחזות ולהתמודד איתו. זהו אסון פרי יצירתו של האדם באשר הוא ובתור שכזה, הפיתרון אפשרי ויפה שעה אחת קודם.

כחלק מתנאי הקבלה למסלול לימודי תואר שני בפסיכולוגיה מתחשבים בציוני התואר הראשון שלך, בציון בחינת מתא"ם, בהמלצות ובהתרשמות אישית בוועדות הקבלה.

הבחינה מתקיימת באוקטובר, לפני תחילת שנת הלימודים, בשעות הבוקר בארבעה מוקדים בישראל: בחיפה, בתל-אביב, בירושלים ובבאר-שבע. הגוף האחראי לכתיבת הבחינה הוא המרכז הארצי לבחינות והערכה, ולאחרונה האריך את תוקף ציון הבחינה לשלוש שנים, כשעד היום היה תקף לשנתיים.

בעוד בעבר התרכזו מבחני המיון לתואר שני בידע תיאורטי בפסיכולוגיה, המתא"ם בוחן יכולות מחקריות וסטטיסטיות נרחבות יותר.

בסוף שנות התשעים היה הכרח למצוא פתרון לעלייה במספר המועמדים לקבלה לתואר שני בפסיכולוגיה, ולכך שציוני התואר הראשון עלו והתחרות רק גדלה – מתא"ם יצא לדרכו לראשונה בשנת 2000, ומאז ועד היום נצבר ניסיון מחקרי רב, שהוכיח כי אלה שמצליחים בבחינה הגיעו אליה עם נתוני פתיחה טובים יותר – בדיוק כפי שנעשה בתחומים אחרים, כמו קורסי הכנה למבחן פסיכומטרי ומגוון מכינות למחלקות האקדמאיות בפקולטאות השונות בישראל.

לפיכך קיימים היום כמה קורסים שמטרתם להכין את הלומדים לבחינת מתא"ם ולדאוג לכך שיגיעו ליום המבחן ויוכו לעבור אותו בציון גבוה ובהצלחה רבה.

בחינת המתא"ם הינה הקריטריון הדומיננטי בקבלה למסלול לימודים לתואר שני בפסיכולוגיה, אף על פי שבחלק מן המוסדות עדיין יש חשיבות גבוהה יותר לפרמטרים ה"נושנים" – כמו ממוצע התואר הראשון והרושם בראיון האישי ובמבחנים הקבוצתיים.

יתרונו המשמעותי של מתא"ם הוא היותו קריטריון אחיד שאינה מושפע מגורמים משתנים. הבחינה מעלה כמוצהר את דרגת האמינות, המהימנות וההוגנות בתהליך בחירת המועמדים, והיא משקפת את יכולותיהם האנליטיות – אך לא את אישיותם.

קורס הכנה למבחן מתאם נמצא ככלי אפקטיבי להכנה יעילה ביותר לבחינה, ורוב הניגשים לבחינה בוחרים לעשותו. עוד, הסטטיסטיקה מלמדת כי התפלגות הציונים מוכיחה כי אלה שעשו קורס הכנה למבחן מקלבים ציונים גבוהים יותר לאורך השנים!

מבנה הבחינה ומרכיבי מבחן מתא"ם

הבחינה מורכבת משני חלקים: ידע והבנה בשיטות מחקר, והבנת טקסטים מדעיים. בחלק הראשון ארבעים שאלות הבודקות ידע והבנה בשיטות מחקר בפסיכולוגיה, בשימוש בכלים סטטיסטיים, ובהערכה. לחלק זה מוקצבות שעתיים ולאחריהן הפסקה של חצי שעה.

בחלק השני כחמישים שאלות, הבוחנות הבנה של טקסטים מדעיים בפסיכולוגיה, ובו ארבעה טקסטים באנגלית, המבוססים על מאמרים בתחומי הפסיכולוגיה השונים. רוב השאלות ככולן עוסקות בהבנה וביכולת לקשר את נושא המאמר לחומר שמכיר הסטודנט מהיכרות קודמת, וחלק מן השאלות מתייחסות לידע קודם.

לחלק זה מוקצבות שלוש שעות. חשוב לציין כי שני חלקי הבחינה מחושבים בציונים נפרדים. הזמנים המוקצים לחלקי הבחינה יכולים להשתנות ממועד למועד אך זמן הבחינה הכולל הוא כ-5 וחצי שעות, מה שהופך את הבחינה לתובענית, ארוכה, קשה ומייגעת.

תשובה לא נכונה בבחינה אינה מורידה ניקוד – לכן מומלץ להשיב על מרב השאלות שניתן, ולכולן משקל שווה בציון הסופי.

בטקסטים ישנם תרגומים של מילים חשובות בתחתית המסמך, להראות שהבחינה אינה בוחנת את רמת האנגלית, אלא את דרגת ההתמצאות בנושא. ליחצו כאן ותמצאו שאלות ותשובות לדוגמה מופיעות באתר של המרכז הארצי לבחינות ולהערכה.

להגיע מוכן למבחן – קורס הכנה למבחן למתא"ם

לבחינת המתאם קיימים כיום שני קורסים מרכזים, של חברת פתרונות וקורס אופק, ובנוסף להם גם הקורס של בית הספר האמריקאי. מוסד זה מכין סטודנטים ומועמדים בין השאר גם לצורך: לימודי הרפואה (מבחן מרב) לימודים בחו"ל, למבחני מיון ואישיות לעבודה וכמובן שלצורך לימודי אנגלית (בית הספר האמריקאי, לא?)

הקורס של חברת פתרונות, שהוקמה בשנת 2000, מציע תכנית לימודים משולבת של פגישות פרונטליות יחד עם לימודים מתוקשבים דרך האינטרנט, ובנוסף להם דגש בתרגול ביתי.

כל אלה כוללים בתוכם קריאה של חומרים תיאורטיים, בחינות לדוגמה, מבחני סימולציה ועוד. קורס הכנה למבחן מתא"ם של פתרונות מתקיים בחיפה, בירושלים, בתל אביב ובבאר שבע. המפגשים אורכים חמש שעות, אחת עד פעמיים בשבוע, וניתן לבחור בפגישות בבוקר או בערב.

כ-80% מהמועמדים לפסיכולוגיה למדו דרך פתרונות ולפי רוב התגובות שקיבלנו, הסטודנטים בקורס מאד נהנו ועברו את המבחן בהצלחה רבה.

הקורס של מכון אופק להכנה למבחן מתא"ם משלב בין הכנה אישית וקבוצתית. המדריכה הראשית של הקורס, אושרה בן דרור, היא ממייסדי חברת פתרונות, בה ניהלה את פיתוח והדרכת הקורס. הקורס מכין למתא"ם באמצעות מתן ההדגשים לפי הבחינה עצמה: מחד גיסא, שיעורי סטטיסטיקה ושיטות מחקר בסדנאות פתוחות, ומאידך גיסא, לימוד טקסטים בקבוצות קטנות של עד שלושה תלמידים.

טווח ציונים והתפלגות ציונים במבחן מתאם

ציוני המתאם הם ציוני תקן, בטווח של 50 עד 150, כשציון הממוצע הוא 100 וסטיית התקן היא 20. הציונים הם יחסיים ומשקפים את ההישגים ביחס ליתר הנבחנים באותו מועד. למרות החששות מהציונים בחלק הסטטיסטי, והמרתונים שמתורגלים לצורך הצלחה בקורס הכנה למתא"ם, בציון המתא"ם הכללי משקלו של החלק העוסק בשיטות מחקר הוא 30% מהציון.

כאשר ניגש הנבחן לשני מועדים, הציון הגבוה הוא זה שנחשב כסופי – אך יש לעדכן בהתאם את המוסד הרלוונטי.

חשוב שגם אתם תדעו: ציוני מינימום לפי מגמות לימוד!

כל מוסד לימודים מנהיג קריטריונים שונים בנוגע למשקל הבחינה וציוני מינימום לפי מגמות הלימוד, ולכן סיכויי הקבלה שונים. ציוני המינימום משתנים מעת לעת ויש לבדוק אותם לאשורם מול מוסד הלימוד שאליו מעוניין המועמד להתקבל.

כדי להגיש מועמדות לאוניברסיטה העברית, ציון המינימום למגמה של פסיכולוגיה קלינית עומד על 128, לפסיכולוגיה קלינית-חינוכית של הילד 126, לנוירו-פסיכולוגיה ישומית 119, ולפסיכולוגיה חברתית 108. מבין מוסדות הלימוד, האוניברסיטה העברית מתייחסת לציון המתא"ם כקריטריון חשוב יותר ומעניקה לו לפיכך משקל רב יותר בקבלה למחלקה לפסיכולוגיה.

כדי להגיש מועמדות לאוניברסיטת חיפה, ציוני המינימום לכלל המגמות (מגמה קלינית-חינוכית, פסיכולוגיה קלינית במסלול נוירו-פסיכולוגיה, ומגמה תעסוקתית-ארגונית) הוא 100. לאחר סינון בשני סבבים של ראיונות, משקל המתא"ם הוא 30% והמשקל הנותר הוא של הרושם בראיונות.

גם בחוג לפסיכולוגיה של אוניברסיטת בן-גוריון ציון הסף למגמות השונות הוא 100 ולמגמה קלינית של הילד המתא"ם מהווה 30% לעומת 70% של מרכז ההערכה בחישוב הקבלה.

רוצה ללמוד תואר שני בפסיכולוגיה בבר אילן? ובכן, באוניברסיטת בר אילן הסף הרשמי עומד גם הוא על 100, אך בפועל הוא גבוה יותר: במגמה הקלינית של המבוגר הסף בפועל היה 110 וכך גם לגבי קלינית של הילד, בנוסף לממוצע 90 בתואר ראשון.

לקבלה למגמה של הפסיכולוגיה המחקרית עומד רף של 90. אותו רף של 90 הוא הרף האחיד לכל המגמות במכללה האקדמית תל-אביב יפו, ובמרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון ציון המינימום הוא 100.

קורס הכנה למבחן מתאם הוא כלי חשוב מאין כמותו בתהליך הקבלה ללימודים מתקבלים בפסיכולוגיה, ומכיוון שבחינת המתא"ם מתקיימת אחת לשנה בלבד, יש לבחור היטב את הקורס הרצוי ולהשקיע בו את מרב המאמצים.

למועמדים אשר זקוקים להקלות בבחינה יש אפשרות לפנות למרכז הארצי לבחינות ולהערכה ולבדוק מהם הטפסים הנדרשים כדי לאשר את ההקלות. יש לכם שאלות על קורסי הכנה למבחן מתאם? אל תהססו לפנות אלינו!

ההחלטה ללמוד רפואה אינה דומה להחלטה ללמוד כל תואר אחר.

במסגרת לימודי רפואה על המועמד הצעיר ללימודים אקדמיים להפנים כי הוא נכנס למסלול מורכב ורב מכשולים, ממנו יצא רק בעוד יותר מעשור עם מקצוע ובעיקר אחריות של ממש בידיו – רופא מוסמך.

לימודים לתואר ברפואה נחחשבים לקשים ומורכבים יותר מכל תואר אחר ולעובדה זאת יש משמעות רבה.

מסלול החתחתים המפרך אותו עוברים הסטודנטים ובוגרי תואר ברפואה בדרכם אל ההסמכה הנכספת כרופאים, מביא לכך שמועמדים מתאימים רבים, בתחילת שנות העשרים לחייהם, מוותרים מראש על השאיפה להיות רופאים ובוחרים ללכת וללמוד מקצועות 'פרקטיים' יותר מבחינתם.

עם זאת, מערכת הכשרת הרופאים בישראל לא מוותרת על אותם סטודנטים מוכשרים בקלות.

הצורך הבלתי פוסק בכוח אדם איכותי ומוכשר בתחום הרפואה בישראל הביא את המערכת להתגמש ולהעלות פתרונות יצירתיים לגיוסו.

כך, נולדה תוכנית לימודי הרפואה בת ארבע השנים של אוניברסיטת תל אביב.

התוכנית מיועדת לבוגרי תואר ראשון בתחום המדעים המעוניינים לעשות הסבה מקצועית וללמוד רפואה במסלול מקוצר יחסית.

הרציונאל העומד מאחורי התוכנית גורס כי לאחר שסיימו לימודי תואר ראשון, כאשר הם מיושבים יותר בדעתם, יהיו הבוגרים מגובשים יותר לגבי שאיפות הקריירה שלהם וכי זהו עשוי להיות זמן נכון עבורם להחליט בלב שלם כי הם מעוניינים לעסוק ברפואה.

מיון המועמדים באמצעות מבחן מר"ב

כדי לבחון את התאמתם של המועמדים לעסוק במקצוע הרפואה, יצרו במרכז הארצי לבחינות והערכה את מבחן מר"ב (או מירב).

בשלב הראשון יעברו המועמדים בחינת יכולות אנליטיות ושאלון אישיות.

השלב השני, המורכב מתשע תחנות וסימולציות שונות, מבקש לבחון רבדים שונים באישיותם של המועמדים ובשאיפותיהם.

מטרתו של השלב הזה בבחינה הנה להכריע האם המועמדים כשירים ומתאימים להיכנס למסלול לימודים ארוך, מפרך, מורכב פיזית ונפשית – שבסופו יוכשרו כרופאים לכל דבר ועניין.

המבחן כולל שבע תחנות סימולציה בהן יתבקשו המועמדים להראות את תפקודם בסיטואציות שונות של עבודה יחידנית וקבוצתית, הכוללת סיטואציות בהן הם עשויים להיתקל כרופאים אבל לא רק.

בנוסף, קיימות שתי תחנות תחקיר בהן ישאלו המועמדים על תפקודם בסיטואציות שהוצגו לפניהם, וזאת על ידי מומחים מתחום הרפואה ומתחום ההערכה. מתטרתו העיקרית של התחקיר הנה לאמוד על אמינותם ואופיים של הנבחנים.

הכנה למבחן מרב

במסגרת בית הספר האמריקאי קיימת תוכנית רבת מוניטין של הכנה למבחן מר"ב.

התוכנית מכשירה את המועמדים להתמודד עם דרישותיו השונות של המבחן וזאת תוך שימוש בניסיון רב שנים ויכולת לחזות מה הן התשובות אותן מבקשים הבוחנים השונים לשמוע ומהן הסיטואציות המוצגות לרוב בפני הנבחנים.

ההכנה לחינת מרב הוכחה ככזאת המשפרת באופן ניכר את סיכוייהם של המבקשים להתקבל למסלול המיוחד ללימודי רפואה באוניברסיטת תל אביב, ומהווה מעין "תעודת ביטוח" להצלחה במבחן.

מתי ואיפה עוברים מבחן מרב?

מבחן מר"ב נערך אחת לשנה ומורכב משני חלקים. החלק הראשון הכולל שאלון אישיות ובחינת יכולות אנליטיות מתקיים באפריל לרוב באוניברסיטת תל אביב.

החלק השני המורכב מהסימולציות והשיחות האישיות מתקיים במרכז מס"ר בבית החולים תל השומר.

קיראו בהרחבה על: תוכניות לימוד לסטודנטים מצטיינים

לימודי רפואה נפרדים בנדבך מרכזי אחד, השונה אף מתארים אקדמיים המציגים סף קבלה גבוה יותר של ציוני הבגרות וכמובן פסיכומטרי.

הקבלה ללימודי רפואה באחד ממוסדות הלימוד בישראל מותנית במעבר של מערכת מיון וסינון הנפרדת מדרכי הסינון המקובלות, אשר הנהוגות במוסדות להשכלה גבוהה, ומכאן אנו מגיעים למבחנים: מו"ר ומרקם.

הצורך במערכת מיון נפרדת ללימודי רפואה

יש לכך רציונאל ברור וכפול. ראשית, לימודי רפואה אינם דומים לתארים אחרים, אף לקשים ביותר, בעומס ובדרישות הקפדניות בהם נתקלים הסטודנטים.

זאת גם בהתחשב שסטודנטים לרפואה לעולם לא 'רואים את הסוף' בכל הקשור ללימודיהם ולהכשרתם.

בעוד סטודנט ממוצע להנדסה או למדעים רואה לנגד עיניו לימודים של שלוש או ארבע שנים באוניברסיטה, קשים ככל שיהיו, ואחריהם אופק קריירה הנפרש לפניו וצופן לו שכר מכובד וקריירה מאתגרת, מקבילו מהחוג לרפואה נמצא בסיטואציה מורכבת יותר של לימודים ארוכים בני שבע שנים שלאחריהם תקופת הסמכה מפרכת בשכר נמוך של תקופות הנעות משלוש שנים ויותר.

מערכת המיון הנפרדת למועמדים מבקשת לברור את המועמדים הערוכים לאתגר כגון זה מבחינת רמת המוטיבציה והשאיפות.

שנית, העיסוק במקצוע הרפואה דורש סט כישורים ייחודי שדרכי המיון המקובלות ללימודים באוניברסיטה פשוט לא מסוגלות לאבחן.

מבחן מור ובדומה לו, מבחן מרקם, שהנם מבחני מיון ללימודי רפואה מבקשים לאבחן מועמדים בעלי סט הכישורים הדרוש שמעבר ליכולתם להיות סטודנטים מוצלחים לרפואה גם יוכלו להיות רופאים טובים.

מבחני המיון לבתי הספר לרפואה: מבחן מור ומבחן מרקם

מבחן מור הינו מבחן מיון לברירת מועמדים ללימודי רפואה באוניברסיטאות השונות אליו יזומנו כלל המועמדים. המבחן מורכב משני חלקים עיקריים – חלק הכולל שאלונים וחלק הכולל ראיון אישי וסימולציות שונות.
החלק הכולל שאלונים מציב בפני המועמד שני שאלונים – הראשון הכולל סיטואציות מורכבות אותם עליו לנתח ולענות תשובה בכתב.

בחלק זה של המבחן לא קיימות תשובות נכונות יותר או פחות, אך קיים חוט שני בין התשובות שעונה המועמד אותו מצפים עורכי הבחינה למצוא אצל מועמד המתאים לקבלה ללימודי רפואה.

בחלקה השני של הבחינה יעברו המועמדים סך של שמונה שלבים שונים הכוללים ראיון אישי, סימולציות אישיות וקבוצתיות של תפקוד במצבים שונים ופתרון בעיות ושני תחקירים בעקבות הסימולציות בהם יתבקשו לנתח את הלך מחשבתם בפני מומחי התנהגות ורופאים.

מבחן מרקם הינו מבחן אליו מזומנים חלק מהמועמדים הכולל שאלון אישיות וסדרה של ראיונות אישיים.

מבחן מרקם / מור – הכנה לבחינות ועלותן

בית הספר האמריקאי ללימודי אנגלית הינו המוסד המוביל בישראל להכנה למבחנים אלה. בית הספר משתמש בניסיון רב שנים של הצוות האקדמי ומחזיק ברקורד מכובד של מועמדים רבים שעברו בהצלחה את הבחינות לאחר קורס הכנה אותו עברו בבית הספר.

עלותה של בחינת 'מור' הינה 750 ₪. עלותה של בחינת מרקם מורכבת משני חלקים- מ480 שקלים לכלל הניגשים ו-370 שקלים בעבור השאלונים, רק למועמדים שטרם ניגשו לבחינת 'מור'.

קיראו בהרחבה על מגוון קורסים נוספים שעשויים לעניין.

במה כרוך תהליך ההסבה?

כדי לעבור הסבה מקצועית לתחום העבודה הסוציאלית, יש צורך בתואר ראשון בכל תחום שהוא. עם זאת, מרבית הפונים להסבה לתחום זה מגיעים מתחומים כמו פסיכולוגיה, מדעי ההתנהגות או חינוך.

רוב מוסדות החינוך דורשים ממוצע ציונים של 80 ומעלה בתואר הראשון וחלקם דורשים גם ניסיון תעסוקתי בהתנדבות או עבודה בשכר בתחום החברתי וכן מעבר ראיון קבלה.

הלימודים נמשכים כשנתיים עד שלוש, תלוי במסלול ובמוסד הלימודים, ומשלבים ידע תיאורטי עם התנסות מעשית בשטח.

לימודי עבודה סוציאלית כוללים נושאים דוגמת רווחה חברתית, משפט בישראל, תיאוריות בעבודה סוציאלית, תיאוריות באישיות, אתיקה, מבוא לסוציולוגיה, סטייה חברתית ועוד.

עלות הלימודים השנתית בממוצע היא כ-10,000 ש"ח.

אפשרויות תעסוקה

לאחר סיום הלימודים יוכלו העובדים הסוציאלים החדשים למצוא עבודה במוסדות חינוך שונים, בתי חולים, מוסדות פסיכיאטריים, בתי אבות, שירותי הקליטה, משרד הבטחון, ביטוח לאומי, עמותות שונות, בתי סוהר, תחנות ייעוץ, מרכזים קהילתיים, לשכות סעד ועוד.

השכר הממוצע של העובדים הסוציאלים נחשב נמוך ועומד על כ- 10,000-7,000 ש"ח ברוטו. לזאת יש להוסיף את העובדה כי מרבית העובדים הסוציאלים עובדים במשרה חלקית בלבד ולכן השכר בסופו של דבר נמוך עוד יותר.

סיכונים בהסבה מקצועית לעבודה סוציאלית

חושבים על לימודים בתחום? גם אם אתם בטוחים שעבודה סוציאלית היא המקצוע בשבילכם, שיקלו היטב את הסיכונים השונים שבהסבה זו.

ראשית, השכר הנמוך. כיום רבים המגיעים מתחומי ההייטק או העסקים מתחילים לחפש משמעות בעיסוקם ומבקשים לעבור הסבה מקצועית למקצוע התורם לחברה ולא רק לכיסם.

אך מי שמגיע ממקצוע בו מרוויחים שכר גבוה עלול לגלות תוך זמן קצר שפשוט אינו יכול לפרנס את עצמו ואת משפחתו בתפקיד עובד סוציאלי או שייאלץ לרדת ברמת החיים שלו באופן משמעותי.

עבודת העובד הסוציאלי, מצד שני, דורשת השקעה רבה, שעות עבודה רבות ופעמים רבות יש צורך לטפל במקרי חירום גם בשעות הלילה או בסופי שבוע, נוסף על מאמץ נפשי גבוה מאוד, שכן זוהי עבודה הדורשת התמודדות יומיומית עם אוכלוסייה קשה.

איפה ניתן לעבור הסבה מקצועית לתחום העבודה הסוציאלית?

בין המוסדות בהם ניתן לעבור הסבת אקדמאים לתחום זה ניתן למצוא את האוניברסיטה העברית, אוניברסיטת בר אילן, אוניברסיטת תל אביב, המרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון, המכללה האקדמית אשקלון ועוד.

החלטת לעבור הסבה מקצועית לעבודה סוציאלית?

לפני החלטה על הסבה מקצועית בכלל ועל הסבה לתחום של עבודה סוציאלית בפרט, רצוי לשקול היטב את כל הגורמים המעורבים בהחלטה.

הפלוס הגדול ביותר של מקצוע זה הוא הסיפוק האישי שבידיעה שעבודתך היומיומית מסייעת לזולת ומשפיעה לטובה על חייהם הקשים.

בו בזמן יש לקחת בחשבון שהשכר אינו גבוה ושההשקעה שתידרש מכם – גם מבחינת שעות וגם מבחינת השקעה נפשית – היא גבוהה מאוד ורבים עלולים להרגיש שהם פשוט כורעים תחת הנטל.

קבלת החלטה על מסלול לימודים היא אחת ההחלטות הקשות שאדם לוקח בחייו.

בזבוז של עשרות אלפי שקלים ושנים רבות מהחיים בלמידת מקצוע 'לא מתאים' מעלה חשש גדול אצל רבים.

כתוצאה מכך, הם דוחים את ההחלטה במידת האפשר, רק כדי לגלות שגם אחרי מספר שנים עדיין אין להם ולו מושג קלוש לגבי המסלול אליו הם יירשמו.הדגשים בבחירת מסלול לימודים

מספר תחומי לימודים עומדים על הכף עבור כל אחד ואחד.

ההבדלה ביניהם כוללת מספר רב של גורמים הצריכים להילקח בחשבון: רמת הקושי של המקצוע, אפשרויות התעסוקה במקצוע, המוסדות המלמדים אותו, גובה שכר הלימוד, מלגות זמינות, תנאי הקבלה והרשימה עוד ארוכה.

איך יודעים איזו חשיבות לייחס לכל גורם? כיצד עושים את החיבור הנכון של התנאים השונים? שאלות אלה אינן פשוטות כלל, מאחר ואין נוסחה מדויקת לכך.

אז איך בכל זאת בוחרים מסלול לימודים?

מה צריך להנחות אתכם בבחירת מסלול לימודים?

גם אם במקרים רבים אין קשר ממשי בין התואר האקדמי של האדם למקצוע בו הוא עוסק הלכה למעשה, הרי שמטרתן של מוסדות הלימוד היא אחת: להקנות ללומדים בהם את הכלים שיאפשרו את השתלבותם העתידית במקצוע או בתחום מסוים.

ככל שהאדם מתבגר, הוא מבין יותר ויותר את מעלותיו, כישוריו, וגם את חסרונותיו.

לכן, כשבוחרים מסלול לימודים, יש לשקלל את כל היבטיו, לצד הכישורים האישיים של המועמד. המסלול שישלב בין כל הגורמים בצורה הטובה ביותר הוא כנראה האידיאלי עבורכם.

אני לא יודע במה אני טוב! מה לעשות?

שאלה זו נשאלת על ידי רבים. פיתרון אפשרי במקרה הזה הוא שימוש בכלי הכוונה מקצועיים. קיימים כיום סוגים שונים של מבחני התאמה, אשר מנבאים, במידה זו או אחרת, את תחומי הלימוד שמתאימים לכל אדם, לפי תוצאותיו במבחן.

מלבד זאת, גם עזרתם של יועצי לימודים היא לגיטימית בהחלט. אלה יראיינו את האדם, ועל סמך סימולציות שונות ימליצו על תחום לימודי המתאים לו, לדעתם המקצועית.

איך יודעים שהבחירה היא נכונה?

ובכן, כשבוחרים מסלול לימודים שמתאים לכם באמת, אתם מוצאים עניין בחומר הנלמד, עומדים בדרישות האקדמיות, וכאשר גם התנאים האחרים של הלימודים מתאימים לכם (מיקום המוסד, שכר לימוד) אתם יכולים להבין שאתם נמצאים בדיוק היכן שאתם אמורים להיות.

קיראו דיון מעניין בשאלה: איפה ללמוד? מכללה או אוניברסיטה

האם ניתן לתקן במידה וטועים?

חשוב להבין כי כל סטודנט הוא קודם כל בן אדם, ולכן גם הוא עשוי לטעות לפעמים. אם אתם לא מתחברים לשיעורים בקורסים השונים, או לא רואים את עצמכם כחלק מהמקצוע – זהו בהחלט לא סוף העולם.

גם אם בזבזתם אלפי שקלים ומספר שנים מחייכם.

אפשרות של הסבה מקצועית אפשרית תמיד עבור סטודנטים ואקדמאים. בנוסף, במקרים רבים מתברר כי הלימודים לאו בהכרח היו לשווא, והם מאפשרים קבלת פטורים בקורסים שונים והקלות בהיקף הלימודים, מה גם שתואר אקדמי תמיד נראה טוב בקורות החיים.

קיראו עוד כמה עצות מועילות לבחירת מקצוע לימוד

מזה שנים רבות מאד וכחלק ממגמה עולמית זו, מיושמת השיטה גם בישראל ומציעה מסלולי לימודי עתודה אקדמאית עבור מועמדים לשירות.

למי מיועד המסלול?

המסלול ללימודי עתודה אקדמית מיועד למועמדי שירות צבאי בצה"ל, שיוכשרו במהלך לימודיהם למילוי תפקיד בצבא המוגדר מראש. אותם מועמדים נהנים במקביל לתהליך הלימודי, מרכישת תואר אקדמי.

אם אתם חושקים בתכנון עתידכם בצורה מושכלת ובטוחה, יתכן והמסלול הזה עשוי להיות מיועד, בדיוק בשבילכם.

איך מצטרפים ללימודי עתודה?

ניתן להצטרף למסלול לימודי עתודה אקדמית, באם נמצאתם מתאימים ועברתם את דרישות הסף שהגדיר הצבא. לאחר מבדקים שהצבא עורך, באם נמצאו המועמדים מתאימים, פונים המועמדים למוסדות האקדמיים המציעים מסגרת לימודית זו.

ישנם חמישה מוסדות בישראל מאפשרים מסלול לימודי עתודה: אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת בן-גוריון, הטכניון, האוניברסיטה העברית בירושלים וכמובן אוניברסיטת תל-אביב.

בנוסף, מכתיבות האוניברסיטאות השונות תנאי קבלה פנימיים ושונים למסלולי העתודה. עתודאים לומדים במעמד של דחיית שירות (דח"ש).

קיראו בהרחבה על: עתודה טכנולוגית

תקופת הלימודים ומימון

תקופת הלימודים אורכת כשלוש שנים ובמהלכה ניתן לאוכלוסיית העתודאים מענק עתודאי. המענק מתעדכן אחת לתקופה. על העתודאים מוטלת חובת התשלום על כל הוצאות הלימודים, בהתאם לדרישות מוסד הלימודים אליהם הינם רשומים.

המענק מוזן ישירות לחשבון הבנק פעמיים בשנה במועדים: נובמבר ובאפריל. העתודאים מתחייבים בחובת חתימת קבע, לתקופה של שלוש שנים נוספות (למסיימי מסלול רפואה ורפואת שיניים תקופת ההתחייבות היא רק לשנתיים).

עולים חדשים אינם זכאים למענק זה בעת לימודי העתודה ומקבלים מימון לימודים ממשרד הקליטה/ מנהל הסטודנטים (ע"פ התאמה לקריטריונים מוגדרים).

מאחר ומילוי התפקיד בעת השירות הצבאי תלוי רבות בצרכי הצבא, מי שלא יעסוק בתפקידו בעת השירות, פטור מחובת ההתחייבות לחתימת קבע.

מסלולי הלימוד מגוונים וניתן לרכוש תארים בתחומים הבאים: רפואה (רפואת שיניים ורפואה כללית)
הנדסה, מדעים מדויקים וכן מקצועות כלליים (משפטים, תקשורת ועוד).

אפשרויות התעסוקה לעתודאים

מעבר לעובדה שמדובר ברכישת מקצוע לכל החיים, מאפשרים לימודי העתודה ידיעה מוקדמת על מילוי מהות התפקיד המקצועי בעת השירות.

בנוסף, עומדת בפני עתודאים הזכות להצטרף גם למסלולי קצונה, אשר יכולים לעגן את תחילתה של קריירה צבאית מבטיחה.

יתרונות לימודי העתודה

למערכת לימודית זו מגוון יתרונות והראשון במעלה, הינו היכולת להגיע לשירות עם מקצוע מוגדר ונדרש. מאחר ולימודים אקדמאיים מחייבים תכונות ספציפיות כדוגמת: בשלות אישית, אחריות, עמידה ביעדים והגשת עבודות בזמן, תורמת תקופת הלימודים להבשלה אישיותית ובגרות, בעת הגעה לשירות.

יתרון נוסף הוא היכולת לעסוק בתחום המקצועי בצה"ל וניסיון ארגוני מצטבר בארגון כדוגמתו, מהווה יתרון. מדובר בעובדה משמעותית, הנשקלת על-ידי מעסיקים בעת קבלה לעבודה ונחשבת כתקופת ניסיון מקצועי לכל עניין ודבר.

יש לכם שאלות על תחומי הלימוד? לימודי עתודה? פנו אלינו ונסייע!

מסלול לימודים יחודי זה שייך לתחום מדעי הרוח והוא יעודי למועמדים אשר מעוניינים לעסוק בתחומים כמו תרגום, ספרות, תקשורת, הוראת שפות וכן לעסוק  בתחום קלינאות תקשורת.

לימודים אלה מבוססים על הקניית ידע בהיבטים שונים של השפה:

התפתחותה, שימוש באנתרופולוגיה וסוציולוגיה ככלי להבנת התפתחותה ועוד. במהלך הלימודים רוכשים בין היתר ידע בתחומי התחביר, הפונולוגיה, דיקציה, סמנטיקה ועוד.

בנוסף עוסקים גם במהלך הלימודים בהבנה וקריאה של חומרים כתובים ומעמיקים בהם. כיום התרחב תחום
הבלשנות בהיבט של עיסוקה של התקשורת בתחום זה והתעורר צורך בעורכים לשוניים ופרשני שפה, כדוגמת העיתונאי, רוביק רוזנטל שהוא בבחינת שם דבר בתחום הבנת השפה והמצאת מילים חדשות.

תואר ראשון בבלשנות

תואר ראשון בבלשנות אורך כשלוש שנים ואינו כולל התמחות ספציפית, כלומר כלל הנושאים נלמדים במהלכו, אף שיש מוסדות אשר ניתן להתמחות בהם.

במסגרת אוניברסיטת תל-אביב למשל, קיימים שני מסלולי לימוד לתואר זה, הראשון חוג חד חוגי והוא מיועד לסטודנטים מצטיינים אשר השלימו את לימודי שנתם הראשונה בחוג לבלשנות בהצטיינות, ואילו בחוג השני, לשלב מקצוע נוסף או משלים במהלך הלימודים.

כיום גם ניתן ללמוד קורסים מתחום הבלשנות בלימודי תעודה, כדוגמת לימודי תעודה של עריכה לשונית אשר ניתן לקבל ממכללת אורנים, שבצפון.

בנוסף עוסקים במהלך הלימודים גם בהבנה וקריאה של חומרים כתובים ומעמיקים בהם.

תחום זה התרחב לעומת העיסוק המסורתי בו בעבר, בהיבט של עיסוקה של התקשורת בנושא והתעורר צורך בעורכים לשוניים ופרשני שפה, כדוגמת העיתונאי, רוביק רוזנטל שהוא בבחינת שם דבר בתחום הבנת השפה והמצאת מלים חדשות.

מוסדות לימודים ותנאי קבלה – לימודי בלשנות

למסלול לימודי בלשנות תנאי קבלה הדורשים לרוב תעודת בגרות וציון פסיכומטרי. ניתן ללמוד במסלול זה באוניברסיטאות: תל-אביב, בן גוריון, האוניברסיטה העברית, חיפה, בר-אילן ואף בכמה מכללות כגון מכללת צפת, ומכללת ספיר.

מדובר באותם תנאים לקבלה לחוג זה הן באוניברסיטה והן במכללות, אך ככלל,  דרישות החוג הינם תובעניות יותר במהלך הלימודים באוניברסיטה.

בוגרי תואר בבלשנות יוכלו להשתלב לאחר לימודיהם במקצועות הבאים: בהוראה של ספרות ולשון, בקלינאות תקשורת, עריכה לשונית, מגיהים ומשכתבים במערכות עיתונים ועוד.

שכר הלימוד לתואר בבלשנות עומד על כ-9,000 ₪ בקירוב ובלימודי תעודה של עריכה לשונית כרוך בעלות של כ- 3,000 ₪. ניתן ללמוד בלשנות לתואר שני באוניברסיטת חיפה ובכמה מוסדות לימוד נוספים.

יש לך שאלות על לימודי בלשנות? פנו אלינו ותקבלו את כל המידע!